המחשוב הקוונטי מתפתח במהירות. השקעות ממשלתיות ועסקיות הגיעו כבר ל-35.5 מיליארד דולר ברחבי העולם אך בפתחה של שנת 2023, האימוץ של טכנולוגיות מחשוב קוונטי נותר עדיין נמוך שכן הטכנולוגיה טרם הגיעה לבשלות.
עבור רבים, הפוטנציאל הכלכלי של המחשוב הקוונטי והשפעתו על הכלכלה הדיגיטלית העולמית הופכים אותו לטכנולוגיה אסטרטגית מבחינה גיאופוליטית. כמו כן, זו יכולה להיות דרך להאיץ היבטים מסוימים של לימוד מכונה בעזרת לימוד מכונה קוונטית ויתרונות ייחודיים שיש לה בתחום הסימולציה.
חשיבות המחשוב הקוונטי
היחוד של מחשוב קוונטי הוא הפוטנציאל הטמון בו לשנות ולעצב באופן יסודי תעשיות שונות. להבדיל מטכנולוגיות כמו בלוקצ'יין, מציאות מדומה אוIoT , אין מדובר בהרחבות של המסגרות והשכבות הקיימות באינטרנט, אלא שידרוג המחשוב ושיפור היכולת שלנו לחדש ולייעל את המודלים העסקיים הנוכחיים.
זה מציב את המחשוב הקוונטי כטכנולוגיה בהתהוות. אבל כמה "חדש" הוא מחשוב קוונטי? על פי דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי ((WEF, טכנולוגיות קוונטיות מתייחסות למגוון טכנולוגיות המבוססות על היכולת ההולכת וגדלה שלנו לראות ולשלוט במציאות ברמה תת-אטומית ("קוונטית") כדי לבנות חיישנים וצורה חדשה לגמרי של מחשוב ותקשורת.
תאגידים רבים מבצעים ניסויים עם הטכנולוגיה כדי לשפר את יכולתם לבצע סימולציות עוצמתיות שעוזרות להם לחזות את שרשרות האספקה שלהם ולפתוח אפשרויות חדשות במחקר והפיתוח שלהם. זוהי אם כן טכנולוגיה שיש בה גורם "הייפ", כולל עבור החברות המובילות במחשוב ענן כמו AWS, Azure ו-Google Cloud.
אך למרות כל ההשקעות בתחום מדובר עדיין בתעשייה מאוד ספקולטיבית או תעשיה בהתהוות, שאין כרגע לאף אחד מושג מהי השיטה האופטימלית לשדרוגה באופן משמעותי ולפיתוח מכונות קוונטיות בקנה מידה גדול.
תשומת הלב של ענקיות התקשורת, הממשלות, חברות הטכנולוגיה הגדולות ותעשיית ההון סיכון לא מבטיחה כי התעשייה המתהווה תהיה בסופו של דבר זרז מרכזי להתקדמות טכנולוגית.
מחשוב קוונטי יכול להיות גם זרז חשוב למדי בישומים המשלבים אינטליגנציה מלאכותית עם ישומים בתחום הרפואה. לדעת חברת המחקר מקינזי, תעשיית הפארמה נמצאת ברמה מתקדמת למדי של מחשוב קוונטי, כלומר היא כבר החלה לגייס מדעני קוונטים כדי לתמוך בישומים אפשריים כמו למשל סימולציה קוונטית בתכנון תרופות. סביר להניח כי לביוטכנולוגיה, גנומיקה ושירותי בריאות ככלל יהיה החזר ההשקעה הגבוה ביותר למחשוב קוונטי.
לפי דו"ח ה-WEF, מחשוב קוונטי מיועד להשלים את המחשוב הקלאסי ולהיות מיושם במשימות מסוימות הנמצאות מחוץ להישג ידם של מחשבי העל של ימינו, תוך שהוא יוצר לעצמו את הנישה החישובית העוצמתית שלו שלא הייתה קיימת קודם לכן. כמו כןמחשוב קוונטי מרחיב בסופו של דבר את המחקר המודרני ופותח אופקים עסקיים חדשים.
