בלעדי: השילוב של טכנולוגיות אבטחת תוכנה עם בינה מלאכותית מאפשר לנו למנוע פרצות למרכזי אחסון נתונים

שיחה פתוחה ומרתקת עם אניה מונראד, סגנית נשיא בכירה בחברת Dell EMC על החשיבות הגוברת של תחום ה- IT ליעילותם של חברות ותאגידים.

שלמה: בעת האחרונה נראה כי חשיבות תחום ה- IT לארגונים וחברות השתנתה מהקצה אל הקצה. כמנהלת בכירה ורבת שנים בתעשייה כיצד את רואה את השינוי המהותי הזה?

אניה: אכן יש כיום שינוי בסיסי וחשוב בהתייחסות העסקים לתחום ה- IT. כשהצטרפתי לתעשיית ההייטק, היא היתה מאוד טכנולוגית ומבודדת מהתחום העסקי. בעבר דיברו על IT כתשתית שתשנה את הדרך בה אנו עובדים אך במבט לאחור , אפשר לומר שאז זה היה יותר דיבורים ממעשים. מחלקות ה-IT תמכו בעסקים, אבל העסקים לא נשענו עליהן. מסחר וייצור למשל, לא נשענו על תשתית טכנולוגית מעולם המחשוב אבל כיום ניתן לדבר על "הטרנספורמציה הדיגיטלית", כלומר חברות מעולמות תוכן שונים, הופכות יותר ויותר לחברות IT.

לדוגמא, לא מזמן ניהלתי שיחה עם נציג של חברת כרטיסי אשראי, שהציג עצמו כנציג חברת IT מהעולם הפיננסי. מבחינתו, כל פעילות עסקית מבוססת על תשתית ה-IT, על יישומים וכדומה. היום ה-IT מאפשר לנו לחיות כפי שאנחנו חיים – בערים הגדולות (והחכמות), מטופלים בבתי החולים, כל תחום הלימוד מרחוק והלימוד המכוון . יש גם יותר תפקידים בארגונים שונים, שמוכוונים לעולמות ה-IT, למשל מנהל טרנספורמציה דיגיטלית, שמטרתו לוודא שהארגון צועד קדימה לכיוון דיגיטציה של התשתיות.

מייקל דל ראה את השינוי הרוחבי הזה לפני שנים רבות ובהתאם לכך שינה גם את אסטרטגיית השוק של Dell . הוא ידע לעבור מחברה שמייצרת מחשבים אישים לחברת שרתים, ומשם לחברת תוכנה וכיום דל טכנולוגיות מספקת שירותים ופתרונות מקצה לקצה בעולמות ה-IT . אנחנו One stop shop לכל צורכי הלקוח.

שלמה: כלומר היום אתם מפתחים תוכנה?

אניה: בהחלט. VMware היא חברת תוכנה, ומהווה חלק מהפורטפוליו של דל טכנולוגיות. 90% מהמפתחים בתאגיד הם מפתחי תוכנה. מבחינתנו זו פלטפורמה, לא מערכת הפעלה ולא יישום בודד, אלא פלטפורמת תוכנה המיועדת לתשתית. התעשייה כולה עוברת להיות יותר מוכוונת תוכנה ובמיוחד מרכזי הנתונים.

שלמה: כשאת אומרת ש- Dell EMC מספקת "פתרונות מקצה לקצה", למה הכוונה?

אניה: מהצרכן ועד למרכזי הנתונים. אם תרצה, כלקוח, לקנות הכל מאיתנו – אנחנו יכולים לספק זאת.

שלמה: ואם הלקוח מעדיף "לפרק" את החבילה לספקים שונים?

אניה: זה לגיטימי, וגם עם תצורות כאלה אנחנו יודעים לעבוד. זה תלוי אילו יישומים יירצה הלקוח. אפילו "אופיס" אנחנו יכולים לספק, כ- Resellers. אבל מצד שני, אנחנו לא מספקים ערך אמיתי כשאנחנו עובדים בצורה כזו. אספקת פתרונות מקצה לקצה היא אסטרטגיה שהמתחרים שלנו החליטו שלא לנקוט בה. לא תוכל למצוא חברה מקבילה לנו שפועלת כך, אנחנו היחידים, וזה יתרון גדול מאוד.

