הארגונים הירוקים בישראל: הטכנולוגיה הפוטווולטאית איננה יעילה

הפורום ישראלי לאנרגיה, החברה להגנת הטבע, גרינפיס, חיים וסביבה ומגמה ירוקה הגישו במשותף תזכיר למשרד התשתיות ולמועצה הארצית לתכנון ובניה ובה דרשו מהמדינה שלא לעודד הקמת מערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל למעט על גגות ולהחליפם ביישומים אחרים המפיקים יותר אנרגיה ליחידת שטח
.

הפורום ישראלי לאנרגיה, החברה להגנת הטבע, גרינפיס, חיים וסביבה ומגמה ירוקה הגישו במשותף תזכיר למשרד התשתיות ולמועצה הארצית לתכנון ובניה ובה דרשו מהמדינה שלא לעודד הקמת מערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל למעט על גגות ולהחליפם ביישומים אחרים המפיקים יותר אנרגיה ליחידת שטח.

במסמך שהגישו הם מפרטים את החלופות האפשריות ומוחים על כך שהטכנולוגיה הזוכה לעידוד הרב ביותר היא דווקא הבזבזנית ביותר מבחינת שטחים.

בתחילת המסמך הם מתייחסים לתמ"א 10 /ד/ -10 מתקנים פוטו וולטאים וסדר עדיפויות בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל. להלן הטקסט מתוך המסמך.

אנרגיה מתחדשת ומגבלת הקרקע

ממשלת ישראל קבעה בראשית שנת 2009 יעד לפיו 10% מייצור החשמל בישראל בשנת 2020 יופק מאנרגיה מתחדשת. יעד זה מהווה צעד ראשוני אך חשוב בהפיכתו של משק האנרגיה בישראל לבר-קיימא. אמנם, החלטת הממשלה אינה מציינת באיזו טכנולוגיה יעשה שימוש להשגת היעד אותו הציבה, אך נתוניה הטבעיים של ישראל מצביעים על כך כי הטכנולוגיה המרכזית בה יעשה שימוש תהיה זו הסולארית, המצריכה שימוש בשטחי קרקע נרחבים.

ישראל היא הצפופה במדינות המערב, ומשאבי הקרקע שלרשותה מצומצמים, עובדה המטילה מגבלה קשה על הקמת מתקנים להפקת אנרגיה בטכנולוגיה סולארית. מאחר ולשם יישום מדיניות משרד התשתיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל יידרשו שטחים בהיקף אדיר של 33,800 דונם 1, יש לוודא כי הדבר יתבצע בצורה מושכלת, ומתוך ראייה תכנונית-כלכלית ארוכת טווח.
ואמנם, תכנית המתאר הארצית (החלקית) לתחנות כוח ורשת החשמל, 10 /ד/ 10 – מתקנים פוטו וולטאים, הנמצאת בשלבי אישור במועצה הארצית לתכנון ולבניה, מתווה את העקרונות לפיתוח מתקנים אלו, וקובעת סדר עדיפויות ברור להוצאת היתרים על פי ייעוד הקרקע. התכנית שמה דגש על ניצול מירבי של גגות מבנים ושטחים מיועדים לפיתוח (דוגמת מבני מגורים, תעשיה, מתקנים הנדסיים, מחסנים שונים וחניונים), או בצמוד לשטחים אלו, ומגבילה מתן היתרים להקמת מתקנים בשטחים פתוחים או חקלאיים למקרים בהם לא ניתן להקימם בשטחים צמודי דופן. כמו כן קובעת התכנית כי לא יינתן היתר להקמת מתקן אם מחייב הדבר הקמת קווי מתח על-עליון 400 ק"ו), וכי לא יוקמו מתקנים בסביבה חופית. )

הטכנולוגיה הפוטו וולטאית

כפי שנקבע במדיניות המשרד שפורסמה בחודש פברואר 2010 טכנולוגיה הפוטו-וולטאית היא טכנולוגיה יקרה, שנצילותה היא הנמוכה ביותר מבין הטכנולוגיות להפקת אנרגיה מתחדשת הזמינות כיום, ולפיכך הבזבזנית ביותר במשאבי קרקע. על אף ההשקעה האדירה של המדינה (באמצעות תמריצים תעריפיים) בהקמת מתקנים בטכנולוגיה זו – מדובר בשלב זה במהלך סמלי בלבד, שכן כמות החשמל הנקי שתיוצר באופן זה זניחה ביחס. לצרכיה של ישראל וצפויה להגיע לפחות מאחוז מסך ייצור החשמל

יחד עם זאת, החלטת הממשלה לתמוך בטכנולוגיה זו מתבססת על העובדה שמדובר בטכנולוגיה קיימת הזמינה בייצור מסחרי, אשר לתפישת הממשלה תסייע בפיתוח התחום הסולארי בישראל במקביל להגעתן של טכנולוגיות מתקדמות יותר לכדי בשלות.

