"אחרי 28 שנים בתעשייה הבנתי שיש לנו גם מחויבות חברתית להעסיק אנשים בפריפריה אחרי שגרמנו לסגירת כל כך הרבה מקומות תעסוקה"
עימאד תלחמי יו"ר באבקום במפגש מועדון השבבים הישראלי, ספטמבר 2016. צילום שמואל אוסטר |
תלחמי, שעבד 28 שנים כמהנדס ראשי בתעשיית הטקסיטיל, רובם בחברת דלתא, הקים לפני שמונה שנים את באבקום – חברה המספקת שירותים, זאת בנוסף להיותו יזם סדרתי של כמה חברות.
במפגש מועדון השבבים הישראלי שנערך בחודש שעבר על ידי CHIPORTAL, אמר תלחמי כי דווק בגליל שבו הערבים והיהודים חיים ביחד, הדבר מוריד את החסמים בפני תעסוקת ערבים בהייטק.
28 שנים התפתחתי בתחום הטקסטיל, הייתי הערבי הראשון שקיבל הזדמנות בחברה בינלאומית לנהל את כל הפעילות של דלתא בעולם. דב לאוטמן ז"ל גידל אותי בתוך החברה ממנהל מפעל קטן לגדול למספר 2 שלו. דלתא נחשבת לאחת החברות הגדולות בועלם כמותג פרטי -1.3 מיליארד דולר בייצור תחתונים. ניהלתי 15 אלף עובדי דלתא ו-20 אלף קבלנים למותגים הכי יוקרתיים בעולם.
ב-2007 עזבתי את החברה, וקראתי כותרות בעיתונות לפיהן 82% מהנשים הערביות לא מועסקות. הרגשתי שלי יש אחריות מיוחדת. אנחנו העסקנו אלפי עובדים בצפון וסגרנו מפעלים כדי לעבור למדינות מתפתחות. העסקנו 400 תופרות בנצרת, בשפרעם, ג'וליס, חורפיש. הכל נסגר. אין הצדקה לטסטקיל במדינות מפותחות. הרגשתי שאם סגרנו את המפעלים ובעיקר היו תופרות שעבדו שם הוספנו מלח ופלפל לפצע הקשה של התעסוקה במגזר הערבי ואחר כך גם במגזרי מיעוטים אחרים, כגון נשים חרדיות.
"החלטתי לקחת אחריות, איך אני יכול להחזיר תעשיה ואיך אני יכול לפתוח לאחרים דלת כמו שדוביק לאוטמן פתח לי דלת בחברה שלו. מכיוון שהטקסטיל חדל להיות תחום תעסוקה רווחי החלטתי החלטתי לפתוח חברה שנותנת שירותים – תוכנה, תמיכה טכנית, Call Center, Back Office כל שירות שאפשר לתת אותו מרחוק או אף מחו"ל אפשר לספק אותו מהצפון. כך הקמתי את באבקום, תפן ייעוץ ליוו אותי, והם אלה שנחו אותי איזה תחום יכול להבטיח תעסוקה לפחות עשרים שנה קדימה.
באב בערבית זה דלת, קום משמעו שלכם – דלתכם – הדלת לתעסוקה, לדו קיום, לפיתוח קריירה ולהצלחה. הדלת השניה שפתחנו היתה לחברות מתל אביב והמרכז שיתחילו לבוא אלינו לפריפריה לצפון לקבל שירות מאיתנו, שירות מצויין שגם שיאפשר עבודה לאנשים. סלקום היו הראשונים שהלכו איתנו עמוס שפירא אהב את החזון ופתחנו מרכז בתפן, בסיוע איתן ורטהיימר. ומשם התחלנו לגדול.
