דירקטוריון SK Hynix אישר השקעה של 54.3 טריליון וון, כ־38.3 מיליארד דולר, בהקמת ובהרחבת שני מפעלי שבבים בדרום קוריאה. ההשקעה תיפרס עד 2031 ותגדיל את כושר הייצור של זיכרונות DRAM,‏ HBM ו־NAND.

מתוך הסכום הכולל יושקעו 35.2 טריליון וון בשלב השני של מפעל החברה ביונגין, מדרום לסיאול. 19.1 טריליון וון נוספים יושקעו בהקמת מפעל M17 בצ'אונגג'ו.

המפעל החדש ביונגין, המכונה Y2, יהיה השני מתוך ארבעה מפעלי ייצור המתוכננים במתחם השבבים הגדול שמקימה החברה באזור. עבודות הבנייה אמורות להתחיל ביולי 2027, וחדר הייצור הנקי הראשון צפוי להיפתח ביוני 2029.

המפעל יתמקד בזיכרונות DRAM מתקדמים, ובהם זיכרונות HBM בעלי רוחב פס גבוה המשמשים מאיצי AI ושרתים. המפעל הראשון במתחם יונגין כבר נמצא בהקמה, וחדר הייצור הנקי הראשון בו צפוי להתחיל לפעול בפברואר 2027.

מפעל NAND חדש בצ'אונגג'ו

במקביל תקים SK Hynix את מפעל M17 בצ'אונגג'ו. הקמתו צפויה להתחיל בפברואר 2027, וחדר הייצור הראשון אמור להיפתח בדצמבר 2028.

מפעל זה יוקדש בעיקר לזיכרונות NAND, המשמשים לאחסון נתונים במחשבים, בטלפונים, במרכזי נתונים ובשרתי AI. הגידול בהיקף האימון וההרצה של מודלים מגדיל לא רק את הביקוש ל־HBM, אלא גם את הצורך במערכות אחסון מהירות ובעלות קיבולת גבוהה.

האישור הנוכחי הוא חלק מתוכנית רחבה בהרבה של SK Hynix. החברה מסרה ביוני כי בכוונתה להשקיע לאורך השנים כ־600 טריליון וון במתחם יונגין וכ־100 טריליון וון בהרחבת בסיס הייצור בצ'אונגג'ו.

ההשקעה הגדולה מבטאת את הערכת SK Hynix שהביקוש לזיכרונות עבור AI יישאר גבוה לאורך זמן. עם זאת, בשל משך ההקמה הארוך, מרבית הקיבולת החדשה לא תהיה זמינה לפני סוף העשור ולכן לא צפויה להקל מיד על מגבלות האספקה בשוק ה־HBM.

הפוסט SK Hynix תשקיע 38.3 מיליארד דולר בשני מפעלי זיכרונות חדשים בדרום קוריאה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת סיוה (Ceva) דיווחה על שיא של שלוש שנים בהכנסות מרישוי, לאחר שחברה גלובלית בתחום ה־AI ופלטפורמות המחשוב בחרה בארכיטקטורת NeuPro-M של סיוה לצורך פיתוח שבב בינה מלאכותית ייעודי.

זהות הלקוחה לא נמסרה. בסיוה ציינו כי מדובר בחברה השולטת הן בסביבת החומרה והן בסביבת מערכת ההפעלה, ולכן ההסכם עשוי להרחיב את מעורבותה של סיוה מעבר לאספקת קניין רוחני נקודתי ולכלול גם תוכנה וידע ברמת המערכת.

הכנסות סיוה ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־29 מיליון דולר, עלייה של 13% לעומת 25.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות מרישוי ומפעילויות נלוות עלו ב־21% והגיעו ל־18.2 מיליון דולר – הרמה הגבוהה ביותר שרשמה החברה בשלוש השנים האחרונות.

ההכנסות מתמלוגים הסתכמו ב־10.8 מיליון דולר, עלייה של 1% לעומת השנה שעברה ושל 17% לעומת הרבעון הקודם. בחברה ייחסו את השיפור לגידול במשלוחי רכיבי קישוריות אלחוטית, להתרחבות תוכניות AI לרכב ולהתאוששות בתמלוגים משוק הטלפונים החכמים.

עשרה הסכמי רישוי חדשים

במהלך הרבעון חתמה סיוה על עשרה הסכמי רישוי, מהם שניים עם לקוחות חדשים ושניים ישירות עם יצרניות ציוד. לצד ההסכם בתחום שבבי ה־AI המותאמים, נרשמו הסכמים בתחומי Wi-Fi, Bluetooth ועיבוד אותות.

יצרנית שבבים אמריקנית המייצרת בכמויות גדולות הוסיפה למוצריה שבב המבוסס על קניין רוחני של סיוה ל־Wi-Fi 6 ול־Bluetooth Low Energy. לקוח אמריקני אחר הרחיב רישיון קודם, מרכיב בודד של עיבוד אותות למערכת עיבוד מלאה.

סיוה השיקה ברבעון גם את RealSpace Elevate, תוכנת שמע מרחבי המיועדת לשוק משחקי המחשב וקיבלה הסמכה ממיקרוסופט.

החברה עדיין רשמה הפסד תפעולי חשבונאי של 2.1 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד הנקי הצטמצם מ־3.7 מיליון דולר ל־2.9 מיליון דולר. בנטרול סעיפים חשבונאיים מסוימים רשמה סיוה רווח תפעולי של 3.1 מיליון דולר ושיעור רווח תפעולי של 11%, לעומת 3% בלבד לפני שנה.

לדברי מנכ"ל סיוה, אמיר פנוש, ההסכם החדש מרחיב את בסיס לקוחות ה־AI של החברה ומאפשר לה להגדיל את חלקה בתכנון המערכות של הלקוחות.

העסקה מדגישה שינוי בשוק הקניין הרוחני לשבבים: לצד חברות הסמיקונדקטור המסורתיות, חברות תוכנה, ענן ופלטפורמות מפתחות כיום שבבים מותאמים כדי לשלוט טוב יותר בביצועים, בצריכת החשמל ובשילוב שבין החומרה לתוכנה.

הפוסט סיוה רשמה שיא של שלוש שנים בהכנסות מרישוי; חברת AI גלובלית תפתח שבב ייעודי על בסיס NeuPro-M הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אפל בוחנת שימוש בשבבי זיכרון מתוצרת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בשם CXMT, במוצרים ובהם מכשירי אייפון ומחשבי MacBook. כך דיווח ה־Wall Street Journal, בהסתמך על מקורות המעורים בנושא.

לפי הדיווח שפורסם ברויטרס, אפל ו־CXMT קיימו שיחות ראשוניות בנוגע לאספקת רכיבים למכשירים שיימכרו בעיקר בשוק הסיני. רויטרס לא הצליחה לאמת את המידע באופן עצמאי, ואפל ו־CXMT לא הגיבו לבקשות לתגובה.

דיווחים קודמים מסרו כי אפל בוחנת את CXMT כספקית אפשרית. החידוש בדיווח הנוכחי הוא שהחברה כבר בודקת לפי הנטען את שבבי הזיכרון במספר קווי מוצרים, לרבות האייפון וה־MacBook. עם זאת, אין עדיין מידע על הזמנה מסחרית, היקף אספקה או דגם מסוים שבו ישולבו הרכיבים.

