“האקוסיסטם של החדשנות הישראלית הוא המפתח להצלחת ההייטק הישראלי”.

כך אמר מנכ”ל הרשות לחדשנות אהרון אהרון בהופעה ראשונה בתפקידו הנוכחי בפני משתתפי מפגש מועדון השבבים הישראלי ערב סוכות

“האקוסיסטם של החדשנות הישראלית הוא המפתח להצלחת ההייטק הישראלי. דבר שקיבל משמעות ברורה יותר מאז שנכנסתי לתפקידי.” כך אמר מנכ”ל הרשות לחדשנות אהרון אהרון בהופעה ראשונה בתפקידו הנוכחי בפני משתתפי מפגש מועדון השבבים הישראלי ערב סוכות.

בכל הקשור להוצאה אזרחית במו”פ כחלק מהתוצר הלאומי הגולמי (תל”ג), ישראל נמצאת במקום טוב. הקפיצה התחילה בשנת 2000. מאז שנת 2000 אנחנו באיזור של 4.2-4.3% מסך כל התל”ג. זה מאוד מאוד גבוה. ישראל נמצאת במקום הראשון ביחד עם קוריאה, כאשר הממוצע של ה-OECD הוא בערך 2.4%. כלומר אנחנו במצב מאוד טוב מבחינת ההשקעה במו”פ אבל כמובן שצריך להתחשב גם בגודל האבסולוטי. כשמשווים בין הכלכלה הישראלית והכלכלה הקוריאנית, הגודל גם משחק תפקיד.

נדבך חשוב נוסף באקוסיסטם של החדשנות הישראלית מהווים למעלה מ-300 מרכזי מו”פ של חברות רב לאומיות מתחומים מגוונים ולא רק תעשיות השבבים שהתחילו את ההייטק הישראלי כגון נשיונל סמיקונדקטור, יבמ, אינטל וכו’. היום יש הרבה סוגים של תעשיות. כמעט לכל חברה מובילה בעולם יש נוכחות בישראל.

מה עושה את הסיפור הישראלי לכל כך מוצלח. אתחיל מהצבא. הצבא מספק גם את הטלנט וגם את ה-IP. בקניין רוחני הכוונה שאנשים מקבלים בעיות ומחפשים כיצד לפתור אותן, בגיל צעיר יחסית שבו הם עדיין נאיבים וחושבים שאפשר לפתור כל דבר וכשהם יוצאים החוצה הם מוציאים גם את הידע הזה. גם האקדמיה תורמת את מה שמצפים ממנה בכוח אדם וב-IP אם כי מסתבר שלמרות התדמית שכאילו כל ה-IP הוא בתחום ה-ICT, מסתבר שמחצית ממנו בכלל היא בתחומי מדעי החיים. 33% מהדוקטורים שיוצאים מהאוניברסיטאות מומחים בתחום מדעי החיים.

הגורם השלישי באקוסיסטם של החדשנות ישראלי הינם הסטאטראפים. בשנת 2016 הוקמו 1,600 סטרטאפים חדשים. בערך 800 מהם נסגרו. עדיין מדובר בייצור של סטארטאפים לנפש הגדול ביותר בעולם.

הגורם הרביעי הוא המימון הפרטי, בעיקר חברות הון סיכון אבל גם גורמים אחרים התורמים למימון הפרטי בסך הכל גייסו חברות הייטק בשנת 2016 כ-4.8 מיליארד דולר. זה הרבה כסף לנפש, כמובן אנחנו במקום הראשון. אם מסתכלים על חברות בצמיחה, אם לפני עשר שנים היינו בוחנים כמה חברות מוכרות בלמעלה מ-100 מיליון דולר לשנה, היו מעט מאוד. היום יש הרבה חברות בשלות שמוכרות מעל 100 מיליון דולר לשנה. אנחנו רואים את זה בכך ש-25% מהיזמים המגיעים אלינו היתה להם כבר חברה בעבר. וגם זה מדד לבגרות של התעשייה.
וכמובן גורם חשוב נוסף הוא הממשלה שהתחילה בהשקעה בהייטק בצורה ייחודית לישראל, היום הרבה ממשלות משקיעות בשוק הפרטי, אבל מה שגורם לכל זה להצליח הוא מערכת חדשנות טובה, שהציבור שותף בה.
דוגמה מלפני חודש, אחת החברות ארגנה האקטון ליוצאי חיל האוויר (יחידת אופק). ההאקטון נמשך 36 שעות, והרבה חברות תרמו כסף וחברה אחת גם תרמה את המקום והאוכל, והכל כדי לפתח טכנולוגיות לילדים אוטיסטים. חבר השופטים והמנטורים, כולם בהתנדבות. פעילות כזו, שכולם התנדבו לה עבור אגודת אלו”ט, אין דבר דומה בכל העולם.

למה שממשלה תשקיע בשוק הפרטי? לפני כמה שנים ערכנו מחקר וגילינו שעל כל דולר שהממשלה משקיעה היא מקבלת בחזרה 5-8 דולרים בשוק- כאשר בשוק הכוונה במסי חברות ועובדים.” 

“לשכת המדען הראשי הוקמה לפני כ-45 שנה. מאז הקמת הראשות ביוזמתו של אבי חסון, אנו עוסקים בנסיון לפתור כמה דברים שמטרידים. אחד הדברים המטרידים הוא הפריון. הפריון בישראל הוא נמוך והוא לא נסגר. אם בוחנים את ההשוואה לשאר מדינות ה-OECD הפריון בישראל יחסית נמוך כאשר הפריון בהייטק יחסית גבוה, בשאר המשק הפריון נמוך, כאשר במסחר ושירותים, הפריון נמוך בכ-30% מהממוצע של ה-OECD. זו תופעה מטרידה.”

מטרת הרשות היא להשאר על פסגת החדשנות תוך משיכת שאר הכלכלה למעלה. זו מטרה שנמנעים להגדיר אותה אבל יש לה הרבה משמעות. המשימה של הרשות – קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה ובת קיימא – מכלילה הכוונה שתכלול את כל המשק, לא רק את ההייטק. וברת קיימא – שתימשך לאורך שנים. בסך הכל בהייטק מועסקים 8.3 אחוז מכוח העבודה במשק. מצד אחד זה נפלא, ואפילו במספרים אבסולוטיים זה הרבה יותר מאשר מדינות רבות בעולם, אבל מצד שני זה מעט מדי עבור המשק הישראלי. אז איך מגדילים את השיעור הזה? כדי לשמור על הקיים 8.3% צריך להכניס 6,000 מהנדסים בשנה. האוניברסיטאות לא מספקות את הכמות הזו. לכן צריך לקחת אוכלוסיות שלא ממצות את הפוטנציאל שלהן בתחום ההייטק – חרדים, נשים, ערבים ולהכניס אותם למעגל העבודה, להקים מסלולי הכשרה קצרים יותר, כך לדוגמה רואים הרבה יוצאי 8200 שאינם מהנדסים, אלא רק צברו נסיון בצבא, שנכנסים ישר לתעשיה בלי לעבור באקדמיה.

באשר לענף השבבים, השיקול העיקרי של קרנות הון סיכון להשקעה היא ה-IRR. ההשקעה בתחום השבבים היא השקעה גבוהה. ולאורך זמן יחסית ארוך ולכן יש פה כשל שוק, בפרט בחברות SEED. הרשות משקיעה במקומות שיש בהם כשל שוק, ולכן היא משקיעה הרבה בחברות SEED בתחומים שהשוק לא נכנס אליהם. ה-ICT מהווה 90% מסך כל ההייטק.