"כדי ליצור חברה גדולה צריך לחלום על משהו שלא קיים היום ואשר ישנה את חייהם של האנשים." הוסיף.
| ד"ר הנרי סמואלי, מייסד שותף ויו"ר חברת ברודקום |
הנרי סמואלי יו"ר ברודקום היה אחד מאורחי המפתח של כנס iNNOVEX2015 שפקח את עינינו לתופעה שאולי ידענו אבל לא ייחסנו לה חשיבות: העובדה שחברות שהמציאו משהו חדש ש'שובר את השוק' מעלה אותן למעמד של חברות על כמו שאנו רואים בחברות כמו פייסבוק, אפל, גוגל וכו'. סמואלי מכנה זאת "חדשנות משבשת" Distruptive Innovation.
החדשנות משבשת כאשר חברה מביאה מוצר חדש לשוק שמשבשת את השוק הקיים לחלוטין וטורפת את הקלפים בו, כפי שעשתה למשל אפל לנוקיה. ההמצאות הגדולות של המאה שעברה היו המצאת הטרנזיסטור ב-1948 והמעגל המודפס ב-1960. בפעם הראשונה הטרנזיסטור החליף את שפופרות הוואקום ומאז המשיכה התפתחות מהירה לפי חוק מור, אך התשתית הבסיסית לא השתנתה.
התקופה הראשונה הגדולה של חדשנות בתחום האלקטרוניקה היה המצאת המחשב האישי, מה שאיפשר את זה היה פיתוח המיקרו מעבד שהפך את אינטל לחברה שהיא היום, והעובדה שיבמ בחרה באינטל שתייצר לה שבבים עבור ה-PC ואת מיקרוסופט שתפתח את מערכת הפעלה שלו.
המהפכה השניה היתה מהפיכת האינטרנט. שיטת התקשורת הזו הומצאה ב-1969 בידי הסוכנות לפיתוח של משרד ההגנה (DARPA) ושני מחשבים דיברו ביניהם – אחד ב-UCLA והשני בחברה פרטית בבוסטון. המהפכה הזו הזניקה בין השאר את סיסקו שפיתחה מודמים הניתנים לתיכנות.
המהפכה הגדולה הבאה היתה בתחום התוכנה ובה גוגל שיצרה את המודל העסקי המשבש ביותר – פרסום מקוון. אמזון, הפכה את חווית הקניות מבניין עשוי מלבנים לאינטרנט. פייסבוק היתה הרשת החברתית הראשונה שאיפשרה שיתוף קל של תמונות (בכל המקרים היתה פעילות בשוק לפני שהחברות נכנסו, אך הם עשו זאת בצורה שונה לחלוטין).
תעשיית התקשורת בשנות התשעים והאלפיים מובלת על ידי הטלפון החכם. אפל נוצרה ב-1976 כחברת מיחשוב אישי עם המקינטוש ומאק OS אבל זה לא מה שהעלה אותם לגדולה משום ששוק ה-PC נשלט על ידי יבמ. מה שהפך את אפל לחברת על היה האייפון. קודם היה לטלפונים מקלדת. הרעיון נראה מוזר באותו זמן אבל מסכי מגע שכבר היו קיימים קיבלו לפתע חיים חדשים.
לאחר מכן דיבר סמואלי על ההסטוריה של ברודקום: "אספר לכם על החדשנות המשבשת של ברודקום. החברה נוסדה על ידי ועל ידי שותפי הנרי ניקולאס בשנת 1991 כדי להביא תקשורת רחבת פס לשוק ההמונים. בשנות השמונים לא היתה אפשרות לגישה מהירה. המודמים הקוליים עשו את מלאכתם והתפתחו אבל נתקעו בקיר – 56 קילוביט לשניה. אנחנו הצענו לעבור ממודמים למערכות דיגיטליות העוברות על גבי כבלים שהם פי מיליון יותר מהירים. היינו במקום הנכון בזמן הנכון עם המוצר הנכון."
"חברת TRW שבה עבדתי חמש שנים פיתחה מערכות תקשורת רחבת סרט. בינתיים עברתי ל-UCLA ועבדתי תוך שיתוף הפעולה בין כמה פקולטות כשאחד הדוקטורנטים שלי היה הנרי ניקולאס. הקמנו את החברה, לקחנו את טכנולוגית ה-CMOS העלנו אותה על שבב אחת. זו היתה החדשנות ההורסת של ברודקום."
כאן מדגיש סמואלי כי בדרום קליפורניה, בה צמחו חברות כמו ברודקום ומתחרתה קוואלקום, היו אנשים בעלי נסיון שפיתחו מערכות תקשורת עבור הצבא. זאת לעומת התוכנה שבה מצטיין עמק הסיליקון שבצפון קליפורניה.
"גם טכנולוגית השבבים הנוכחית הלוכת להיתקל בקיר. עברנו 50 שנים של גידול מעריכי. כל עשור מימדיו של השבב מצטמקים בחצי. כבר היום עובדים בחברות שבבים על טכנולוגית 10 ננומטר – הגודל של המימד הקטן ביותר של הטרנזיסטור. אולי נגיע ל-5 ננומטר, כבר מדובר על רמה אטומית משום שקוטרו של אטום סיליקון הוא חצי ננומטר, יותר מעשרה אטומים יהיה קשה לרדת."
"מה יחליף את השבבים? לאף אחד אין מושג, מישהו צריך להביא רעיון חדש, או שזה יהיה שילוב של כמה תחומים שאין ביניהם קשר – אולי התקן ננומטרי או מחשב ביולוגי שימשיכו את ההתפתחות המואצת. ויש גם חלופה אחרת, שלא צריך להמשיך להאיץ את הטכנולוגיה משום שבמגזר החדש שבו מופיעה חדשנות האינטרנט של הדברים לא נדרשים השבבים האחרונים. התקנים אלה לא יכולים לעבוד עם המעבדים האחרונים כי צריכת האנרגיה שלהם גדולה מדי עבורם. מה שמעכב את ההתפתחות בתחום זה הם החיישנים. אני יכול לראות עשורים קדימה לעתיד של חיישנים חדשניים שיוכלו לספק תקשורת וחישוביות."
בהתייחסו לישראל אמר סמואלי: "בישראל יש שילוב של אוניברסיטאות מהטובות בעולם, תרבות יזמית וזה חיוני להצלחה. יש לכם צבא חזק שמחויב להתפתחות טכנולוגי וקידום מהממשלה. האקונומיסט דירג את תל אביב במקום השני בחדשנות."
ליזמים שבאולם אמר סמואלי: "כדי ליצור חברה גדולה צריך לחלום על משהו שלא קיים היום ואשר ישנה את חייהם של האנשים."
| {loadposition content-related} |