שיקול מרכזי נוסף בבחירת הטכנולוגיה הפוטו וולטאית הוא המודולרית הגבוהה המאפיינת אותה, המאפשרת גמישות רבה בהקמת מתקנים בהספקים שונים, וניצול שטחים אשר אין להם כל שימוש אחר (דוגמת גגות בתי מגורים ומבני תעשיה ומסחר) להקמת מתקנים סולאריים;
העובדה המאפשרת שמירה על משאב הקרקע ועל השטחים הפתוחים.

מדיניות רשות החשמל

הכלי המרכזי העומד לרשות המדינה לשם עידוד הקמת מתקנים לייצור חשמל ממקורות מתחדשים על ידי יזמים פרטיים הוא סבסודם באמצעות תעריף החשמל. הסבסוד מתבצע בפועל לתקופה של (Feed-in Tariff) באמצעות תעריף הזנה מיוחד המשולם ליזם בעבור החשמל המיוצר 20 שנה, בהתאם לסוג המערכת אותה הוא בוחר להקים, תעריף אשר נועד לממן את הקמת המערכת ולאפשר ליזם רווח כלכלי במטרה לתמרץ אותו להשקעה.

גובה תעריף ההזנה ממנו נהנים היזמים נקבע על ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (להלן: רשות החשמל), בכפוף למכסה ארצית לרשיונות ייצור עבור מתקנים מסוגים השונים אותם הקצתה הרשות. מדיניות ההקצאות אותן קבעה רשות החשמל 3, קובעת כי עיקר הקצאת הסובסידיות תינתן למערכות בינוניות בהיקף מסחרי, שהספקן המותקן מגיע עד 5 מגה וואט
2 החישוב על פי ההקצאות שאושרו עד כה ברשות החשמל, הכוללות תמריצים בהיקף של עד כמיליארד שקל בשנה בעשרים השנים הקרובות.
3 יצויין כי מדיניות הרשות נקבעה בטרם פרסום מדיניות משרד התשתיות כמו גם הקצאת הרשיונות בפועל.
4 הקצאת הרשות מאפשרת כיום הקמת מתקנים "בינוניים" בהיקף כולל של 300 מגה וואט הספק מותקן בפריסה ארצית.
5 מאחר והיקף הקרקע הנדרש למערכת בודדת מסוג זה עומד על כ- 100 דונם לכל הפחות , מרבית המתקנים עתידים לקום במערכות קרקעיות, בשטחים חקלאיים ובשטחים פתוחים – שהם הזמינים ביותר מבחינת היזמים – באם הוראות תמ"א 10 /ד/ 10 המוצעת לא ישנו מגמה זו.

עמדת ארגוני הסביבה

ארגוני הסביבה מברכים על החלטת הממשלה להגיע ליעד של 10% מייצור החשמל בישראל מאנרגיה נקייה ומתחדשת עד לשנת 2020 . ארגוני הסביבה סבורים כי יש לצמצם אף יותר מכך את  השימוש באנרגיה מזהמת והשימוש באנרגיות מתחדשות הוא אמצעי משמעותי לצורך כך. על מנת להפיק בישראל אנרגיה מתחדשת בכמות משמעותית ולעמוד ביעדים אותם קבעה הממשלה, יש להעדיף טכנולוגיות שנצילותן גבוהה כלל הניתן, דוגמת הטכנולוגיה הסולארית- תרמית, אותה מייצאות חברות ישראליות מייצאות לחו"ל מזה כשלושה עשורים; ובפרט מערכות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית מרוכזת, טכנולוגיה המצויה כיום בשלבי פיתוח מתקדמים ובחלקה אף בשלבים של יישום מסחרי. טכנולוגיה זו, המפותחת על ידי חוקרים וחברות ישראליות ואחרות, היא היעילה ביותר לשימוש בהיבט ניצול הקרקע.

