הסכסוך בין אפל וקוואלקום מסלים והגורל של כל ענף הסלולר מוטל על כף המאזניים.
הקרב בין אפל וקוואלקום מתחמם כשהחקירה של FTC (נציבות הסחר הפדראלית בארה"ב) והקרבות המשפטיים בסין, גרמניה וארה"ב יגיעו לבתי המשפט בחודשים הקרובים.
אבל בתוך כל הדיבורים והסיקור החדשותי, קל לשכוח את העניין האמיתי ומה מוטל על כף המאזניים. העניין האמיתי הוא מודל מתן הרישיונות לקניין רוחני ותעריפי הרישיונות הקשורים בענף הסלולר. ומה שמוטל על כף המאזניים הוא קצב ההשקעות והחדשנות.
הקרב הזה הוא לא רק נגד קוואלקום לבדה, אלא נגד ענף סלולר כולו. בהיותה אחת המובילות בחדשנות ומתן רישיונות לקניין רוחני, קוואלקום היא לא הראשונה וגם לא האחרונה שהפכה למטרה של אפל.
פטנטים מהווים קניין רוחני. במקרים רבים, קניין רוחני מוחזק באופן קנייני כחסם תחרותי ולא ניתנים עליו רישיונות לגורמים אחרים. אם חברה מפרה את הקניין הרוחני, הבעלים יכול לבקש פיצויים או פעולות אחרות באמצעים משפטיים.
בחלק מהמקרים, בעלים של קניין רוחני בוחר להציע אותו לכל אחד ללא תשלום. זה נעשה בדרך כלל כדי לקבוע תקן קוד פתוח לתוכנה או חומרה. ובמקרים אחרים הבעלים של הקניין הרוחני בוחר לתת רישיונות עליו לחלק ספציפי של שרשרת הערך או אולי לכל החלקים של שרשרת הערך.
במקרה של שבבים, בדרך כלל הבעלים של הקניין הרוחני נותן רישיון עליו ליצרן השבבים. אבל בענף הסלולר הרישיון על הקניין הרוחני ניתן ליצרן המכשיר (ODM) או הציוד (OEM) — למעשה מי שמייצר את מכשיר הקצה, בין אם הוא סמארטפון או מכונית.
התחילו במודל הרישיונות הזה יצרני הסלולר הראשונים כמו אריקסון, מוטורולה ונוקיה. הענף השתנה מאז תחילת ימי הסלולר, אבל מודל הרישיונות איפשר רמה ללא תקדים של חדשנות.
| {loadposition content-related} |