המחסור בזיכרונות מגיע למכשירים האישיים

CXMT מתמחה בעיקר בייצור שבבי DRAM, המשמשים כזיכרון העבודה במחשבים, טלפונים חכמים ושרתים. החברה הפכה בשנים האחרונות ליצרנית ה־DRAM הרביעית בגודלה בעולם, אחרי סמסונג, SK hynix ומיקרון.

הקמת מרכזי נתונים ותשתיות בינה מלאכותית הגדילה את הביקוש ל־DRAM לשרתים ולזיכרונות HBM. במקביל, ההשקעה המוגבלת יחסית בקווי ייצור לזיכרונות המיועדים למוצרי צריכה יצרה מחסור ועליות מחירים, המשפיעים גם על יצרניות מחשבים וטלפונים.

CXMT, שבמשך שנים נתפסה בעיקר כספקית סינית מקומית וזולה, נהנית כעת מכוח מיקוח גדול יותר. לפי תחקיר קודם של רויטרס, החברה מחזיקה בכ־8% משוק ה־DRAM העולמי, אף שהטכנולוגיה שלה עדיין מפגרת אחרי היצרניות המובילות.

אפל אינה היצרנית הבינלאומית הראשונה שבוחנת חלופה סינית. כפי שדווח לאחרונה ב־CHIPORTAL, יצרניות המחשבים HP ואייסר כבר החלו להשתמש בזיכרונות של CXMT בחלק מהמוצרים הנמכרים מחוץ לארצות הברית, כדי להתמודד עם המחסור ברכיבים.

רגישות פוליטית בוושינגטון

התקשרות אפשרית בין אפל ל־CXMT צפויה לעורר גם שאלות פוליטיות בארצות הברית. משרד ההגנה האמריקני כלל את CXMT ברשימת חברות שלטענתו קשורות למערכת הצבאית הסינית. החברה דוחה את הטענה.

CXMT עדיין לא נכללה ברשימת הישויות של משרד המסחר האמריקני, המטילה מגבלות נרחבות יותר על מסחר וגישה לציוד ולטכנולוגיה אמריקניים. לפי דיווחים קודמים, אפל ביקשה מהממשל האמריקני הבהרות בנוגע לאפשרות לרכוש זיכרונות מהחברה הסינית.

הכוונה להשתמש ברכיבים תחילה במכשירים הנמכרים בסין עשויה לצמצם חלק מהרגישות, אך אינה מבטלת את השאלות הנוגעות להעברת מפרטים, לבדיקת רכיבים ולתלות של חברה אמריקנית בספק הנתון לבחינה רגולטורית.

CXMT מאיצה את הרחבת הייצור

ההתעניינות מצד אפל מגיעה כאשר CXMT מנסה להגדיל במהירות את כושר הייצור שלה. החברה בוחנת הקמת מפעל שני לייצור זיכרונות בפרוסות 12 אינץ' בבייג'ינג, לצד מפעלי DRAM נוספים בשנגחאי ובחפיי.

לפי דיווח קודם ב־CHIPORTAL, השלמת תוכניות ההרחבה עשויה להעלות את כושר הייצור של CXMT ליותר מ־600 אלף פרוסות בחודש.

אם אפל תחליט לאשר את שבבי CXMT לשימוש מסחרי, יהיה זה הישג משמעותי עבור תעשיית הזיכרונות הסינית. המהלך ימחיש גם כיצד הזינוק בביקוש מצד תעשיית ה־AI משנה את שרשרת האספקה: המחסור דוחף אפילו את יצרניות מוצרי הצריכה הגדולות בעולם לבחון ספקיות שעד לאחרונה נחשבו לחלופה מקומית בלבד.

הפוסט דיווח: אפל בוחנת זיכרונות של CXMT הסינית עבור אייפון ו־MacBook הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור העולמי בזיכרונות והחרפת המאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יוצרים שתי מגמות מנוגדות בשרשרת האספקה. מצד אחד, יצרניות מחשבים גדולות מתחילות לשלב רכיבי זיכרון סיניים כדי להבטיח את המשך הייצור. מצד אחר, ממשל טראמפ מכין מגבלות חדשות על הכנסת ציוד סיני לתשתיות מרכזי הנתונים שעליהן נשען גל הבינה המלאכותית.

לפי דיווח של Nikkei Asia שהובא ב־Tom’s Hardware, HP, אסוס ואייסר החלו להשתמש בכמויות קטנות של שבבי DRAM מתוצרת חברת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בראשי התיבות CXMT. הרכיבים משולבים בשלב זה במספר מוגבל של דגמי מחשבים ניידים שאינם מיועדים לשוק האמריקני.

הדיווח טרם אושר רשמית בידי החברות. אייסר מסרה כי אינה מפרסמת את זהות ספקיה, אך ציינה שהיא עובדת עם כמה יצרנים וספקים כדי לשפר את עמידות שרשרת האספקה ולהתאים את פעילותה לשינויים במחירי הרכיבים. החברה לא הכחישה במפורש את השימוש בזיכרונות CXMT.

המעבר משלב הבדיקה לשימוש מסחרי מוגבל

כבר בפברואר דווח כי HP, דל, אסוס ואייסר בוחנות זיכרונות מתוצרת CXMT. באותה עת העריכה HP כי תתחיל להשתמש בהם בשווקים שמחוץ לארה"ב אם המחסור יימשך והמחירים יוסיפו לעלות. דל החלה גם היא בתהליך הסמכה של רכיבי החברה הסינית, ואילו אסוס ואייסר פנו לשותפות הייצור שלהן בסין כדי לבחון אפשרויות רכש מקומיות. רויטרס הדגישה אז כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הדיווח.

הדיווח החדש מצביע על מעבר מהסמכה ובדיקות לשימוש מסחרי, אם כי בהיקף קטן. HP, אסוס ואייסר נוקטות זהירות הן בשל הסיכון הרגולטורי והן כדי שלא לפגוע ביחסיהן עם שלוש ספקיות הזיכרון הגדולות – סמסונג אלקטרוניקס, SK Hynix ומיקרון.

המהלך אינו נובע בהכרח מיתרון במחיר. גורם שצוטט בדיווח טען כי רכיבי ה־DRAM של CXMT אינם זולים יותר באופן מובהק מאלה של סמסונג. נראה אפוא שהמטרה המרכזית היא הוספת מקור אספקה רביעי בתקופה שבה השגת הרכיבים עצמם נעשתה חשובה לא פחות ממחירם.

הקמת תשתיות AI הגדילה מאוד את הביקוש לזיכרונות HBM ולזיכרונות שרתים. יצרניות הזיכרון הגדולות מפנות אליהם השקעות וכושר ייצור, בין היתר משום ששולי הרווח בתחום גבוהים יותר. כתוצאה מכך מצטמצמת זמינותם של שבבי DRAM למחשבים אישיים ולמוצרי צריכה אחרים.

