מאה שנה מאוחר יותר הפכו האלגברה הבוליאנית והשימוש במספרים בינאריים לאבן היסוד של מדעי המחשב – הן חומרה (שערים לוגיים) והן תוכנה
| ג’ורג’ בול. מתוך ויקיפדיה |
השערים הלוגיים AND, OR, XOR ו-NOT נולדו במוחו של ג’ורג’ בול, מתמטיקאי ופילוסוף בן המאה ה-19 שבסך הכל ניסה לתרגם את פעילות המוח לשפת המתמטיקה וייסד בכך תחום חדש שגם נקרא על שמו – אלגברה בוליאנית.
מאה שנה מאוחר יותר הפכו האלגברה הבוליאנית והשימוש במספרים בינאריים לאבן היסוד של מדעי המחשב – הן חומרה (שערים לוגיים) והן תוכנה.
ג’ורג’ בול נולד בלינקולן, אנגליה, לאב שהיה סנדלר שנאבק על פרנסתו. בול הוכרח לעזוב את בית הספר בגיל 16 ומעולם לא למד באוניברסיטה. הוא לימד עצמו שפות, פיפלוסופיה של הטבע ומתמטיקה. לאחר שעסקיו של אביו כשלו הוא תמך בכל המשפחה והפך עוזר למורה, ובסופו של דבר פתח פנימיה בלינקולן.
בול החל לפתח מחקרים מתמטיים מקוריים ובשנת 1844 הוא הוכתר במדלית הזהב הראשונה למתמטיקה בידי החברה המלכותית. בול התעניין בעיקר ברעיון של הבעת פעולת המוח האנושי בדרכים סמליות, ושני ספריו על הנושא The Mathematical Analysis of Logic (1847) ו- Investigation of the Laws of Thought (1854) היוו את הבסיס למדעי המחשב ולמעגלים האלקטרוניים. הוא גם תרם תרומה חשובה לתחומים במתמטיקה כגון תיאורית האינווריאנטים אותה ייסד, חשבון דיפרנציאלי, משוואות דיפרנציליות והסתברות.
מרבית “המתמטיקה החדשה” שנלמד כעת בבתי הספר כתיאוריה הבסיסית – מספרים בינאריים ואלגברה בוליאנית, מוצאם בספריו של בול.
ב-1849 מונה בול לפרופסור הראשי למתמטיקה באוניברסיטת קוונס באירלנד (כיום יוניברסיטי קולג’ בקורק) והוא הגה ועבד שם עד מותו הפתאומי בשנת 1864.
| {loadposition content-related} |
