אייל נגר, מנהל תחום מיחשוב תפיסתי באינטל נאם בכנס Chiportal Technology Symposium שהתקיים אתמול בהרצליה ע"י Chiportal בשיתוף חברת AST וחשף פרטים על המצלמה התלת ממדית שאינטל מפתחת. כמו כן תיאר את מפרט ה-SDK של התוכנה שתפיץ כדי לעודד את התעשיה ליצור פתרונות מעניינים כפי שעשתה עם המצלמות ה'רגילות' כשאלו התחילו להיות נפוצות בטלפונים החכמים
| מציאות מדומה מהסגנון הישן. המיחשוב החדש יהיה בלתי מורגש. מתוך ויקיפדיה |
אייל נגר ממלא תפקיד מאוד מעניין. הוא מנסה לא רק לחזות כיצד ייראה עתיד המיחשוב שלנו, בעידן "האינטרנט של הדברים" אלא גם מנסה ליצור אותו במסגרת תפקידו כמנהל תחום מיחשוב תפיסתי באינטל, תפקיד עולמי אותו הוא ממלא מישראל.
מדובר במימוש, אולי הראשון של החזון שאינטל מפיצה בשנתים-שלוש האחרונות של המיחשוב התפיסתי. אנו מתקרבים לעידן שבו המחשב מזהה את המשתמש כשהוא עובר לידו, מגיב לתנועות שלו ולמצבי הרוח שלו. "אנחנו רוצים לתת חושים למחשב. אנחנו רוצים להגיע ליכולת מוחית למחשב עצמו: עיניים, אוזניים, תנועה, מגע, העולם יגיע לשם השאלה רק מתי וכמה נעזור לו להגיע לשם. המטרה היא לייצר חוויית ממשק מכונה שהיא טבעי, אינטואיטיבית ובלתי מורגשת על ידי המשתמש (השתקעות – Immersive) (ראו ויקיפדיה).
כדי לספק למחשב חושים אנו נדרשים בהכרח גם להגדיל את היכולות של המחשב, כך שטכנולוגיות של ראיה תלת ממדית, הבנת המשתמש, אירטאקציה טבעית עם העולם הדיגיטלי, יהיו רלוונטיים.
בשנים 2015-2020 הממשק היחיד עם מיחשוב לביש יהיה בשיטה של מיחשוב תפיסתי, וכמובן גם במכונית יותקן מיחשוב תפיסתי. הרכב יראה לאן אתה מסתכל, יעיר לנהג כשיש צורך בכך, וכמובן בבית – אינספור חיישנים שישלטו בכל דבר ויאפשרו שימוש במכשירים באמצעות מחוות יד, או קבלת המלצות תזונה מהמקרר (היו חברות שניסו זאת כיום אך הדבר טרם הבשיל). זו טכנולוגיה בסיסית רלוונטית לכל מקום. אבל יש פער גדול לעבור כדי להגיע לעולם הזה אנחנו צריכים לחצות את הפער, מה צריכים כדי להתחיל את הספירלה של חומרה שמביאה תוכנה וכו'. ההחלטה של אינטל היא תלת מימד. בואו ניתן למחשב יכולת ראיה תלת ממדית,
הספירלה תתחיל. החדשנות תגיע לא רק מאינטל אלא מכל מקום בתעשיה. בשלב ראשון אינטל מתכוונת להביא למחשבים הניידים מצלמות תלת מימד, ואת ערכת התוכנה למפתחים (SDK) כדי שהללו יוכלו לנצל אותה. במקביל אינטל מפתחת בעצמה מספר יישומים שישמשו כהדגמה ושיאפשרו למי שירכוש את המחשב עם המצלמה המותקנת בתוכו להשתמש בה לפחות באופן בסיסי. "ברגע שהיכולת הזו תהיה בשוק, השמיים הם הגבול, בדיוק כפי שקרה כשאפל יצאה עם מצלמה ו-GPS באייפון כמה תעשיות קמו בזכות זה."ציין נגר.
