• אודות
  • כנסים ואירועים
  • צור קשר
  • הצטרפות לניוזלטר
  • TapeOut Magazine
  • ChipEx
  • סיליקון קלאב
  • Jobs
מבית
EN
Tech News, Magazine & Review WordPress Theme 2017
  • עיקר החדשות
    ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

    ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

    שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

    נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. איור אבי בליזובסקי באמצעות IDOGRAM.AI

    ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות

    לוגו של אינפיניון על מבנה בעמק הסיליקון. אילוסטרציה: depositphotos.com

    אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר

    יו"ר ומנכ"ל סופטבנק מאסיאיושי סאן. אילוסטרציה: depositphotos.com

    השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל?

    מסיושי סאן, יו"ר ומנכ"ל סופבנק. המחשה: depositphotos.com

    סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל

    Trending Tags

    • בישראל
      מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

      אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

      אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

      ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

      ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס במפגש הסיליקון קלאב, אפריל 2022. צילום: שמואל אוסטר

      דרמה בפאלו אלטו נטוורקס: המייסד ניר צוק פורש. המיקוד עובר ל-AI ולזיהוי זהויות

      אריק קילמן מנכל טיאסגי. קרידט באדיבות החברה

      TSG מסכמת רבעון שיא: צמיחה דו־ספרתית ומיקוד בפתרונות ביטחוניים־אזרחיים

      מנכ"ל PCB עובד שפירא. צילום: רועי מזרחי

      פי.סי.בי טכנולוגיות זכתה במכרז לזיווד אלקטרוני במגזר הרפואי; מכירות מוערכות בכ־23.7 מיליון דולר ב־2026

      עומר כילף, מנכ"ל אינוויז טכנולוגיות צילום: יחס"צ

      אינוויז מגדילה פי עשרה את היקף הייצור ומאיצה מעבר לייצור המוני בפברינט

      Trending Tags

      • מדורים
        • אוטומוטיב
        • בינה מלאכותית (AI/ML)
        • בטחון, תעופה וחלל
        • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
        • ‫יצור (‪(FABs‬‬
        • ‫צב"ד‬
        • ‫שבבים‬
        • ‫רכיבים‬ (IOT)
        • ‫תוכנות משובצות‬
        • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
        • תקשורת מהירה
        • ‫‪FPGA‬‬
        • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
      • מאמרים ומחקרים
      • צ'יפסים
      • Chiportal Index
        • Search By Category
        • Search By ABC
      No Result
      View All Result
      Chiportal
      • עיקר החדשות
        ממשל טראמפ הופך להיות בעל המניות הגדול ביותר באינטל. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM AI

        ארה"ב רכשה 10% ממניות אינטל תמורת 9 מיליארד דולר במסגרת יוזמת הטכנולוגיה של טראמפ

        שבבים תוצרת ארצות הברית. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אקונומיסט על השקעת הממשל באינטל: “סיליקון כל־אמריקני” הוא אשליה – שבבים אמריקניים יצליחו רק עם בעלות ברית

        נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ ומנכ"ל אינטל ליפ-בו טאן. איור אבי בליזובסקי באמצעות IDOGRAM.AI

        ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים עלול לחול גם על יצרניות שבבים נוספות

        לוגו של אינפיניון על מבנה בעמק הסיליקון. אילוסטרציה: depositphotos.com

        אינפיניאון השלימה את רכישת חטיבת ה-Automotive Ethernet של מארוול ב־2.5 מיליארד דולר

        יו"ר ומנכ"ל סופטבנק מאסיאיושי סאן. אילוסטרציה: depositphotos.com

        השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל?

        מסיושי סאן, יו"ר ומנכ"ל סופבנק. המחשה: depositphotos.com

        סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל

        Trending Tags

        • בישראל
          מייסדי Atero. קרדיט: עומר הכהן

          אקזיט תוך שנה: Crusoe רוכשת את Atero הישראלית בכ-150 מיליון דולר

          אבי בקל, מנכ"ל TriEye. צילום: דייויד גארב.