חלק מהלקוחות רוצים כך, וחלק רוצים לפרק לספקים שונים וזה בסדר מבחינתנו. תמיד הייתה לנו ארכיטקטורה פתוחה ומדורגת, שמבטיחה שהכל יהיה נגיש לכולם. אנחנו לא מאמינים בלשעבד לקוחות, אלא פשוט בלהיות טובים יותר ולספק ללקוח חופש בחירה.

שלמה: מה לגבי כל השווקים החדשים? אוטומוטיב, AI, IoT וכדומה. האם אתם יוזמים תהליכים הקשורים לישומים הללו או שאתם "פשוט תומכים" בטכנולוגיות האלה?

אניה: יש לנו "מעבדת IoT" באירלנד. נניח שהלקוח רוצה לבדוק פוטנציאל לפעילות ב- IoT ולא יודע איך להטמיע או ליצוק ערך טכנולוגי או עסקי. אנחנו מקימים מעין סדנה מותאמת לעסק שלו.

יש לנו למשל לקוח שמפעיל תחנות רוח ומבקש לדעת היקפי רוח ותפוקה וכדומה. הוא מקבל מאתנו את החיישנים וגם את מערכת ה- back end שיושבת על בסיס נתונים מתצורת iSilon. כמובן גם השרתים ותחנות העבודה מסופקות על ידינו. כל זאת כדי לדמות סביבת עבודה של IoT ולאפשר לו להגיע להחלטה מושכלת.

דוגמא נוספת היא חברת חקלאות גדולה בהודו, המייצרת כ-16 מיליון ליטרים של חלב בשנה. על כל פרה יש חיישנים, אשר עוקבים אחרי אורח החיים שלה, כמה היא אוכלת, כיצד היא מעכלת, האם היא מאושרת, לחץ דם שלה וערכים נוספים. בהתבסס על הנתונים האלה ניתן לדעת בצורה מדויקת יותר תחזיות לתפוקת החלב. בסופו של דבר מדובר במידע. אנחנו יודעים איזה מידע להפיק והלקוח יודע מה לעשות אתו.

שלמה: אתם גם מפתחים חיישנים?

אניה: אנחנו קונים חיישנים בהתאם לתכנונים שלנו, ממתגים ומוכרים אותם. כמובן אחרי שבדקנו אותם, כי לא כל חיישן מתאים לכל מערכת, אנחנו יודעים איזה חיישן טוב לאיזו מטרה.

שלמה: מה אתם עושים בתחום ה-AI?

אניה: יש לנו פעילויות רבות בתחום, אחת מהן היא לגרום לטכנולוגיה הזו לעבוד עם התשתיות הקיימות שלנו. לדוגמא בתחום אבטחת המידע – אם ניקח בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML) וניישם אותן על חלק מפתרונות אחסון המידע שלנו , אז במקום להסתכל על מה לא עובד טוב, נסתכל על התנהגות הלקוח. אם ננטר את ההתנהגות ביחד עם המידע, לאורך תקופת זמן מספקת, נוכל לדעת מתי משתנה ההתנהגות שלו ובכך למנוע מראש מה לא עובד נכון במקום לנתח את התקלות בדיעבד. אנחנו מיישמים טכנולוגיות בינה מלאכותית גם בתחום האחסון שלנו, וברגע שיש סטייה בהתנהגות הנתונים, עולה דגל אדום. כלומר,השילוב של טכנולוגיות אבטחת תוכנה עם בינה מלאכותית מאפשר לנו למנוע פרצות למרכזי אחסון נתונים.

שלמה: אתם מפתחים ומספקים גם פתרונות לאבטחת סייבר?

אניה: בהחלט ויש לנו מרכז סייבר גדול מאוד כאן בישראל, בבאר שבע. למעשה רוב המחקר שלנו בתחום הסייבר קורה בישראל.

שלמה: ומה לגבי תעשיית האוטומוטיב? יש לכם פעילות בעולם הרכב?