האם המחשב הקוונטי הראשון יגיע מסין
טכנולוגיות קוונטיות יכולות להיות המפתח לפתרון בעיות גלובליות החל משינויי אקלים, דרך אבטח סייבר ועד לשיפור זמני אספקת התרופות. סין התחייבה להשקיע 15.3 מיליארד דולר מכספי ציבור במחשוב קוונטי, שהם יותר מכפול מזה של ממשלות האיחוד האירופי (7.2 מיליארד דולר) ופי שמונה ממה שארצות הברית התחייבה להוציא (1.9 מיליארד דולר).
בסין יש כיום חברות רבות כולל חברות הזנק הפועלות בתחום המחשוב הקוונטי וכך גם הממשלה הסינית המוציאה ממון רב על מחקר ופיתוח בתחום.
אולם מאחר ויחסי הציבור העולמיים מבוססים על מה שקורה בארה"ב לא היינו יודעים זאת ללא סיקור רציני כלל עולמי. בפועל, סין הפעילות המשמעותית של סין בתחום המחשוב הקוונטי, נותנת לה סיכוי טוב לספק את המחשב הקוונטי הראשון בעולם.
ומה קורה בתחום המחשוב הקוונטי בישראל?
מחשוב קוונטי הוא אחת הטכנולוגיות המרכזיות שמדינת ישראל מקדמת בשנים האחרונות. ב-2019 המדינה הכריזה על תוכנית קוונטום לאומית עם השקעה בסך 1.2 מיליארד ש"ח שעיקרה קידום הון אנושי וידע בתחום הזה. ביולי האחרון תקצבה מדינת ישראל הקמת מחשב קוונטי ראשון בישראל בהשקעה של 100 מיליון ש"ח. מדובר בפרויקט עבור התעשייה, המובל על ידי חברת Quantum Machines אך מבוסס בעיקרו על יבוא ידע מחברות טכנולוגיה זרות.
כעת, כפי שפרסמנו לאחרונה ב- Chiportal, המדינה תשקיע 115 מיליון ש"ח במאגד טכנולוגי מדעי האמור לקדם במקביל שתי טכנולוגיות קוונטיות – מוליכי על ויונים לכודים (שהינן מהמתקדמות והבשלות יותר כיום בעולם) לצד שכבות עמוקות של תוכנה קוונטית ולבדוק מי מהן טובה יותר.
מאגד טכנולוגי הוא יוזמה מחקרית שבה רשות החדשנות מעודדת אקדמיה מצד אחד וחברות מסחריות מהצד השני לפתח יחדיו פתרונות טכנולוגים. הצדדים מגישים לרשות החדשנות יעד ותוכנית עבודה, ורשות החדשנות ממנת מתקציבה עד 65% מהפרויקט עפ"י אבני דרך בפיתוח. מטרת פרויקט זה היא שבעוד כשלוש שנים יהיה ברשותינו מחשב קוונטי כחול לבן הפועל בישראל באחת מהטכנולוגיות לפחות.
לצורך הקמת המאגד חברו חמש חברות טכנולוגיה ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, קוונטום ארט, חב' קלאסיק, חב' קדמה ורפאל. הפיתוח הטכנולוגי נתמך על ידי קבוצות אקדמיות מובילות ממגוון גופי מחקר כולל מכון ויצמן , הטכניון, האוניברסיטה העברית, , אוניברסיטת בר אילן, ובית החולים סורוקה. תוצרי המאגד אמורים לכלול הדגמות טכנולוגיות מערכתיות של מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, שעפ"י רשות החדשנות יפתחו ידע בתחום המחשוב קוונטי ויסייעו להביא את התעשיות הישראליות אל השורה הראשונה בחזית המדעית והטכנולוגית בתחום.