          ‏TriEye ו-LITEON מקדמות פתרונות חישה ותצלום SWIR לרובוטיקה ולרכב

          ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו נטוורקס במפגש הסיליקון קלאב, אפריל 2022. צילום: שמואל אוסטר

          דרמה בפאלו אלטו נטוורקס: המייסד ניר צוק פורש. המיקוד עובר ל-AI ולזיהוי זהויות

          אריק קילמן מנכל טיאסגי. קרידט באדיבות החברה

          TSG מסכמת רבעון שיא: צמיחה דו־ספרתית ומיקוד בפתרונות ביטחוניים־אזרחיים

          מנכ"ל PCB עובד שפירא. צילום: רועי מזרחי

          פי.סי.בי טכנולוגיות זכתה במכרז לזיווד אלקטרוני במגזר הרפואי; מכירות מוערכות בכ־23.7 מיליון דולר ב־2026

          עומר כילף, מנכ"ל אינוויז טכנולוגיות צילום: יחס"צ

          אינוויז מגדילה פי עשרה את היקף הייצור ומאיצה מעבר לייצור המוני בפברינט

          Trending Tags

          • מדורים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית (AI/ML)
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫שבבים‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • תקשורת מהירה
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
          • מאמרים ומחקרים
          • צ'יפסים
          • Chiportal Index
            • Search By Category
            • Search By ABC
          No Result
          View All Result
          Chiportal
          No Result
          View All Result

          בית מדורים ‫שבבים‬ האקדמיה כבר מדברת ננו –עכשיו גם התעשייה

          האקדמיה כבר מדברת ננו –עכשיו גם התעשייה

          מאת אבי בליזובסקי
          08 נובמבר 2010
          in ‫שבבים‬, בישראל
          dan_wilensky
          Share on FacebookShare on TwitterLinkedinWhastsapp
          שלושת היו"רים המשותפים של כנס ננו-ישראל הנפתח היום: נאוה סברסקי-סופר, דן וילנסקי ופרופ' אריה צבן מספרים על השלב הבא וההכרחי לאחר תחילת התבססותם של מרכזי הננו באוניברסיטאות, הפיכת הידע שנצבר במרכזים לחברות התעשייה

          .

          דן וילנסקי


          אם יש תחום אחד שעליו ניתן לומר שהוא פרי הורות משותפת של התעשייה והאקדמיה זהו תחום הננוטכנולוגיה. אפשר לראות זאת מזהותם של שלושת היו"רים המשותפים של כנס ננו-ישראל הנפתח היום: נאוה סברסקי-סופר, יזמית ביומד, שהיתה בעבר מנכ"ל חברת יישום, דן וילנסקי שהיה בעבר מנכ"ל אפלייד מטיריאלס וכיום יו"ר INNI – מיזם הננוטכנולוגיה הלאומי הישראלי, ופרופ' אריה צבן, מנהל מרכז הננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. שלושתם מנהלים את הכנס בהתנדבות מתוך רצון ליצור פלטפורמה לקדם את הגל הבא של הצלחה מבוססת מידע.

