כך אומר ל-Chiportal סיימון פרייד, ממייסדי וחבר מועצת המנהלים של חברת ננו דימנשן, בביתן החברה ב-CES
| סיימון פרייד, ממייסדי וחבר מועצת המנהלים של חברת ננו דימנשן, בביתן החברה ב-CES. צילום: אבי בליזובסקי |
"בתוך עשור הפלסטרוניקה המודפסת בתלת ממד תחליף את ה-PCB". כך אומר בראיון ל-Chiportal סיימון פרייד, ממייסדי וחבר מועצת המנהלים של חברת ננו דימנשן, בביתן החברה ב-CES. "הכיוון הוא הדפסת האלקטרוניקה כחלק מהמוצר ושילוב בין פונקציות חשמליות לתפקידים מכאניים."
אנו מציגים ב-CES מדפסת תלת ממד שמדפיסה בו זמנית פולימרים ומתכות ברזולוציה גבוהה, והמטרה היא לתת לעולם של האלקטרוניקה – בין אם זה לצורך בניית מעגלים רב שכבתיים או אנטנות ליהנות מהיתרונות של ייצור דיגיטלי בעיקר לשיפורים בהליכי פיתוח לפחות בשלב הנוכחי."
"המדפסת מיועדת למהנדסי אלקטרוניקה שרוצים לבדוק תכנון שהם מפתחים. אנחנו יכולים לעבוד ישירות מול כל הקבצים הסטנדרטיים של עולם האלקטרוניקה, מה שמאפשר למתכנן לעצב ולהדפיס במקום אצלו בלי לחשוף את הסודיות של המוצר, בלי לשבת ולחכות ליצרן שיסיים את העבודה. זה משנה את דרך העבודה של המהנדס כמו שהתלת ממד המוכר שינה את העולם של המהנדס המכאני. המתכנן יכול להתנסות בהדפסת חלק ממעגל או כמה מעגלים בתוך זמן קצר והדבר ייתן לו את היכולת להיות יותר יצרתי ולהעז לקחת סיכונים בשלבי פיתוח שלא היה לוקח במצב של היום – ייצור חיצוני של המעגל."
התבססות על חומרים שפותחו במעבדתו של פרופ' שלמה מגדסי
"הקמנו את החברה ב-2012, את הפרויקט הספציפי החלנו שנה לאחר מכן. אנחנו מפתחים במלא המרץ בפיתוח שתי משפחות של חומרים, האחת כוללת חומרים מבודדים והשניה מוליכים, שתיהן מבוססות על ננוכימיה, ובין היתר גם רכשנו רישוי פטנט מהאונירסיטה העברית על חלקיקי ננו כסף שפותחו במעבדתו של פרופ' שלמה מגדסי. החומרים חייבים לעמוד בסטנדרטים של ה-IPC, הקונסורציום הקובע את הסטנדרטים של עולם המעגלים. מעבר לזה פיתחנו תוכנה שמפעילה את המדפסת ותוכנה שיודעת לקבל קבצי עיצוב של התעשייה ולבצע את כל העבודה המכאנית של ייצור המוצר עצמו.
מי מייצר עבורכם את המדפסות?
פרייד: "נכון לעכשיו עושים מייצרים הכל אצלנו, חתמנו על הסכם עם פלקסטרוניקס שכאשר שנתחיל לייצר כמויות יותר גדולות נעביר את הייצור של המדפסת למפעלים מתמחים.
"ברבעונים האחרונים התחלנו למכור מדפסות ראשונות, אחת לגרמניה, אחת בארץ לחברה בטחונית ועוד ארבע לחברות גדולות כל אחת בתחומה בארה"ב. לכל תחום יש את האינטרס שלו – חברות צרכניות חשוב להם להתקדם מהר בפיתוח, חברות ביטחוניות רוצות סודיות ויש להם נפח קטן יותר ויכולים אפילו לייצר חלק מהפרויקטים בעצמם. יש לחץ בתעשיית האלקטרוניקה לעשות דברים גמישים ופשוטים וההזרקה מאפשרת זאת. יש עניין רב בגמישות וגם אנטנות – מי שמפתח אנטנה אמם יש תוכנות שמסוגלות לעשות אנליזה ווירטואליזציה איך הדבר אמור לעבוד, בסופו של דבר חייבים לבנות הרבה אבי טיפוס מבלי להזמין בקשת רכש על כל אנטנה.
איך היו התגובות ב-CES?
העתיד מרגש אנשים, אנשים התעניינו לאן נגיע עם הטכנולוגיה, כמה חומרים נוספים נוכל להדפיס בתוך המעגל כך שבעזרת הדפסה נוכל לספק ערך, כדי להצדיק את השיטה הזו. אני מעריך שבעתיד נראה מפעלים דיגיטליים שלמים בגודל של חדר שיוכלו לייצר מוצרים שלמים או אחוז גבוה מהמוצר הסופי בשילוב חומרים רבים."
| {loadposition content-related} |
