השילוב בין עובדים איכותיים, תמיכה ממשלתית במו"פ, נוכחות חברות רב לאומיות וחברות גדולות הוא המנוע ליצירת חברות חדשות בישראל

כך עולה מדו"ח הפיריון שהוזמן ע"י לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. דו"ח הפיריון הינו עבודת מחקר מעמיקה שהוזמנה על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה במטרה לבדוק מה מסביר את הצמיחה הנמוכה יחסית בתוצר לעובד (פריון העבודה) בענפי הטכנולוגיה העילית בישראל, ביחס למשקים מפותחים אחרים

כך עולה מדו"ח הפיריון שהוזמן ע"י לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. דו"ח הפיריון הינו עבודת מחקר מעמיקה שהוזמנה על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה במטרה לבדוק מה מסביר את הצמיחה הנמוכה יחסית בתוצר לעובד (פריון העבודה) בענפי הטכנולוגיה העילית בישראל, ביחס למשקים מפותחים אחרים.  עד שנות ה 90, התוצר לעובד בישראל צמח בקצב מואץ ביחס ליתר המדינות, אך מאז משבר הדוט קום, בתחילת שנות ה 2000 הפיריון לעובד בישראל צנח באופן חד ביחס לשאר המדינות והתאוששותו בשנים האחרונות הינה בקצב איטי יותר ביחס לאותן מדינות.

דו"ח "התוצר לעובד בענפי הטכנולוגיה העילית בישראל: מחקר עומק והשוואה בינלאומית" הוצג היום בפני המדען הראשי ובכירי לשכתו.  המחקר בוצע על ידי חברת אפלייד אקונומיקס, והוא הונחה על ידי וועדת היגוי אשר בראשה עמד פרופ' צבי אקשטיין וכללה חברים ממשרד הכלכלה, משרד האוצר, בנק ישראל והלמ"ס.  

להלן מסקנות העבודה:

ממצאי המחקר מלמדים שהנתונים של חברות בבעלות זרה, ובפרט מרכזי מו"פ, אינם מטים את חישובי התוצר לעובד הענפיים בישראל כלפי מטה. להיפך, ממוצע התוצר לעובד של מרכזי המו"פ בבעלות זרה בישראל גבוה יותר ממוצע התוצר לעובד של החברות הענקיות בישראל ומהממוצעים הענפיים בארה"ב. כמו כן, ממוצע התוצר לעובד בחברות בבעלות זרה בישראל) לא מרכזי מו"פ) גבוה יותר מממוצע התוצר לעובד בחברות בבעלות ישראלית –מלבד בענף התרופות. ממצאי סקר החברות מלמדים כי לא מורגשת ירידה בפריון העבודה של העובדים הישראליים,  אין מחסור בכ"א איכותי ולדעת כל המרואיינים הנוכחות של החברות הרב לאומיות היא ברכה לחברות ההיי טק בבעלות ישראלית:

• לגיטימציה לחברות ישראליות בחו"ל-  ערך מוניטין רב בחו"ל,  מוניטין שערכו הכלכלי עצום
• ערך מוסף גבוה למוצרים ישראליים המשולבים במוצר של חברות רב"ל
• חסכון בעלויות חדירה לשווקים ונגישות למימון המשך

ההשערה שמקור הצמיחה הנמוכה יחסית לארה"ב בתוצר לעובד הוא הבדלים בגודל החברות ובכמות החברות שהן חברות ענק רב לאומיות נכונה.  יש לציין כי עיקר הפער בין ישראל לארה"ב מקורו בצמיחה גבוהה יותר של רכיבי ההוצאות – חומרים, עובדים, שכר וההשקעות בישראל בהשוואה לארה"ב (המאופיינת לעיתים גם בצמיחה שלילית בעובדים). החברות בארה"ב לאחר משבר ההיי-טק צמצמו עלויות הייצור ע"י הגדלת מיקור חוץ בתחומים עתירי כוח אדם. לעומת ישראל שעודדה את כניסתן של החברות הרב לאומיות בבעלות זרה. להוסיף, כי המחקר מצביע שצמיחת ההכנסות של הענפים בישראל דומה ואף גבוהה מאלה של ארה"ב.

עולה מהממצאים שהשפעת מסלולי המדען הראשי על התוצר לעובד היא חיובית משמעותית ומובהקת. צמיחת התוצר לעובד בקרב החברות שנתמכו על ידי המדע"ר גבוהה באופן מובהק ומשמעותי, בשיעור הנע סביב 21% (תוספת ישירה של כ – 2 מיליארד ש"ח בשנה), מגובה צמיחת התוצר לעובד בקרב חברות "תאומות" אשר לא קיבלו תמיכה, במצטבר עד שלוש שנים לאחר קבלת התמיכה.