          כנס ננו-ישראל מציין את הפעם השניה שלו בסביבה שונה לחלוטין מזו שבה התקיים הכנס הראשון במרס 2009. מסבירה סברסקי: "בהיותי מנכ"ל יישום חיפשתי מקורות להגדיל את מספר הפרויקטים הממוסחרים ולמצוא עוד כמה תחומים. מרכזי הננו היו יחסית צעירים אבל הרגשתי שיש בכך פוטנציאל. ב-2007 ישבתי בוועדת ההיגוי של כנס ביומד המספק במה לענף המרכזי היום של המשק הישראלי. חשבנו שכדאי ליצור במה כזו לתחום של הננונכולוגיה העומד בפני הפריצה שלו, ושהוא ייחודי בכך שהמדינה  החליטה ליטול חלק פעיל באמצעות INNI, כדי ליצור מובילות עולמית."
          "הכנס הראשון התקיים במרץ 2009, כזכור, בינואר התרחש מבצע עופרת יצוקה והיינו בעיצומו של המשבר הכלכלי אבל מצאנו את עצמנו עם למעלה מ-900 איש בירושלים, כולל 150 אורחים מעשרות מדינות, ואולי דובר אחד או שניים נעדרו. באשר לננו-2010 אנחנו יודעים כבר בשלבים המוקדמים שיהיו לנו נציגים מכ-25 מדינות, רק בתחום הפוסטרים המדעיים – 100 מתוך 300 המציגים יהיו מחו"ל, למעלה מ-3,000 מאמרים מדעיים, מאות פטנטים. מדובר במנוע צמיחה אדיר", מסכמת סברסקי.
          דן וילנסקי: "הננוטכנולוגיה היא מהפכה שקשה אפילו לתאר את חשיבותה. כאשר ב-1947 פיתחו שלושה פרופסורים מדופלמים במעבדות בל את הטרנזיסטור הראשון – משהו בגודל של טלוויזיה, הכותרת היתה שזה עומד להות מהפכה, זה יחלף את השפופרות ותהיה תעשייה עצומה. אנשים אמרו להם 'אתם מסובבים על השכל, זה לא יקרה'. היום זו תעשייה בשווי 300 מיליארד דולר."
          "אותם ספקנים אומרים את אותו הדבר על ננוטכנולוגיה. 'אתם מוכרים פה סיפורים, זה לא הולך לשום מקום'… כמו שאני רואה זאת, הננוטכנולוגיה היא היא 'הגל הבא' לאחר שהמוליכים למחצה יגיעו לאסימפטוטה. אני מקוה שלא נצטרך לחכות 60 שנה אלא רק 10 ולהגיד 'וילנסקי צדקת!'"
          ביניים: לא מתחרים באמריקנים
          וילנסקי מתאר את התהליך המשותף של התעשייה, הממשלה והאקדמיה שהביא לפריחה הננוטכנולוגית. "תחום הננו בישראל התחיל לפני כשש שנים כאשר פרופ' יעקב זיו, עמד בראש תלם, מערך איגום משאבים שהבין שצריך לעשות משהו כדי שהתעשיה הישראלית תיישר קו עם העולם. החמצנו את ההזדמנויות בתחום המוליכים למחצה ובתחום הביוטכנולוגיה. כתוצאה מכך הוקמה ועדה בראשות נשיא אפלייד מטיריאלס והבוס שלי באותם שנים דן מידן. בועדה היו חברים אנשי מדע ואנשי תעשייה. הגענו למסקנה שאי אפשר להתחרות באמריקנים שכבר באותה תקופה הוציאו כ-2 מיליארד דולר בננוטכנולוגיה. החלטנו ללכת על מיקוד. יצרנו מודל חדשני לפיו הגענו לתחשיב שדרושים לנו 300 מיליון דולר לחמש שנים. המדינה השקיעה 30 מיליון דולר, והשאר ממקורות אחרים של האוניברסיטאות.  כאן נחלץ לעזרתנו ראש אגף התקציבים קובי הבר. הסברנו לו שהאוניברסיטה מביאה תרומה מסומנת, האקדמיה עושה התאמה ממקורות אחרים 'לא צבועים' והממשלה תוסיף את השליש שלה".
          התוצאה – שישה מרכזים: בטכניון, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, במכון ויצמן, בבר-אילן ובבן גוריון. לדברי וילנסקי, בששת המרכזים פועלות מעל 350 קבוצות מחקר מסווגות לפי נושאים וכבר יש פעילות פיתוח ב-75 חברות. עשרים מהן עומדות להיות בכנס ולהציג את מרכולתן כדי להשיג שותפים אסטרטגיים ולהוכיח שההחלטה היתה נבונה. 300 אנשי סגל בכירים ו-1,170 חוקרים. ו"כל מרכז חייב גם לקלוט לפחות שני מדענים חדשים בשנה שחוזרים מחו"ל", אומר ולינסקי.
          "התוצאות של המאמץ הוא שאנשי אקדמיה שבמצב נורמלי לא אוהבים לדבר אחד עם השני משתפים פעולה ברצון. ממשלת ישראל השקיעה עד כה במרכזים הללו 83 מיליון דולר, הם מקבלים החזר בזכות העובדה שאנחנו בוחנים כל פרויקט לפי 12 קריטריונים, שמנתבים את הפרויקטים החשובים והרלוונטיים ביותר למימון.
