המציאות עולה על כל דמיון

אף סופר או תסריטאי מוכשר לא היה יכול לתכנן את התפתחות תעשיית ה-EDA  כפי שקרתה במציאות וכיצד קרה ששתי חברות ה- EDA הגדולות בעולם התפתחו כתוצאה ממחקריו של אדם אחד שכנראה היה במקום הנכון בזמן הנכון. לאדם הזה קוראים פרופ' אלברטו סאנג'ובאני-וינסנטלי והוא יגיע לישראל בעוד כשבוע כדי להשתתף כמרצה אורח בכנס ChipEx2011

המציאות עולה על כל דמיון

אף סופר או תסריטאי מוכשר לא היה יכול לתכנן את התפתחות תעשיית ה-EDA  כפי שקרתה במציאות וכיצד קרה ששתי חברות ה- EDA הגדולות בעולם התפתחו כתוצאה ממחקריו של אדם אחד שכנראה היה במקום הנכון בזמן הנכון. לאדם הזה קוראים פרופ' אלברטו סאנג'ובאני-וינסנטלי והוא יגיע לישראל בעוד כשבוע כדי להשתתף כמרצה אורח בכנס ChipEx2011 שייערך בתאריכים 3-4 במאי במרכז הכנסים של מלון הילטון תל אביב.

לקראת ביקורו בישראל שוחח פרופ' סאנג'ובאני-וינסנטלי עם אלעד קינן, עורך מגזין TapeOut וגילה כיצד קרה שהיה מעורב בהקמת שתי חברות ה EDA – הגדולות.

"בתחילת שנות ה-80 ערכתי מחקרים באלוגריתמים ובתרשימי זרימה לתכנון שבבים באוניברסיטת ברקלי בשיתוף פעולה עם ריצ'ארד ניוטון ועם דון פדרסון, וב-IBM עם רוברט ברייטון ועם גארי השטל. שיתוף פעולה זה הוליד אלוגריתמים ויישומים רבים עבור סימולציות לתכנון שבבים, פריסה אוטומטית ואופטימיזציה לוגית דו-שלבית ורב-שלבית (בעיקרSPICE, Spectre, TimberWolf, YACR, OCT/VEM Espresso, MIS, SIS). הגישות הללו אומצו בחיבה על ידי התעשייה והפכו לנפוצות מאוד גם בחברות וגם במחקר האוניברסיטאי. באותו זמן היה לחץ חזק מצד הקהילה התעשייתית להקים חברה שתתמוך בכלים שפותחו בברקלי. חשוב לי לציין שכל תהליך פיתוח הכלים בברקלי נעשה ללא כל בקשה לתמיכה כלכלית. תעשיית השבבים הוציאה סכום סביר על מנת לתמוך בפיתוח הכלים, והיא נהנתה מכך שהיא מקבלת חיזוק מהאקדמיה.

"בשנת 80' התחלנו ב-IBM את העבודה על אופטימיזציה לוגית שנבחרה על ידי אינטל לשימוש בתכנון מעבדי ה-386. האופטימייזר הלוגי הרב-שלבי היה עדיין בחיתוליו כאשר אלברט יו ופט גלסינגר מאינטל החליטו להמר עליו. הם תמכו בעבודתי בברקלי, ואני סייעתי ביישום כלי הפריסה האוטומטית וסינתזה הלוגית עבור התכנון שלהם באינטל. שיתוף פעולה זה הביא לתוצאות טובות וחשובות שגרמו לי ולריצ'ארד ניוטון לחשוב על הקמת חברה חדשה שתעסוק באופטימיזציה לוגית ובסינתזה. ציוותנו אלינו את ארט דה גאוס, שעבד ב-GE על סינתזה לוגית וכך נולדה חברת Optimal Solutions Inc בצפון קרוליינה (1987), בעזרת הצוות של ארט מ-GE. כעבור שנתיים OSI עברה לעמק הסיליקון והפכה לחברה שאנחנו מכירים כיום כסינופסיס, שבשנת 91' הפכה לחברה ציבורית.

"בשנת 82', לאחר ויכוח מתמשך שארך כשנה, ריצ'ארד ניוטון ואני חברנו לג'ים סולומון, התומך הנלהב ביותר שלנו (שפרש באותה עת מ-  (National Semiconductor והחלטנו להקים את חברת SDA שהפכה ברבות הימים ל- Cadence. ההנפקה הראשונית של SDA היתה כמפתחת סביבה משולבת לתכנון שבבים עם מסד נתונים אחיד וכלי ממשק משתמש ואופטימיזצית פריסה.

"השנים הללו היו השנים המרגשות ביותר מבחינת הקריירה שלי, בהתחשב בכך ששתי החברות הללו הפכו להצלחה גדולה בשוק והיתה להן השפעה רבה על תעשיית השבבים. אבל אני חייב לומר שהמזל שיחק תפקיד מהותי בהצלחה שלי כיזם: בזכות זה שפגשתי בריצ'ארד ניוטון, בזכות עיתוי הקמת החברה שהיה עיתוי מדויק ובזכות התמיכה של ג'ון קורנל מ- Harris Semiconductors שהיה התומך הסבלני ביותר שלנו והמשקיע העיקרי בשתי החברות".

לסאנג'ובאני-וינסנטלי  זו הפעם הראשונה בה הוא משתתף בכנס ChipEx והוא אינו מסתיר את התרגשותו מהמעמד. הוא מודה שהוא אינו מכיר לעומק את הנוף העכשווי של תעשיית השבבים הישראלית (למעט הנוכחות המקומית של השמות הבינלאומיים הגדולים בתעשייה), אבל חשוב לו לציין שאי אפשר להמעיט בחשיבותה, בערך תרומתה ובהשפעתה של ישראל על התפתחות התעשייה העולמית. "בעבר הייתי תומך נלהב של Verisity, אשר נרכשה בהמשך על ידי Cadence. ההיכרות שלי עם אנשיה הביאה אותי להעריך אותם כאנשים מבריקים, מהשורה הראשונה, והטכנולוגיה החזקה שהם הביאו הפכה לאבן בסיס ולציון דרך", אומר וינסנטלי.

(הראיון המלא עם פרופסור וינסנטלי מופיע בגליון 26  של מגזין TapeOut שראה אור החודש).