הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלה לסקור חברות סטארטאפ; ירידה במספר הסטארטאפים בשלב השגת המימון

בשנת 2015, שלגביה יש בלמ"ס נתונים מפורטים, פעלו בישראל 2,355 חברות הזנק. מדובר בירידה של 3% לעומת 2014, כך שבפועל מדובר בירידה במספר החברות שעוברות את שלב ההתהוות ומשיגות מימון לפעילות המו"פ והמסחור.

בשנים האחרונות נבנה בלמ"ס, במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, בסיס נתונים רחב על חברות הזנק שפעלו בישראל בין השנים 2015-2003.

מדובר בבסיס נתונים חדשני וייחודי לישראל, המספק הצצה על אופיין של חברות הזנק, תחומי פעילותן, שרידותן ונתוניהן הכלכליים (שכר, משרות, פדיון ועוד).

חברת הזנק היא פועל יוצא של יזמות טכנולוגית המבוססת על מחקר ופיתוח לצורך ייסודו של עסק חדש למטרות רווח, אשר משאביו מופנים לפיתוח רעיון, שירות או מוצר. עסק זה טרם גרף רווחים או טרם הפך לעסק בוגר אשר כל ייעודו הוא שיווק ומכירה של מוצר או שירות מוגמרים (גם אם מתבצעים בהם תהליכי שיפור ושכלול) ולרוב פעילותו ממומנת באמצעות גיוס הון.

החברות סווגו באמצעות שימוש במקורות מידע ובממצאים מסקרים רבים בלמ"ס, ברשויות ובמשרדי הממשלה ומחוץ להן.
חשוב לציין! שישנן חברות הזנק רבות הפועלות בשלב ההתהוות וטרם נרשמו באופן רשמי ברשויות המס ובביטוח לאומי והן אינן נכללות בבסיס נתונים זה.
• בשנת 2015 פעלו בישראל 2,355 חברות הזנק. מדובר בירידה של 3% לעומת 2014, כך שבפועל מדובר בירידה במספר החברות שעוברות את שלב ההתהוות ומשיגות מימון לפעילות המו"פ והמסחור.
• החל משנת 2014 חלה ירידה ממוצעת של 40% במאזן הפתיחות והסגירות (תוספת נטו) השנתי. זאת לאחר עלייה מתמדת משנת 2010 ולפניה.
• בשנת 2015 נפתחו 359 חברות הזנק ונסגרו 185.
• סך הפדיון של חברות ההזנק ב-2015 הסתכם בכ-11 מיליארד ש"ח, עלייה של 34% לעומת 2014.
• ב-2015 היו כ-20.6 אלף משרות שכיר בחברות ההזנק, עלייה של 35% לעומת 2014.
• השכר הממוצע למשרת שכיר בחברות ההזנק ב-2015 עמד על 244 אלפי ש"ח, גידול של 32% לעומת 2010, ופי 2.3 מהגידול בשכר הממוצע למשרת שכיר בתקופה המקבילה בכלל המשק.
•
מחזור החיים של חברת הזנק מתחלק לשלושה שלבים עיקריים: שלב ההתהוות (הכולל תתי-שלבים כגון pre-seed ו-seed) ובו מתעצבים קבוצת היזמים, הרעיון הטכנולוגי והמטרה וכן נערכות בחינות היתכנות בסיסיות ונעשה חיפוש של מימון משמעותי לפעילות. השלבים הבאים הם שלבי הפיתוח והצמיחה (Early R&D, R&D, Initial Growth וכדומה). נתוני המאגר מאפשרים לנו הצצה נדירה למחזור החיים, כפי שהוא משתקף מדיווחי החברות לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי.
בין השנים 2015-2010 נפתחו בישראל כ-2,775 חברות הזנק, 420 (15%) מתוכן נסגרו עד שנת 2015.
על פי תרשים 3, הפדיון (הממוצע לחברה) בחברות ההזנק נמוך מההוצאות (הכוללות תשומות המוכרות למע"מ ושכר) בשנות הפעילות הראשונות. נקודת האיזון בין הפדיון לחברה ובין ההוצאות לחברה מתרחש בשנת הפעילות הרביעית.

• תחומי הפעילות של 49% מחברות ההזנק הם תכנה (כגון VoIP, עיבוד תמונה, הדמיה וניתוח תנועה, פינטק) ומערכות מידע.
• 75% מחברות ההזנק ו-83% ממשרות השכיר שבהן מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז.
• ב-2015 כ-8.5% מחברות ההזנק הוגדרו כ'איילות' (Gazelles), והיו להן שיעורי צמיחה גבוהים של יותר מ-20% במספר משרות השכיר.
• לחברות הזנק שקיבלו מענקי מו"פ מהמדען הראשי היו שיעורי שרידות גבוהים והן בעלות רמת פדיון נמוכה בממוצע.

חברות הזנק שהיה להן פער חיובי עד לרבע מתקופת פעילותן ונותרו פעילות
קבוצה זו היא הגדולה ביותר ומהווה 58% מכלל חברות ההזנק. ניתן לראות כי למרות שלחברות אלה לא היה פער חיובי לאורך כל התקופה, העלייה בממוצעים השונים לאורך התקופה מעידה על מציאת מקורות מימון הולמים וכי הפדיון מתחיל לצמוח משנת הפעילות הרביעית.

שכיחותן של חברות ההזנק מתחומי התרופות, מדעי החיים, המכשור הרפואי והאגרו-טק גבוהה בקבוצה זו יותר מאשר בכלל חברות ההזנק. זאת מכיוון שהם מתאפיינים בטווחי פיתוח והבשלה ארוכים יותר.

חברות הזנק שהיה להן פער חיובי עד לרבע מתקופת פעילותן ושנסגרו במהלך התקופה הנסקרת
קבוצה זו מהווה 11% מסך חברות ההזנק. בדומה לממצאים ולמודלים תאורטיים, בחברות הזנק שנסגרות ישנה עלייה בפעילות בשלוש השנים הראשונות ולאחר מכן דעיכה עד לסגירה. ניתן לראות שמספר משרות השכיר אינו גדל בממוצע מעבר ל-3 משרות והפדיון נותר נמוך עד אפסי ביחס להוצאות.

חברות הזנק שהיה להן פער חיובי ביותר ממחצית מתקופת פעילותן
קבוצה זו מהווה 20% מכלל חברות ההזנק. היא מרכזת בתוכה את המיזמים המוצלחים ביותר שהיה להם פער חיובי בין הפדיון להוצאות כבר בשנה הראשונה, והוא גדל לאורך הזמן. ייתכן שחלק מחברות אלה עשו תהליך אינקובציה באוניברסיטאות, בבתי חולים ובחברות אם (spinoffs) או במאיצי חברות הזנק למיניהם. תהליך זה מאפשר יציאה מהירה עם מוצר לשוק. בנוסף לכך, כיום נפוץ בקרב חברות ההזנק בתחומי התכנה לשחרר גרסה ראשונית בשלב מוקדם לשווקים, ולפתח אותה בהתאם למשוב מהצרכנים, ואכן שכיחות חברות התכנה (כולל מערכות מידע) בקרב חברות אלה גבוה משכיחותן בכלל האוכלוסייה.