          זו דוגמה לכך שכשאתה עושה משהו בתקציבים פעוטים אתה יכול להשיג הישגים". מסכם וילנסקי.
          פרופ' אריה צבן מבר-אילן, מנהל את אחד מהמרכזים הללו. "דן דיבר על כוח האדם וזו התחלה מעולה לדיון: באופן סדיר 650 דוקטרונטים חוקרים פה בכל עת, ובכל שנה מתחלף רבע מהם. עד כה ייצרו המרכזים כ-3,200 פרסומים מדעיים, דבר לגמרי מדיד. יש מדד מעניין נוסף: פרסומים רבים מבוססים על שיתופי פעולה בתוך הארץ.  עד כה יש לנו קרוב ל-400 שיתופי פעולה בין התעשיה לאקדמיה. יש למעלה מ-400 בקשות לפטנט שמתוכם כ-90 שכבר אושרו, כשצריך לזכור כי תהליך אישור לוקח לפחות 3 שנים. הפעילות במרכזים הפכה למנוע צמיחה, כי מנגנון המימון של המחקר מבוסס על דברים שיש להם אפליקציה בעולם האמיתי, מטבע הדברים, המחקר יהיה בעל משמעות יישומית".
          יש למעלה מ-100 הסכמי מסחור או פטנטים שהוגשו על ידי חברות שהוקמו, 75 חברות שדן ציין שכשליש מהם יציגו בכנס וכל זה בהשקעה שיחסית לתמורה היא צנועה.  צבן מציין כי בציוד הושקע כ-77 מיליון דולר וכ-40 מיליון בתשתיות וזה לא כולל את הקמת המבנים של המרכזים. "המרכז בבר אילן הוקם מכסף שהוא מחוץ לתוכנית (המבנה), גם תורמים אוהבים בניינים מלאי פעילות ולא רק חלומות."
          סברסקי: "המספרים שהזכירו דן ואריה מרשימים בגלל שהם מייצגים חשיבה אסטרטגית ותוכנית אמיתית שמבוצעת בפועל כדי ליצור מובילות וכדי לשמור עליה. בזכותם אין לנו בעיה להביא לכנס את האנשים המובילים מהעולם – ברמת הממשל במדינות שונות,, חברות גדולות כמו סימנס או באייר שבאות לחפש פה טכנולוגיות ויודעות שהן יכולות למצוא את החדשנות שישראל מפורסמת בה בתחום שיש לנו מה להציע עם מוסדות אקדמיים שפתוחים לשיתופי פעולה תעשייתיים."
          פרופ' צבן: "בעוד שש שנים אנחנו אמורים להיות במצב שהדבר הזה יכול להחזיק את עצמו, כי ההחזרים יחזיקו את זה. זו המטרה. כרגע עוד אי אפשר להעריך משום שלא עבר מספיק זמן לעבור את מחזור החיים מהמדע הבסיסי ועד למוצר מסחרי, עוד תקופת זמן כזו הענף יהיה בר קיימא.
          "הננו לא התחיל לפני שש שנים. הפעילות הגדולה החלה לפני שש שנים אבל הננו התיישב על חוקרים שעשו פה עבודה הרבה שנים וליוו את הבסיס, וכשהיה את הבסיס, ושותפות וניהול נכון, הכל ביחד זו דוגמה למה קורה כשמחליטים על מאמץ לאומי ופתאום שש אוניברסיטאות לוקחות עושות מאמץ אוניברסיטאי וחוקרים לוקחים על עצמם את המשימה ואנחנו לוקחים 4 שנים אחרי זה את הפירות."
          "גם במדע הבסיסי יש לנו השגים מדהימים, דברים שאולי עוד 30 שנה נראה מהם פירות אבל חייבים לתחזק ואתם גם כן, יש לנו משם ועד הדברים הכי יישומיים ובהקשר הזה הכנס הוא מאוד מיוחד, כי לא מוצאים דבר כזה בכנסים מדעיים ותעשייתיים. הרצאות אקדמיות מול הרצאות של חברות. כל הספקטרום של הננו מהמדע הכי בסיסי ועד החברות נמצא בכנס ובגדול. רוב הדברים שם הם ישראלים – המדע ישראלי, החברות ישראליות אבל כמות האורחים מחול היא גדולה מאוד וזה אומר שאנשים רוצים לבוא לפה גם להשמיע את מה שהם עשו אבל גם לשמוע מה אנחנו עשינו, שזה באמת יפה."
          ומוסיף צבן: "אנחנו מאוד גאים בדור הצעיר שהוא מאוד משמעותי בכנס. בין שליש לחצי מהאנשים שיהיו בכנס יהיו חוקרים צעירים, ברובם דוקטורנטים, ולא כולם נוסעים ולא משיבים אותם, חלק נשארים והלכים לתעשיה פה, ויוצרים סטארטאפים. זו תרומה משמעותית של התוכנית למדינה. אותם צעירים מוכשרים ייפגשו עם משקיעים פוטנציאליים בפלטפורמה המכובדת הזו – כנס ננו-ישראל 2010".