CXMT מופיעה ברשימת חברות שלדעת משרד ההגנה האמריקני קשורות לצבא הסיני. ההכללה ברשימה אינה כשלעצמה איסור גורף על רכישת מוצריה, אך היא מגדילה את הסיכון שממשל ארה"ב יטיל עליה בעתיד מגבלות נוספות. מחוקקים אמריקנים כבר קראו להחמיר את ההגבלות על הכנסת שבבי זיכרון סיניים לשרשרת האספקה.

ה־FCC מכוונת למקמ"שים האופטיים

במקביל לפניית יצרניות המחשבים לזיכרונות סיניים, ממשל טראמפ מגבש איסור על יבוא דגמים חדשים של רכיבים סיניים למרכזי נתונים בארה"ב. לפי דיווח רויטרס, רשות התקשורת הפדרלית, ה־FCC, עובדת על הגבלה שתתמקד בשלב הראשון במקמ"שים אופטיים סיניים.

מקמ"שים אופטיים ממירים אותות חשמליים לאור ובחזרה ומאפשרים העברת כמויות גדולות של מידע דרך סיבים אופטיים בתוך מרכזי נתונים וביניהם. הם רכיב מרכזי באשכולות מחשוב המבוססים על אלפי מאיצי AI, שבהם קצב התקשורת בין השרתים משפיע ישירות על ביצועי המערכת.

ארבעה מקורות מסרו לרויטרס כי הממשל מעוניין לפרסם את המהלך עוד במהלך 2026, אך הדגישו כי ההצעה עדיין עשויה להשתנות או להיגנז. הבית הלבן וה־FCC לא הגיבו לדיווח.

הנימוק הרשמי למהלך הוא חשש שרכיבים של חברות סיניות יאפשרו גניבת מידע, החדרת תוכנה זדונית או שיבוש הפעילות במרכזי נתונים. בשלב זה לא פורסמו הוכחות שלפיהן מקמ"שים מסוימים שימשו בפועל לפעולות כאלה. מטרת הממשל היא למנוע מצב שבו רכיבים סיניים נעשים חלק עמוק וקשה להחלפה בתשתיות האמריקניות.

Innolight במוקד, הספקיות האמריקניות עשויות ליהנות

אחת הנפגעות המרכזיות האפשריות היא Zhongji Innolight הסינית, המחזיקה לפי Counterpoint Research בכ־27% מהשוק העולמי של מקמ"שים למרכזי נתונים. החברה צורפה ביוני לרשימת החברות שלטענת הפנטגון נתמכות בידי הצבא הסיני.

הידיעה גרמה לירידות חדות במניות יצרניות הציוד האופטי בסין. מניות Innolight ו־Eoptolink איבדו כ־10%, ואילו מניית Suzhou TFC Optical Communications ירדה בכ־6%. מנגד, לאחר פרסום הידיעה עלו מניות היצרניות האמריקניות Lumentum, Coherent ו־Applied Optoelectronics.

עם זאת, יכולתן של היצרניות האמריקניות להחליף במהירות את הספקיות הסיניות מוגבלת. לפי הערכה שצוטטה ברויטרס, Coherent ו־Lumentum מחזיקות בטכנולוגיות מתחרות אך עדיין אינן פועלות בהיקף שיאפשר להן להחליף לבדן את היצרנים הסיניים. מגבלה כזאת עלולה להעלות את עלויות הקמתם של מרכזי נתונים עבור חברות ענן דוגמת AWS.

לא סתירה, אלא שתי שרשראות אספקה

שני המהלכים אינם מתייחסים לאותו מוצר או לאותו שוק. יצרניות המחשבים משלבות זיכרונות DRAM סיניים במחשבים המיועדים מחוץ לארה"ב, ואילו ההצעה האמריקנית עוסקת בציוד תקשורת אופטי במרכזי נתונים בתוך ארה"ב.

עם זאת, יחד הם ממחישים את המתח המתרחב בין צורכי התעשייה למדיניות הממשלתית. המחסור דוחף חברות להרחיב את מספר הספקים ולהשתמש בכושר הייצור הסיני, בעוד שיקולי ביטחון לאומי דוחפים את ארה"ב להקים שרשרת אספקה נפרדת לתשתיותיה הרגישות ביותר.

התוצאה עשויה להיות פיצול גובר של שוק הרכיבים: מוצרים הכוללים שבבים סיניים עבור אסיה, אירופה ושווקים נוספים, לצד דגמים ושרשראות ייצור נפרדות המותאמות לדרישות הרגולטוריות בארה"ב. פיצול כזה משפר לעיתים את עמידות האספקה, אך גם מגדיל את עלויות הבדיקות, ההסמכה, ניהול המלאי והייצור.

הפוסט יצרניות המחשבים פונות לזיכרונות סיניים – וארה״ב נערכת לחסום ציוד סיני במרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית הזיכרונות הסינית CXMT שוקלת להקים מפעל DRAM נוסף בבייג׳ינג, כחלק מתוכנית התרחבות רחבה שנועדה לצמצם את הפער בינה לבין סמסונג, SK Hynix ומיקרון. לפי דיווח של רויטרס, החברה מנהלת מגעים ראשוניים עם גופים הנתמכים בידי הממשל המקומי למימון הפרויקט.

המפעל המתוכנן יוקם באזור התעשייה ייז׳ואנג, כ־20 קילומטרים מדרום־מזרח למרכז בייג׳ינג, שבו כבר מפעילה CXMT מפעל לייצור זיכרונות DRAM על גבי פרוסות בקוטר 300 מ״מ. בשלב זה לא פורסמו כושר הייצור המתוכנן או היקף ההשקעה הכולל, ו־CXMT ועיריית בייג׳ינג לא אישרו את הדיווח.

החברה מבקשת תמיכה של לפחות 60 מיליון יואן, כ־8.9 מיליון דולר, מרשות הפיתוח של האזור. חברות טכנולוגיה ממשלתיות נוספות הביעו עניין בהשתתפות במימון. סכום זה הוא רק חלק קטן מהעלות האפשרית: הקמת מפעל מתקדם לייצור זיכרונות DRAM עשויה לעלות יותר מעשרה מיליארד דולר.

CXMT מפעילה כיום שלושה מפעלי DRAM – שניים בחפיי ואחד בבייג׳ינג – שכושר הייצור של כל אחד מהם נאמד בכ־100 אלף פרוסות בחודש. החברה מקדמת גם מפעלים חדשים בשנגחאי ובחפיי. אם הפרויקטים הללו יושלמו, כושר הייצור הכולל שלה עשוי לעלות ליותר מ־600 אלף פרוסות בחודש, יותר מכפליים מרמתו הנוכחית.

תוכנית ההתרחבות מגיעה לאחר ש־CXMT השלימה ביולי הנפקה בהיקף של 8.6 מיליארד דולר – הנפקת השבבים הגדולה שנרשמה עד כה בסין היבשתית. ההון שגויס מעניק לחברה יכולת לממן הרחבת מפעלים בתקופה שבה הביקוש לזיכרונות מתחזק בעקבות הקמת מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית.