אניה: אנחנו עובדים עם וולו, ב.מ.וו, אאודי, למעשה עם כל השמות הגדולים בתעשייה. למשל פיתוח מערכות בתחום הרכב האוטונומי עם וולו. אנחנו מספקים להם את התשתית, מהנדסי תוכנה, כוח מחשוב וכדומה.

שלמה: בתעשיית האוטומטיב יש הרבה רכיבי חומרה דווקא. במיוחד לכיוון הרכב האוטונומי.

אניה: יש הרבה מעולם מרכזי הנתונים. אנחנו רוצים לייצר מערכת מותאמת ללקוח, כחלק מפעילויות ה-OEM שלנו. אנחנו לא מפתחים רכיבים למכוניות.

שלמה: בעצם אתם תורמים רבות לחברות וארגונים בתחום ה-IT והמידע כשלעצמו, כיצד הם יכולים להשתמש בנתונים בצורה הטובה ביותר.

אניה: כן, כחלק מתהליך הטרנספורמציה העסקית (Transforming their business"").

שלמה: כיום הדאטה חשוב מאד לכל עסק וארגון. כיצד אתם עוזרים לארגונים לנצל טוב יותר את המידע שברשותם?

אניה: כל החברות הופכות לחברות קצת אחרות. הן משתנות ואנחנו עוזרים להן לספק ערך בעזרת המידע שנצבר אצלן. אם נסתכל על חברות המשלוחים הגדולות בעולם, חלק גדול מהעבודה שלהן מתבטא בתיעוד מהסוג הישן של משלוחים והעברות. בכל פעם שספינת משא עוגנת בנמל, היא צריכה לעבור מכס ואישורים רבים. חלק גדול מהמידע על "מה עובר לאן", במקום שיהיה על חתיכת נייר שאפשר למשל לזייף, הופך ממוחשב. זה משנה את העבודה שלהן, ומשנה בכלל את התחום. זו טרנספורמציה של תעשייה. אגב במקרה המדובר, זה נעשה בעזרת בלוקצ'יין.

שלמה: אתם מעורבים גם בתחום הבלוקצ'יין?

אניה: כן, כפי שאנחנו עוסקים בכל הטכנולוגיות המתפתחות, AI, AR, VRIoT וכדומה.

שלמה: אתם ממש נוגעים בהכל.

אניה: לכן אנחנו חברת ה-IT המובילה בעולם. האם אנחנו מפתחים תוכנה המיועדת לעולם הבלוקצ'יין? לא, אבל אנחנו לוקחים את מה שמפותח כבר, ועובדים עם הלקוחות שלנו על היישום לטובת ייעול העסק שלהם והוצאת ערך רב ככל הניתן.

שלמה: נלך עשור קדימה , מה לדעתך יקרה בתעשיה?

אניה: אני לא יודעת אם נראה את כל הטכנולוגיות המפותחות עליהן דיברנו – זו רק ההתחלה של ההתחלה. אני לא חושבת שמישהו יודע מה יהיה. מה שכן, המהירות שראינו בעשור האחרון, רק תאיץ את עצמה בצורה אקספוננציאלית. אני לא חושבת שזה יהיה עולם שונה לחלוטין מבחינה טכנולוגית. אבל כן נראה יותר ערים חכמות למשל. כיום אלו רק התחלות של פרויקטים, עוד עשור הדברים יהיו בשלים בהרבה.

שלמה: אפרופו ערים חכמות, מה נוכל לראות בתחום הזה?

אניה: הרבה. אני חושבת שכל מה שאנחנו יכולים לדמיין יקרה. החל מתאורה חכמה, ניהול אשפה חכם, תחבורה ועוד. אנחנו רואים לפרקים אלמנטים שונים של ערים חכמות כיום, אבל אנחנו לא רואים עיר חכמה גדולה ושלמה. זה עוד יגיע. עוד נקודה שיש לדון בה אלו השירותים הציבוריים. כאזרח אתה רוצה לראות את הדיגיטציה של השירותים הללו. למשל בדנמרק, שם אני חיה, אפשר להתגרש כיום בצורה מכוונת תוך חמש דקות. אפשר לדון אם זה טוב או רע, אבל זה אפשרי. לממשלה יש תפקיד מרכזי בכל מה שניתן לעשות בתחום. למשל בתחום מניעת הפשיעה. לדעת איפה ומתי מתבצע פשע, לנתח את הררי המידע וכך אולי לצפות פשע ולמנוע אותו. זהו אלמנט חשוב בערים חכמות.