          {loadposition content-related}
          אבי בליזובסקי

          אבי בליזובסקי

          נוספים מאמרים

          יו
          ‫שבבים‬

          השינוי של Softbank או מדוע לכל הרוחות החליטה מעצמת התוכנה היפנית להשקיע 2 מילארד דולר באינטל?

          טראמפ מאיים בהגדלת שיעור המכסים על שבבים ל-300%. איור: אבי בליזובסקי באמצעות IDEOGRAM.AI
          ‫שבבים‬

          טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”, עשויים להגיע עד 300%

          תעשיית השבבים הסינית. המחשה: depositphotos.com
          ‫שבבים‬

          אנבידיה ו-AMD ישלמו 15% מהכנסות שבבי ה-AI בסין לאוצר האמריקני – תמורת רישיונות ייצוא

          מנכ
          ‫שבבים‬

          ליפ בו-טאן שובר שתיקה: "להוביל את אינטל הוא כבוד חיי – תמיד פעלתי לפי הסטנדרטים החוקיים והאתיים הגבוהים ביותר"

          הפוסט הבא
          laser_on_silicon

          סיליקון כרכיב אלקטרוני משופר

          כתיבת תגובה לבטל

          האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

          • הידיעות הנקראות ביותר
          • מאמרים פופולאריים

          הידיעות הנקראות ביותר

          • סופטבנק תשקיע 2 מיליארד דולר באינטל
          • Cadence ו-NVIDIA הופכות את ניתוח ההספק ב-AI לעניין…
          • טראמפ מאיים על יבוא שבבים: מכסים “תוך שבוע-שבועיים”,…
          • טייוואן מעלה תחזית: תעשיית השבבים תצמח ב-22.2%…
          • ממשל טראמפ דורש מניות באינטל – וזו רק ההתחלה: התקדים…

          מאמרים פופולאריים

          • מסטארטאפ ניישן לסמיקונדקטור ניישן: כיצד הפכה ישראל…
          • היתרון הישראלי בסכסוך האיראני – לוחמה מדויקת…
          • ענבר דג – דג נדיר בתעשיית השבבים
          • אתגרי תכנון שבבים ב – 1.8 ננומטר
          • מקרה קלרנה : האם הרומן עם הבינה מלאכותית הסתיים בבגידה?

          השותפים שלנו

          לוגו TSMC
          לוגו TSMC

          לחצו למשרות פנויות בהייטק

          כנסים ואירועים

          כנסים ואירועים

          כנס ChipEx2025 יערך ב-13-14 במאי, 2025. הכנס מיועד לכל העוסקים בתעשיית הסמיקונדקטור  כולל מהנדסים, מומחים מקצועיים ובכירים.

          לחץ לפרטים

          הרשמה לניוזלטר של ChiPortal

          הצטרפו לרשימת הדיוור שלנו


            • פרסם אצלנו
            • עיקר החדשות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • בישראל
            • צור קשר
            • צ'יפסים
            • Chiportal Index
            • TapeOut Magazine
            • אודות
            • מאמרים ומחקרים
            • תנאי שימוש
            • כנסים
            • אוטומוטיב
            • בינה מלאכותית
            • בטחון, תעופה וחלל
            • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
            • ‫יצור (‪(FABs‬‬
            • ‫צב"ד‬
            • ‫רכיבים‬ (IOT)
            • ‫שבבים‬
            • ‫תוכנות משובצות‬
            • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
            • ‫‪FPGA‬‬
            • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬

            השותפים שלנו

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            No Result
            View All Result
            • עיקר החדשות
            • בישראל
            • מדורים
              • אוטומוטיב
              • בינה מלאכותית (AI/ML)
              • בטחון, תעופה וחלל
              • ‫טכנולוגיות ירוקות‬
              • ‫יצור (‪(FABs‬‬
              • ‫צב"ד‬
              • ‫שבבים‬
              • ‫רכיבים‬ (IoT)
              • ‫תוכנות משובצות‬
              • ‫תכנון אלק' (‪(EDA‬‬
              • ‫‪FPGA‬‬
              • ‫ ‪וזכרונות IPs‬‬
              • תקשורת מהירה
            • מאמרים ומחקרים
            • צ'יפסים
            • כנסים
            • Chiportal Index
              • אינדקס חברות – קטגוריות
              • אינדקס חברות A-Z
            • אודות
            • הצטרפות לניוזלטר
            • TapeOut Magazine
            • צור קשר
            • ChipEx
            • סיליקון קלאב

            כל הזכויות שמורות Chiportal (c) 2010 תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

            דרונט דיגיטל - בניית אתרים, בניית אתרי וורדפרס, בניית אתרי סחר, חנות אינטרנטית, פיתוח אתרים

            דילוג לתוכן
            פתח סרגל נגישות כלי נגישות

            כלי נגישות

            • הגדל טקסטהגדל טקסט
            • הקטן טקסטהקטן טקסט
            • גווני אפורגווני אפור
            • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
            • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
            • רקע בהיררקע בהיר
            • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
            • פונט קריאפונט קריא
            • איפוס איפוס