חברות השבבים יתמודדו עם גידול אקספוננציאלי במגוון מוצריהם; הפתרון הוא שימוש בפלטפורמה לניהול מחזור החיים

כך אומר מתיו שרפנטייה, יועץ פתרונות בכיר לתחום השבבים בחברת דאסו סיסטמס. שרפנטייה יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-17/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, החל מ-18:30

חברות השבבים יתמודדו עם גידול אקספוננציאלי במגוון מוצריהם; הפתרון הוא שימוש בפלטפורמה לניהול המגוון. כך אומר מתיו שרפנטייה (Matthieu CHARPENTIER), יועץ פתרונות בכיר לתחום השבבים בחברת דאסו סיסטמס. שרפנטייה יהיה אחד המרצים במפגש הסיליקון קלאב שיתקיים ב-17/9 באולם נופים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, החל מ-18:30.

שרפנטייה עובד בתחום השבבים וה-EDA מזה למעלה מ-20 שנה. ב-2007 הצטרף לדאסו סיסטמס, וכאמור כיום הוא מנהל את תחום השבבים בחברה, המתמחה בפלטפורמה לתכנון מוצרים בתלת ממד והעברתם להדפסה בתלת ממד.

המפגש הקרוב של הסיליקון קלאב, מועדון בכירי תעשיית ההייטק בישראל, יתמקד בנושא: "הטכנולוגיות שישנו את חיינו בעשור הקרוב" ויארח שורה של מומחים העוסקים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות במגוון תחומים כולל אוטומוטיב, בינה מלאכותית, מציאות מדומה, מכשור רפואי, אחסון מידע ועוד.

כאמור חברות השבבים יצטרכו לפתח הרבה יותר גרסאות לשבבים, ולא כמו היום שאפשר עם אותו IP לבנות מספר מוגבל של תכנונים. לדבריי שרפנטייה הן "עדיין הם תצטרכנה כמו היום להחליט אם לייצר שבב מסויים אם הוא כדאי מבחינה עסקית, אפשרי מהבחינה הטכנית וניתן למימוש עם המשאבים הקיימים. כדי לקבל את ההחלטה הנכונה הם צריכים גישת פלטפורמה."
"המילה פלטפורמה נשמעת הרבה בתעשיית השבבים מזה שנתיים שלוש, המשמעות היא שמפתחי השבבים רוצים להיפרד מאיי ה-IT ולנהל את כל מערכות התכנון שלהם מנקודה אחת. כל החברות הולכות לשם. אבל גם אלו שלא, מחברות את המערכות שלהן, ואנו עוזרים להם בדיגיטציה של הדרך בה הם עושים עסקים."
הסיבה העיקרית לגידול במגוון היא חדירת האינטרנט של הדברים. מכשירים מקושרים יהיו בכל מקום, בתוך הרבה מוצרים. גם מחזור החיים של המוצרים הללו עלול להיות קצר – לפחות בתחומים כגון מכוניות חכמות ורפואה חכמה. עם זאת, ככל הנראה ביישומי ערים חכמות, הדרישה תהיה לשבבים קשיחים יותר שיוכלו גם לשרוד זמן רב בלא לקבל שירות ואף אם אפשר שניתן יהיה לתקנם מרחוק. שרפנטייה משווה זאת לתעשיית הלוויינים, גם שם אי אפשר להגיע למערכות האלקטרוניות ולכן הדרישה היא למחזורי חיים ארוכים, ומוצרים שהוכיחו כבר את עצמם.
כאמור אחד התחומים החשובים בהם צפוי ביקוש עצום לתעשיית השבבים הוא המיכשור הרפואי. כבר היום חברות מדפיסות מערכות רפואיות בתלת ממד. אני מאמין שבעתיד הקרוב המערכות הללו תהיינה לא רק מכניות אלא גם אלקטרוניות, למשל קוצבי לב שיהיו מקושרים לשרת מרכזי שינתר ויגיב במהירות אם יש בעיה. כל אלה יידרשו מחברות השבבים להיות מאוד מגוונות עם פורטפוליו הרבה יותר עמוק מאשר היום.
תחום חשוב נוסף בו כבר יש גידול אקספוננציאלי בתכולת השבבים אלו המכוניות. "אנשים מחליפים את הרכב כל שלוש שנים ויש יותר אלקטרוניקה ותוכנה במכוניות, ובעתיד תכלנה המכוניות גם יכולת קישור בין המכוניות והמערכות. אנחנו לא ננהג במכוניות, הן תנהגנה בעצמן ותנוטרנה בידי מערכת מרכזית. שוב, בתשובה לשאלת CHIPORTAL מביע שרפנטייה הסתייגות אחת – הטכנולוגיה תאפשר זאת בקרוב, ההתפתחויות החברתיות והחוקיות מגיבות לאט יותר מאשר האבולוציה הטכנולוגית של המכוניות.
"המורכבות והפונקציונליות של המערכות שמפתחים גדלים והופכים קשים לאימות. במיוחד בתחום הרכב, שם יש כללים נוקשים שמחייבים לאמת כל רכיב הם צריכים בעת התכנון פלטפורמה מרכזית לניהול כל המערכת, לכל הגרסאות, לכל הספציפיקציות ולכל המבדקים מכל הסוגים. זו עוד סיבה מדוע הפלטפורמה היא הטרנספורמציה העיקרית בשנתיים שלוש האחרונות"

האתגר האחרון ליצרני השבבים הוא מורכבות הייצור. צריך להעמיק לתוך הפיזיקה וכל דור חדש של שבבים בצומת קטנה יותר הוא תמיד קשה ויקר יותר. היום רק מעט יצרנים בעולם יכולים להשקיע מספיק כסף בטכנולוגיות חדשות – זה יהיה קשה עוד יותר בעתיד. אולי בשלב כלשהו תתרחש פריצת דרך ונגיע לעידן שבו ניתן לאחסן את המידע ברמה האטומית אבל זה רחוק, ואני לא מומחה בתחום זה של הפיזיקה אבל אני יודע שנעשים מחקרים בתחום.

לקראת בואו לארץ שאלנו את שרפנטייה על שוק השבבים הישראלי והוא ענה כי בישראל יש תמהיל מעניין של שחקנים שונים, בין שאלה חברות בטחוניות, וגם חברות רב לאומיות כמו אינטל וסמסונג שנהנות מכשרונות ההנדסה הישראלים ועד לחברות קטנות המפתחות מערכות מעניינות ומספקות שירותים בישראל ובעולם.