ארבעה חסמים אלו עיכבו במהלך העשור האחרון את התפתחותן של החברות הסיניות בתעשיית המוליכים למחצה. אולם, שלושה מתוך הארבעה נחלשים כעת ומותירים את המחסור בידע ובקניין רוחני כמגבלה העיקרית של הסינים. אם כך הם פני הדברים, הרי שהשוק העולמי של מוליכים למחצה עומד בפני שינוי משמעותי.
עובדים במפעל פוקסקון בשנז'ן |
מאז סוף שנות השמונים של המאה הקודמת משקיעה הממשלה הסינית מאמצים אדירים במטרה לבנות ולפתח תעשיית שבבים מקומית. מאמצים אלו כוללים בין היתר הקלות ותמריצים פיננסים מרחיקי לכת, השקעה בפיתוח הון אנושי וטכנולוגיה, ועידוד שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות. אולם למרות המאמצים, ולמרות מעמדה המוביל של סין בייצור מוצרי מחשב ומוצרי צריכה אלקטרונים רבים, ההשפעה הסינית על תעשיית המוליכים למחצה נותרה מוגבלת למדי. מבט על שרשרת הערך של תעשיית השבבים מעלה כי סין מצליחה להחזיק בנתחי שוק משמעותיים רק בתחום ה- OSAT (Outsourced Semiconductor Assembly and Test,) ובתחום הייצור "האחורי". מעבר לשני תחומים אלו, חשובים ככל שיהיו, הסינים לא הצליחו לבסס לעצמם מעמד משמעותי בתעשיית השבבים.
למעשה, כיום סין בעיקר צורכת מוליכים למחצה, יותר מאשר מייצרת אותם.
לפי דו"ח שפרסם האיגוד הסיני למוליכים למחצה במרץ 2011, השוק הסיני אחראי לרכישת 33% מהמוליכים למחצה הנרכשים מדי שנה בשוק העולמי. 15% מתוך ה-33% משמש את השוק המקומי, ואילו 18% הנותרים מותקנים בטווח רחב של מוצרים המיוצאים מהמדינה.
ההיגיון אומר כי מדינה בגודלה של סין אמורה להוות ציר מרכזי בדיונים אודות תקנים טכנולוגיים ועיצובים לפלטפורמות הדור הבא, אך בפועל זה לא קורה. מצב זה נובע מארבע סיבות עיקריות:
1. השפעה סינית נמוכה על הממשק והעיצוב של מוליכים למחצה בקטגוריות מוצר מרכזיות כגון טלפונים סלולאריים ומחשבים נישאים. מרבית העיצובים בקטגוריות אלו מוכתבים על ידי חברות בינלאומיות דוגמת נוקיה, Acer ו-Apple, המעצבות את המוליכים למחצה במדינת האם.
2. הגבלות יצוא לסין. ארה"ב וטאיוואן, לדוגמא, אוסרות על יצוא ציוד המשמש לתהליכי ייצור בטכנולוגיית 65 ננומטר לסין, מה שמשאיר את המפעלים הסינים שני דורות אחרי תקן ה-32 ננומטר הנהוג במערב.
3. הסינים לא השכילו להקים מרכזי מומחיות לתעשיית המוליכים למחצה. במקום למקד את ההשקעות במקום אחד, כפי שעשו הטאיוואנים עם פארק המדע Hsinchu, הממשלה הסינית סייעה להקים מפעלים רבים במרחקים עצומים אחד מהשני, מז'ילין ודליאן בצפון, דרך שנזן בדרום וכלה בצ'נגדו במערב. המפעלים הגדולים בסין, כאלה המסוגלים לייצר למעלה מאלף פרוסות סיליקון ( (wafers בחודש, מפוזרים על פני 19 ערים ברחבי המדינה. לפיכך, אין בסין עד היום אזור מרכזי אחד המרכז סביבה עסקית וטכנולוגית פורייה לתעשיית המוליכים למחצה.
