ההכרזה התקיימה במסגרת כנס ה-IAC המתקיי בימים אלה למרות המצב בירושלים * הפיתוח ישלב בין שני גלאים – האחד שפותח בצרפת ובוחן את השפעת הטמפרטורה על החומרים במעטפת הלווין וגלאי שפותח במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ואשר בודק בזמן אמת את סביבת החלל
שיתוף הפעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לבין סוכנות החלל הצרפתית CNES מתרחב: במהלך כינוס החלל העולמי שמארחת סוכנות החלל הישראלית בירושלים, הכריזו היום שתי הסוכנויות על פרויקט משותף חדש – "אורמאד".
במסגרת הפרויקט, מדענים ממרכז המחקר הגרעיני שורק מפתחים התקן שישולב על גבי לוויין צרפתי. ההתקן יספק מידע חדש ומשמעותי אודות סביבת החלל, השפעתה מרכיבים שונים בסביבת החלל על חומרי הציפוי ללוויינים ויכולת העמידות בתנאי החלל הקיצוניים. ההתקן שמפתחים בממ"ג שורק מיועדת למדוד קרינה חללית וריכוז של חמצן חופשי (חמצן שאינו תלוי בתרכובות אורגניות) בחלל אשר גורם להרס פני השטח של רכיבים אופטיים, רכיבים שכדי להפיק את המיטב מהם עליהם להישאר שקופים.
הפרויקט ימומן על ידי שתי הסוכנויות והוא צפוי לצאת לדרך כבר בחודשים הקרובים. לאחר שהלוויין הצרפתי ישוגר לחלל בשנים הקרובות ויגיע לגובה של מאות קילומטרים, הוא ישדר ממצאים לכדור הארץ ותוצאות המדידות והנתונים שיתקבלו מההתקן ישמשו המדענים של שתי הסוכנויות.
ישראל וצרפת מפתחות במשותף גלאי סביבת חלל, הבוקר חתמו מנהלי סוכנויות החלל של צרפת וישראל על הסכם לפיתוח משותף של גלאים שיבחנו עמידות של חומרים שונים לסביבת חלל, ובפרט חומרים שאמורים להגן על תכולת הלווין מפני סביבת החלל – בעיקר שינויי הטמפרטורה הקיצוניים .
נשיא סוכנות החלל הצרפתית ז'אן איב לגאל, שגריר צרפת בישראל, ומהצד הישראלי שר המדע הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס, יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן ישראל, מנכ"ל הסוכנות מנחם גדרון והמדען הראשי במשרד הכלכלה, ד"ר אבי חסון.
הגלאי מבוסס על שני גלאים ORMADD הישראלי ו- TERME הצרפתי. כאשר החלק הישראלי מורכב מראשי תיבות On Orbit Material Degregation Detector ואילו החלק השני, הצרפתי נגזר מ-TERMAL, כלומר תנאי טמפרטורה.
איתן גרוסמן מהמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק הסביר כי המעטפת החיצונית של כל לוויין נועדה לאפשר סביבה מבוקרת תרמית, כלומר לשמור על טמפרטורת עבודה בתוך הלוויין. כידוע הלוויינים חשופים למידות חום קיצוניות – מפלוס מאה מעלות בעת חשיפה לשמש ועד למינוס מאה מעלות בצל כדור הארץ. אף רכיב אלקטרוני לא יכול לפעול בטמפרטורות אלה. לפיכך עוטפים את הלוויין בחומרים שיאפשרו למכשירים בתוכו לפעול, וביקר צבעים. בעיקר נעשה שימוש בחומרים הצבועים לבן, צבע הבולע פחות קרינה ופולט יותר קרינה, ולפיכך מאפשר לקרר את פנים הלוויין.
"הגלאי הצרפתי בודק את השפעת החלל על הצבעים הללו, ובודק האם הצבע ממלא את תפקידו או לא. השילוב של שני הגלאים יאפשר לעקוב אחר השתנות החומרים בהתאם לתנאי סביבת החלל בזמן אמת ולמשך תקופות ארוכות. מידע זה ישמש לפיתוח חומרים עמידים יותר בעתיד. לפי ההסכם פיתוח הגלאי המשותף ממומן למשך שנתיים, טרם נקבע על איזה לווין הוא יותקן לצורך ניסויו."
הפרויקט מצטרף לפרויקט הלוויין "ונוס" של סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית – לוויין אזרחי לצרכי סביבה ומחקר שישוגר ב-2016 לאחר עשור של פיתוח, שרובו נעשה בישראל. המצלמה של ונוס מצויד במצלמה מהמתקדמות בעולם שתצלם בו-זמנית 12 תמונות של אותו מקום – כל אחת מהן באורך גל שונה, ובכלל זה בתחומים שאינם נראים לעין האדם, כמו אינפרה–אדום. המצלמה תקלוט פרטים שאינם נראים לעין ותספק מידע על מצב הקרקע, איכות מאגרי מים, זיהומים בקרקע, באוויר ובים וזיהוי מחצבים. הלוויין יצלם לפחות 110 תמונות שונות מהעולם בכל הקפה וכל תמונה תציג כ- 700 קמ"ר. משקלו של הלוויין 270 קילוגרם בלבד, והוא נחשב לוויין קל משקל.
| {loadposition content-related} |
