חברות ישראליות סיפקו את המערכות האיכותיות ביותר למאיץ החלקיקים בסרן

חברות רבות מישראל ובהן גם מתעשיית השבבים והאלקטרוניקה תרמו את חלקן להצלחת בניית מאיץ החלקיקים בז'נבה שהשבוע הושג בו עוד הישג לקראת הפעלתו לתפוקה מדעית
.

השבוע נתבשרנו כי מאיץ החלקיקים בסרן שבז'נבה, הידוע בשם מאיץ ההדרונים הגדול – LHC, עבר עוד שלב בהצלחה לקראת מתן תפוקה מדעית. מסתבר שלתפוקה מדעית זו יש גם שורשים ישראליים רבים.

מספר לא מבוטל של חברות הייטק מישראל, כמו גם שלושה מוסדות אקדמאים נוטלים חלק בהקמת מערכות בניסוי אטלס שהוא אחד הניסויים הגדולים במאיץ החלקיקים בסרן שבז'נבה, ובשאר חלקי המאיץ לרבות מרכז הנתונים האימתני שלו.

ההזמנות הללו מכסות את עלות השתתפותה של ישראל כמשקיפה בסרן, אומר פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן, מותיקי החוקרים הישראלים בסרן ששימש במשך תקופה ארוכה גם כמנהל פרויקט גלאי המיואונים מטעם אטלס.

מדענים משלוש אוניברסיטאות בישראל ושבע אוניברסיטאות ביפן עובדים ביחד על הקמת גלאי המיואונים של ניסוי אטלס שתוארו בהרחבה בכתבה העיקרית. לישראל הסטוריה ארוכה של השתתפות במאיצי החלקיקים בסרן, עוד מניסוי אופל, שהיה חלק מהמאיץ הקודם שנבנה בשנות השמונים ושירת את הקהילה המדעית בשנות התשעים.

פרופסור גיורא מיקנברג ממכון ויצמן שותף לתכנון ובניית פרויקט אטלס מזה 13 שנה פרופ' מיקנברג מבקש לתת קרדיט על כניסתה של ישראל כמשקיפה לסרן למשנה לנשיא הטכניון, פרופ' פאול זינגר ז"ל, ששימש כראש הקרן הלאומית למדע ואשר דחף קידם את הקצבת הכספים שסייעו להצטרפות ישראל לפרויקט חוצה המוסדות.

ואולם לא רק מוסדות מדע ישראליים נהנים מהאפשרות לשלוח חוקרים, סטודנטים ודוקטורנטים הזוכים למעמד זהה לזה של מדענים אירופים (בשנים האחרונות נהנים ממעמד זה גם סטודנטים פלשתינאים שכפי שראינו עובדים גם יחד עם חוקרים ישראלים), אלא גם חברות ישראליות. ישראל משתתפת באמצעות משרדי התמ"ת והמדע כמשקיפה, והיא משלמת איפוא כ-2.2 מיליון פרנקים שוויצריים לשנה, כרבע ממה שהיתה אמורה לשלם כחברה מלאה, אך גם סכום זה מכוסה ואפילו יותר מכך בזכות המכירות של חברות ישראליות לסרן.

בסך הכל תופסים הגלאים הישראלים הללו שטח של 6,600 מ"ר. אם עבר בהם מיואון, הגלאים הללו צריכים לאתרו בתוך 25 ננו-שניות. לצורך הבדיקה הוקמה מעבדה מיוחדת בטכניון. הגלאים הועברו לשווייץ רק לאחר שווידאו יעילות של 95% באיתור מיואונים בזמן המוקצב. לאחר מכן נבנתה מעבדה דומה גם באוניברסיטת תל אביב וחלק מהגלאים הועברו אליה לבדיקה.

התרומה הישראלית הגדולה לגלאי המיואונים מתבססת על פיתוח שנעשה בשנת 1983 עבור הניסוי הקודם – Thin Gap Chambers.

• המכונה עצמה עובדת הודות לנגדים וקבלים עמידים לקרינה תוצרת חברת וישיי.
• מגיני הקרינה בתוך המגנטים העל-מוליכים הם מתוצרת חברת התכוף מאיזור התעשיה ציפורי. חברת אוניוולט מיבנה שימשה כקבלנית משנה של התכוף והיא היתה אחראית לצנרת של מערכת הקירור של מגני הקרינה.
• ייצור הגלגלים הגדולים והמדויקים שעליהם מותקנים הגלאים דורש איכות יוצאת מן הכלל של ריתוכים באלומיניום ועיבוד מתכת. ייצור זה בוצע על ידי שתי חברות טל טכנולוגיות מרחובות, ומארסקו-טק ביבנה, ושתיהן קיבלו פרס של הצטיינות מהנהלת אטלס.
• מערכת הניקוי בואקום ששולחת לאגם ג'נבה בערך רק שליש מהפסולת שנשלחה קודם לכן היא מתוצרת חברת ריקור בעין חרוד.
• הציפוי המגן על הגלאים השונים העשויים מנייר שלא נשרף, שקופל לתצורות דמויות חלות דבש כדי לחזקו הוא מתוצרת יאמטון מקיבוץ געתון.
• חלק גדול ממתגי התקשורת בסרן כולה (לא רק בגלאי המיואונים ולא רק באטלס) הם של חברת באטם.
• מסנני המידע של ניסוי ה-CMS שכאמור מאפשרים להעביר לעיבוד במחשבים רק את האירועים המעניינים מבוססים על כרטיסים מיוחדים שפותו בחברת סיליקום
• כמעט כל המיקרו-מעבדים לסינון הנתונים באטלס נבנו בחברת PCB במגדל העמק,
• מגברים וספקי כוח המשמשים את הקלורימטר ההדרוני של אטלס (גלאי אחר) נבנו בחברת ארוטק בחדרה.
• הסיבים האופטיים המקשרים בין הניסויים לבין המחשבים הם מתוצרת פייברנט מיוקנעם וכן נעשה בהם שימוש בשבב האופטי של קולור-צ'יפ, שבב זה אחראי לשליחת הסינכרון לכל שאר מערכות אטלס. החברה בנתה את כל החיבורים בין הסיבים האופטיים למערכות הסיליקון עבור שני ניסויים אחרים בנוסף לאטלס: אליס ו-CMS.
• מהנדסים של באטם השתתפו בחלקים גדולים של אטלס. החברה סיפקה את מערכות התקשורת המהירות המסננות ברמה השניה את הנתונים שעברו סינון ראשוני קודם לכן ברמת החומרה.
• והרשימה עוד ארוכה וכוללת גם מהנדסים מאינטל ישראל, ממקורות ועוד.