החללית בראשית תמריא ביום שישי לפנות בוקר בדרכה לירח

מסעה יימשך כחודשיים עד למועד הנחיתה המתוכנן ב-11 באפריל 2019

היום (ב') הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית כי שיגור החללית הישראלית "בראשית" יתרחש בתאריך 22.2.19, בלילה שבין חמישי לשישי, סביב השעה 03:45, בשעון ארה"ב, החוף המזרחי- 21.2.19 סביב השעה 20:45.

תהליך השיגור

מרגע שיגורה החללית תחל במסלול ארוך ומורכב. השיגור צפוי להתרחש סביב השעה 03:45 בשעון ישראל, אז טיל הפלקון של חברת SpaceX ימריא מכן השיגור בקייפ קנאוורל אל מחוץ לאטמוספרה.

כ- 32 דקות לאחר מכן, החללית תתנתק מטיל השיגור. לאחר מספר דקות מנקודה קריטית זו, אם אכן תתרחש כמתוכנן, אנו מצפים לתקשורת ראשונה של החללית עם חדר הבקרה הנמצא ביהוד וכך נדע כי החללית חיה. מספר דקות לאחר מכן תיפתחנה רגלי הנחיתה של החללית, ובהמשך תתחיל סדרת בדיקות לכל מערכות החללית כדי לוודא שהן עברו בהצלחה את השיגור והן מתפרדות היטב בחלל. כשעה לאחר השיגור, החללית תעבור למצב שיוט בהקפה ראשונה סביב כדור הארץ.

האתגרים העיקריים במסע לירח

מישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון, שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו. השני, איתור מיקום החללית וקיום קשר עימה בטווח הגדול עד לירח. השלישי, יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל , ניווט מורכב (ללא GPS) ועוד. הרביעי, שלב לכידת הירח – שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפות של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר – הנחיתה רכה על הירח.

מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL: "אנחנו נמצאים במסע הזה כ-8 שנים והוא יושלם בעוד כחודשיים עם הנחיתה על הירח. אנחנו עושים היסטוריה וגאים להיות חלק מקבוצה שחלמה ומימשה את החזון שמדינות רבות בעולם חולמים עליו, אבל רק שלוש מימשו אותו עד כה. אתמול (17.2) הענקנו את פרויקט "בראשית" כמתנה לנשיא המדינה והוא הוכרז כפרויקט לאומי. אין גאה ממני לתת לעם ישראל את המתנה הזאת ולהפוך אותה לחלק מהאתוס הישראלי של טכנולוגיה, העזה והרבה חוצפה"

עידו ענתבי מנכ"ל עמותת SpaceIL: "המסע שלנו לירח מלא באתגרים, על כן המשימה שלנו מורכבת מאין כמוה. כל צעד שנעבור בהצלחה יתווה את הדרך להצלחתו של הצעד הבא עד הנחיתה על הירח. במשך חודשים רבים הצוותים שלנו ושל התעשייה האווירית עסקו בבדיקת החללית ומערכותיה, בניסויים מורכבים ובהיערכות למשימה. כל זאת כדי להיות ערוכים לתרחישים שונים במהלך המשימה, שהצלחתה תביא לגאווה לאומית לישראל".

נמרוד שפר מנכ"ל התעשייה אווירית: "שיתוף הפעולה של התעשייה האווירית עם SpaceIL הינו דוגמא להישגים המשמעותיים אליהם ניתן להגיע במדינת ישראל. הידע, היכולות וההון האנושי נמצאים כאן, וניתן להגיע אל המחוזות הרחוקים ביותר. הדרך אל הירח רצופה אתגרים, אבל בזכות המקצועיות, הנחישות והאמונה של כל השותפים בפרויקט, חללית ישראלית תשוגר בימים הקרובים, והתעשייה האווירית, יחד עם שותפינו ב SpaceIL, תמשיך לעשות את כל הדרוש על מנת להבטיח את הצלחתה של משימה זו".

מסעה של החללית אל הירח – הארוך ביותר אי פעם

החללית תקיף את כדוה"א במסלולים אליפטיים ותעבור 6.5 מיליון ק"מ- זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. במהלך הסיבובים הללו תגביה החללית את מסלולה סביב כדוה"א, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. כשהחללית תילכד במסלול הירח כעשרה ימים לפני הנחיתה, היא תקיף אותו עד לעיתוי המתאים ותחל תהליך נחיתה שתתבצע אוטונומית. כאמור המסלול ייארך כחודשיים עד הנחיתה הצפויה ב-11 לאפריל 2019.
איך הכל התחיל?
החללית היא פרי יוזמה פרטית שהגו לפני כ-8 שנים שלושת מייסדי עמותת SpaceIL שלה שתי מטרות עיקריות – האחת להנחית חללית ישראלית ראשונה על הירח והשנייה לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ללימודי המדע והטכנולוגיה. היזמים הצעירים יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, שאפו להגשים את חלומם ונרשמו לתחרות Google Lunar XPRIZE. התחרות הסתיימה ללא זוכה במרץ 2018, עם זאת הודיעה SpaceIL כי היא תמשיך במשימה.

מאז הקמתה של SpaceIL, הפכה המשימה להנחתת חללית ישראלית על הירח, לפרויקט לאומי אך במימון כספי תורמים ובראשם  מוריס קאהן. זהו למעשה כלי החלל בתקציב הנמוך ביותר שישוגר למשימה כזו מעולם. מעצמות העל שהצליחו להנחית חללית על הירח השקיעו בכך מאות מיליוני דולרים שמקורם במימון ממשלתי.צם השלמת פיתוח, בניית החללית ובדיקתה בתקציב כה מצומצם הוא הישג משמעותי בפני עצמו, הן עבור מדינת ישראל והן לתעשיית החלל בכל העולם. אם אכן המשימה תוכתר בהצלחה, היא תהווה פריצת טכנולוגית בקנה מידה בינלאומי.

התעשייה האווירית שותפה מלאה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, חברות ממשלתיות ואקדמיה. הבולטים מבניהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע, בזק ועוד. בין התורמים המרכזיים לפרויקט: מירי ושלדון אדלסון, סמי סגול, לין שוסטרמן, סילבן אדמס, סטיבן גראנד ועוד. מי שלקח על עצמו את ההובלה להשלמת המשימה ורואה בה כשליחות, הוא הפילנתרופ ואיש העסקים מוריס קאהן שממן כ-100 מיליון שקל ומכהן כנשיא SpaceIL.