מבקר המדינה: ישראל אינה מתאימה את הגנתה לקצב התפתחות האיום מרחפנים

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח מיוחד: "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים". הדוח עוסק בהיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים, כדי לשפר את המענה לאיום זה ולהקטין את הסיכון הנובע ממנו

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח מיוחד: "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים". הדוח עוסק בהיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים, כדי לשפר את המענה לאיום זה ולהקטין את הסיכון הנובע ממנו.

רחפנים – כלי טיס בלתי מאוישים המופעלים מרחוק – משמשים בשנים האחרונות הן לצרכים אזרחיים הן לצרכים ביטחוניים. לצד התועלות הצומחות מהשימוש ברחפנים, גדל הסיכון לשימוש בהם לרעה בהיבטים הביטחוניים, הפליליים והבטיחותיים, עד כדי פגיעה בצנעת הפרט ,בחיי אדם ובביטחון המדינה.

דוח זה עוסק בהיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים, בסמכות ובאחריות של הגופים הקשורים לנושא זה ובפערים הקיימים בנוגע לאסדרת השימוש ברחפנים – כל זאת כדי לשפר את המענה לאיום זה ולהקטין את הסיכון הנובע ממנו.

לפי הערכת רשות התעופה האזרחית -רת"א, מספר הרחפנים בישראל צפוי להגיע עד סוף השנה לכ-20,000. ברקע לכך, הוזלת מחירם, פשטות הפעלתם, שיפור יכולותיהם וזמינות ערוצי הרכש שלהם.

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא הורה לבצע ביקורת בתחום זה בעיתוי מוקדם ככל האפשר. זאת לאור העובדה שביקורות קודמות (דוגמת הביקורת בעניין ההתמודדות עם איום המנהרות) הצביעו על כך שלעתים הטיפול באיומים מתהווים לא הלם את קצב התפתחותם, חומרתם והסיכונים הנובעים מהם. עקב כך ההיערכות המוקדמת אליהם לא הייתה טובה דייה.

הביקורת העלתה, כי מאז החל להתהוות האיום טרם הוסדרה האחריות הלאומית למענה לאיום הרחפנים שמקורם בשטח המדינה – במל"ל נערכת זה כשנתיים וחצי עבודת מטה לצורך הסדרת האחריות להגנה מפני איום הרחפנים. ואולם הקבינט טרם קיבל החלטה בעניין, והאחריות הלאומית להתמודדות עם איום הרחפנים טרם הוסדרה, מציין המבקר. "עקב כך, בשנתיים וחצי האחרונות קיים למעשה ריק (ואקום) בתחום זה: לא ניתן מענה הולם ברמה הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים שמקורם בשטח מדינת ישראל, וגדל הסיכון לפגיעה בביטחון המדינה".

"על אף התמשכותה של עבודת המטה ועל אף שגם לאחר קבלת החלטת ממשלה צפוי שיידרש זמן רב עד למימושה, ולמרות התגברות הסיכון מאיום הרחפנים בשנים האחרונות", קובע המבקר, "המל"ל לא העלה לפני ראש הממשלה המלצה לקבוע גוף שיהיה אחראי להתמודדות עם איום זה ברמה הלאומית באופן זמני, עד למימושה המלא של החלטת הממשלה לכשתתקבל".

עוד קובע המבקר כי קיימים פערים באסדרת השימוש ברחפנים. "אמצעי האכיפה המוקנים לרת"א, הן המנהליים והן הפליליים, אינם מספקים מענה מיטבי לצורך אכיפה יעילה של חוק הטיס על מפעילי רחפנים. במצב זה קיים סיכון לפגיעה בבטיחות התעופה".

"מחד גיסא, השר לביטחון הפנים לא הסמיך את מפקחי רת"א להפעיל סמכויות חקירה לצורך אכיפה פלילית של הוראות חוק הטיס", מציין המבקר, "ומאידך גיסא המשטרה אינה רואה עצמה אחראית לאכיפת כלל העבירות המנויות בחוק, אלא ב'אירועים ספציפיים' בלבד. יתרה מכך, המשטרה סוגרת תיקי חקירה הנוגעים להפעלת רחפנים בנימוק שרת"א מוסמכת לחקור עבירות אלו, למרות שהמשטרה מודעת לכך שהסמכה כזו אינה קיימת למפקחי רת"א בפועל. יוצא אפוא, כי אכיפה פלילית של הוראות חוק הטיס בעניין רחפנים אינה מתבצעת כנדרש".

"ריבוי הרחפנים בשמי המדינה טומן בחובו סיכון בטיחותי, בין היתר, לבטיחות התעופה האזרחית", נכתב, "עם זאת, חוק הטיס אינו דורש את רישומם של רחפנים המשמשים לצורכי פנאי או ספורט, שהם הרוב המוחלט של הרחפנים המופעלים בישראל. כך, שיעור הרחפנים הרשומים כמתחייב מחוק הטיס הוא שולי ביחס לכלל הרחפנים המופעלים בישראל".

