לחברות היי-טק רב-לאומיות זרות הפועלות בישראל יש השפעה חיובית על שוק ההיי-טק המקומי

בישראל פועלים כיום 262 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב-לאומיות זרות, רובם בתחום ההיי-טק. ברשימה המכובדת ניתן למצוא את אפל, גוגל, IBM, אינטל, מייקרוסופט, ebay, היולט-פקרד וטקסס אינסטרומנטס. נוכחות החברות הרב לאומיות הזרות מורגשת בצורה ברורה במיוחד בענפי ההיי-טק הישראלי, שם משקל החברות בבעלות זרה עומד על כ- 39% בתעסוקה וכ-49% בתוצר. ובפיצול לפי ענפים: משקל חברות ההיי-טק בבעלות זרה בתעשייה עמד על כ-30% בתעסוקה וכ-43% בתוצר והוא דומה לזה של המדינות המפותחות כמו אנגליה, צרפת, גרמניה. בשירותי עילית עמד משקל חברות ההיי-טק בבעלות זרה על כ-47% בתעסוקה וכ-55% בתוצר – הגבוהה ביותר בהשוואה בין-לאומית. כמו כן, הנתונים מראים כי פריון העבודה בישראל בחברות רב לאומיות זרות גבוה יותר ממדינות מפותחות כגון צרפת, גרמניה, אנגליה.

"חברות רב-לאומיות רואות בישראל מוקד איכותי של כח אדם אקדמי ויצירתי בשילוב רמת מחקר גבוהה באקדמיה, ומביאות אותן לקבוע כאן את מרכזי המחקר שלהם" אמר שר המדע, הטכנולוגיה והחלל בתגובה לממצאי הדו"ח יעקב פרי. "הדו"ח מחזק את האמירה של המשרד שכדי להמשיך ולחזק את נוכחות החברות הזרות ואת ההשפעות החיוביות על הכלכלה הישראלית, חייבים להגדיל את ההשקעה בדור העתיד של המדע והטכנולוגיה ובמו"פ המקומי".

מהדו"ח עולה כי ההוצאה על מו"פ כאחוז מהתפוקה בקרב החברות הרב-לאומיות הזרות בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות ה-OECD – כ – 17%. זאת, בהשוואה ל-1.7% בלבד בארה"ב ול-0.7% באירלנד. היקף המו"פ בחברות הרב-לאומיות הזרות בישראל הוא חסר תקדים – כשני שלישים מהמו"פ בישראל מבוצע בחברות הרב לאומיות זרות הממוקמות כאן, כאשר במדינות אחרות, למעט באירלנד, השיעור אינו מגיע למחצית מזה. באירלנד כ-70% מהמו"פ מבוצע בחברות רב-לאומיות, אך בערכים אבסולוטיים היקף המו"פ המתבצע בישראל הוא פי שלושה גבוה יותר מזה שבאירלנד.

ואולם, על פי ממצאי המחקר, כמעט כל תפוקת מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומיות הממוקמות בישראל, מיוצאת לחו"ל לחברות קשורות. מה שמתבטא בכך שבשנת 2012, רק 63% מהפטנטים שהומצאו בישראל נשארו בבעלות ישראלית, לעומת 84% ב-1990 ו-80% בתחילת שנות ה-2000. בדומה, היחס בין כל הפטנטים בבעלות זרה המאושרים במשרד הפטנטים בארה"ב לבין סך הפטנטים שהומצאו בישראל הוא הגבוה
ביותר בהשוואה למדינות אחרות וכן נמצא במגמת עלייה מתמדת מ-27% ב-1990 לכ-52% בשנת 2012.

הנוכחות המרשימה של החברות בבעלות זרה בהוצאות מו"פ, בתוצר ותעסוקה של ענפי תעשייה ושירותי עילית, יחד עם הירידה בבעלות ישראלית על פטנטים מעלים חששות במשק ובממשלה. פעמים רבות נשמעת הטענה כי חברות אלו מייצאות את הידע שהצטבר בישראל החוצה וכי השוק הישראלי לא נהנה מפירות הצמיחה שמיוצרים במרכזי המחקר והפיתוח של חברות אלו. בדו"ח נכתב כי "תופעות של רכישה ויצירה של קניין רוחני בישראל והעברתו לחו"ל, עליה חדה בביקוש לעובדים בעלי השכלה טכנולוגית ועליה ניכרת בשכר העבודה שהתלוותה לכך, העלו חשש שמא נוכחות החברות הרב לאומיות הזרות תוביל לפגיעה בכושר התחרות של חברות ההי טק המקומיות, לירידה מתמשכת בקצב צמיחת
התוצר והתוצר לעובד וכן להגדלה ניכרת של  פערי הכנסות במקור עד כדי אובדן יכולת התמרון מולם".

ואולם, ממצאי המחקר הנוכחי, שהתבסס על ניתוח נתונים מהלמ"ס, ביטוח הלאומי, נתוני IVC, נתוניOECD , ונתוני הרשת העסקית Linkedin,  מראים כי לחששות מפני השפעות שליליות של חברות רב-לאומיות זרות על המשק המקומי ועל זליגת הידע, אין תימוכין בשלב זה וכי ההשפעות שנמצאו היו בעיקרן חיוביות. ההנחות תוקפו גם על ידי ראיונות עדכניים שקיימו עורכי המחקר עם בכירים בחברות רב לאומיות.