למרות קצב הצמיחה, CXMT עדיין רחוקה משלוש יצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם. לפי נתוני Counterpoint Research, סמסונג, SK Hynix ומיקרון החזיקו יחד בכמעט 90% משוק ה־DRAM העולמי ברבעון הראשון של 2026. CXMT מדורגת במקום הרביעי, אך מעמדה בשוק הסיני התחזק והיא הפכה לספקית מרכזית עבור יצרניות מקומיות, ובהן וואווי.

התרחבות החברה משתלבת במדיניות הסינית להפחתת התלות בטכנולוגיות ובספקים זרים. מגבלות היצוא האמריקניות על ציוד לייצור שבבים ותוכנות תכנון האיצו את השקעותיה של בייג׳ינג בשרשרת אספקה מקומית, מזיכרונות ומעבדים ועד ציוד וחומרים.

הצמיחה של CXMT נשענה במידה רבה על מה שמכונה בסין „מודל חפיי”: שילוב של השקעות ממשלתיות, תשתיות ותמריצים מקומיים שנועדו לטפח חברות טכנולוגיה אסטרטגיות. כעת מתחרות גם בייג׳ינג ושנגחאי על חלק גדול יותר בהתרחבות החברה.

עם זאת, המפעל הנוסף בבייג׳ינג עדיין אינו פרויקט מאושר. שיחות המימון נמצאות בשלב מוקדם, והמבנה והיקף התמיכה עשויים להשתנות. אם התוכנית תצא לפועל לצד המפעלים האחרים, היא תחזק את CXMT כמתחרה משמעותית יותר בשוק הזיכרונות ותגדיל את יכולתה של סין לספק DRAM מתוצרת מקומית.

הפוסט סין מאיצה את מרוץ הזיכרונות: CXMT שוקלת להקים מפעל DRAM נוסף בבייג׳ינג הופיע לראשונה ב-Chiportal.

תעשיית הזיכרונות העולמית מתקרבת למחסור חסר תקדים, על רקע העלייה בביקוש לזיכרונות עבור מערכות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים. מנכ״ל SK Hynix, קוואק נו־ג'ונג, מעריך כי שנת 2027 תהיה השנה הקשה ביותר בתולדות הענף מבחינת היכולת לספק את הביקוש.

״אנו צופים שהשנה הבאה תהיה הגרועה ביותר בתולדות הענף מבחינת ההיצע״, אמר קוואק בריאיון לרויטרס. לדבריו, הביקוש מצד הלקוחות ממשיך לגדול, בעוד שקיבולת הייצור מוגבלת, והביקוש עשוי להישאר גבוה מכושר האספקה של החברה גם לאחר שנת 2030.

SK Hynix נהפכה לאחת החברות המרכזיות בשרשרת האספקה של הבינה המלאכותית, בעיקר הודות למעמדה בשוק זיכרונות HBM. זיכרונות אלה מותקנים בצמוד למאיצי AI ומספקים את רוחב הפס הדרוש להעברת כמויות גדולות של נתונים במהירות.

החברה אמנם מרחיבה את מפעליה בדרום קוריאה ומקימה מפעל למארזים מתקדמים באינדיאנה, אך קוואק הזהיר כי תוספת כושר הייצור אינה מדביקה את העלייה בביקוש. SK Hynix וסמסונג משתתפות בתוכנית ממשלתית להכפלת כושר הייצור של תעשיית הזיכרונות בדרום קוריאה בתוך חמש שנים.

המחסור אינו מוגבל לזיכרונות HBM המתקדמים ביותר. ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית משפיעות גם על היצע זיכרונות DRAM רגילים למחשבים, טלפונים ומוצרי אלקטרוניקה. לפי רויטרס, בנק UBS מעריך כי שוק ה־DRAM יישאר במצב של מחסור לפחות עד הרבעון השני של 2028.

אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת המחסור היא אפל. לפי דיווח של הפייננשל טיימס, החברה פנתה לממשל האמריקני בבקשה לאפשר לה לרכוש זיכרונות מ־ChangXin Memory Technologies, או CXMT, היצרנית הגדולה ביותר של DRAM בסין.

אפל מבקשת להשתמש בשבבים של CXMT במוצרים שיימכרו בשוק הסיני, כדי לצמצם את השפעת העלייה במחירי הזיכרונות. אפל, הבית הלבן ו־CXMT לא הגיבו לדיווח.

המהלך מורכב מבחינה פוליטית. משרד ההגנה האמריקני הגדיר את CXMT כחברה הקשורה לצבא הסיני, והחברה אושרה בעבר כמועמדת להוספה לרשימת הישויות של משרד המסחר. הכללה ברשימה מגבילה את יכולתן של חברות אמריקניות להעביר לה ציוד, תוכנה וטכנולוגיה ללא רישיון.

אפל כבר העלתה את מחיריהם של כמה מדגמי האייפד והמקבוק, והסבירה כי אינה יכולה להמשיך לספוג את מלוא ההתייקרות של רכיבי הזיכרון והאחסון. הפנייה ליצרנית סינית ממחישה את הסתירה שבין מדיניות הביטחון הלאומי של וושינגטון לבין הצורך של חברות אמריקניות בשרשרת אספקה רחבה יותר.

CXMT מפגרת עדיין אחר סמסונג, SK Hynix ומיקרון בתהליכי הייצור ובביצועי הזיכרונות, אך היא הרחיבה במהירות את כושר הייצור שלה. לפי ניתוח של Reuters Breakingviews, החברה מחזיקה בכ־8% משוק ה־DRAM העולמי ומתכננת לגייס 8.6 מיליארד דולר בהנפקה בשנגחאי.

המחסור מראה שגם רכיבי זיכרון שנחשבו במשך שנים למוצרים סטנדרטיים נהפכו לנכס אסטרטגי. יצרניות מערכות מתחרות כעת על אותם קווי ייצור המשמשים מרכזי נתונים, מחשבים אישיים, טלפונים ומכוניות. ככל שיצרניות הזיכרונות מפנות השקעות ל־HBM ולמוצרים בעלי רווחיות גבוהה, הלחץ על שאר שוק הזיכרונות עלול להימשך.

הפוסט SK Hynix: משבר הזיכרונות עלול להגיע לשיאו ב־2027 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרון (Micron Technology) הודיעה כי היא מגדילה את היקף ההשקעות המתוכננות שלה בייצור שבבים, טכנולוגיה ומחקר ופיתוח בארצות הברית ליותר מ־250 מיליארד דולר עד שנת 2035. מדובר בתוספת של יותר מ־50 מיליארד דולר לעומת תוכנית בהיקף של כ־200 מיליארד דולר שעליה הכריזה החברה ביוני 2025.

החברה הסבירה את הרחבת התוכנית בגידול המהיר בביקוש לרכיבי זיכרון המשמשים בתשתיות בינה מלאכותית. מיקרון שואפת לייצר בעתיד כ־40% מתפוקת זיכרונות ה־DRAM שלה בארצות הברית, לעומת שיעור נמוך בהרבה כיום. החברה טרם מסרה כיצד יחולקו כ־50 מיליארד הדולרים הנוספים בין הקמת מפעלים, ציוד ייצור, מחקר ופיתוח ופעילויות אחרות. (Micron Technology)

תוכנית ההשקעות הקודמת של מיקרון כללה כ־150 מיליארד דולר להרחבת יכולות הייצור בארצות הברית וכ־50 מיליארד דולר למחקר ופיתוח. היא כוללת הקמת שני מפעלי זיכרונות מתקדמים בבויסי שבאיידהו, עד ארבעה מפעלים באתר חדש בקליי שבמדינת ניו יורק, הרחבת המפעל הקיים במנסאס שבווירג'יניה והקמת יכולות אמריקניות לאריזה מתקדמת של זיכרונות HBM.

