כך תיאר ד”ר צחי גליקמן, סמנכ”ל בכיר וראש חטיבת מחקר, פיתוח והנדסה ברפאל במהלך מפגש הסיליקון קלאב. החל מרובוטים שמסייעים במחלקות הקורונה בבתי החולים ועד למצלמות שמודדות חום בו זמנית למאות אנשים, וגם על השימושים הצבאיים של אותן טכנולוגיות שיחסכו בחיי חיילים ויגבירו את הדיוק בשדה הקרב
ד”ר צחי גליקמן, סמנכ”ל בכיר וראש חטיבת מחקר, פיתוח והנדסה, של חברת רפאל היה הדובר השלישי במפגש הסיליקון קלאב. בהרצאתו תיאר את הדרך מפיתוח טילים למיגור נגיפים או כיצד התייחסו ברפאל למשבר הקורונה כהזדמנות.
גליקמן, 53, הוא אב לחמש בנות וארבעה נכדים, תושב פעיל במועצה האזורית משגב, בעל שלושה תארים מהטכניון, חבר סגל חוץ בטכניון וחבר דירקטוריון אוניברסיטת חיפה, בוגר 8200.
החטיבה שגליקמן עומד בראשה מונה 3,000 עובדים ומהנדסים העוסקים בתחומים כמו תוכנה, סייבר, למידה עמוקה, בינה מלאכותית, תקשורת, ראיה ממוחשבת, אווירודינמיקה אווירונאוטיקה, אלקטרואופטיקה, הנדסת אנוש, מכונות, מיקרו-אלקטרוניקה ועוד.
"“אנחנו פועלים בצפון – החל ממכון דוד בקריות, מכון לשם ליד כרמיאל , ותרדיון שבמשגב שם נמצא מרכז החדשנות. אנחנו מקימים בימים אלה מפעל חדש בשלומי ויש לנו שלוחות מחקר ופיתוח בת”א בירושלים ובבאר שבע.”
בתשובה לשאלה איך עברה השנה הלא שגרתית – שנת הקורונה, ענה גליקמן: במישור הפנימי ניסינו לפעול כמה שיותר בשיגרה והשקענו הרבה בהתארגנות – כיצד עובדים וממשיכים לעמוד בכל היעדים בשנה הקשה? ראשית שינינו את סביבת העבודה כדי שנוכל לעבוד לפי הכללים ועברנו למשמרות, שינינו דפוסי עבודה ואנחנו ממשיכים במרץ לעבוד לפי כללי התו הסגול והירוק. גם ההסעות שונו כדי לאפשר הגעה בטוחה לעבודה, וכמובן כמו בכל מקום, חווינו מעבר גדול לעבודה מהבית. "
"אני מאמין שהרבה מאוד מהשינויים הללו יישארו איתנו גם בשנים הבאות. אני חייב לציין שלא הוצאנו אף עובד לחל"ת. האתגר היה לשלב את היצירתיות של העובדים בבתיהם כדי לעזור ולהשתתף במאבק נגד המגפה."
לדבריו, רפאל שביום יום מפתחת אמצעי לחימה ומנועי טילים ולוויינים נרתמה גם למאבק בקורונה בחברה האזרחית. "מבחינת המאבק בקורונה במישור האזרחי אני רוצה לציין ארבעה דברים שעשינו בשלבים הראשונים של המגפה: התמקדנו בצרכים של בתי החולים, ופיתחנו רובוטים שיעזרו בבתי החולים הן בתקשורת בין החולים לאנשי הצוות הרפואי ובני המשפחה והן בחלוקת מזון ותרופות.
הטמענו את הרובוטים בבתי החולים אסף הרופא, שיבא ושערי צדק. פיתחנו שלוש סדרות שונות של רובוטים. כל הטכנולוגיה מבוססת על טכנולוגיות שפותחו ברפאל.
תחום אחר שפיתחנו היה היכולת להגביר את ייצור מכונות ההנשמה, אבל הרופאים רצו לעבוד עם הציוד שהם כבר מכירים ולכן פיתחנו יכולת לפצל ולבצע הנשמה בשני חולים ממכונה אחת, טכנולוגיה שאימצה צ'ילה וסייעה רבות לבתי החולים שם להצלת חיים
התחום השלישי בו השתמשנו בטכנולוגיה צבאית לטובת המאבק בקורונה הוא מצלמות שמאפשרות למדוד את החום למספר רב של אנשים בו זמנית בכניסות לבתי חולים, וגם אצלנו בכניסות לאתרי רפאל, וראינו שהדבר מאפשר מעבר מהיר של העובדים מההסעות. כמו מדידת החום ניתן למדוד גם מדדי גוף אחרים ולהעביר אותם לצוות הנמצא באיזור מוגן. עבדנו עם יבואני הציוד הרפואי, שהכניסו אותנו לתוך התוכנה של אותן מכונות כדי להעביר את המדדים.
כל הפיתוחים הללו באו בצורה טבעית ביותר. היה לנו אתגר הפוך כי העובדים ביקשו לסייע כל אחד בתחומו הרבה יותר. חשוב לציין שזה לא היה במקום העבודה הרגילה, העובדים המשיכו לעמוד באתגרים הבטחוניים הרגילים.
דוגמה לתפיסה הרב ממדית של רפאל נמצאת במה שמכונה שדה הקרב החכם. אנחנו יודעים שהיום שדה הקרב לא דומה לשדה הקרב של פעם. צריכים יכולות שידעו לאסוף ולשתף אותו ברשת מוצפנת בין אוספי המידע לבין התוקפים לכדי מערכת אחת. גליקמן הציג שלושה סרטונים שהמחישו את התפיסה.
תחום נוסף הוא המערכות האוטונומיות שיאפשרו להקטין את הסיכון של חיי הלוחמים. בתחום זה פיתחנו למשל כלב רובוט – הפכנו מוצר מדף ושילבנו את היכולות של רפאל בתחומים כמו ראיה ממוחשבת, וכך נגרום לרובוט לאסוף את אותו מודיעין או אפילו לעשות דברים מעבר לאיסוף. יש לרובוט גם יישומים אזרחיים כמו למשל חילוץ לכודים מתחת להריסות.
אפשר לשלוח פנימה רובוטים כאלה שיבדקו את רמת הגזים ואת הסיכונים במבנה. דוגמה אחת זה רובוט שנראה כמו נחש, שיודע להתחבא ולהרים את הראש ולצלם במקומות שהיינו רוצים.
ואי אפשר בלי בינה מלאכותית ולמידה עמוקה, כאשר אנו מציינים עשור לכיפת ברזל. כדי לקבל החלטה בזמן אמת אנו משקיעים המון בכל הנושא של בינה מלאכותית ואלגוריתמים חדשים.
בהמשך תיאר גליקמן שיתופי פעולה של רפאל עם חברות סטארט-אפ, ולסיכום, הוא חידד את המגמה ברפאל לקחת מוצרים אזרחיים ולהפוך אותם לצבאיים, וכפי שראינו במקרה של הקורונה – גם ההפך.
במפגש השתתפו גם “ראש מו”פ במפא”ת תא”ל יניב רותם, והמדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ד”ר תומר סיימון.
מופת ודוגמא.
את הידיעות האלו צריך לראות במהדורות חדשות ולבנות תכניות טלוויזיה שמעודדות לשאוף לכאלו הישגים ולא של חציל בטחינה .