אלי הררי רוכב שנית

אלי הררי כבר עבר הרבה עליות ומורדות בחיו. בגיל 65 הוא עומד בראש אחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות ביותר בעולם וכעת הוא יכול לחייך בנחת. בראיון שהתפרסם השבוע בניו יורק טיימס אמר אלי: “עברנו חמש כאלה ב-22 השנים האחרונות ואנחנו מצפים לירידה נוספת, צריך לקבל את זה כמו שזה”. .

אלי הררי רוכב שנית

אבל אלי הוא רחוק מלקבל את המציאות כפי שהיא. אחרי שמניית החברה עמדה על קצת יותר מחמישה דולר לפני כ-18 חודשים, היא הגיעה בחודש שעבר ליותר מ-50 דולר . ביצועיה של סאנדיסק עוקפים ענקי טכנולוגיה כמו גוגל ואפל אבל אלי יודע שהתנודות בשווקים עשיות לפגוע בו שוב. לצורך הקטנת השבריריות של חברתו המושפעת מאד משינוי הביקוש של לקוחות מוצרי צריכה כדוגמת ה- iPod של אפל, סמארטפונים, מצלמות דיגיטאליות ולפטופים שונים החליט לשנות כיוון ולמכור את כרטיסי זיכרון ההבזק (פלאש) של חברתו ישירות ליצרני המכשירים.

התקופה הטובה הגיעה אחרי תקופת משבר גדולה בשוק זכרונות הפלאש בכלל ובמצבה של סנדיסק בפרט. בסוף 2008, כשהדרישה למוצרי אלקטרוניקה בידורית ירדה לשפל ועימה כרטיסי הפלאש, מצאו עצמן יצרניות כרטיסי הזכרון במצב נואש: מחיר הזיכרון ירד אל מתחת לעלות הייצור שלו וחברות הזיכרון נכנסו לתקופת הצטמצת בה סגרו מפעלים ועצרו תוכניות להוספת חדשים. בנוסף, החלו לנסות להתאחד וכך בספטמבר 2008 הציעה סמסונג 26 דולר למניית סאנדיסק. הררי דחה את ההצעה בטענה שסמסונג העריכה בחסר את מחירה של סאנדיסק.

תוך חודש הידרדרו תנאי שוק הזיכרון עוד יותר ומחיר המנייה של סאנדיסק צנח לחמישה דולרים בלבד!!! “זה היה קשה מאוד, נאלצנו לבצע כמה פעולות דראסטיות כדי להוציא את עצמנו מהמצב הזה” תיאר הררי. סנדיסק מחלוצות טכנולגויות הפלאש יכולה היום להתגאות לא רק במחיר אטראקטיבי למוצריה אלא גם בעובדה שהצליחה להכניס כ-100 מיליארד טרנזיסטורים לאחד מכרטיסי הזיכרון בגודל ציפורן שלה. כרטיס שכזה יכול להיכנס לטלפונים סלולאריים ומכשירים ניידים אחרים. והררי יכול שוב לחייך כשהוא מסביר מה יש בתוך כרטיסי הזכרון שלו “רוב האנשים חושבים שזו סתם חתיכת פלסטיק”,