אף שנושא ההגנה מפני איום הרחפנים נמצא בעבודת מטה ממרץ 2015, ואף שהמשרד לביטחון פנים, המשטרה והשב"כ הצביעו על הצורך לשפר את אסדרת השימוש ברחפנים ככלי משלים להתמודדות עם האיום המתפתח – לא קיימו גופים אלה דיון ממצה בסוגיית ההחלה של חובת הרישום על כלל הרחפנים להתמודדות עם האיום הביטחוני, נכתב.

גם צה"ל לא מוכן

"לחיל האוויר עדיין אין מענה שלם להגנה מפני איום הרחפנים", קובע מבקר המדינה. "אמנם בצה"ל נמשכת עבודת המטה להגנה מפני איום הרחפנים, אך טרם נקבעו, וממילא לא אושרו ולא תוקצבו, תהליכי בניין הכוח ותהליכי הפעלת הכוח בתחום זה במסגרת תכנית רב-שנתית. בשל הערכת צה"ל כי איום הרחפנים הוא איום מתפתח, ייחודי ומדאיג, ובשל העובדה שעדיין אין בידי צה"ל מענה שלם לאיום, גובר הסיכון כי שימוש ברחפנים על ידי האויב יישאר ללא מענה מספק".

"עם קבלת החלטה בקבינט המדיני-ביטחוני בנושא, על המל"ל להשלים בהקדם את עבודת המטה בנושא ולהתחיל מוקדם ככל האפשר בתהליך הארוך והמורכב של ההיערכות ברמה הלאומית למתן מענה לאיום הרחפנים על היבטיו השונים", ממליץ המבקר. "על המל"ל להציג לראש הממשלה ולקבינט, בהקדם האפשרי, את הערכות הגופים השונים לגבי המשך היישום של החלטת הממשלה, לכשתתקבל. על מנת שסוגיית האכיפה הפלילית לא 'תיפול בין הכיסאות' ודיני הטיס ייאכפו כנדרש, על רת"א והמשטרה להשלים בהקדם קביעת נוהלי עבודה וחלוקת אחריות ביניהן".

ההתמודדות עם האיום מחייבת פעולה לאומית משולבת של גורמי הביטחון, גורמי אכיפת החוק וגורמי האסדרה. נדרש להתחיל מוקדם ככל האפשר בתהליך הארוך והמורכב של ההיערכות ברמה הלאומית למתן מענה לאיום על היבטיו השונים.

על אף ההערכה בצה"ל שאיום הרחפנים הוא מתפתח, ייחודי ומדאיג, אין בידי צה"ל את המענה השלם הנדרש לאיום זה. על צה"ל להשלים בהקדם את עבודת המטה הפנימית שלו להגנה מפני איום הרחפנים שמקורם מחוץ לשטח המדינה כדי לקדם את גיבוש המענה, תוך הקפדה על תיאום עם יתר הגופים הרלוונטיים לסוגיית איום הרחפנים ובשיתוף עמם".

לא מתבצעת אכיפה יעילה של דיני הטיס על מפעילי רחפנים ובכך נוצר סיכון לפגיעה בבטיחות התעופה- בשנת 2016 התרחשו בארץ 24 אירועי בטיחות שבהם היו מעורבים רחפנים, לעומת 14 אירועים בשנת 2015, כלומר עלייה של כ-70%.

בידי צה"ל לא קיים מענה שלם להתמודדות עם איום הרחפנים. נדרש כי צה"ל ישלים בהקדם את עבודת המטה שהוא מבצע בנושא כדי לקדם את גיבוש המענה לאיום הרחפנים שמקורם מחוץ לשטח המדינה.

עבודת המטה צריכה להיות מתואמת עם יתר הגופים הרלוונטיים לסוגיית איום הרחפנים ובשיתוף עימם. עבודת מטה מתואמת תסייע גם בגיבוש המענה להגנה מפני איום הרחפנים שמקורם בשטח המדינה ובכך יימנעו כפל מאמצים, כפל תקציבים וחריגה מלוחות זמנים להיערכות הנדרשת.

השטח האווירי של מדינת ישראל מצומצם והשמירה עליו מורכבת מאוד ומצריכה הטלת מגבלות רבות על הטסה של כלי טיס אזרחיים ובכלל זה רחפנים. אין להתעלם גם מגורמי טרור ומגורמים פליליים המשתמשים ברחפנים. במצב דברים זה על הגופים הרלוונטיים ובראשם הקבינט המדיני-ביטחוני ללמוד דוח זה ולפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים שצוינו בו. בעיקר להסדיר את תחומי האחריות הלאומית בנוגע לטיפול באיום הרחפנים ולשפר את המענה לאיום זה, בד בבד עם שמירת היכולת למצות את התועלת הגלומה בשימוש ברחפנים בתחום האזרחי ובתחום הביטחוני.

