יריחו וקומראן, שמות שניים מתוך שלושת השבבים שפותחו במרכז הפיתוח של ברודקום ביקום, יאפשרו להעביר נתונים בנפח של מעל 100 טרביט לשניה
| ערן זלצמן וקרני גילון, ברודקום יקום. צילום: אבי בליזובסקי |
כאשר אנו מתכוננים לעידן האינטרנט של הדברים, אנו חושבים בעיקר על ציוד הקצה, כיצד לעשות אותו מקושר וצורך אנרגיה מעטה ככל האפשר אבל איננו חושבים כיצד יטופלו התעבורה והאיחסון של נתונים שיספקו אותם עשרות מיליארדי התקנים.
ערן זלצמן, מנהל הפיתוח באתר של ברודקום ביקום ושל האתר החדש בנצרת, וקרני גילון, מנהלת קו מוצרי DNX ומנהלת השיווק של ברודקום-יקום הציגו במסיבת עיתונאים את השבבים החדשים שפותחו במלואם ביקום. שניים מהם נושאים שמות מקומות – יריחו וקומרן.
DNX, סדרת המוצרים שמפתחים ביקום שייכת לקבוצת המתגים (SWITCH) של חטיבת התשתית והרשת. לדברי גילון, הייחוד שלהם הוא הפס הרחב מאוד שהם מסוגלים לספק, ובחוכמתם – הם מסוגלים לנתח את התעבורה ולהבטיח את איכות השירות. "אנו מאמינים שהשבבים הללו ישנו את פני תעבורת האינטרנט".
קיבולת היא דבר נדרש, מסבירה גילון. "תעבורת האינטרנט גדלה בקצב שנתי של 21%, עומדת כיום על 76 אקזבייט ותגיע ל-132 אקזבייט ב-2018. מספר המכשירים הניידים תגדל ב-30% עד שנת 2018. בשנת 2020 לא יהיה מישהו על כדור הארץ שלא יהיה לו מכשיר סלולארי. ואולם למרות נפח התעבורה האדיר, האינטרנט והסלולר הם רק תוספת זניחה לנפח האדיר של התקשורת הזורם בתוך מרכזי נתונים ובין מרכזי נתונים. נפח זה מגיע כיום ל-1.6 זטהבייט (זטהבייט = אלף פטהבייט, ויגדל ל-6.5 זטהבייט ויגיע למספר העצום של 6.5 זטהבייט ב-2018.
"מרכזי נתונים נמצאים בשרתים בכל ארגון, בין שרתים ואצל ספקי התשתיות, הם למשל מספקים את הענן. מישהו צריך לטפל בנתונים אחרי שאיחסנו אותם בענן", אומרת גילון.
"כדי להתמודד עם התעבורה העצומה הזו פיתחה ברודקום ביקום את משפחת השבבים StrataDNX שמסוגלים לטפל בתעבורה של עד 100 טרביט לשניה, להבין אותה ולנתב למקום הנכון. השבב קורא במהירות דומה למהירות התעבורה את פרטי חבילת הנתונים וידעת לסווג אותם ולהבטיח איכות שירות.:
"במסגרת הסדרה הכריזה ברודקום על שלושה שבבים – יריחו, קומרן ושבב שאין לו שם מסחרי משום שהוא יושב בתשתית הרשת
יריחו וקומרן מסוגלים לטפל בעד 800 גיגהביט לשניה, כאמור מהירות האתרנט המרבית כיום היא 100 גיגהביט לשניה. קומרן מיועד לארונות בחדרי השרתים ולמערכות קטנות, ואילו יריחו מיועד לטפל בנפחי תעבורה גדולים, כאשר FE3600 –מאפשר גם לחבר כמה שבבי יריחו שרוצים כדי להגדיל את נפח התעבורה.
כדי להמחיש את עוצמת השבבים סיפקה גילון דוגמאות שבהם שבבי יריחו בודדים יכולים לספק את כל התעבורה הנדרשת. בין היתר בתסריט תיאוריט שבו כל בתי האב בישראל מתשמשים בו זמנית בוידאו באיכות גבוהה, וכולם מורידים סרטים ב-10 מגה לשניה, מכיוון שבישראל יש כ-2 מיליון בתי אב מדובר בתעבורה של 20 טרהבייט (כמובן שהשימוש בפועל רחוק מכך), ולשם כך נדרש מתג אחד המכיל 25-28 שבבי יריחו. בתנאים האמיתיים, שבבים בודדים יספיקו בהחלט.
זלצמן: ברודקום נמנית על חמש חברות השבבים המובילות ברמת ההכנסות – שהסתכמו בשנה שעברה בכמעט 8.5 מיליארד דולר רק ממכירת שבבים. היא מעסיקה 13 אלף עובדים, ודוגלת בביזור רב של מרכזי תכנון בכל העולם, כאשר במספר מהנדסי הפיתוח נמצאים שבעת האתרים בישראל במקום השלישי אחרי ארה"ב והודו. ברודקום משקיעה חלק יחסי גדול מהכנסותיה במו"פ ומחזיקה ב-20 אלף פטנטים. "בכל יום משווקת ברודקום 7 מיליון שבבים בתחומים מגוונים החל מתשתיות הרשת – כמעט כל תעבורת האינטנרט עוברת בשלב זה או אחר דרך שבב של ברודקום, ועד לציוד הקצה – מחשבים וטלפונים, שם היא אחראית על התקני התקשורת האלחוטית.
שיטת הניהול השונה
"ברודקום רכשה בישראל 11 חברות בעשור האחרון, מתוכם שבע בחמש השנים האחרונות, ובהן דיון ברודלייט ופרוביג'נט, החברה מעסיקה כ-800 עוובדים בשישה אתרים, יקום, ת"א, רעננה, שני אתרים בהרצליה, ואתר בקרית שדה התעופה. כעת נוסף להם אתר בנצרת שאינו מרכישה אלא הוקם במיוחד שם כשלוחה של האתר ביהוד." אומר זלצמן.
"יש לנו מודל קצת יוצא דופן מול שאר החברות הגלובליות. אנחנו עובדים כארגון מאוד עצמאי ומנהלים בעצמנו את כל הדיסצפליניות – החל מהגדרת המוצרים ארכיטקטורה, קבוצת הפיתוח, משאבי אנוש וכמובן ניהול מקומי. כל מה שדרוש כדי לפתח מוצר מא' עד ת'. אחננן צריכים שום הנחיה מארה"ב."
בתשובה לשאלת CHIPORTAL מה הסיבה שהנושא הספציפי מרוכז בישראל אומר זלצמן : "זו הטכנולוגיה שהתחילהת כדיון ב-2001 ונרכשה על ידי ברודקום בתחילת 2010 והתפתחה עשרות מונים מאז נרכשה על ידי ברודקום. השבבים החדשים מהווים קפיצת מדרגה לעומת הדורות הקודמים שהיו המשך ישיר של דיון.
| {loadposition content-related} |
