ותודה לדוד לוי

השבוע התבשרנו על עוד מכירה של חברה ישראלית לחברת ברודקום האמריקאית. לרגל מכירתה פירסמה חברת ברודלייט באתר החברה הודעה שכותרתה "חברת השבבים הישראלית BroadLight  נרכשת על ידי חברת  " Broadcom. בידיעה צוטט בין השאר מנכ"ל ברודלייט, רענן גבירצמן שהודה לדוד לוי על פועלו בהקמת החברה. לבד משמו של גבירצמן היה זה השם היחיד שהופיע בידיעה. תהינו מיהו אותו דוד לוי וגילינו סיפור מעניין!

השבוע התבשרנו על עוד מכירה של חברה ישראלית לחברת ברודקום האמריקאית. לרגל מכירתה פרסמה חברת ברודלייט באתר החברה הודעה שכותרתה "חברת השבבים הישראלית BroadLight  נרכשת על ידי חברת  " Broadcom. בידיעה צוטט בין השאר מנכ"ל ברודלייט, רענן גבירצמן שהודה לדוד לוי על פועלו בהקמת החברה. לבד משמו של גבירצמן היה זה השם היחיד שהופיע בידיעה. תהינו מיהו אותו דוד לוי וגילינו סיפור מעניין!

ובכן, דוד לוי הנידון אינו הפוליטיקאי הותיק והידוע אלא יזם סדרתי שהקים את חברת ברודלייט בשלהי שנת 2000. שנת 2000 זכורה כשנת התפוצצות בועת האינטרנט אך היתה זו גם תקופה שהציתה בדמיונם של יזמים רעיונות חדשים ויצירתיים. באותה תקופה עבד דוד כמנהל שיווק מוצר בחברת ECI וחשב על דרך מקורית לשיפור התקשורת בשיטה הידועה כיום בשם GPON- Gigabit-capable Passive Optical Networks.  וכך תאר זאת ג'ורג' גילדר, גורו הטכנולוגיה האמריקאי בספרו The Israel Test: "אחת ההפתעות של העשור האחרון היא עלייתו של ה- PON ) Passive Optical Network) מערכת פיבר אופטית הפועלת על מתח נמוך ואינה דורשת הגברה. זו לא המערכת הראשונה בבסיסן של רשתות התקשורת אך היא משמשת בהמשך הדרך כאמצעי תקשורת יעיל לחיבור אל משרדים ובתים. שורה של חברות התחרו על אספקת השבב החיוני המאפשר העברת וידאו ותכני אינטרנט אחרים על קווי תקשורת המבוססים סיבים אופטים כדי שיחברו בין המרכזת לנקודות הקצה במשרדים ובבתים. החברה המובילה באספקת הטכנולוגיה ששימשה את וריזון להעברת תקשורת רחב פס במייל האחרון היא ברודלייט".

עד מחצית 2008 התקינה חברת וריזון 800,000 קוים מבוססי GPON ומאז אימצו חברות תקשורת רבות נוספות את פרוטוקול התקשורת היעיל והמהיר הזה. אך בא נחזור להתחלה.

כבר בשנת 2000 חשב דוד על הרעיון לפתח פרוטוקול תקשורת המבוסס על מערכת תקשורת פאסיבית. על בסיס הרעיון שלו הוא גייס את רן דרור, חיים בן עמרם ,דידי איבנקובסקי, ורענן עברי כדי שביחד יפתחו את המערכת שהגה. כמו כן בנה תוכנית עסקית ורשם מספר פטנטים על הטכנולוגיה החדשה שלו. אך במציאות הדברים לא כל כך הסתדרו כפי שחזה אותם דוד. הצוות הראשון החליט לפתח שבב המבוסס על פרוטוקול תקשורת ATM PON (BPON וזהו גם השבב הראשון שהוטמע בתשתיות התקשורת  של וריזון שהיו מבוססות על סיבים אופטים לבתים ( FTTH). בסוף 2002 פוטר דוד מהחברה שייסד, רן דרור עזב את החברה שישה חודשים מאוחר יותר וגם חיים בן עמרם נפרד מהחברה בסוף 2004. דוד עצמו הצליח בתוך פחות משנה לקבל הזמנה בשווי 2 מליון דולר לאספקת שבבים לתחום ה  Ethernet Switch מחברה אמריקאית גדולה והקים חברה חדשה בשם Ethernity אותה הוא מנהל עד היום.

במקביל המשיכה ברודלייט למכור את שבביה אך היו אלה שנים לא קלות, הטכנולוגיה שלה הקדימה את זמנה והחברה שרדה בעיקר בזכות משקיעה שהאמינו בחברה ובעתיד הטכנולוגיה שלה. בסה"כ הושקעו בחברה כ-60 מליון דולר מהקרנות סטאר, איזראל סיד, דלתא, אזור קפיטל, ובנצ'מרק, וגם  מחברות תקשורת כדוגמת ברודקום, מוטורולה, סימנס וטלאבס.

בשנת 2008 נראה כי היקפי העברת הנתונים ההולכים וגוברים דורשים פתרון יעיל וזול יותר וברודלייט היתה במקום הנכון ובזמן הנכון כדי לקטוף את הפירות. במזרח הרחוק החלו להניח עוד ועוד כבלים אופטיים לתקשורת מהירה, ועד מהרה הגיעו למסקנה כי התקשורת היעילה ביותר היא GPON. השוק החל להכפיל עצמו מדי שנה. מ־2 מיליון מרכזיות תקשורת ב־2009 גדל השוק ל־4 מיליון מרכזיות ב־2010, ולכ-8 מיליון ב־2011. וברודלייט, שנותרה כל השנים נאמנה ל-GPON, נהפכה תחת ניהולו המוצלח של רענן גבירצמן לשחקנית החזקה במגרש תוך שהיא מספקת שבבים שאיפשרו העברת קול ונתונים בקצב של עד 2.5 ג'יגה-ביט בשנייה .

כיום שולטת ברודלייט לפי הערכות, בכ־50% מהשוק, תוך שהיא מובילה על ענקיות תקשורת כגון ברודקום, מארוול ו־PCM-Sierra ומספקת מוצריה לענקיות תקשורת כדוגמת אריקסון, חוואוי, ZTE, אלקטל־לוסנט ומוטורולה. הביקוש הגובר לתשתיות תקשורת מהירות גם במדינות מתפתחות כגון סין, מלזיה ואינדונזיה וגם במזרח אירופה איפשר לחברה להגיע ב־2010 למכירות של כ-40 מליון דולר ובשנה זו היא אף הפכה לראשונה לרווחית. גם בשנת 2011 המשיכה את צמיחתה וברודלייט סיימה את השנה עם מכירות של מעל 50 מליון דולר. במקביל החלה לסבול מתחרות גוברת מצד ענקיות שבבים כדוגמת ברודקום ומארוול, אשר אימצו אף הן את פתרון ה- GPON . תהליך זה הוביל את בעליה לבחון אפשריות למכירתה ולאחר שניהלה מו"מ מתמשך עם קוואלקום וברודקום נמכרה לבסוף בתמורה לכ-200 מליון דולר לחברת ברודקום. ברודלייט שמימשה את חזונו של דוד לוי משנת 2000 תמשיך להיות שחקנית משמעותית בשוק ה-GPON  (במסגרת ברודקום) ואין ספק שדוד ראוי להרבה תודות.