מעל 1200 משתתפים מעשרות מדינות, יגיעו לתל אביב, בפברואר 2016, לקחת חלק בכנס "ננו-ישראל 2016" והתערוכה הנלויית אליו, להתרשם מהטכנולוגיות היותר מתקדמות בתחום, לבחון הישגים מדעיים ולשקול אפשרויות השקעה
| פרופ' יעל חנין, יו"ר משותף בכנס ננו ישראל 2016 |
כנס "ננו-ישראל 2016" והתערוכה הנלויית אליו, ייערך בפברואר 2016, זו הפעם החמישית. הכנס הוא אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות החומרים, רפואה, מובייל, תעופה, מוליכים למחצה ותחומי תעשייה חדשניים נוספים. בין המשתתפים מהארץ ומהעולם, ניתן יהיה למצוא במפגש אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל, כמו גם גורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים.
כנס "ננו-ישראל" הקודם, שנערך בשנת 2014, משך אליו 1000 נציגים מישראל ומהעולם. הכנס הקרוב ייערך בין 22-23 בפברואר 2016, באודיטוריום סמולארש, באוניברסיטת תל אביב, ועל פי ההערכות יגיעו אליו מעל 1200 משתתפים מעשרות מדינות.
ישראל נודעת בשל הישגיה וחדשנותה בתחום הננו. לאורך העשור האחרון ישראל מיצבה עצמה כמובילה ננו-טכנולוגית, המספקת אפשרויות חדשות ומרגשות בתחומי הרפואה, מובייל, ביטחון ועוד תחומים מתעשיית ההיי-טק. בכנס ובתערוכה הנלויית, ניתן יהיה להתרשם מההישגים המדעיים ולשקול אפשרויות השקעה.
מעל 40 חברות ננו ישראליות יציגו את חידושיהן, מאות סטודנטים מרחבי הארץ יציגו את עבודותיהם ב״פוסטרים״ וגם השנה תיערך תחרות "אמנות ננו", שבסופה יוצגו בתערוכה עבודות אמנות המבוססות על ננו-טכנולוגיה. בביתן מיוחד של מתימו"פ – מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח, ובשיתוף המדען הראשי, אף יוצגו כמה מהיישומים היותר מתקדמים של התחום.
"ננו-ישראל 2016" נערך בארגון חברת "כנס תערוכות" בשיתוף INNI – מיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי, מרכזי הננו-טכנולוגיה באוניברסיטאות השונות, משרד הכלכלה, המדען הראשי, המנהלת הישראלית למו״פ האירופאיֿ ו-IATI. יור״ים הכנס הם פרופ' אורי צ׳שנובסקי, מאוניברסיטת תל אביב, מבכירי חוקרי הננו-טכנולוגיה בישראל, וחתן פרס וייצמן למדעים; פרופ׳ יעל חנין, ראש המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, פיזיקאית המתמקדת בפיתוח ננו-התקנים אלקטרוניים ורפי קוריאט, שותף במיזם הננו-טכנולוגיה הלאומי הישראלי ומבכירי התעשייה.
מוצרים הכוללים רכיבים ננו-טכניים כבר מצויים בשוק; ניתן לציין מביניהם כונני תקליטורים שראשי הקריאה שלהם מכילים מערכות ננו-מטריות המאפשרות קריאה וכתיבה בצפיפות גבוהה בהרבה מזו של הכוננים הקודמים, המיקרומטריים. רכיבים ננו-מטריים גם משפרים את תכונותיהם של טקסטילים וחומרים פלסטיים שונים, כגון אלה המשמשים לייצור בגדיהם של ספורטאים על מנת להקטין את התנגדות המים או הרוח לתנועתם.
בשיטות ננו-טכנולוגיות יהיה אפשר לבנות מוצרים רבים שתכונותיהם דומות לאלה של מוצרים אחרים, המשרתים אותנו כבר זמן רב, אך הודות לננו-טכנולוגיה הם יהיו קטנים וזולים יותר. לדוגמה, תחום המחשבים, או מנוע סילוני עשוי מגביש יחיד ענקי. בתחום הצבאי, מדברים על מזל"טים זערוריים שלא יהיו ניתנים לגילוי, ויוכלו לספק לשולחיהם מידע על שדה הקרב באמצעות חיישניהם. חברת פלסן – תורטק הישראלית מקיבוץ סאסא כבר כיום מספקת ננו-צינוריות למיגון כלי רכב וערכות הסוואה, רפאל והתע"א, משתמשות בחומרי ננו וננו-צינוריות להפחתת משקל ובו זמנית הגדלת החוזק המכני, שני נושאים משמעותיים מאוד בענפי התעופה והטילים, וחברת אלביט פיתחה קבלי על המייעלים את התצרוכת האנרגטית להתנעת רכבי שטח ואחרים ובכך מאריכים את חיי המצבר.
| {loadposition content-related} |
