דב מורן מגלה: "לא באמת היתה לנו אסטרטגיה, שרדנו"

כך סיפר בפתיחות ובכנות דב מורן, מייסד אם סיסטמס, במפגש הסיליקון קלאב ביום שני השבוע, בה חשף לראשונה את הסיפור האמיתי מאחורי הקמת אם סיסטמס.

בין האורחים שהשתתפו ביום שני השבוע במפגש הסיליקון קלאב בלט דב מורן, מייסד אם סיסטמס, מפתח הדיסק און קי ובעל פטנטים רבים בתחום הפלאש.

באוגוסט האחרון הוא קיבל פרס על מפעל חיים במסגרת כנס ה-Flash Memory Summit שהתקיים בסנטה קלרה קליפורניה, ביחד עם שותפו לייסוד החברה אריה מרגי."מורן ומרגי הקימו את אם סיסטמס בישראל ב-1989 בהשראת מוצרי הפלאש הראשונים של אינטל שנה קודם לכן. החזון שלהם היה לבנות התקנים המבוססים על זכרונות פלאש. מורן היה המנכ"ל ומרגי היה מנהל הטכנולוגי ומאוחר יותר גם מנהל השיווק והפיתוח העסקי."

"מורן הציג המצאות רבות ב-M-Systems . בשנת 1993 הוא יזם את תכנון ה-DiskOnChip, אשר אומץ אחרי שנים על ידי נוקיה כזכרון הראשילטלפונים הסלולריים המתקדמים שלה. בשנת 1999 הוא המציא את ה- DiskOnKey כונן הבזק בטכנולוגית USB, מכשיר שהתכנון שלו נשאר פופולרי ביותר עד היום. מרגי היה הכוח המניע מאחורי TrueFFS, ארכיטקטורת שכבת פלאש שאומצה על ידי מיקרוסופט למערכת הפעלה מוקדמת של קבצי Flash."

סיפר מורן: " לפני כחצי שנה קיבלתי הודעה על בחירתי לפרס מפעל חיים בכנס של תעשיית זכרונות המחשבים. סיפרתי על כך לשותפי להקמת אם סיסטם וכיום שותפי כמשקיע בקרן הון הסיכון ולאחר השיחה פניתי למעניקי הפרס ואמרתי שגם לו מגיע פרס. לאחר שהסכימו אמרתי לו – העונש שלך הוא שאתה עונה להם על כל השאלות, אני רק בא. כשקראתי את מה שהתפרסם לקראת הענקת הפרס נכתב שם שדב ואריה צפו את הנולד היה להם חזון מדהים, הם פתרו את כל הבעיות של הפלאש. קראתי ואמרתי – זה לא אני, ואז הכנתי את המצגת הזו, נתנו לי שעה, הייתי אמור להיות הנואם המרכזי ביום השני של הכנס אך בדיוק חמותי נפטרה ונאלצתי לחזור לארץ."

"נולדתי במדינה המדהימה הזו וקרה שנולדתי בשנת 1955, בשנה שבה נולדו ביל גייטס וסטיב ג'ובס ורבים מתעשיית השבבים וההייטק. התגייסתי כעתודאי לחיל הים, וניהלתי את מדורהמיקרו מחשבים של החייל כשעוד בקושי היו כאלה. זכיתי לראות את הצמיחה של התחום ואחר כך השתחררתי לעסקים. היתה בעיה קטנה – לא ידעתי מה זה עסקים. לקחתי רואה חשבון ששאל אותי מה אתה רוצה להיות – חברה או עוסק מורשה. ביקורת של עוסק מורשה תעלה לך 2,000 לירות לשנה ושל חברה – 5,000 לירות. וכך קרה שאם סיסטם הייתה בשנותיה הראשונות עוסק מורשה."

"היתה לנו דילמה – לפתח מוצר או לבצע פרויקטים. החלטנו לעשות פרויקטים ביום ומוצרים בלילה, רק בעיה קטנה – יש רק 24 שעות וצריך לישון מתישהו. בכל אופן החלטנו לעשות את שני הדברים כי היה צריך להתקיים. דבר נוסף – אמריקה, לא היה לי מושג איך מוכרים שם. איך בכל זאת הגענו לזכרון הפלאש? מהפרויקטים. איך עושים פרויקטים? אתה מעלה רעיונות והולך לחברות כמו תדיראן, אלביט, התעשיה האווירית. הצעתי לתדיראן שבמקום מחשב תקשורת בסטי"לים שעלה הון, ניקח מחשב אפל II C, נכתוב תוכנה, וזה יעלה רק 600 דולר. תדיראן לא אהבו את הרעיון אבל הציעו לי לבנות PC צבאי כדי למכור אותו ב-20 אלף דולר. באמת עשינו את זה, לא הצליח אבל בדיוק תדיראן היתה צריכה להגיש הצעה לפרויקט של הצבא האמריקניתוך שלושה חודשים. החברים בתדיראן ביקשו ממני לעשות את זה כי אף אחד שם לא האמין שאפשרי. פיתחנו בתוך שלושה חודשים מסוף תקשורת מלא נישא ביד, כולל אימיילים, כולל חיווי על קבלת האימייל . זה נעשה חמש שנים לפני הפאלם שהיה המחשב הנישא הראשון. אילו היינו מוציאים גרסה אזרחית של המוצר היינו יכולים להיות הראשונים. זה היה ב-1986, לפני 32 שנה."