4. השחקנים הזרים מחזיקים במרבית הידע וזכויות הקניין הרוחני בשרשרת הערך של תעשיית המוליכים למחצה. חברת Applied Materials, לדוגמא, מובילה את מגזר ציוד הייצור, בעוד אינטל, Nvidia, ו-Qualcomm שולטות במקטעי המפתח לעיצוב מעגלים משולבים עבור מיקרו מעבדים, כרטיסים גרפיים וטלפונים סלולאריים, בהתאמה. בזכות הידע והקניין הרוחני, החברות הזרות גם גורפות את מרבית הרווחים. בתחום ה"ייצור הקדמי", חברות שאינן סיניות, דוגמת סמסונג, אינטל ו-Hynix, גורפות 96.3% מכלל ההכנסות, ואילו בתחום העיצוב גורפים השחקנים הזרים 96.1% מכלל ההכנסות. אפילו בתחום ייצור הסיליקון, 93% מכלל ההכנסות מגיעות לחברות שאינן מייצרות בסין. כאמור, סין מחזיקה בנתח משמעותי בשני תחומים בלבד, "ייצור אחורי" ו- OSAT, בו גורפות החברות הסיניות 28.6% מכלל ההכנסות.
ארבעה חסמים אלו עיכבו במהלך העשור האחרון את התפתחותן של החברות הסיניות בתעשיית המוליכים למחצה. אולם, שלושה מתוך הארבעה נחלשים כעת ומותירים את המחסור בידע ובקניין רוחני כמגבלה העיקרית של הסינים. אם כך הם פני הדברים, הרי שהשוק העולמי של מוליכים למחצה עומד בפני שינוי משמעותי.
החסם הראשון, העוסק בהשפעה הסינית הדלה במקטעי העיצוב והממשק בקטגוריות מוצר מרכזיות, נשחק עם צמיחתו של שוק מקומי ענק. בסין מתחיל לצמוח שוק משמעותי, ה"נבנה בסין, עבור סין". הנה כמה עובדות שנותנות מושג על היקף השוק הזה: 26% מכלל הרכבים שנמכרו בעולם בשנת 2010 נמכרו בסין, 19% מכלל המחשבים האישיים ו-18% מטלוויזיות ה-LCD שנמכרו בשנה בעברה נמכרו בשוק הסיני, וגם בכל הקשור לטלפונים סלולאריים, 14% מהיחידות שנמכרו בעולם בשנת 2010 נמכרו בשוק הסיני. את ההיקפים האדירים הללו מנסות החברות הסיניות למנף החוצה לשוק העולמי, ובכך גוברת משמעותית התחרות בשוק הגלובאלי. מבין החברות הסיניות המובילות, Lenovo ניצבת כיום במקום השלישי בעולם במכירות מחשבים אישיים, ZTE הפכה בשנת 2010 ליצרנית הטלפונים הסלולאריים החמישית בגודלה בעולם, ו- Huawei ממוקמת במקום השלישי בכל המקטעים המרכזיים בתחום ציוד התקשורת.
ההתפתחות המרשימה של התעשייה המקומית מתאפשרת בין השאר בזכות העובדה שרק חלק קטן מהמכשירים מסתמכים על הטכנולוגיות החדישות ביותר. למעשה, בפועל, הרשתות החדישות ביותר עונות כיום ל-14% מכלל הביקוש לשערים לוגיים ומיקרו-רכיבים. כתוצאה מכך, הביקוש לטכנולוגיית מהמעלה הראשונה הוא מוגבל, מה שפותח את הדלת עבור השחקנים הסינים.
במקטעים מסוימים ניתן אפילו להשתמש בטכנולוגיה המפגרת בדור או שניים אחר הדור המוביל. לדוגמא, במעגלים האנלוגיים המשולבים ובמיקרו-בקרים (Microcontroller), שני תחומים המגיעים בהתאמה להכנסות של 42 מיליארד דולר ו-18 מיליארד דולר, משתמשים בתהליכים טכנולוגיים בני שנתיים לפחות. הביקוש רחב ההיקף למכשירים הזקוקים לשבבים פחות מתקדמים, פותח את השוק ליצרנים הסינים.
עם זאת, יש לקחת בחשבון כי חברות סיניות המייצרות מוליכים למחצה מפתחות טכנולוגיה מהר יותר מהחברות המערביות. חברת SMIC, לדוגמא, השיגה מחזורי פיתוח
( Development cycle) דומים לחברות המובילות את התעשייה. למרות חסמי היצוא שמטיל המערב, SMIC השיגה בשנת 2010 תפוקות יציבות בטכנולוגיות ה-65 ננומטר ואף הגדילה את הקיבולת בשנת 2011. מפעלי ה-65 ננומטר של חברת SMIC מייצרים כעת בקיבולת של 95%, מה שמלמד יותר מכל על הביקוש המקומי האדיר לשבבים.
עליית השוק המקומי וההשפעה המוגבלת של חסמי היצוא המערביים מחלישים משמעותית את שני החסמים הראשונים. לאחרונה מתחילים להתגבש בסין מרכזי מומחיות לייצור מוליכים למחצה, כך שגם החסם השלישי נחלש.