זיכרונות HBM, המבוססים על ערימה אנכית של שבבי DRAM, מותקנים לצד מאיצי בינה מלאכותית ומספקים את רוחב הפס הגבוה הדרוש להעברה מהירה של נתונים אל המעבד וממנו. מיקרון היא אחת משלוש הספקיות הגדולות בתחום, לצד SK Hynix וסמסונג, ומשמשת בין היתר ספקית של רכיבי זיכרון למערכות המבוססות על מאיצי אנבידיה.

500 מיליון דולר למפעל פרוסות סיליקון בטקסס

לצד הרחבת תוכנית ההשקעות הכוללת, הודיעה מיקרון על כוונתה להשקיע עד 3 מיליארד דולר בחברות ובפרויקטים שנועדו לחזק את שרשרת האספקה האמריקנית לתעשיית השבבים.

המהלך הראשון במסגרת התוכנית הוא מימון אסטרטגי של 500 מיליון דולר לחברת GlobalWafers הטייוואנית. הכספים מיועדים להרחבת יכולות הפיתוח והייצור של מפעל פרוסות הסיליקון הגולמיות בקוטר 300 מילימטר שמקימה החברה בשרמן שבטקסס.

מיקרון ו־GlobalWafers מתכוונות גם לחתום על הסכם אספקה לעשר שנים, שבמסגרתו תבטיח מיקרון גישה לקיבולת משמעותית של פרוסות סיליקון. השתיים יבחנו נוסף על כך שיתוף פעולה בפיתוח הדור הבא של פרוסות ותהליכי ייצור. העסקה עדיין כפופה לחתימת הסכמים סופיים, לקבלת אישורים ולעמידה בתנאי השלמה מקובלים.

פרוסות הסיליקון הן חומר הגלם שעליו מיוצרים המעגלים המשולבים. אף שארצות הברית מרחיבה בשנים האחרונות את מספר מפעלי השבבים הפועלים בתחומה, חלק ניכר מחומרי הגלם, הציוד והרכיבים הדרושים למפעלים עדיין מיוצר מחוץ למדינה. לדברי GlobalWafers, היא הספקית היחידה של פרוסות סיליקון גולמיות המשתתפת בתוכנית CHIPS for America ומסוגלת לייצר בארצות הברית פרוסות מתקדמות בקוטר 300 מילימטר.

הבנייה בניו יורק עוברת לשלב האנכי

ההכרזה פורסמה במקביל ליציקת הבטון הראשונה באתר הענק של מיקרון בקליי שבמדינת ניו יורק. אבן הדרך הושגה פחות משישה חודשים לאחר תחילת העבודות וביותר מרבעון מוקדם מהתכנון המקורי. היא מסמנת את המעבר מעבודות הכנת הקרקע להקמת המבנים עצמם.

מיקרון מתכננת להקים באתר עד ארבעה מפעלי ייצור בהשקעה מצטברת של עד 100 מיליארד דולר. אם התוכנית תושלם במלואה, האתר צפוי להיות מתחם ייצור המוליכים למחצה הגדול בארצות הברית. החברה מעריכה כי הפרויקט ייצור כ־50 אלף משרות ישירות ועקיפות במדינת ניו יורק, מהן כ־9,000 משרות במיקרון עצמה.

באיידהו מתקדמת במקביל הקמתם של שני מפעלי DRAM. מיקרון צופה כי המפעל הראשון יתחיל להוציא פרוסות באמצע 2027, והמפעל השני לקראת סוף 2028. בווירג'יניה החלה החברה לייצר זיכרונות DDR4 בטכנולוגיית 1α עבור יישומים בעלי מחזור חיים ארוך, ובהם תעשיית הרכב, ציוד רפואי, תעופה וביטחון ומערכות תעשייתיות.

הפרויקטים של מיקרון באיידהו, בניו יורק ובווירג'יניה נתמכים במענקים פדרליים של עד 6.4 מיליארד דולר במסגרת חוק השבבים האמריקני, לצד זיכויי מס להשקעות מתאימות. לפי החברה, מכלול ההשקעות צפוי ליצור יותר מ־90 אלף משרות ישירות ועקיפות ברחבי ארצות הברית.

מניית מיקרון עלתה בכ־4.5% ביום ההכרזה, לאחר שבמהלך המסחר הגיעה לעלייה חדה יותר. העלייה נרשמה גם במניות של חברות ציוד שבבים, על רקע הערכות שהרחבת מפעלי הזיכרונות תגדיל את הביקוש למערכות ייצור ובדיקה. עם זאת, הוצאת מלוא הסכום תלויה בהמשך הביקוש, בתנאי השוק ובהתקדמות הפרויקטים לאורך השנים, ומיקרון הדגישה כי תתאים את קצב הגדלת כושר הייצור למצב שוק הזיכרונות.

הפוסט מיקרון מגדילה את השקעותיה בארה"ב ליותר מ־250 מיליארד דולר עד 2035 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מיקרון החלה בעבודות להרחבת מפעל הזיכרון שלה בהיגאשי־הירושימה שבמערב יפן, בפרויקט בהיקף של כ־1.5 טריליון ין, שהם כ־9.3 מיליארד דולר. המפעל צפוי לייצר שבבי זיכרון מתקדמים, ובהם זיכרונות HBM – High Bandwidth Memory – המשמשים במאיצי בינה מלאכותית ובמערכות מחשוב עתירות ביצועים.

לפי הדיווחים, התקנת ציוד הייצור צפויה להתחיל במחצית השנייה של 2028. משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה של יפן, METI, הקצה לפרויקט תמיכה של עד 500 מיליארד ין. כבר בדיווחים מוקדמים יותר על התוכנית צוין כי ההשקעה הכוללת תעמוד על כ־1.5 טריליון ין וכי התמיכה הממשלתית נועדה לסייע ליפן לחזק מחדש את בסיס ייצור השבבים שלה.

המהלך משתלב במרוץ עולמי להרחבת ייצור זיכרונות AI. מערכות המבוססות על מאיצים של אנבידיה, AMD וספקיות ענן דורשות כמויות גדולות של זיכרון מהיר בצמידות למעבד. HBM, שבו שכבות DRAM נערמות זו על גבי זו ומחוברות ברוחב פס גבוה מאוד, הפך לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של שרשרת האספקה לבינה מלאכותית.

הירושימה חוזרת למרכז מפת ה־DRAM

מפעל מיקרון בהירושימה הוא אחד מנכסי הייצור החשובים ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית. מיקרון קיבלה את האתר לידיה בשנת 2013, לאחר רכישת יצרנית ה־DRAM היפנית אלפידה, שקרסה בעקבות המשבר המחזורי בענף הזיכרון. מאז הפך האתר לאחד ממרכזי הפיתוח והייצור המרכזיים של מיקרון בתחום ה־DRAM.