החזון שלנו הוא להיות נותני השירות הטובים ביותר בארץ ובעולם. בנינו תרבות ארגונית וערכים ודרך עבודה שהיא אחרת ממה שקיים בארץ בתחום השירות. החוכמה שלנו – שאנחנו מעסיקים ערבים ויהודים, דרוזים, מוסלמים חרדים, רוסים ועונים בכמה שפות. במקום שנבוא ונגיד שלמרות הגיוון והרב תרבויות אנחנו מצליחים, אנחנו אומרים שבזכות הרב תרבותיות אנחנו מצליחים. בזכות הגיוון הפכנו את המודל העסקי של באבקום לחברה שנותנת את השירות הכי טוב.
"העובדים הם הנכס האסטרטגי שלנו ואנו משקיעים הרבה השקעה בפיתוח האישי של העובדים שלנו. אנו שותלים להם 'צ'יפ' של חשיבה חיובית, של שירותיות, אהבה, ולהביא תועלת ללקוחות. היום מעסיקים בבאבקום 2,000 עובדים בשמונה מרכזים, התחלנו בצפון אבל גם הגענו לבאר שבע. 300 מתוך העובדים התפתחו מנציג שירות למומחה ואחמש ומנהל צוות וגם למנהל מוקד או מנהל אתר שמנהל 400 עובדים. רצינו להגיע ל-5,000 עובדים לא הצלחנו הלגיע, אבל לא צריך להתבייש בזה. אנחנו בדרך ל-5,000."
"מתוך האלפיים עובדים, כשליש יהודים, שליש מוסלמים והשאר מתחלק בין נוצרים ודרוזים. אנו מטפלים במיליון שיחות בחודש. כמעט נוגעים בכל בית בישראל עם שירות לחברות כמו סלקום נטויזן' הוט, יס, ארקיע, פתאל, ישרכארט. 90% מהשיחות בעברית 10% ערבית אנגלית ורוסית. דו קיום בתוך החברה. גם מנהלים יש בכל הרמות –ההנהלה חצי יהודים חצי ערבים. בכל הרמות התערובת נמצאת. כשערבי נותן שירות מרגש בעברית לתל אביבי וזה נותן לו את הציון הכי גבוה גם זה דו קיום.
"ולא רק בישראל – אנחנו מספקים שירות בכל העולם לוייז – התאמת הפרסומות הקופצות ברמזור לנהג, התחלנו בארץ, וויז ביקשו מאיתנו גם לעשות זאת בארה"ב ואחר כך זה התפשט לכל העולם. הקמנו לשם כך מרכז בדלית אל כרמל. הפניקס לא רצו לבוא לפריפריה והתעקשו שהמרכז יוקם לידם בפתח תוקוה. לקחתי חרדיות מבני ברק ואלעד ובנינו משהו מותאם לחרדיות, גם לפניקס וגם למנורה."
"הרווארד ביזניס סקול הזמינו אותי לארה"ב והודיע שהם לוקחים את באבקום כ-Case Study בביה"ס למינהל עסקים. שלחו צוות אלינו עשו עבודה מדהימה, הכינו את החומר, שלחו לנו לפני 3 שבועות ויתחילו ללמד ברבעון השני של 2017. זה דבר שיגיע לכל האוניברסיטאות בארה"ב ובעולם המסתמכות על החומרים של הארווארד. אגב אנחנו הקייס סטאדי הישראלי השני – הראשון היה הרפורמה הסלולארית של כחלון."
"תלחמי הוא גם היוזם של חממת TAKWIN בנצרת לה גייס 12 מיליון דולר, מחמי פרס ואראל מרגלית ומקרן JVP. לא מזמן ערכנו כנס משקיעים ויזמים . היו לי שלושה יעדים ומימשתי את כולם – שהגיוס יגיע חצי חצי ממקורות יהודיים וערבים, כי ערבים לא משקיעים בהייטק. העיד השני היה להשקיע כל שנה בשלושה מהנדסים, ויש לנו כבר שש חברות שמתחילות לקלוט מהנדסים. היעד השלישי – אקזיט עוד לא מומש אבל הוא בדרך. לפני סוף שנה נשמע על סיפור הצלחה של אחת החברות המרתקות שהחברות הכי גדולות בעולם רוצות אותה."
{loadposition content-related} |