לשם שמירה על ביטחון המדינה, הטילה ועדת המשנה של הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, חסיון על נתונים מהדוח. חסיון זה אינו מונע את הבנת מהות הביקורת.

פוטנציאל הנזק בהתנגשות בין רחפן למטוס גדל

ערן רמות, ראש המרכז למחקר תעופתי במכון פישר, לשעבר טייס קרב, טייס ניסוי וטייס בחברת אלעל: פוטנציאל הנזק בהתנגשות בין רחפן למטוס גדל ככל שגודלם ומשקלם של כלי הטיס הללו עולה. פגיעה של רחפן במטוס נוסעים גדול עלולה לפגוע בצורה משמעותית במנוע או בגוף המטוס ולסכן את בטיחות הטיסה. חדירה של רחפן, אפילו קטן, למנוע סילון, יכולה לשתק את המנוע. פגיעה של רחפן במטוס קל עלולה לנפץ את החלון, לגרום לנזק במבנה או לפגוע במנוע. האירוע המוכר של המטוס שהמריא בניו יורק ונתקל בלהקת אווזים שהרסו את מנועיו ואילצו אותו לנחות על נהר ההדסון, הוא רק דוגמה לנזק שיכול עצם קשוח כמו רחפן לגרום.

במהלך השנה האחרונה כבר אירעו מקרים ברחבי העולם בהם רחפנים שהוטסו בקרבת שדות תעופה פגעו במטוסים שהיו בתהליכי המראה או נחיתה, כאשר המטוס נמצא במהירות נמוכה יחסית ובקרבת הקרקע, מה שמגדיל עוד יותר את הסיכון להתרחשותו של אסון. ביצוע תמרוני התחמקות במידה ונצפה רחפן בקרבת המטוס במהירות ובגובה נמוך עלול לגרום בתנאים מסוימים לסכנה אמיתית של הזדקרות ואובדן שליטה.

לחיל האוויר יש מנטרה הלקוחה ממלחמתו בציפורים: 'אם אין לנו תקציב או יכולת לטפל בתופעה תבוא התאונה שתגבה מחיר גבוה פי כמה וכמה'. הנזק הפוטנציאלי מרחפנים ראוי למלחמה נחושה של כל הגורמים".

הכרזה נוספת משווייץ היתה של הדואר השוויצרי שראשיו הודיעו כי יבחנו העברת משלוחים באמצעות מל"טים, כמו אמזון, בתוך שנה ולהערכתם בתוך חמש שנים יהיו יישומים מסחריים ועד אז יפותחו סוללות טובות יותר וכן ניתן יהיה להגדיל את משקלו של המטען השימושי של מכשירים אלה.

הרעיון הוא לספק חבילות לאיזורים מרוחקים או שיגור חבילות מהיר באיזורים צפופים במערכת שפותחה על ידי חברת Hardis

הדואר השוויצרי גם פועל ביחד עם שותפים על פיתוח מל"טים לסיוע במצבי חרום. החברה עובדת על פיתוח שליחת חבילות לאיזורים שנהרסו באסון טבע כולל הכבישים והגשרים המובילים אליהם.

רחפנים משמשים כבר במקומות רבים לפיקוח על ניצול הקרקעות, בניה בלתי חוקית וכו'. ואולם כדי ללכוד תצלומים, המלטים חייבים להיות ימציבים מספיק . כשהאיזור הנבדק הוא צוק או סכר, הנחיית הרחפן משולב המצלמה עלולה להיות מסוכנת משום שהוא כבד ומאבד יציבות וההתרסקות היא רק שאלה של זמן.

מכאן עלה הרעיון של חברה גרמנית בשם Aibotix לפתח מזל"ט מצויד בשישה להבים הפועל על עיקרון של טיסה אוטומטית X6 hexacoptère Aibot .מסוגל לשאת מטען של 2 ק"ג על המהירות המרבית של 50 קמ"ש למשך 20 דקות. וחיישנים אלה יכולים ך]עןך באופן אנכי או אופקי, כך שהכלי נהנה מיציבות בלי קשר למקום הטיסה שלו.

וכמובן בזירה המרכזית התחרו מפעילים של מל"טים. הזירה היתה מוקפת מכל הצדדים – הקירות והתקרה ברשת שכפי שיצא לי לראות ביצעה את תפקידה כאשר מפעילים של שני רחפנים ריסקו אותם בטעות אל הרשת.

הרחפנים הקטנים יחסית, מצמש צעצועים היו של חברת PARROT שבנתה להם בתוך הזירה מכשולים שונים שהיה עליהם להימנע מלהתקל בהם. הרעש באולם לא נבע רק מהשיחות של אלפי האנשים שהסתובבו בו אלא מזמזום הרחפנים.

רחפנים לכודים ברשת בתערוכת סביט 2015. צילום: אבי בליזובסקי