עמדת הארגונים היא כי ככל שמדובר במערכות קרקעיות, יש לקבוע בתכנית המתאר כללים ברורים שיתנו העדפה לניצול מירבי של השטח, ובכלל זה קביעת סף מינימום לאנרגיה המופקת ליחידת שטח. יש להדגיש כי הקמת מערכות סולאריות בעלות נצילות נמוכה על שטחים חקלאיים או שטחים פתוחים אחרים תמנע בפועל את הקמתם בעתיד של מתקנים המתבססים על טכנולוגיות יעילות יותר, ועומדת בסתירה למדיניות משרד התשתיות שתכליתה שימוש בטכנולוגיה הפוטו וולטאית הקיימת בעיקר לצורך ניצול מירבי של שטחי גגות ושטחים בלתי מנוצלים אחרים להפקת אנרגיה.

עמדת הארגונים היא כי יש לקבוע בתכנית המתאר סדרי עדיפויות לאומיים לפיתוח אנרגיה מתחדשות בהתאם לראיה ארוכת טווח ולמערכת שיקולים ברורה המתעדפת נצילות אנרגיה  מרבית ליחידת שטח, תועלת כלכלית גבוהה ותמיכה בפיתוח תעשיה מקומית כלהלן:

1) מתן עדיפות למערכות המבוססות על טכנולוגיות חדישות, אשר נצילותן ליחידת שטח היא גבוהה ) מן הטכנולוגיות המוכחות המצויות כיום; על פי חישוב של 22 דונם לכל מגה וואט חשמל בהספק מותקן.
2) ייצור חשמל בחוות בטכנולוגיה תרמו-סולארית, אשר יש לה עדיפות מוכחת ביחס לזו פוטו- וולטאית (שאינה מרוכזת) בפריסה על שטחי קרקע גדולים;
3) ייצור חשמל במערכות פוטו-וולטאיות מבוזרות על גגות מבנים, אותן יש לתעדף בשל משאבי ) הקרקע המצומצמים בישראל. יש לתת עדיפות מוחלטת לגגות מבנים, להקל ולתמרץ את התהליך, ולאפשר איחוד של מבנים ובפרט מבני מגורים.
4) בעדיפות משנית, יש לתעדף שטחים מופרים (צמודים אל או בתוך שטח בנוי, באזורי תעשייה וכד'). )
5) בעדיפות השלישית, יש לאפשר הקמת מתקנים על שטחים חקלאיים צמודי דופן. )
6) הקמת מערכות פוטו וולטאיות על שטח חקלאי שאינו צמוד דופן תהיה בעדיפות האחרונה. )

נספח: עקרונות כללים לפיתוח משק אנרגיה בר -קיימא לישראל
יש לציין כי על אף שאין זה מתפקידה של המועצה הארצית לקבוע את מדיניות האנרגיה הלאומית, הרי שבשל ההיבטים התכנוניים המרכזיים בהקמת תשתיות אנרגיה, ממלא המועצה תפקיד מרכזי בפיתוחו של משק אנרגיה בר קיימא בישראל, ועל תעשיית האנרגיה המתחדשת  בישראל.

לפיכך, ממליצים הארגונים על הגדרת קווים מנחים להחלטות המועצה לקביעת סדרי עדיפויות בתהליך התכנון על בסיס העקרונות הבאים:
א. הגדלת ההשקעה בהתייעלות אנרגטית במשק – יש להציב את ההתייעלות האנרגטית כמרכיב מרכזי במדיניות האנרגיה של ישראל, שכן זהו הפתרון היעיל, הזול והמהיר ביותר לאתגרי משק החשמל; יש לנתב לאפיק זה משאבים משמעותיים, לדרוש אותה ולתמוך בה בהיבט התכנוני ככל שניתן.
ב. תמיכה במחקר המדעי באוניברסיטאות ובפיתוח הטכנולוגי – יש להפנות תקציבים חדשים ובהיקפים גדולים למחקר ולפיתוח, על מנת להשיב את ישראל למעמד של מובילה עולמית בתחום האנרגיה המתחדשת.
ג. יישום טכנולוגיות ישראליות חדשניות – יש לתת עדיפות עליונה לייצור אנרגיה מתחדשת על בסיס טכנולוגיות ישראליות חדשניות, שלהן נצילות אנרגיה לשטח גבוהה יותר מהטכנולוגיות הקיימות היום, ובכך גם לעודד תעשיית ייצוא מתקדמת אשר תביא ליצירת מקומות עבודה איכותיים בישראל. בכל האמור להיבטים התכנוניים, יש לתת עדיפות לטכנולוגיות מסוג זה.