"לצורך פיתוח אותו מחשב שהיה מבוסס ארכיטקטורת PC נזקקנו גם לתחליף לדיסק. השתמשנו במשהו שנקרא RAM DISK – זכרונות RAMשהמידע בהם נשמר על ידי סוללת גיבוי. זה עבד. הלכתי לחברה אמריקנית בשם מילטופ – שיבוש של מילטייפ. היא עסקה בטייפים וזכרונות וייצגה בין היתר גם את תדיראן בפרויקט הזה ובאחרים. עבדתי שם חצי משרה עבור תדיראן כשהחצי משרה השני הוא עבור אם סיסטמס, החברה שלי. נעזרו בי כי אני הייתי היחידי בשיווק שם שהבין מה זה RAM DISK מה זה ביט, בייט, SERIAL PORT ומלים קשות כאלו."

"מצאתי חן בעיני המנכ"ל והוא הזמין אותי לישיבות הנהלה. היו להם בעיות עם הדיסקים הצבאיים, שאלתי אותם למה אתם לא עושים RAM DISK כמו שעשינו במסוף הזה. אמרו לנו שהסוללה היא בעייתית. ואז קראתי בעיתון שיש דבר חדש: זכרון פלאש. אמרתי שאפשר להשתמש בזה במקום ה-RAM DISK. RAM DISK ללא בטרייה. זו בעצם הייתה ההתחלה של אם סיסטמס."

בהמשך פירט מורן כיצד כמעט החמיץ את אותה התחלה. כאשר המנכ"ל של מילטופ שאל אותו כיצד מתקדם הפיתוח הוא בכלל עסק בפיתוח קיבורד חינוכי:EDUCAT – מעין לוח מקשיםבצורת חתול שילדים יכולים לתקשר איתו באמצעות מקשים (מזכיר במידה מסוימת את קומפי והקדים גם אותו) או 4 פקודות מילוליות. יום אחד אותו המנכ"ל תפס אותו בארוחת צהרים ושאל על התקדמות הפרוייקט. לא היה למורן נעים והוא אמר שהוא כותב תכנית עסקית. הוא רק לא סיפר לאותו המנכ"ל שזו תוכנית עיסקית ל- EDUCAT. "הוא שאל אותי כמה אתה צריך. זרקתי סכום גבוה כדי שיעזוב אותי, כי מה שבאמת עניין אותי זה הקיבורד לילדה שלי. כמה? 300 אלף דולר. הוא קרא לי מיד למשרדו ונתן את הכסף."

מורן סיפר גם כיצד דחתה אם סיסטמס את בקשתה של אריקסון לפתח כרטיס זיכרון לטלפון סלולארי. הסירוב נבע מהצורך של החברה להתמקד במוצר אחד כדי להצליח בו – אותם זכרונות על שבב. בסופו של דבר הם הלכו לסנדיסק ופיתחו איתם את כרטיסי ה-MMC שהפכו לאחר מכן לכרטיסי ה-SD.

מורן פירט את האבולוציה הטכנולוגית שעברו מוצרי אם סיסטמס מיום הקמת החברה ועד למכירתה וההתמקדות בדיסק און צ'יפ ובכרטיסי זכרון נישאים (דיסק און קי), כאשר המכירות זינקו מ-45 מיליון דולר ב-2001 ללמעלה ממיליארד דולר בשנת 2006, השנה בה נמכרה אם סיסטמס לסנדיסק תמורת כ– 1.6מיליארד דולר. זה קצת מהר יותר מקצב הגידול של פייסבוק במספרי המכירות האלה. קווי המוצרים שפותחו באם סיסטמס היוו מרכיב חשוב בהיצע המוצרים של סנדיסק כשווסטרן דיגיטל רכשה אותה בתמורה ל- 18 מיליארד דולר.

"בדיעבד אמרנו שהיתה לנו אסטרטגיה. אבל האמת היא שלא היתה לנו אסטראטגיה… שרדנו בקושי. גם חזון לא היה לנו. אבל בכל זאת היה שם משהו: היינו מצד אחד עקשנים ומצד שני גמישים. זה סותר אבל אפשרי. הדבר הכי קרוב לסוד הצלחה זו היכולת להיות גם נחוש וגם גמיש. נתקלנו בקירות, הלכנו ימינה. לא מצאנו דלת – הלכנו דרך חלון."

"הלכנו בגדול. אם צריך אז גם מלחמות מול אינטל ומיקרוסופט. היינו טפשים. כיוונו גבוה. לא רצינו לפתח מוצר נישה. דישדשנו המון. לקח לנו 12 שנה להגיע ל-45 מיליון דולר. להגיע מ-45 מיליון למיליארד לקח לנו חמש שנים. הכי חשוב: היינו חברה של People First על כל המשתמע מכך, מהקשר לעובדים, ללקוחות ולשותפים, החשיבה והגישה. ועוד משהו חשוב: למדנו והשתפרנו ללא הפסק."

"כיום אני מחפש את הילדים עם הברק בעיניים, עם הרעיונות המטורפים שרוצים לשנות את העולם ואיפה אני יכול לעזור ולתרום עם הקשרים שלי והנסיון, עם הצלקות והמבט הזה של הצד האחר של הדברים באופן עקרוני להביא הרבה תועלת לעולם ולעשות אותו קצת טוב יותר. אנחנו ב-GROVE VENTURES משקיעים בחברות  DEEP TECHNOLOGYבשלב המוקדם. אוהבים חברות שבבים. אוהבים את מה שקשה באמת. יש בישראל כ-80 קרנות הון סיכון אבל כמעט אף אחת לא משקיעה בתחום השבבים. בחרנו להיות אחרים ולעבוד קשה בשביל ליצור הצלחות יוצאות דופן.