עסקת אקזיט ממוצעת ב- 2013 עלתה ל- 83 מיליון דולר, עקב ירידה בעסקאות מתחת ל- 10 מיליון דולר • החזר על ההון ב- 2013: הגבוה אי פעם, עם מכפיל של פי חמש על ההון
דוח של חברת המחקר IVC המתפרסם היום, ועושה שימוש בטכנולוגית הביג דאטה של חברת סיסנס, מגלה עליה דרמטית בעסקאות אקזיט מגובות הון סיכון, כמו גם בגודל עסקת האקזיט הממוצעת, ובהחזר הממוצע על ההון. הדוח, המנתח מידע מעשר השנים האחרונות ומבוסס על נתונים ממאגר המידע IVC-Online מגיע למסקנות מפתיעות באשר לסיבות לשינויים אלה. הדוח מבוסס על מחקר נרחב יותר על עסקאות האקזיט בעשר שנים האחרונות שערכהIVC בשיתוף עם חברת סיסנס הישראלית, המפתחת טכנולוגית בינה עסקית, ושמוצרי התוכנה שלה מסייעים למקבלי החלטות ב-49 מדינות ברחבי העולם.
בשנת 2013, 35 עסקאות אקזיט מגובות הון סיכון* הסתכמו ב 4.2 מיליארד דולר, 63 אחוזים מכלל התקבולים מאקזיטים ב- 2013, שעמדו על 6.64 מיליארד דולר ב- 80 עסקאות בהם היו מעורבות חברות היי-טק ישראליות או הקשורות לישראל. היתה זו שנה המוצלחת ביותר עבור עסקאות מגובות הון סיכון, עם זינוק של 91 אחוזים בהשוואה לממוצע של 2.2 מיליארד דולר בעשור האחרון.
היקף עסקת אקזיט ממוצעת ב- 2013 הסתכם בקרוב ל- 83 מיליון דולר, 51 אחוזים מעל 55 מיליון דולר בממוצע בעשור האחרון. עסקאות מגובות הון סיכון, זינקו גבוה עוד יותר, לשיא של 120 מיליון דולר, בהשוואה לממוצע של 55 מיליון דולר בעשור.
קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקרIVC ציין כי "בין השנים 2004 ל- 2010, עסקת אקזיט ממוצעת שמרה על יציבות יחסית בין 30 ל- 40 מיליון דולר. משנת 2011, הסכומים עלו בהתמדה מ- 52.3 מיליון דולר ב- 2011 ועד הרמה הנוכחית, עם 83 מיליון דולר. הניתוח שעשינו מראה כי מספר העסקאות מעל 100 מיליון דולר דווקא לא עלה, בניגוד לסברה הרווחת. העליה בגודל עסקת האקזיט הממוצעת אף איננה תוצאה של הגידול בשווי העסקאות, כי אם תולדה של ירידה דרמטית במספר העסקאות הקטנות, מתחת ל- 10 מיליון דולר, ב-2013", מסביר שימנה. "העסקאות הגדולות, כמו רכישות ווייז וגיוון אימאג'ינג עדיין נדירות, ולא צפוי שינוי בתקןפה הקרובה".
מריאנה שפירא, מנהלת המחקר ב- IVC מסבירה כי עסקאות של מיליארד דולר ומעלה אפילו נדירות עוד יותר: "למרות שעסקאות הרכישה של וויז וגיוון אימאג'ינג היו מרשימות בגודלן, אף אחת מהן לא חצתה את רף מיליארד הדולר. בפועל, היו בעשור האחרון רק שלוש עסקאות שחצו את הרף הזה: רכישות מרקורי ואם-סיסטמס ב- 2006, ומכירת NDS ב- 2012".
שלוש העסקאות הגדולות בעשור, שהיו אחראיות להכנסות כוללות מרשימות בגובה 11 מיליארד דולר, היו חריגות כל כך בנוף, שהן אפילו לא הביאו את הנתח הגדול ביותר בהכנסות מאקזיטים בין 2004 ל- 2013. היו אלה עסקאות בשווי של 100 מיליון עד 500 מיליון דולר, כמו למשל רכישת אינטוסל על ידי סיסקו ב- 2013, שתרמו 45 אחוזים מן משווי האקזיטים הכולל, על אף שהיוו רק 15 אחוזים ממספר העסקאות.
העליה הדרמטית בעסקאות מגובות הון סיכון כמו גם בשווי העסקה הממוצעת, הובילה את IVC לבדיקת ההחזר הממוצע על ההון, או מכפיל העסקה הממוצע. מדד זה, המחושב כיחס בין סכום האקזיטים השנתי במיליוני דולרים לסך הכולל של ההון שגויס בידי החברות שביצעו אקזיט באותה שנה, משקף את הערך היחסי שהפיקו המשקיעים בחברות ממכירת חברות והנפקתן. מכפיל ממוצע של 5.3 ב- 2013 היה הגבוה אי פעם (בניכוי עסקאות הענק מעל מיליארד דולר), וכמעט כפול מהמכפיל הממוצע בעשר השנים האחרונות, שעמד על 2.91.
"אחד הממצאים המעניינים שחשף המחקר, הוא שלא רק שהמשקיעים מפיקים ערך מעסקאות אקזיט, אלא שלאחרונה בולט הערך המוסף עבור החברות והיזמים, ממעורבות קרנות הון סיכון במהלך המו"מ על העסקה," מציינת מריאנה שפירא. "ניתחנו את ההחזר הממוצע על ההון לעסקאות מגובות הון סיכון, ובשלוש השנים האחרונות הוא עלה על הממוצע הרב שנתי הכולל, והגיע למכפיל של פי חמש על הכסף בעסקאות ב- 2013. הגם שחברות מגובות הון סיכון, מטבע הדברים גייסו יותר הון מאשר חברות שאינן מגובות הון סיכון, ניכר שמעורבות קרנות הון סיכון בדירקטוריונים, משפיעה על הגעה לעסקאות גדולות יותר. 67 אחוזים מהעסקאות בטווח שבין 100 מיליון למיליארד דולר, היו מגובות הון סיכון. עם זאת, נראה כי מעורבות משקיעי הון סיכון לא דחפה לעסקאות מעל מיליארד דולר עד כה", מסכמת שפירא.
| {loadposition content-related} |
