כך עולה מדוח ההון האנושי בהייטק לשנת 2020 של רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Central .
בדצמבר 2020 נרשמו כ-13 אלף משרות פתוחות – ירידה של 30% מ-2019 – אך עדיין נתון גבוה המעיד כי המחסור בעובדים טכנולוגיים מיומנים הינו כרוני. הדוח מציג גם כי הנפגעים העיקריים מהמשבר היו חברות קטנות וסקטורים מוטי חומרה. בנוסף, נעצרה בשנה זו המגמה החיובית של שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג – נשים, ערבים וחרדים.
למרות מגיפה הקורונה, מספר העובדים בהייטק עלה לאורך השנה בשיעור מתון של 0.6%, לממוצע שנתי של כ-334 אלף עובדים. נרשמה ירידה יחסית בביקוש לעובדים, המוסברת בחלקה על ידי ירידה משמעותית בשיעור העובדים שהתפטרו מרצונם. עם זאת, ישנן עדיין אינדיקציות לקיומו של מחסור כרוני בהון אנושי מיומן, כאשר 60% מהחברות דיווחו כי חוו קושי בגיוס עובדים לתחום הפיתוח, ונאמדו 13,000 משרות טכנולוגיות פתוחות בדצמבר 2020. השפעות משבר הקורונה על שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג התבטא בין השאר בירידה של 10 נקודות אחוז בשיעור הנשים הערביות מתוך השכירים הערבים בהייטק, אך הפוטנציאל לשילובן בתפקידי פיתוח גדול, לאחר שמספר הסטודנטיות הערביות לתואר ראשון במקצועות ההייטק יותר משולש בין 2012 ל-2020.
ממצאים עיקריים שעלו מהדוח:
- התעסוקה בענף ההייטק הפגינה יציבות בשנה מאתגרת ביותר. למרות מגיפת הקורונה, מספר העובדים בהייטק עלה לאורך השנה בשיעור מתון של 0.6%. הפגיעה המרכזית הייתה ברבעון השני, עם הוצאה של עובדים רבים לחל"ת, אך נרשמה התאוששות כבר ברבעון העוקב.
- תחלופת העובדים בשנה של אי וודאות: פחות עובדים העוזבים מרצונם ויותר פיטורים. שיעור העוזבים מרצון היה הנמוך ביותר בשבע השנים האחרונות, וירד ביותר משלוש נקודות אחוז בהשוואה ל-2019. שיעור המפוטרים עלה בנקודת אחוז ביחס לשנה שעברה אך לא חרג משמעותית מהנתון הממוצע לשנים האחרונות. יש לסייג כי נתון זה מוטה, ככל הנראה, כלפי מטה, משום שנתוני הסקר לא מביאים בחשבון חברות שנסגרו (הטיית-שרידות) ונוסף על כך ישנה דגימת יתר של חברות גדולות (שנפגעו פחות מהמשבר).
- אבל אנחנו עדיין ב"שוק של עובדים" בליבת ההייטק, תחום הפיתוח. למרות משבר הקורונה, עדיין קיים מחסור כרוני בעובדים טכנולוגיים. בדצמבר 2020 נרשמו 13 אלף משרות טכנולוגיות פתוחות, ירידה של 30% ביחס לאומדן ביולי 2019, אך 60% מהחברות עדיין מדווחות על קשיים בגיוס עובדים מתחום הפיתוח, ללא קשר לרמת הפגיעה שלהן ממשבר הקורונה.
- ההשפעה של המשבר לא הייתה אחידה בכל תחומי ההייטק הישראלי.
הנפגעות המרכזיות היו החברות קטנות: מעל לשליש מהחברות הקטנות (1-10 עובדים) דיווחו כי נפגעו מאוד מהמשבר, חברות קטנות גם נטו יותר להקפיא גיוסים היו היחידות לחוות ירידה במספר העובדים הטכנולוגיים המנוסים וצמצמו את הביקוש למשרות טכנולוגיות ביחס למצבת העובדים.
בחינת הנתונים מפרספקטיבה של סקטורים טכנולוגיים מעידה על האצת ה"טרנספורמציה הדיגיטלית" בעקבות המשבר, והתחזקותם של סקטורים מבוססי תוכנה. האצת תהליכי הדיגיטציה על חשבון פעילות פיזית שעודדה על ידי המשבר הספיקה לקבל ביטוי בתעסוקת העובדים בהייטק הישראלי: שלושת הסקטורים עם הצמיחה השנתית במספר העובדים הגבוהה ביותר (שנעה בין 3.5% ל-5.2%) היו מבוססי תוכנה, בעוד שבממוצע, חברות בסקטורים מבוססי חומרה כמו חברות טלקום וחברות עם פתרונות טכנולוגיים לתעשייה צמצמו את מספר העובדים שלהן ב-2020 בכ-3%. הביקוש המוגבר לפתרונות למשבר הרפואי התבטא בתחלופת העובדים – חברות הביומד, מדיקל ומכשור רפואי הראו סממנים ל-"שוק של עובדים" – היו לתחום היחיד עלייה בשיעור העוזבים מרצון לצד ירידה בשיעור המפוטרים.
