כך אומר פרופ' דרור פיקסלר, ראש נמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן לרגל פתיחת "מוזיאון ננו" בתוך טריפלקס הננו באוניברסיטת בר-אילן
באוניברסיטת בר אילן נפתח המוזיאון על שם פטר לאמנות ולמדעי הננו.
מוזיאון ננו הוא חלק מהמכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים והוא מתפרס על פני שבע מקומותיו של המכון, ממש לצד מעבדות המחקר. המוזיאון מציג עבודות אמנות שהן שיתוף פעולה בין אמנים שונים בארץ ובעולם ובין מדענים החוקרים במכון.
בתערוכת הפתיחה של מוזיאון ננו, "שפות חדשות" מוצגים שיתופי הפעולה בין אמנים ומדענים שהבשילו לגוף עבודות חדש. העבודות טרנסדיסיפלינריות, ומציגות את שפת התקשורת הייחודית בין אמנים לבין מדענים, התחבירים החדשים יוצגו לקהל לראשונה לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת.
שיטוט מחשבתי, דיזינס (סחרחורת המובילה לגילוי) וסרנדיפיטי (גילוי במקרה בעת חיפוש אחר דבר מה אחר) הם רגעים שבריריים, הכרחיים ומכריעים המתרחשים בסטודיו האמן ובמעבדת המחקר. מלבדם מתרחשים מהלכים נוספים, כמו פירוק והרכבה מחדש, מהלכי ניסוי וטעייה, פענוח ופרשנות וגם הסקת מסקנות.
מוזיאון ננו מהווה פלטפורמה למהלכים משותפים מעין אלה, המתרחשים בין אמנים לבין מדענים. שיתופי הפעולה מתרחשים לאורך זמן, משתנים בהיקפם ובעומקם. חלקם של שיתופי הפעולה אינם ממשכים ולאחר מפגשים קצרים שבים מדען למעבדתו ואמן אל הסטודיו שלו, וחלקם מתגבשים לידי עבודת אמנות אשר זזה ומשתנה בהתאם למחקר המדעי.
הנגשת מדע מורכב
בראיון לאתר הידען הסביר דרור פיקסלר פרופסור להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן וראש המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים: "המכון מיצב את עצמו כמוביל בארץ בתחום של ננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים ברמה אקדמית. כעת יש התחלה של מובילות גם ברמה התעשיתית. אנחנו מובילים בחדרים נקיים ומערכות קוונטיות, ננופוטוניקה (שזה תחום המחקר האישי שלי)."
"הבנו שהדבר החשוב מלבד לעשות מדע מצויין ולפתח את הטכנולוגיות הבאות הוא גם לתקשר עם הסביבה. כבר שנים מגיעים אלינו תיכוניסטים שבאים לקבל אצלנו עושר של מדע. היום אנו חונכים מוזיאון שהוא גם מוזיאון מדע וגם מוזיאון אמנות יחודי ברמה עולמית. אין משהו דומה לזה בעולם. זה התחיל בהאקטון משותף שעשינו בשיתוף מדענים ואמנים. היו הצעות רבות, מתוכן למעלה מעשרים הגיעו לוועדת השיפוט, בה היו שותפים גם עוצרים מ-MOMA ומוזיאונים באירופה, ובחרנו מהם את העבודות שאנו מציגים היום. "
"הרעיון הוא לאפשר לכל חובב דעת ומדע וכל מי שאוהב אומנות לבוא ולראות איך השילוב הזה בין המדענים לאמנים מתקיים." הוסיף פרופ' פיקסלר.
"אגב, המדריכים במוזיאון (הוא פתוח רק לקבוצות) הם סטודנטים לתארים מתקדמים שקיימנו להם הכשרות מיוחדות. עשינו כבר הרצה אבל אז באה הקורונה. קיבלנו משובים מעולים מאנשים מתוך האוניברסיטה ומחוצה לה – למשל האקדמיה הלאומית למדעים."
פרופ' פיקסלר סיפר גם על נסיונו האישי כחוקר שהמחקר שלו קיבל בתערוכה פרשנות אמנותית. "לי עצמי יש מוצג פה, על מחקר שפורסם באתר הידען. ננו-חלקיקים שאנחנו מכניסים לגוף האדם והם מסייעים לנו לנטר את מערכת החיסון – כלומר מחשבים בתוך גוף האדם. אמנית בשם אלה שטראוס, עולה חדשה מפולין, לקחה את מולקולות הצבע שלנו לכיוון של סביבונים. יצא מאוד יפה – עמוד אור שמחבר שמים וארץ, הסביבונים מתחילים להסתובב, פולטים אור. החלקיק מעביר את האור למעלה. זו הפרשנות שלה לחוסר הודאות שלנו. בסוף הסביבון נופל אנחנו גם לא יודעים איפה נמצא את עצמנו."
הרעיון הוא לשלב את העולמות האלה הוא די נדיר. אנחנו לא מכירירים מוזיאון דומה – לא מוזיאוני מדע וגם לא מוזיאוני אמנות שהם כמובן הרוב המוחלט של המוזיאונים.
אוצרת התערוכה טל יזרעאל: "יצאנו למסע אל עולמות רחוקים קונספטואלית וטכנית, ועם זאת קרובים מאוד אל עצם הווייתנו. זהו אשנב לארץ הפלאות של הבלתי נראה לעין. בננו-מדע כמו באומנות, החקר אל תוך החומר ואל תוך המהות מוביל לגילוי תופעות חדשות ועולמות חדשים."