אבי חסון, המדען הראשי במשרד הכלכלה: "פריון העבודה הינו מדד מאוד חשוב ואנו מקפידים ליישם את מדיניות החדשנות תוך השוואה בינלאומית. ניכר כי השפעת פעילות לשכת המדען הראשי על המשק הינה כוללת מגוון השפעות רוחביות. הראשונה שבהן היא כמובן היכולת של חברות לבצע מו"פ תעשייתי ולפתח מוצרים חדשניים הנמכרים בארץ ובעולם, אולם מענקי המדען הינם בעלי חשיבות והשפעה רבה גם על אספקטים נוספים במשק: תעסוקה, תוצר לעובד, ההשקעה של החברות עצמן במו"פ וכדומה. הדו"ח הזה מצטרף לשורה של מחקרי מאקרו שהוצגו לאחרונה ובהן ניכרת החשיבות של התמיכה הממשלתית במחקר ופיתוח".

פרופ' צבי אקשטיין, יו"ר הוועדה: "המחקר מאשש את הטענה שתמיכה במחקר ופיתוח תעשייתי באמצעות המדען הראשי, יש לה השפעה חיובית משמעותית מאוד, על הפריון של תעשיות ההייטק בישראל ויש לבחון בצורה רצינית את ההרחבה של הפעילות הזאת לתעשייה ויתר ענפי המשק על מנת להחדיר חדשנות וגידול בפריון בכל המשק"

לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה אמונה על תקציב התמיכות הגדול ביותר בישראל לתמיכה במו"פ עסקי, כ 1.4מיליארד ₪ בשנת 2011 . אולם בערכים ריאליים תקציב זה היווה רק כ 60% מתקציב הלשכה בראשית שנות ה 2000 – אז התקציב עמד על כ 2.3 מיליארד ₪ (תקופת השיא בתקציב הלשכה).

עוד עולה מהדו"ח כי ניידות עובדים מחברות רב לאומיות הינה בעלת השפעה חיובית מאוד – לפי הנתונים שהוצגו:  "כ – 584 עובדים "איכותיים" מחברות בבעלות זרה עברו ל – 111 חברות מקומיות קטנות (1-4 או 5-9 עובדים) שהעסיקו בזמן המעבר כ – 686 עובדים ותוך תקופה קצרה (בין 3-5 שנים) הגדילו את סך כמות המועסקים למעל 4,000 מועסקים – פי 6.  למעשה, חברות קטנות (עד 10 עובדים) שקיבלו את תמיכת המדען הראשי הצליחו לצמוח ולהגדיל משמעותית את כמות העובדים שלהם בתוך 5 שנים לעומת חברות מקבילות.

נמצא כי תרומת המדען הראשי לצמיחה מתאפיינת, בין היתר, ע"י תמיכה בפירמות הזנק חדשות שהוקמו על ידי יזמים שעברו מחברות בבעלות זרה או מחברות גדולות בבעלות מקומית. לתופעה זאת משמעות גדולה לתשואה העודפת למשק (spillover).   

שתי המלצות נוספות עולות בבירור ממחקר זה:

• להעלות בתהליך רב שנתי הדרגתי ומבוקר את חלקה של ההשקעה הציבורית במו"פ אזרחי/עסקי, מתוך התמ"ג. תרומת המדע"ר לצמיחת התוצר לעובד והתשואה המשקית הגבוהה המתקבלת מתמיכת המדע"ר במחקר ופיתוח מצדיקות הגדלת תקציבים נוספים למדען הראשי. בהינתן ההשפעה החיובית הנמדדת של תמיכות המדע"ר על התוצר לעובד של החברות הנתמכות ועל רקע שנות המשבר של אחרי משבר הדוט קום ומשבר 2008, צמצום בתקציבי לשכת המדע"ר משנת 2000 ואילך תרמו, בין היתר, להאטת הצמיחה לעובד בענפי היי-טק.
• חשוב שתהיה מדיניות ממשלתית שתאפשר ותקל על המשך צמיחתן של חברות קטנות ובינוניות להן פוטנציאל להתפתח לחברות בינוניות וגדולות בהתאמה, בעיקר באמצעות מסלולי תמיכה במו"פ הגנרי.