מספר ערים, ביניהן שנזן, צ'נגדו ודליאן, פיתחו מומחיות בשוק העבודה המקומי, הגיעו למסה קריטית במספר מפעלים והתחברו עם ספקים רלוונטיים בקרבת מקום. החברותTexas Instruments ו- Freescale Semiconductor הקימו מפעלים בצ'נגדו, ואינטל הקימה בדליאן מפעל המייצר בטכנולוגיית 90 ננומטר בעלות של 2.5 מיליארד דולר.
כשמביטים קדימה לעבר העשור הקרוב, חשוב לזכור כי הממשלה הסינית נוקטת במדיניות המקיפה, הממומנת והאמביציוזית ביותר בעולם בכל הקשור לתעשיות הטכנולוגיות, וכי מגזר המוליכים למחצה הוא אחד מ-16 המגזרים בהם סין החליטה להעמיק את ההשקעה והפיתוח. מבט על המקטעים השונים לאורך שרשרת הערך מלמד על השפעותיה של מדיניות זו.
במוליכים למחצה אלחוטיים לשוק התקשורת, מצליחות החברות הסיניות להתמקם בכל מקטעי שרשרת הערך עם החברות SMIC, HiSilicon, Huawei, China Mobile, China Unicom ו- China Telecom. גם במערכות אלחוטיות המותקנות על שבבים, שרשרת הערך המקומית מורכבת מהחברות TSMC, Spreadtrum, Huawei, Tianyu, China Mobile, China Unicom ולבסוף מהלקוחות המקומיים.
החסם המשמעותי היחיד שנותר לתעשייה המקומית הוא המחסור בידע ובזכויות IP.
למרות שהסינים הצליחו להקים תעשייה מקומית, חסך הידע הנדרש לצורך ייצור מערכות מורכבות יותר בתעשיית המוליכים למחצה, מכביד עליהם יותר מאשר בתעשיות אחרות. סין ממשיכה להציע תמריצים לחברות זרות המעוניינות לייצר מוליכים למחצה בשטחה, מה שמכניס את החברות המערביות לדילמה: מצד אחד, קשה להתחרות בשוק הסיני מבחוץ וחשוב להקים פעילות ולייצב נוכחות מקומית על מנת לתפוס נתח שוק. מצד שני, קיים חשש מזליגת ידע לחברות המקומיות, שבעתיד הלא רחוק צפויות להוות תחרות, לא רק בשוק המקומי (הנשלט כרגע בידי חברות מערביות) אלא גם בשוק העולמי.
במהלך חמש השנים הבאות, שלושת בסיסי הגידול המשמעותיים ביותר עבור תעשיית השבבים העולמית צפויים להיות – מחשוב ענן, יישומי אינטרנט מתקדמים ושוק כלי הרכב החשמליים. הממשלה הסינית מצדה, מפנה משאבים רבים לפיתוח שווקים אלו, ולכן חשיבותו של השוק הסיני עבור כלל חברות השבבים רק הולכת ועולה.
חברות שבבים ישראליות החושבות לטווח ארוך, צריכות לבנות היום קו אסטרטגי ברור לחדירה ולצמיחה בשוק הסיני, ולהתייחס לנקודות הבאות:
• מבנה זהיר בכל הנוגע לשיתופי פעולה עם גורמים מקומיים, עם מינימום סיכון ל- IP.
• אסטרטגיית חדירה הנותנת מענה ייעודי למאפייני הצרכן הסיני.
• אסטרטגיה אופרטיבית זהירה שתתמקד בעיקר בפעילות התחרותית, בהבנה נכונה של השקעת ההון הנדרשת, ובייעול המערך התפעולי.
• טיפוח וביסוס מערכת יחסים פרודוקטיבית עם חברות גדולות בבעלות המדינה ועם גורמי שלטון. ניהול נכון של מערכות היחסים הללו הוא קריטי כאשר החברה ניגשת למכרזים ממשלתיים.
• בניית מודל הפצה המותאם למאפייניו הייחודיים של השוק המקומי.
מאמר זה תורגם והותאם לתעשיה הישראלית באדיבות חברת PTL Group המסייעת לחברות ישראליות לחדור ולצמוח בשוק הסיני ואף מפיקה ניוזלטר על הנעשה בשוק זה. לפרטים נוספים:
בישראל: mepi@ptl-group.com
בסין: sales@ptl-group.com
שירותי חברת Group PTL כוללים: