כך אמר אתמול ראש אגף התקשוב בצה"ל, האלוף עוזי מוסקוביץ' שהתארח במפגש מועדון השבבים הישראלי של אתר Chiportal
ראש אגף התקשוב בצה"ל, האלוף עוזי מוסקוביץ' במפגש מועדון השבבים הישראלי. צילום: שמואל אוסטר |
בין יתר התפקידים שלי כראש אגף התקשוב אני גם מנהל בית ספר. בשנים האחרונות פתחנו כעשר כיתות בתחומי הסייבר האלקטרוניקה והתכנות לתלמידי תיכון. למסיימי התוכניות הללו יש סיכוי גבוה להגיע לאחת היחידות הטכנולוגיות בין אם באגף התקשוב, במודיעין בחיל האוויר ובחיל הים. הצבא לא עושה זאת כמשימה פילנטרופית אלא כביכול מתוך ראיה צרה, הצורך לאייש את היחידות. אבל לא מפריע לי שאחרי השחרור האנשים הללו הולכים לעבוד בחברות הייטק."
ואולם האלוף מוסקוביץ אומר כי ניתן להגיע לתמידים רבים יותר: "גם התעשייה צריכה להתגייס ולעשות יותר לתמיכה בחינוך הטכנולוגי ולא להפיל הכל על המדען הראשי משרדי הממשלה וצה"ל. מדברים על הנחות או פטורים ממס להשקעות מהסוג הזה. זה אינטרס שלנו, אם לא נעשה זאת. נעמוד בפני שוקת שבורה בעוד מספר שנים. אנחנו צריכים לעשות מאמץ ללכת לכל מיני מגזרים ומקומות בפריפריה. לא נמצאים מספיק במגזר הדרוזי ובמגזר החרדי, אין מספיק נשים במגזר הטכנולוגי. הדבר הולך לסוף בית הספר היסודי וחטיבת הביניים והתיכון, לאן הולכות בנות מוכשרות? – הן לא מגיעות ללימודים טכנולוגיים.
אגב אגף התקשוב תומך בפרויקטים רבים לעידוד החינוך הטכנולוגי כגון עתידים, נטע, הדדים (בשיתוף מיקרוסופט לעידוד בנות ללמוד טכנולוגיה).
"אנחנו צריכים להיות מוטרדים מההיקף של החינוך הטכנולוגי ומרמתו. המבנה התעסוקתי שלנו ברמה המדינתית אינו מאוזן. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שנטית הלב של הנוער תהיה מוטה כמעט אך ורק לכיוון המקצועות החופשיים. אני מכבד את בעלי המקצועות החופשיים – כלכלנים, רואי חשבון, עורכי הדין וגופי המטה בחברות ובתעשיה אבל צריך שמישהו יעשה משהו – שיכתוב תוכנה שיפתח SOC, ולמרות שערי המטבע שגם יייצר בארץ וייצא. כולנו צריכים להיות מוטרדים מהעניין הזה. אני חושב על סמך ההרשמות שלי שהתדמית של החינוך הטכנולוגי נמצאת בירידה. כדי לא להשאר רק בנישת האזרח המודאג, כל אחד צריך בגזרתו ובתחומו לעשות."
"אגף התקשוב הוא הצעיר שבאגפי המטה הכללי. הוא הוקם באביב 2003, למעשה ההחלטה העקרונית על הקמתו היתה אצל שאול מופז כרמטכ"ל המימוש היה אצל בוגי. האגף אחראי לכלל התקשורת בצה"ל מסיב ועד לוויין, אחראי לכלל מרכזי המיחשוב, למערכות המידע המבצעיות והמנהלתיות. אחראי כגוף לאומי לצופן ואבטחת מידע, אחראי על ל"א (לוחמה אלקטרונית) ותאלמ"ג (תאימות אלקטורמגנטית) ובמסגרת ההסדרה הנוכחית בצהל שיש לה קשר להסדרה הלאומית המתגבשת בתחום הסייבר: חלוקת העבודה היא שאגף התקשוב אחראי על ההגנה בסייבר, ותחומים אחרים על פי מקומות זרים נמצאים באגף המודיעין. החלוקה מבטיחה שאני אלך לועדות חקירה והם יקבלו את המדליות והכתבות."