ראיה ממוחשב תלת ממדית כהשלמה להדפסה תלת ממדית
לדבריו, ראיה תלת ממדית תאפשר ללכוד יותר נתונים. המחשב יוכל לראות את הידיים העיניים והראש של המשתמש בצורה טובה יותר וכך להבין טוב יותר את כוונת המשתמש. כמובן שמצד שני אפשר יהיה להפיק הולוגרמות של מה שהמצלמה רואה במקום אחר בעולם. נגר מנה מספר יישומים אפשריים: "למשל סריקת החדר וייצור מודל תלת ממדי, ממשק משתמש טוב יותר שבו המחשב גם מנתח לאן המשתמש מסתכל, יכולת ניווט ובקרה באמצעות מחוות ידיים שבזכות התלת ממד יהיו הרבה יותר מובנות למחשב. אינטראקציה עם ספרים, בידור ומשחקים – עולם המשחקים יקבל יכולות ממצלמת תלת מימד וכמובן יאפשר חדשנות בתעשייה.
מסחר – אפשר לצלם דברים בתלת מימד, וב-eBay למשל במקום תצוגה דו ממדית יראו את הכל בתלת מימד. אפשר לעשות תכנון – לתכנן עצם בתלת מימד להדפיס אותו ואחר כך להדפיס שוב מהצילום. ניתן יהיה לשפר את יכולת הוידאו בלוגינג (ברגע שהתמונה תהיה בתלת מימד המחשב יידע למשל להבדיל בין האדם לבין הרגע שללו ולהחליף את הרקע. בתחום הבידור והמשחקים גם נוכל לקחת את התפיסה של הקינקט לטווח הקצר, וכמובן כל חפצי הבית והמשרד יקבלו מימשק משתמש טבעי וניתן יהיה לשלוט בהם באמצעות הממשק הזה.
בצד החזון, ציין נגר גם מספר אתגרים העומדים בפני אינטל במהלך הפיתוח. למשל אתגרים הנוגעים להכנסת מצלמת תלת ממד ללפטופ – גודל, ייצור חום, צריכת אנרגיה, ניידות, שדה הראיה, טווח, דיוק, בטיחות ועוד. יש גם אתגרים בתחום פיתוח ערכת התוכנה למפתחים – אינטל נכנסת לתחום לא מוכר לה של כתיבת ספריות תוכנה שמנצלות את העומק ומספקות את המודל התלת ממדי שמגיע מהמצלמה ומראים למשל היכן האצבעות, היכן הפנים, האם המשתמש שמח או עצוב וכו'. אלו תוכנות כבדות שדורשות תמיכה בהרבה מערכות הפעלה, ודורשות אופטימיזציה של ממשק משתמש."
ולבסוף אנחנו צריכים גם לפתח אפליקציות כדי לגרום לצרכן לרכוש את זה אך את השאר אנו משאירים לחברות קטנות, אפילו סטארטאפים שיתשמשו ב-SDK ויצאו מהחווית המשתמש וישתמשו בטכנלוגיה. זו חוויה שדורשת הרבה מאמצים וחברות קטנות יצטרכו לעשות שותפות עם כל הסביבה האקולוגית.
יש עוד זמן עד להגשמת החזון של הקניית כל החושים לכל המכשירים. כדי שזה יהיה אפשרי היכולות של המחשב צריכות להיות דומות לאלו של המוח האנושי. מדהים כמה המוח האנושי יכול לקלוט ולהבין תפיסה מרחבית. במחשבים הכי משוכללים היום יש 1.4 מיליארד טרנזיסטורים, לעומת 100 מיליארד נוירונים במוח."
בהתייחסו לקהל שהורכב ממפתחי חומרה אמר נגר כי כדי ליישם את 'האינטרנט של הדברים' ולא כמו היום שכל 'דבר' מחובר לאינטרנט בנפרד, המכשירים צריכים לדבר זה עם זה,"זה התפקיד שלכם ליצור את הממשקים הללו" כאשר כל רכיב בפני עצמו חייב להיות בעל הביצועים הטובים ביותר ויכולת מוחית גבוהה אך גם בו זמנית גם זול מאוד ובעל צריכת אנרגיה נמוכה. יש מקום להמון תכנון חומרה למשל בתחום ההוראות למוח של המכשירים, אופטימיזציה של חיישנים ואופטימיזציה של חוויית המשתמש.
| {loadposition content-related} |