מנכ"ל מיקרון, סנג'יי מהרותרא, אמר בטקס כי פרוסת הייצור הראשונה של החברה בתחום ה־HBM יוצרה בהירושימה. לדבריו, השילוב בין היכולות האמריקאיות של מיקרון לבין מומחיות הייצור היפנית מאפשר לחברה לפתח מוצרי זיכרון מתקדמים עבור שוק הבינה המלאכותית.

הרחבת האתר נועדה לשפר את ביצועי ההספק והעברת הנתונים של שבבי הזיכרון, שני פרמטרים קריטיים במערכות AI. ככל שהמודלים גדלים ומספר המשתמשים עולה, הזיכרון אינו רק רכיב נלווה למאיץ, אלא חלק בלתי נפרד מיכולת המערכת לספק ביצועים, יעילות אנרגטית ועלות כוללת נמוכה יותר.

מיקרון מנסה לסגור פער מול SK hynix

שוק ה־HBM נשלט כיום בעיקר בידי שלוש חברות: SK hynix, סמסונג ומיקרון. SK hynix נהנית ממעמד מוביל, בין היתר בזכות אספקה רחבה לאנבידיה והתקדמות מוקדמת בייצור HBM3E. כבר ב־2024 הודיעה החברה כי החלה בייצור המוני של HBM3E בן 12 שכבות, מה שחיזק את מעמדה במרוץ הזיכרון לבינה מלאכותית.

מיקרון, מצדה, משקיעה בהרחבת כושר ייצור HBM ובהעמקת הקשר עם לקוחות AI גדולים. ביוני 2026 הודיעה החברה על הסכם אסטרטגי עם Anthropic, הכולל אספקת מוצרי זיכרון ואחסון וכן השקעה אסטרטגית בחברה. ההסכם נועד לאפשר למיקרון ללמוד טוב יותר את דפוסי השימוש של עומסי AI אמיתיים ולשפר את מוצרי הזיכרון והאחסון שלה בהתאם.

ההשקעה בהירושימה אינה עומדת לבדה. מיקרון מקדמת במקביל הרחבות ייצור גדולות בארצות הברית, ובהן אתרי DRAM באיידהו ובניו יורק, וכן השקעות באסיה. מטרת החברה היא להגדיל את חלקה בשוק שבו הביקוש לזיכרון מתקדם גדל במהירות, אך גם דורש השקעות הון כבדות וזמן הקמה ארוך.

יפן משתמשת בסובסידיות כדי למשוך ייצור מתקדם

עבור ממשלת יפן, ההרחבה של מיקרון היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר: החזרת ייצור שבבים קריטי למדינה. יפן עדיין מחזיקה בעוצמה גדולה בחומרים, כימיקלים, ציוד ותהליכי ייצור לתעשיית השבבים, אך איבדה בעשורים האחרונים את ההובלה בייצור שבבים מוגמרים.

לכן טוקיו מעניקה תמיכה נרחבת לפרויקטים אסטרטגיים, בהם מפעלי TSMC בקומאמוטו, חברת Rapidus הנתמכת בידי הממשלה לייצור שבבי לוגיקה מתקדמים, ועתה גם הרחבת מפעל מיקרון בהירושימה. לפי דיווחים מוקדמים יותר, התמיכה במיקרון משתלבת במאמץ של יפן להפחית תלות בשרשראות אספקה מרוחקות ולחזק ייצור מקומי של רכיבים חיוניים לבינה מלאכותית ולביטחון כלכלי.

למיקרון יש גם יתרון מקומי: לפי הדיווח מיפן, כ־80% מהחומרים הדרושים למפעל בהירושימה מגיעים מספקים יפניים. הדבר הופך את האתר לחלק מאקוסיסטם מקומי עמוק של חומרים, ציוד ותמיכה הנדסית.

ההזדמנות והסיכון במחזור הזיכרון

הביקוש ל־HBM ול־DRAM מתקדם נמצא בעלייה חדה בגלל הקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית. אולם ענף הזיכרון ידוע במחזוריות קיצונית. תקופות של מחסור ועליית מחירים מובילות להשקעות גדולות בקיבולת, ולאחר מכן עלולות להפוך לעודף היצע אם הביקוש מתקרר.

מבחינת מיקרון, הרחבת הירושימה היא הימור ארוך טווח על כך שהביקוש לזיכרון AI יישאר גבוה גם בסוף העשור. המפעל צפוי להגיע לשלב הציוד והייצור בתקופה שבה הדור הבא של מאיצי AI ידרוש רוחב פס גבוה יותר, נפח זיכרון גדול יותר ויעילות אנרגטית משופרת.

אם התחזית תתממש, הירושימה עשויה להפוך לאחד מאתרי הייצור המרכזיים של מיקרון בתחום ה־HBM. אם מחזור הזיכרון יתהפך, החברה תיאלץ לנהל בזהירות השקעה עצומה בשוק שבו עודף קיבולת יכול להוריד מחירים במהירות.

כך או כך, הרחבת המפעל ביפן מדגישה את שינוי המעמד של הזיכרון בתעשיית השבבים: ממרכיב שנחשב במשך שנים למחזורי ולתחרותי במיוחד, הוא הפך לאחד הרכיבים האסטרטגיים ביותר במרוץ הבינה המלאכותית.

הפוסט מיקרון החלה בהרחבת מפעל הזיכרון בהירושימה בהשקעה של 9 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת SK hynix מדרום קוריאה, אחת משלוש יצרניות הזיכרון הגדולות בעולם, מתקרבת לרישום משמעותי בנאסד"ק באמצעות הנפקת תעודות פיקדון אמריקאיות – ADR. לפי דיווחים, החברה מבקשת לגייס כ־28 מיליארד דולר, באחת מעסקאות המניות הגדולות ביותר שבוצעו אי פעם בידי חברה זרה בארצות הברית. המסחר צפוי להתחיל ב־10 ביולי 2026, לאחר קביעת המחיר הסופי.

המהלך אינו הנפקה ראשונית רגילה של חברה פרטית, שכן SK hynix כבר נסחרת בבורסה בדרום קוריאה. מדובר בהנפקת ADR – תעודות פיקדון אמריקאיות הנסחרות בדולרים ובשעות המסחר בארצות הברית, ומייצגות מניות של חברה זרה. במקרה זה, 10 תעודות ADR ייצגו מניה רגילה אחת של SK hynix. החברה מתכננת להנפיק 17.79 מיליון מניות חדשות באמצעות כ־178 מיליון תעודות ADR.

החשיבות של המהלך כפולה: מצד אחד, הוא יאפשר למשקיעים אמריקאים ולקרנות מוסדיות להיחשף בקלות רבה יותר ל־SK hynix, בלי לרכוש את המניה ישירות בסיאול. מצד שני, הוא יעניק לחברה מקור הון גדול למימון הרחבת כושר הייצור שלה – בעיקר בתחומי זיכרונות DRAM מתקדמים, HBM ואריזה מתקדמת.

