בעוד כעשור יהיו בעולם 88 ערים חכמות והן יתפזרו בין אירופה, מזרח אסיה ויבשות אמריקה, לעומת 21 ערים כיום ,רובן באירופה * חלק חשוב מפרויקטי העיר החכמה ישלבו חיישנים לניהול התנועה, צריכת המים ועוד
לונדון – השבחת מבני המגורים והמסחר לחסכון באנרגיה |
מספר הערים חכמות בעולם יגדל פי ארבעה בתוך תקופה של12 שנה שהחלה בשנה שעברה. ממשלות מקומיות רבות החלו לעבוד עם המגזר הפרטי במטרה להתמודד עם מספר רב של אתגרים הניצבים בפני המרכזים העירוניים. כך עולה מדו"ח חדש של חברת המחקרIHS , בו מודגש כי ערים חכמות יעשו שימוש רב בחיישנים.
לפי חברת המחקר בעוד קצת יותר מעשור יהיו ברחבי העולם לפחות 88 ערים חכמות לעומת 21 ערים חכמות בשנת 2013. אם כיום מרבית הערים החכמות נמצאות באירופה, מזרח אסיה תיקח את המושכות ויהיו באיזור זה לפחות 32 ערים, אחת יותר מאשר באירופה, ו-25 ערים חכמות יוקמו ביבשת אמריקה. לראשי הערים במזרח אסיה והאוקיאנוס השקט יהיה קל יותר להקים עיר חכמה משום שהם ישלבו זאת בהקמת תשתית חדשה לעומת הצורך להחליף תשתיות ישנות באירופה.
"המושג ערים חכמות מקיף מגוון רחב של היבטים שונים, אך IHS צמצמה את הגדרת המונח כדי לתאר את הערים שפרסו או פורסות כיום פתרונות אינטגרציה של מידע, תקשורת וטכנולוגיה (ICT) במשך שלושה תחומי תפקוד לפחות" אומרת ליסה ארוסמית', מנהלת שותפה לתחום הקישוריות, הבתחים החכמים והערים החכמות ב-IHS. תפקודים אלה כוללים תחבורה וניידות, אנרגיה וקיימות, תשתיות פיזיות, ממשל, בטיחות ובטחון.
בדו"ח שכותרתו: "ערים חכמות: מודלים עסקיים, טכנולוגיות ופרויקטים קיימים," מציינת ארוסמית' כי
פרויקטי ערים חכמות באמריקה צרים יותר בהיקפן לעומת אירופה.. בניגוד לפרויקטים רחבים שיצאו לדרך בערים כמו וינה או אמסטרדם, פרויקטים בארה"ב מתמקדים בתפקוד אחד, כגון ניידות ותחבורה.
לפי הגדרת IHS, בשנת 2013 הגיע שווי הפרויקטים בערים חכמות למעט מעל מיליארד דולר, אבל הוא יזנק לכדי 12 מיליארד דולר ב-2025.
ערים הופכות חכמות בתגובה לצורך של ראשי הערים להתמודד עם משאבים מצומצמים והרצון לשפר את יעילות צריכת האנרגיה. באמצעות פתרונות טכנולוגיים מתאימים יכולות הערים החכמות להתמודד עם סוגיות כגון גודש פסולת ואנרגיה, ולהקצות את המשאבים שלהם בצורה יעילה יותר, כך שהדבר יתרון לשיפור איכות החיים.
לפי נתוני האו"ם, 3.42 מיליארד בני אדם התגוררו באיזורים עירוניים בשנת 2009, מעט פחות מ-3.45 מיליארד שחיו באיזורים כפריים. על פי האו"ם, שירותים כגון תחבורה ציבורית, אספקת אנרגיה ורשתות הכבישים העירוניות מתוחים באופן בלתי נמנע. ניתן לפרוס פתרונות חכמים יותר כדי להפחית את ההשפעות השליליות של הגידול בעיור כולל השימוש בחיישנים כדי לפקח על התעבורה, או יישום של פתרונות כרטוס חכמים יותר כדי לשפר את השימוש בתחבורה ציבורית.
ערים חכמות יכולות גם לסייע בהשגת מטרות חסכון אנרגיה. לונדון, למשל משביחה את מבני המגורים ומסחר על מנת להפחית את פליטת דו תחמוצת הפחמן. העיר גם מקימה תשתית לטעינה של 100,000 כלי רכב חשמליים.
עבור אזורים רבים בעולם שבהם המים הם משאב במחסור, ערים חכמות יכולות להקצות משאב יקר זה, תוך שימוש בחיישנים לניהול שימוש במים או לספק מידע קריטי על המלאי במאגרי המים כמו שנעשה בסנטנדר aספרד, שם גם בודקים חיישני לחות את האדמה כדי לזהות מתי הקרקע דורשת השקיה, כדי להשקות אותה רק בעת הצורך ולא בזמנים קבועים.
ערים חכמות ערים גם יכולות לספק יתרונות אחרים. הן יכולות ליצור הזדמנויות תעסוקה חדשות באמצעות יצירה של פרויקטים, למנוע מאזרחים לעזוב באמצעות שיפור איכות החיים בתוך תחומי השיפוט שלהם, ולהפחית את הוצאותיהן. דוגמה להפחתה כזו הוא מעבר לשימוש ב דיודות פולטות אור (LED) בתאורת רחוב, מרכיב שיכול להוות עד 40% מתקציב האנרגיה של העיר.
מודלים עסקיים
פרויקטי ערים חכמות פרוסים בדרך כלל באמצעות שותפויות בין המגזר הציבורי והמגזר הפרטי. המודלים העסקיים העיקריים כוללים את הבניה, התפעול וההעברה של הנכס לבעלות העירייה בתום תקופה מוגדרת מראש (BOT -כדוגמת כביש 6 בארץ) ופריסה בבעלות עירונית -(MOD).
המודל הנפוץ ביותר הוא BOT, , שבו מתכנני ערים עובדים באופן הדוק עם שותף פרטי חיצוני שבתורו, מפתח את השירותים ופורס את התשתית הדרושה. הצד השלישי גם אחראי לתפעול וניהול מתמשך של התשתיות, עד למועד שבו הן מועברות בחזרה לעיר.
{loadposition content-related} |