“אחרי מלחמת לבנון השניה, הבנו שאי אפשר להסכים לאיום בלי שיהיה לו מענה ותוך שנה היינו כבר בניסוי הראשון של כיפת ברזל”

כך אמר נתן ברק, מנכ”ל חברת mPrest מפתחת ה”מוח” (מערכת התוכנה לפיקוד ובקרה) של מערכת “כיפת ברזל” במפגש העשירי של מועדון השבבים הישראלי של אתר CHIPORTAL ומגזין TAPEOUT שהתקיים השבוע בת”א

“אחרי מלחמת לבנון השניה, הבנו שאי אפשר להסכים לאיום הטילים בלי שיהיה לו מענה ותוך שנה מהיום בו קיבלנו את האישור לתחילת הפרויקט היינו כבר בניסוי הראשון של כיפת ברזל”. כך אמר נתן ברק, מנכ”ל חברת mPrest מפתחת ה”מוח” (מערכת התוכנה לפיקוד ובקרה) של מערכת “כיפת ברזל” במפגש העשירי של מועדון השבבים הישראלי של אתר CHIPORTAL ומגזין TAPEOUT שהתקיים השבוע בת”א. חברת mPrest מפתחת מערכות בקרה לארגונים אזרחיים וצבאיים וזכתה להשקעה של רפאל.

“אחרי ששלמה גרדמן ליווה אותי בתחילת דרכי לא יכולתי להגיד לו לא ובאתי למועדון השבבים.” אמר ברק בתחילת הרצאתו. גרדמן, הבעלים של אתר זה, היה החונך של ברק עם שחרורו מהצבא, מטעם התאחדות תעשיות האלקטרוניקה.  “בצבא שירתי במרכז מחשבים חיל הים שהפך אחר כך למרכז תקשוב. עבדתי עם התעשייה עוד כשהייתי שם אבל יש הבדל בין להסתכל על התעשיה מהצד של הצבא לבין להיות בתעשיה ולמכור.”

“חברת אמפרסט, גייסה 4 מיליון דולר מפיטנגו וקרנות אחרות היתה אמורה להתעסק באינטרנט אלחוטי לסלולאר. כשהגעתי להם אחרי שנתיים הם גמרו את הכסף. פתחנו חברה חדשה אמפרסט סיסטם והלכנו על כיוון חדש, הבנתו שהדבר הכי חשוב זה שיווק בינלאומי  אך כדי להגיע למובילות שוק במערכות שליטה ובקרה ידרש זמן רב ולכן ויתרנו על שליטה בחברה והכנסנו את רפאל כשחקן מרכזי עם 50% מהמניות. זו פלטפורמה שתאפשר לנו להיות מובילים בארץ ולאחר מכן גם בעולם. הלקוחות שלנו – התעשיה הבטחונית – רפאל, אלתא, מלט, אבל גם לאיתורן, חברת חשמל, וחברת בחו”ל כגון ראס הידרה הרוסית.

החלטנו שכל מה שנפתח יהיה גנרי.. אחרי שהתקנו מערכת שליטה ובקרה באיתורן בארץ התחייבנו שהם יוכלו להתקין אותו במקומות אחרים ללא מתכנת. זאת למרות שבישראל גונבים מכוניות, אך בברזיל חוטפים נהגים.

“פיתחנו תשתית גנרית למערכות שליטה ובקרה שמכרה את התשתיות לחברות זרות. אלתא פיתחה 10 מערכות שונות מעל התשתיות שלנו. MPREST  היא חברה עם חזון ועם מערכת מעולה.”
בהמשך הסביר ברק כיצד התגלגלה החברה לפרויקט החשוב ביותר של החברה האם – כיפת ברזל. “במלחמת לבנון השניה ירו עלינו ובלי שנהיה מוכנים שעטנו קדימה, היינו צריכים לעשות משהו ובתוך שנה כבר ביצעונ את הניסוי הראשון. עשינו את כל השגיאות האפשריות. העימות האחרון – מבצע עמוד ענן הבהיר לנו שלכיפת ברזל יש יתרון נוסף מעבר להגנה על האזרחים היא מאפשרת למקבלי ההחלטות לקבל את ההחלטות הנכונות ולהיערך נכון.”

“פחות משניה מרגע שגילינו את האיום שזה אכן איום, לוודא שלא יורדים על מסוקים שיכולים לעשות תנועה של טיל בליסטי. אירוע מאוד מורכב בטווחים קצרים עם זויות השפלה נמוכות מאוד. גם האויב נהיה מתוחכם. בעבר המחבלים שירו טילים היו מתחבאים בשדות. היום הם מתוחכמים, מאוד קשה לגלות אותם. סגרנו פער של המון שנים שבהם ירו עלינו ולא היה לנו מענה. באשר לשכנים שלנו – נדע לטפל בטילי בטווחים הקצרים. אנחנו נלחמים בציוד תקני בעזה שמגיע מאירן. יש אמנם ייצור עצמי בעזה וגם הרבגוניות וחוסר האחידות שלו מספקות לנו אתגרים. עם זאת אחוזי ההצלחה מאוד גבוהים כבר כיום אבל נמשיך ונשפר אותם.

בהמשך תיאר ברק את פעולת המערכת: מרגע שמזוהה האיום אנו כאמור מגיבים בתוך פחות משניה, מטרתנו היא להביא מיירט טמיר באופן בטיחותי לכדי ביות על המטרה. לכל איום אנחנו מייצרים 820 פתרונות ובוחרים את הטוב ביותר, האתגרים רבים. בעיקר עלינו להזהר לא לפגוע במטוסים ולכן במקרה של חשש כזה, מוותרים על יירוט. כאמור בתוך שנה כבר ביצענו ניסוי ראשון, לא היה הרבה ללמוד למרות שקצת נעזרנו במפתחי החץ. אנחנו היינו אחראים לנושא השוב והתקשורת. אנחנו מחוברים לכל החיישנים האפשריים של חיל האוויר. אחרי שבנינו את התמונה אנחנו מעריכים את האיומים. אם אין מספיק מיירטים לא ניירט כל מטרה או נוותר על האפשרות לשגר שני טילים מיירטים, כפי שאגב עשינו בסוללה שהוצבה בתל אביב וזאת מכיוון שמדובר בסוללה שהוצאה מניסוי וכללה גרסאות תוכנה לא בדוקות מספיק.”

“המערכת כוללת מערך מיחשוב יחיד מסוגו בארץ, עם כל ההצפנות וה-ACTIVE DIRETORIES האפשריים. כיום אנו מביאים קרון בקרה לכל סוללה, ובעתיד, הכוונה היא ללכת על מרכז בקרה ארצית כפי שאנו עושים עם אחת המערכות הראשונות שנייצא.”