HBM הפך למוצר אסטרטגי

העלייה בביקוש למאיצי בינה מלאכותית הפכה את זיכרון HBM – High Bandwidth Memory – לאחד הרכיבים הקריטיים ביותר בשרשרת האספקה של מרכזי הנתונים. HBM הוא זיכרון DRAM תלת־ממדי, שבו שכבות זיכרון מונחות זו על גבי זו ומחוברות באמצעות TSV, כדי לספק רוחב פס גבוה מאוד למעבדים גרפיים ולמאיצי AI.

במערכות בינה מלאכותית גדולות, המאיץ עצמו אינו מספיק. המודל צריך להזרים כמויות עצומות של נתונים בין הזיכרון לבין יחידות החישוב, וה־HBM הוא אחד הגורמים המגבילים את הביצועים, צריכת האנרגיה והעלות הכוללת של המערכת.

SK hynix נהנתה מהקדמה טכנולוגית בתחום זה והפכה לספקית מרכזית של זיכרונות HBM עבור מאיצי AI, כולל מערכות המבוססות על שבבי אנבידיה. לפי רויטרס, החברה היא אחת הנהנות המרכזיות מן הביקוש למערכות בינה מלאכותית, והמשקיעים רואים בה דרך ישירה להיחשף לצוואר הבקבוק של זיכרון במרכזי הנתונים.

הביקוש ל־HBM משנה גם את שוק הזיכרון הרחב. קווי ייצור שמופנים ל־HBM מצמצמים את הזמינות של חלק מסוגי ה־DRAM האחרים, ולכן העלייה בביקוש לבינה מלאכותית משפיעה גם על מחירי זיכרונות כלליים יותר.

הכסף מיועד למפעלים ולציוד ייצור

לפי רויטרס, SK hynix ציינה כי כספי ההנפקה ישמשו לבניית מפעלי שבבים בדרום קוריאה ולרכישת ציוד ייצור מתקדם, לרבות סורקי EUV של ASML.

דיווחים נוספים מציינים כי חלק מן ההשקעה מיועד למפעל הראשון של החברה באשכול יונגין, למתקן אריזה מתקדם בצ'ונגג'ו ולציוד ייצור נוסף הדרוש להרחבת קווי הזיכרון המתקדמים.

המשמעות היא שההנפקה אינה רק מהלך פיננסי, אלא חלק מתוכנית תעשייתית רחבה יותר. SK hynix נערכת לשנים שבהן הביקוש לזיכרונות AI עשוי להישאר גבוה, אך במקביל היא צריכה להגדיל כושר ייצור בזהירות כדי לא ליצור עודף היצע בעתיד.

זהו סיכון מוכר בענף הזיכרון. בניגוד לשוק המעבדים הלוגיים, שוק ה־DRAM וה־NAND ידוע במחזוריות חריפה: תקופות של מחסור ועליית מחירים מובילות להשקעות גדולות בקיבולת, ולאחר מכן עלולות להפוך במהירות לעודף היצע ולירידת מחירים.

מבחן למשקיעי ה־AI

הנפקת ה־ADR של SK hynix מגיעה לאחר עלייה חדה במניית החברה, שנבעה מן הציפיות לשוק ה־HBM ומן ההשקעות העצומות של חברות הענן והבינה המלאכותית במרכזי נתונים. רויטרס דיווחה כי מניית SK hynix עלתה בכ־260% מתחילת השנה עד תחילת השבוע, אף שירדה ביום ההכרזה על ההנפקה.

במקביל, מניות השבבים עברו בימים האחרונים תנודתיות חריפה. רויטרס דיווחה כי מניות SK hynix וסמסונג ירדו בחדות ב־8 ביולי, על רקע חששות משקיעים לגבי המשך העלייה במחירי הזיכרון והאפשרות שרווחי יצרניות השבבים מתקרבים לשיא מחזורי.

לכן ההנפקה משמשת גם מבחן לשוק: האם משקיעים אמריקאים עדיין מוכנים להזרים הון בהיקפים גדולים לחברות שבבים הקשורות לבינה מלאכותית, גם לאחר ראלי חריג ותנודתיות גוברת?

לפי רויטרס, הביקוש לעסקה היה חזק, וספר ההזמנות היה צפוי להיסגר לאחר שנרשם ביקוש יתר. בין המשקיעים שהביעו עניין נזכרו Baillie Gifford, קרנות של Coatue Management ו־Situational Awareness Partners, בהיקף מצטבר אפשרי של עד 7 מיליארד דולר.

תחרות מול סמסונג ומיקרון

המהלך של SK hynix מגיע בעיתוי רגיש בתחרות מול סמסונג ומיקרון. שלוש החברות נהנות מן הביקוש ל־HBM, אך SK hynix הצליחה בשנים האחרונות לבסס יתרון בשילוב בין ביצועים, אספקה ללקוחות AI גדולים ויכולת ייצור.

סמסונג, המתחרה הקוריאנית הגדולה, מנסה להגדיל את חלקה בשוק ה־HBM, ואילו מיקרון האמריקאית נהנית מנגישות טבעית יותר למשקיעים בארצות הברית וממיצוב כחברת זיכרון אמריקאית. רישום ADR נזיל בנאסד"ק עשוי לסייע ל־SK hynix לצמצם חלק מפער הנגישות מול מיקרון.

הוא עשוי גם להשפיע על מדדי מניות השבבים. רישום אמריקאי סחיר יכול להגדיל את הסיכוי להכללת החברה במדדים רלוונטיים, ובכך למשוך ביקושים מצד קרנות סל וקרנות מחקות. לפי רויטרס, אנליסטים מעריכים כי הרישום עשוי להרחיב את בסיס המשקיעים ולצמצם את פער התמחור מול מתחרות אמריקאיות.

ההזדמנות והסיכון

עבור SK hynix, זהו ניסיון לנצל חלון הזדמנויות נדיר: החברה נמצאת בצומת שבו שוק ההון מתגמל ספקיות רכיבים קריטיים לבינה מלאכותית, בעוד לקוחות הענן ממשיכים להזמין זיכרון מתקדם בכמויות גדולות.

אך באותו חלון הזדמנויות מסתתר גם הסיכון. אם השקעות הענק במרכזי נתונים יואטו, אם לקוחות ינסו לרסן עלויות, או אם הגדלת הקיבולת של SK hynix, סמסונג ומיקרון תוביל לעודף היצע, מחזור הזיכרון עלול להתהפך.

לכן הרישום בנאסד"ק הוא יותר מאירוע פיננסי. הוא מסמן את הפיכתו של ה־HBM מאחד מרכיבי הזיכרון המתקדמים למרכיב אסטרטגי במרוץ הבינה המלאכותית. עבור SK hynix, זו הזדמנות למצב את עצמה לא רק כספקית זיכרון קוריאנית, אלא כאחת מחברות התשתית המרכזיות של עידן ה־AI.