– החברות הרב-לאומיות צלחו את המשבר בצורה קלה יותר: רק כשליש מהן דיווחו על פגיעה כתוצאה ממשבר הקורונה, לעומת כשני-שליש בקרב חברות בבעלות ישראלית (נתון זה מתואם במידה רבה עם היותן של חברות אלה גדולות יותר). החברות הרב לאומיות אף השתמשו מעט יחסית בפרקטיקה של חל"ת, וישנן אף אינדיקציות כי החליפו בשנה זו כוח אדם פחות מנוסה בעובדים מנוסים יותר.
• ישנן אינדיקציות כי משבר הקורונה השפיע על הנכונות של החברות להעסיק ג'וניורים, עובדים עם עד שנתיים ניסיון. לצד ירידה של 24% במספר העובדים הג'וניורים בחברות שדיווחו על פגיעה במידה רבה, נרשמה עלייה של 37% במספר הג'וניורים בחברות שדיווחו כי המשבר השפיע עליהן באופן חיובי.
• הדוח מציג אינדיקציות כי תקופת הקורונה עצרה את המגמות החיוביות בשנים האחרונות שהביאו לשילוב גבוה יותר של נשים, ערבים וחרדים בהייטק. כך, ב-2020 חלה ירידה מדאיגה בשיעור הנשים שייסדו חברת טכנולוגיה בישראל; נרשמה סטגנציה בשיעור השכירים החרדים מכלל השכירים בהייטק, לאחר חמש שנים של עלייה רציפה; ושיעור הנשים הערביות מתוך השכירים הערבים בהייטק ירד בכעשר נקודות אחוז, מכ-42% ל-32%. עם זאת, נראה כי הפוטנציאל גבוה מאוד שכן מספר הסטודנטיות הערביות בתואר ראשון במקצועות ההייטק יותר משולש בין השנים 2012 ל-2020.
אורי גבאי, General Manager, Start-Up Nation Central: "למרות ששנת 2020 הייתה אחת השנים המוצלחות של ההייטק הישראלי, עם שיאי גיוסים שנשברו, ביקוש חסר תקדים לטכנולוגיות ישראליות, ומספר מרשים של חברות ישראליות שהצטרפו למועדון של חדי הקרן, הדוח מעיד כי לא צלחנו את המשבר ללא פגע. בעיקר נפגעו חברות טכנולוגיה קטנות אשר איבדו עובדים טכנולוגיים מנוסים וגייסו פחות עובדים חדשים. פגיעה זו בחברות ההזנק כמעט ולא מורגשת בפעילות הכלכלית בטווח הקצר אך עלולה להתבטא בעתיד בפחות חברות צמיחה המעסיקות אלפי עובדים בפריון ושכר גבוהים.
המחסור בהון האנושי בהייטק נותר גבוה גם בשנת משבר עולמי, מה שמלמד שהמחסור הוא כרוני. אנחנו צופים שהביקוש לפתרונות טכנולוגים רק ילך ויגבר, ובהתאם גם הביקוש לעובדים המסוגלים לפתח פתרונות כאלה, הן בתעשיית ההייטק והן בענפים אחרים אשר עוברים טרנספורמציה דיגיטלית. הדרך לגשר על מחסור כרוני זה היא על ידי עבודה מערכתית וחוצת מגזרים, אשר תייצר פתרונות הניתנים ליישום בהיקף נרחב. ללא שילוב רחב היקף של נשים, ערבים וחרדים בהייטק, מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי יישאר ללא דלק. אני מקווה שבמקביל לחזרה לנורמליות של אחרי המגיפה, גם שילוב האוכלוסיות בהייטק יחזור למגמה החיובית של ערב המשבר".
שגיא דגן, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות: "טעות לחשוב כי ההייטק, שנהנה מיציבות יחסית גם במשבר הקורונה, הינו תחום שבו מדינת ישראל יכולה לבחור להשקיע פחות ולסמוך על כוחות השוק, בשל שתי סיבות מרכזיות: האחת היא ההבנה של כלל מדינות העולם כי ההשקעה במחקר ופיתוח אזרחי היא מפתח לכלכלה משגשגת, לפריון גבוה בשוק העבודה ולאימוץ הקידמה טכנולוגית במשק והעובדה היא שבמקביל לנו כל מדינות העולם דווקא מגבירות את ההשקעות בתחום זה.
הסיבה השנייה היא העובדה שיציבותו והצלחתו של ההייטק היא לא מעט בזכות מדיניות כלכלית ממשלתית נכונה לפיתוח הענף, ועל מנת לשמור על המשאב הלאומי הכלכלי החשוב וכמעט היחידי של מדינת ישראל יש לפעול לשגשוגו באופן אקטיבי באמצעות מגוון פתרונות יצירתיים בתחומי מימון, טכנולוגיות עתידיות, הון אנושי ורגולציה מאפשרת ומתקדמת. כל אלה יבטיחו את עתידו של ההייטק כענף המוביל בכלכלה הישראלית, ויסייעו למשק הישראלי כולו לאמץ את הקידמה הטכנולוגית ולהזניק את הפריון הכלכלי. נושא ההון האנושי הינו מכשול משמעותי להמשך שגשוגו והובלתו של ההיטק הישראלי, הזקוק הן למהנדסים ואנשי תוכנה לביצוע המחקר והפיתוח, הן בעובדי המעטפת הנדרשים לשם הבאת המוצרים והשירותים לשוק העולמי והן במנהלים מוכשרים בעלי היכולת להוביל חברות הייטק רב לאומיות מישראל – והאתגר בצליחתו מונח לפתחם של קובעי מדיניות ההון האנושי של מדינת ישראל במאה ה-21 ".