שלמה: הרשי לי לעבור לנושא אחר שמעסיק אותך. הפרויקט "לסגור את הפער הדיגיטלי", אני יודע שאת משקיעה הרבה זמן ואנרגיה בעניין זה.

אניה: כן. אני יו"ר "הקואליציה למיומנויות ומשרות דיגיטליות", יוזמה של האיחוד האירופאי. הקואליציה פועלת כמעט בכל מדינה באיחוד ובאחריותה כמעט כל נישה בתחום המיומנויות הדיגיטליות. משימתנו היא בעצם לאסוף את כל המידע והדוגמאות מהמדיניות השונות, לוודא שכל המדינות יודעות מה המדינות האחרות עושות ולבסוף לספק גם הכוונה וייעוץ. המטרה היא להעלות את רמת המיומנויות הדיגיטליות באירופה ולחנך את ילדינו בצורה הנכונה ביותר אל עבר העידן הדיגיטלי.

הנושא מחולק לארבע נקודות מקבילות. הראשונה היא החלוקה הבין-מדינתית: חלק מהמדינות כבר ממוקמות יחסית טוב בתהליך, מנגד בחלק מהמדינות כלל לא ניתן לראות שקורה תהליך דיגיטלי כלשהו. ההבדל באופן טבעי גם נעוץ בממשלות השונות. זו למעשה נקודת ההתחלה. הנקודה השנייה היא להבין שצריך עוד כוח אדם בכל מדינה, שיחקור ויכווין ויפתח את המערכת הדיגיטלית. הנקודה השלישית היא לוודא כי האנשים שכבר נכנסו לתהליך הלמידה הדיגיטלית, מקבלים את הכלים הנכונים והטובים ביותר להמשך ההתפתחות שלהם ככוח עבודה דיגיטלי. הנקודה הרביעית נוגעת למרבית האוכלוסייה- כאלו שלא בחרו בקריירה / לימודים בתחום המחשוב אבל מן הסתם חיים בעידן הדיגיטלי וזקוקים לניסיון דיגיטלי. צריך לוודא נגישות לכל חתכי האוכלוסייה והגילאים.

אנחנו מנסים לספק תשתית וייעוץ, במיוחד להגיע עם הצעות איפה כדאי להשקיע יותר וכדומה.

שלמה: את רואה מגמה חיובית? יש לך דוגמא למשהו שהצלחתם לשנות?

אניה: זה תהליך ארוך, לא מעלים את הרמה הדיגיטלית באירופה בן לילה. יש פעילויות רבות. בתחום החינוך למשל יש את פרויקט Code Week בו המטרה היא לערב כמה שיותר בתי ספר ולפתוח "מחנות תכנות" אשר בין היתר מעניקות לא רק ידע מקצועי אלא גם תחושה אמיתית לגבי עולם התעסוקה. השנה היו בערך 25,000 בתי ספר ברחבי היבשת בתכנית, כמובן שלפני שנים בודדות זה לא היה המצב. המטרה היא שלכל בית ספר תהיה תכנית מיחשוב, בדגש על תכנות.

שלמה: את משמשת כמנכ"ל פעילות Dell EMCבמרכז ומזרח אירופה .על אילו מדינות את אחראית?

אניה: : אני אחראית על 27 מדינות, מהבלקן עד ישראל, ללא רוסיה וטורקיה. למשל פולין, אוקראינה, רומניה, צ'כיה, סלובקיה, כל אזור האדריאטים, כל מדינות ברית המועצות לשעבר ועוד.

שלמה: בתוך כל האזור הזה כיצד את רואה את ישראל ?

אניה: ישראל היא מדינה חשובה בתחום האחריות שלי, שוק IT גדול מאוד מבחינת ההוצאות. כמובן שישראל ידועה כמדינה חדשנית ויזמית מאוד ואני מתרשמת מאד לטובה מהפיתוחים הנעשים כאן.