הפוסט SK hynix בדרך לנאסד"ק: הנפקת ADR ענקית על רקע מרוץ זיכרונות ה־AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

HBM שהיה עד לפני שנים ספורות רכיב נישתי למערכות HPC הפך ב‑2026 לצוואר הבקבוק מספר אחד של תעשיית ה‑AI  העולמית. כל מאיץ AI שלNVIDIA ,  AMD או גוגל תלוי בו, אבל העולם פשוט לא מצליח לייצר מספיק ממנו.

חברת המחקר Enki AI המשמשת כפלטפורמת מחקר וניתוח המונעת על ידי בינה מלאכותית מתארת את הסיטואציה כך:  “הביקוש ל‑HBM  הפך את הזיכרון ממרכיב טכני למוקד המשבר המרכזי של תשתיות ה‑”AI .

מדוע דווקא? HBM  

הסיבה הראשונה למשבר היא טכנית: מודלי AI גדולים צורכים זיכרון בקצב שלא נראה בעבר. ה‑ H100 של   אנבידיה שהגדיר את 2023–2024, השתמש ב‑GB80  של HBM3 אבל ב‑2026  ה Blackwell B200  של אנבידיה כבר משתמש בGB192 של HBM3E  עלייה של 140% בנפח הזיכרון של מאיץ אחד בלבד. מרכזי נתונים שלמים דורשים אלפי יחידות כאלה.

מומחה הזיכרון ד"ר לוקאס שוורץ מסביר: “ה‑GPU  של 2026 לא מוגבל בכוח עיבוד, הוא מוגבל בכמה זיכרון HBM אפשר להדביק עליו.”

הביקוש עולה — אבל הייצור תקוע

הסיבה השנייה למשבר היא מבנית: רק שלוש חברות בעולם מסוגלות לייצר HBM בקנה מידה תעשייתי   SK Hynix, Samsung וMicron- .

ייצור HBM הוא תהליך מסובך במיוחד:

ערימות של 8–12 שכבות DRAM , חיבורי TSV זעירים, הדבקת ווייפרים ברמת דיוק של ננומטרים, בדיקות לכל שכבה בנפרד ותשואות ייצור נמוכות במיוחד.

כפי שמסביר מהנדס בכיר ב‑TSMC: “כל שכבה נוספת ב‑HBM  היא סיכון. אם שכבה אחת נכשלת – כל הערימה הולכת לפח.” המשמעות: אי אפשר להגדיל את הייצור במהירות גם אם יש ביקוש עצום.

כל הייצור העולמי של HBM כבר נמכר מראש

לפי EnkiAI גם SK Hynix וגם Micron דיווחו כי כל תפוקת ה‑HBM  שלהם לשנת 2026 כבר נמכרה מראש.    Chip.computer מוסיף כי”כל  יחידות ה- HBM  לשנת 2026, נמכרו והקצאות ל‑2027 כבר במשא ומתן.”

המשמעות: חברות AI לא יכולות לקבל עוד זיכרון, פרויקטים נדחים, מאיצים יקרים עומדים ללא שימוש ומרכזי נתונים מתעכבים חודשים ארוכים.

מומחה התשתיות ג’ייסון מילר מסכם: “העולם בנה את כל תשתית ה‑AI  שלו על רכיב אחד ועכשיו הרכיב הזה פשוט לא זמין.”

המשבר מחמיר סמסונג מתקשה לעמוד בדרישות האיכות

לפי EnkiAI סמסונג, יצרנית הזיכרון הגדולה בעולם נכשלה בעמידה בסטנדרטים של אנבידיה עבור HBM3E  בעל 12 שכבות מה שהותיר את SK Hynix כמובילה כמעט בלעדית.

המשמעות: פחות תחרות, פחות היצע, מחירים גבוהים יותר ותלות מסוכנת ביצרן יחיד! מומחה קוריאני לתעשיית הזיכרון אומר: “כשסמסונג מתקשה, כל העולם מרגיש את זה. אין עוד יצרנים שיכולים להיכנס למשחק.”

המחירים מזנקים HBM –  הופך לחלק הגדול ביותר בעלות המאיץ

לפי מגזין Momoview  ב‑2026 יותר מ‑50% מעלות ה‑GPU  של NVIDIA Blackwell היא זיכרון HBM ו  והדור הבא (( HBM4  צפוי לעלות כ‑500 דולר לערימה אחת – פי שניים מהדור הקודם!!!

מומחה השוק ג’ון ריינולדס מסביר: “המאיץ של 2026 הוא בעצם חבילת זיכרון עם GPU לידו.” לפי SupplyICs,  ייצור HBM צורך פי 2.5–3 יותר ווייפרים מאשר DDR5 רגיל. לכן יצרני הזיכרון מפנים קווי ייצור מ‑DRAM  רגיל ל‑HBM, מקטינים את היצע הזיכרון למחשבים, סמארטפונים ורכבים, יוצרים מחסור עולמי גם במוצרים אחרים

המשבר הופך למגבלה אסטרטגית: פרויקטי AI נדחים ב‑–60%40

לפי semivision, החל מ‑2025 המגבלה המרכזית של תעשיית ה‑AI היא לא GPU  אלא  HBM ואריזת שבבים מתקדמת.  הדבר גורם לעיכובים של 40–60% בפרויקטי AI ארגוניים, למחסור במאיצים עבור חברות קטנות, לפגיעה בתעשיות הרכב, המחשבים והאלקטרוניקה, לתחרות אגרסיבית על כל יחידת זיכרון פנויה

מומחה ה‑ AI פרופ’ אלכסיי דנילוב מסביר: “העולם בנה מודלים גדולים מדי , מהר מדי , בלי לחשוב על הזיכרון שצריך להפעיל אותם.”

הפתרונות בדרך אבל לא לפני 2027

היצרנים משקיעים סכומי עתק. SK Hynix  מתכוונת להשקיע מעל  30 מיליארד דולר בהרחבת קיבולת HBM , כולל מפעל אריזה מתקדם בארה״ב בעלות 15  מיליארד דולר  והרחבת מפעל M15X בקוריאה בעלות  14.6 מיליארד דולר אבל כל ההשקעות האלה יבשילו רק ב‑2027/2028 .

מומחה ההשקעות ד"ר מייקל ברנס אומר: “הכסף זורם אבל HBM לא גדל מהר. זה תהליך איטי, יקר ומורכב.”  

וכך ניתן לסכם ולומר כי בשנת 2026, זיכרון HBM הפך מגורם טכני חשוב לבעיה אסטרטגית עולמית מכל הסיבות הבאות.

• מודלים גדולים צורכים זיכרון בקצב חסר תקדים
• ייצור HBM מוגבל לשלושה יצרנים בלבד
• תהליכי ייצור מורכבים ויקרים
• כל תפוקת 2026 נמכרה מראש
• מחירי HBM מזנקים
• ייצור DRAM רגיל נפגע
• פרויקטי AI נדחים חודשים ארוכים

ה‑ AI של 2026 אינו מוגבל בגלל כמות טרנזיסטורים, טכנולגויות יצור או יכולת עיבוד אלא דווקא על ידי זיכרון. עד שלא נפתור את משבר ה‑ HBM  כל תעשיית ה‑AI  תנוע בקצב של צוואר הבקבוק הזה.

הפוסט כיצד הפכו יחידות ה-HBM למגבלה המרכזית של עידן ה‑AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.