כך שאל אמש ד"ר לוי גרצברג, מייסד צורן וחבר מועצת המנהלים של CSR בפאנל במסגרת אירוע הבכירים של כנס ChipEx2015 *. הפאנל הוקדש לשינויים המרכזיים בשוק המיקרואלקטרוניקה העולמית
| משתתפי הפנל בארוע הפתיחה של ChipEx2015 צילום: קובי קנטור |
"מה עדיף? שתהיה לנו מהירות הורדה גדולה פי 10 או שנאריך את החיים בעשר שנים?" כך שאל אמש ד"ר לוי גרצברג, מייסד צורן וחבר מועצת המנהלים של CSR בפאנל במסגרת אירוע הבכירים של כנס ChipEx2015 במהלך פאנל שעסק בשינוים המרכזיים הצפוים בשוק המיקרואלקטרוניקה העולמית. יחד עימו השתתפו גם רודי דה וינטר, מנכ"ל X-Fab, פרופ מארק הורוביץ, מייסד שותף של רמבוס, ופרופסור באוניברסיטת סטנפורד וכן ביליק (בילי) הרוביה מייסד שותף ומנכ"ל אנפורנה לאבס מקבוצת אמזון.
המשתתפים נשאלו על ידי מנחה הפאנל, שלמה גרדמן, מה צפוי בעשור הקרוב, לאור סופו הצפוי של חוק מור, האם נמשיך להשתמש בסילקיון או שימצאו טכנולוגיות אחרות שיחליפו את הסיליקון או יתגברו אותו ?
פאנל אירוע הבכירים של כנס ChipEx2015. מימין: שלמה גרדמן, מנחה הפאנל, ביליק הרבוג'ה, רודי דה-וינטר, ד"ר לוי גרצברג, פרופ' מארק הורוביץ. צילום: קובי קנטור
גרצברג: "אנחנו עוד לא שם, זו רק ההתחלה. השנה היא השנה המאה לתיאוריות היחסות הפרטית וחמישים שנה לחוק מור. איינשטיין הגיע לתיאוריות שלו בלי מעבדות. יש לנו עוד 50 שנה לפחות להתחיל לדאוג. הגורם שישפיע בעשור הקרוב יהיה אינטגרציה של דיסציפלינות, ובנוסף למומחים לאלקטרוניקה ולהנדסה נראה במערך ההנדסי של החברות ואף במועצות המנהלים שלהם גם ביולוגים, רופאים, כימאים, ואפילו בוגרי מדעי החברה.
אנחנו עוד רחוקים אפילו ממה שהטבע מראה לנו שאפשר. כמה פיקסלים יש לנו בעיניים? מעט יותר מ-500 מגה פיקסל, תלוי איך מחשבים. הטכנולוגיה שלנו מפגרת בסדרי גודל אחרי הגוף שלנו. הביולוגיה הסינתטית תוכל לאפשר לנו לספק פתרונות על שבב ואלו יהיו תלויים לא בטכנולוגיה של השבב עצמו אלא בתקשורת וביכולת החישוב בענן.
פרופ' מארק הורוביץ:התשובה די ברורה, אנו עומדים להיעצר. לוקח לטכנולוגית ייצור להבשיל 7-10 שנים . אפשר אולי לשלב עוד חומרים בתהליך הייצור אבל כבר נראה שנעצרנו. עובדה שגם טכנולוגית 14 ננומטר היא למעשה טכנולוגית 20 ננומטר עם סנפירים. אני מאמין שנוכל להגיע לכל היותר לסביבות שבעה ננומטר. חמור מכך, הגענו לשלב שבו כל התקדמות לא מביאה איתה התייעלות אנרגטית ולכן לא יותר זול לייצר איתה את המוצרים הקיימים או לפתח מוצרים חדשים ומבחינה כלכלית לא יהיה כדאי לעבור לשיטות ייצור אלה. הדבר יגרום למשבר אנרגיה.
דה-וינטר חלק על דברים אלה: "בסוף שנות השמונים אמרו שכשנרד מתחת למיקרון השוק הולך להיגמר. התקדמנו מאז. אמנם כל התקדמות הופכת קשה יותר, אבל חומרים חדשים, ואריזה תלת ממדית של השבבים יאפשרו להמשיך בחדשנות. זו תבוא מכיוונים שונים לחלוטין, למשל MEMS, חיישנים כימים, פוטוניקה, אלו דברים שניתן כבר כיום לחדש בהם מבלי להוסיף לצריכת האנרגיה.
הרבוג'ה: אינטל ממשיכה במירוץ מול סמסונג לשיפור הטכנולגיה בגלל הרצון שלה לקחת נתח בשוק הסלולארי. אבל היום כבר נדרשת השקעה של 10 מיליארד דולר לבניית פאב חדש ולא הרבה חברות יכולות לעשות זאת – אולי רק השתיים הללו והחברות הטאיוואניות TSMC ו-UMC."
"השוק משנה כיוון. החברות של ה-IOT יחדשו אך הבידול לא יבוא מההבדל בסיליקון אלא מהשילוב בין הדיסציפלינות. שהמוצר יהיה שימושי לנו בחיי היום יום."
| {loadposition content-related} |