להערכתו, למרות שזו החלטה סבירה והיא עובדת היטב כיום, "ייתכן שבתוך שנתיים שלוש נצטרך לבחון אותה מחדש ולבצע בה שינויים אמיצים."
באשר לתחום הסייבר, רומז האלוף מוסקוביץ כי אסור להיות שאננים וחייבים להיות כל הזמן עם היד על הדופק משום שהאויבים – בעיקר האירנים, מנסים כל הזמן לחדור למערכות המידע והתקשורת ומפגינים רמה טובה. מרכיב בעייתי במערתכ הוא הגורם האנושי. בניגוד לחברות IT, מערכות התקשוב בצה"ל מופעלות על ידי חיילים צעירים ולא מנוסים. צריך להגן על המודיעין שנצבר כי אם הוא יוצא החוצה, לאויב יהיה קל מאוד לפגוע בנו."
האלוף מוסקוביץ' דיבר על מתחים – הצורך בריכוז מערך המיחשוב והגנתו כדי להקשות על החדירה אליו: "יש לנו יותר מדי מרכזי מיחשוב ושטח הפנים מול האויב גדול מדי".
"בהיבט הסייבר עלינו להבין שמדובר באיום הגדל מעריכית, כפי שלפני 100 שנה במלחמת העולם הראשונה התחילו כמה קרבות אוויר ולאחר מכן במלחמת העולם השניה כבר היו חילות אוויר מפותחים, כך גם בסייבר ההתקדמות מעריכית האיום רק יגבר ולכן אנו צריכים לטפל בכך בתוך צה"ל וברמה המדינתית. אלו התלבטויות לא פשוטות." אמר.
בהמשך דיבר האלוף מוסקוביץ על המעבר של צה"ל דרומה, שאחד היתרונות שלו הוא חידוש ומודרניזציה של תשתיות צה"ל, אם כי הוא מבקש להעביר לשם את אנשי הקבע על משפחותיהם כדי היחידות הללו לא תהפוכנה לערי רפאים והאנשים יבזבזו זמן כל יום על נסיעה למרכז. הממשלה לא עושה מספיק לבנות בתים בנגב."
"כשהיינו צריכים לבחור את מיקום קרית המיחשוב, רצינו להיות קרובים לתעשיית ההייטק, לאוניברסיטה ולפאתי באר שבע שבעוד 10-15 שנה יהיה מרכז העיר.
וכמובן בהקשר המיחשובי, המעבר מספק הזדמנות לייצר ארכיטקטורת תקשוב חדשה: הקמת מרכזי מיחשוב, תקשורת, אפליקציות, שרידות ויתירות, הגנה קיברנטית. הדבר הכי גרוע שאם ניקח את שרתי האפליקציה ושרתי הסטורג' עם אותן מערכות מידע ועם אותו גן חיות אפליקטיבי כמו לכל ארגון גדול נעשה סוג של LIFT AND SHIFT. אנחנו צריכים לקחת את מרכזי המיחשוב את תשתיות התקשורת את האפליקציות וההגנה הקיברנטית ולהסתכל על היתירות והשרידות. שרידות ויתירות לוגית מביאה אותנו לאופן שבו אנחנו צריכים לתכנן את טופולוגיות מרכזי המיחשוב ואת מעני הסייבר שלנו. וגם הצורך לקבל החלטות ב-2014-15 על טכנולוגיות של 2019-20. מאוד לא פשוט. הדבר כרוך גם בהתייעלות משמעותית בהיבטי התפעול – תשתיות וכח אדם."
{loadposition content-related} |