כך אמר פרופ' אלברטו סנג'ובאני וינסנטלי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי שהיה מייסדן של החברות קיידנס וסינופסיס בערב הבכירים Israel Executive Forum * מנכ"ל טאואר-ג'אז ראסל אלוונגר סיפק תובנות על ניהול חברת שבבים בעולם משתנה
פרופ' אלברטו סנג'ובאני וינסנטלי מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי |
המערכות האלקטרוניות הולכות ונהיות מורכבות, ומה שראינו עד כה למשל בענף הרכב, התעופה או בתחום הטלפונים הסלולאריים הוא רק קצה הקרחון. נצטרך להיערך להגדלת המורכבות, בלי להתפשר על בטיחות המכונית או המטוס.
"טלפון סלולארי הוא אינטגרציה של רכיבים רבים מכל מיני יצרנים וגם בתוך השבב עצמו יש רכיבי IP של יצרנים רבים, האתגר הוא לחבר את הרכיבים הללו ביחד. האם אנחנו טובים בכך? כנראה שלא, הביצועים של רבים מהטלפונים הסלולאריים הם כמעט טובים, לא מצוינים בגלל האתגר שבאינטגרציה. המצב רק יילך ויהיה מורכב. בסופו של דבר אם ניקח כדוגמה את תחום הרכב, המכונית תהיה מלאה בחיישנים שישמשו מעין אוזניים ועיניים ובסופו של דבר היא תיסע לבד. הכל תלוי בטיב הרכיבים ובמיוחד בשילוב שלהם. כולנו שמענו על הבעיות של טויוטה, הן כולן נבעו מבעית אינטגרציה בין האלקטרוניקה לרכיבים המכאניים." אומר וינסנטלי.
לדבריו, השאלה היא מי יהיה אחראי לכך, האם יהיו אלו יצרני המכוניות, אולי יצרני הרכיבים האלקטרוניים או האינטגרטורים – ספקי ה- Tier 1 המספקים את הרכיבים השונים ליצרני הרכב. הוא הפתיע כאשר מסר ש-43% מהרכיבים נמכרים באמצעות מפיצי על.
ולא רק טויוטה. וינסנטלי מספר כי גם חנוכת המטוס החדש של חברת אירבוס היתה באיחור רב בשל בעיה ברכיבים האלקטרוניים, רק לשם המחשה, יש 130 קילומטרים של כבלים בתוך המטוס, הרבה חברות מעורבות בה. הדרך שבה שרשרת התכנון עובדת היא מסובכת. היו תקלות של אי תאימות בין החלק המכאני והחלק האלקטרוני של המטוס. צריך לנהל את השותפות הזו ולכנת את המתודולוגיות והכלים כבר כיום ובעתיד.
"הכוח החשמלי בשבב הוא המגביל אותנו ביכולת להציע תכונות. בעתיד הקרוב נראה חיישנים שניתן ללבוש. הדבר יהיה בלתי אפשרי עד שלא נפתור את בעיית החשמל. בעיה נוספת היא חוסר הודאות. כאשר אתם מרכיבים אינטגרציה, דברים מתחילים להיות לא ודאיים. לדוגמה, אם רוצים לעבור ל-16 ננומטר צריך לחשוב על בעיית תזמון השעון. בעיה נוספת היא האמינות- ברכיבים המכילים תוכנה תקלות תוכנה הן כבר עובדה."
מזה כמה שנים מדבירם על מעבר לעידן שלאחר הסיליקון – פולימרים אורגניים, ננו צינורות, מולקולות כל הדברים הללו מורכבים לתכנון ויש להם בעית אמינות. צריך לתכנן מערכת אמינה מרכיבים לא אמינים.
תעשיית האלקטרוניקה והמערכות עומדות בפני מערך של בעיות מורכבות החל משלב התכנון ועד לייצור, לרבות מורכבות, בעיות כוח, אמינות, קינפוג מחדש, אינטגרציה, שיבוץ תוכנה. חסרים לנו שיטות וכלים לתכנון. החדשנות של סדר גודל זה קשה להשגה. לפיכך חיוני להשיג שיתוף פעולה בין הממשלות ובין תעשיות ה-IC והמערכות אחרת המצב יחמיר. זו לא בעיה של שפה או כלים נקודתיים.