כך, על פי המחקר, בקרב עובדים בעלי שכר 25 אלף ש"ח ומעלה וגם בקרב העובדים בעלי שכר נמוך יותר זוהו מעברים הדדיים בין החברות בבעלות מקומית לחברות בבעלות זרה כאשר שיעור ניכר של עובדים שעזבו את החברות בבעלות זרה (כולל מרכזי המו"פ הזרים) עברו לחברות בבעלות מקומית. ואולם, נמצא כי התופעה של Head Hunting   אגרסיבי מחברות מקומיות היא תופעה יחסית קטנה במונחים של שיעור המעברים מחברות בבעלות מקומית לחברות זרות. קיים תהליך דו-כיווני של מעברי העובדים – אל ומ – החברות הרב לאומיות בבעלות זרה עם יתרון קטן לטובת החברות בבעלות זרה.

המעברים של עובדים איכותיים, בעלי שכר 25 אלף ש"ח ומעלה, מחברות רב לאומיות זרות יצרו כמות לא זניחה של חברות היי-טק חדשות קטנות שתוך מספר מועט של שנים צמחו לחברות המעסיקות 20+ עובדים. לתופעה זו משמעות גדולה בהקשר של זליגת ידע להיי-טק המקומי ולצמיחת המשק.

"לנוכחות החברות הרב לאומיות הזרות בישראל תרומה משמעותית לצמיחת המשק והשפעה חיובית על התעסוקה, על הפריון ועל זליגה חיובית של ידע באמצעות מעברי עובדים מוכשרים לחברות הייטק מקומיות" אומר ראש צוות ההיגוי של המחקר פרופ' צבי אקשטיין. "מאחר שהחברות הרב לאומיות הזרות פועלות בישראל בעיקר משיקולי פיתוח, יצירה והעברת הידע החדשני ביותר לחברות אם שלהן, יש להגדיל את ההשקעה המקומית להגברת פעילות המו"פ בחברות היי-טק מקומיות ובפרט במיזמים שקמו על בסיס הידע הייחודי שעובר מהחברות הזרות ליזמים המקומיים".

"המשמעות היא שהידע והניסיון הייחודיים שנצברו על ידי היזמים הישראליים זולגים מחברות רב-לאומיות זרות לחברות מקומיות שמעסיקות כוח עבודה מקומי ומפתחות טכנולוגיות או מוצרים חדשניים אשר תורמים לצמיחת המשק", מסביר סרגיי סומקין, ראש צוות המחקר.

בשנים 2011-2004 התאפיינו מרכזי המו"פ הזרים בקצב גידול שנתי של 16% בממוצע במשרות מחקר ופיתוח  – בהשוואה לקצב גידול של 1.2% בלבד בחברות מקומיות ובחברות זרות שאינן מרכזי מו"פ מה שהביא לכך שבשנת 2011 כ-38% מהמשרות במו"פ בישראל הן במרכזי המו"פ הזרים, זאת בהשוואה ל-19% בשנת 2004.

אולם, על פי מחברי הדו"ח, היציבות היחסית ביחס בין בוגרי התארים במקצועות מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, המדעים הפיסיקליים, המדעים הביולוגיים, הנדסה ואדריכלות לבין סך משרות המו"פ בחברות העוסקות במו"פ – סביב כ-20% בשנים 2007 – 2011 רומזים כי יש ביכולתם של מוסדות ההשכלה הגבוהה להתאים את עצמם לשינוים המתרחשים בשווקי עבודה רלוונטיים.

על פי ממצאי המחקר, העלייה בפעילות המו"פ בחברת הרב-לאומיות הזרות לא הביאה לירידה בפריון לעובד בחברות המקומיות. הפריון לעובד המשיך לעלות הן בחברות המקומיות והן בחברות הרב-לאומיות הזרות לאורך השנים.

"נוכחות החברות הרב לאומיות הזרות יוצרת הזדמנויות חדשות עבור יזמים שלאחר כמה שנים מקימים חברות מקומיות שצומחות מהר" אומר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל. "אנו קוראים לממשלה להמשיך לעודד כניסה מבוקרת של חברות רב-לאומיות למשק כמנוף להגדלת המו"פ של חברות ישראליות, אך גם לא להסתמך בלעדית על כוחות השוק ולהגדיל את התמיכה הממשלתית במו"פ כדי שישראל תישאר מובילה בתחומה".

זאת ועוד, הממצאים מראים כי עלייה בהוצאה על מו"פ בחברות רב-לאומיות זרות הביאה לעליה בהוצאה על מו"פ גם בחברות היי-טק בבעלות מקומית. כך, העלייה של אחוז בהוצאה על מו"פ בחברות רב-לאומיות בישראל, הביאה לעלייה של כ-0.27% בהוצאה למו"פ של החברה המקומית.

מהמחקר עולה כי הגידול בביקוש לכ"א על ידי חברות ההיי-טק הרב-לאומיות הזרות הביא הן לעלייה של שכר עובדי חברות אלו והן לעלייה בשכר עובדי חברות היי-טק מקומיות. על פי הממצאים, העלייה של 1% בשכר עובדי חברות זרות הביאה לעלייה של 0.6% בשכר עובדי חברות מקומיות.

מחברי המחקר מסכמים כי בתקופה שנבדקה, לפעילות חברות רב לאומיות זרות בישראל השפעה חיובית על ההוצאה למו"פ, על השכר, על התעסוקה ועל התוצר לעובד בחברות ההיי-טק המקומיות. נוסף לכך, תורמת נוכחות החברות הרב-לאומיות לעליית המוניטין של חברות ישראליות בחו"ל, לערך מוסף למוצרים ישראליים המשולבים במוצרים של חברות רב-לאומיות וכן חסכון בעלויות חדירה לשווקים ונגישות למימון המשך.