הפאנל המרכזי של כנס ChipEx2017 הוקדש לטרנדים הטכנולוגיים הגדולים שיעצבו את העתיד הדיגיטלי
| מימין לשמאל: שלמה גרדמן, יו”ר ChipEx2017, חואן קורדובז, מנכ”ל Global Foundries אירופה, טיטו מנדלר, סמנכ”ל פיתוח, Centipede ןד”ר ליאוניד קרלינסקי, חוקר בכיר בחב’ יבמ. צילום: ניר כפרי |
הפאנל שנערך במסגרת כנס ChipEx2017 – הכנס המרכזי לתעשיית המיקרואלקטרוניקה בישראל הוקדש לטרנדים הטכנולוגיים הגדולים שיעצבו את העתיד הדיגיטלי. בפנל, אירח יו”ר הכנס, שלמה גרדמן, את חואן קורדובז ,מנהל הפעילות באירופה של חב’ גלובל פאונדריז, את ד”ר ליאוניד קרלינסקי ,חוקר בכיר לתחום ראייה קוגניטיבית ומציאות רבודה בחב’ IBM ואת אלברטו מנדלר, מייסד שותף וסגן נשיא לפיתוח בחברת Centipede Semi.
גרדמן פתח בשאלה מה יהיו הישומים המובילים של תעשיית השבבים בשנים הקרובות?
קורדובז, שהיה הראשון לענות, אמר: “אנו רואים גידול משמעותי בכמות מכשירי הקצה (הקליינטס) המחוברים לאינטרנט. מדובר בשוק ששוויו יגיע ל-40 ביליון דולר עד 2020. תחום מעניין נוסף הוא תחום הרובוטיקה אך הוא עדיין קטן באופן משמעותי”.
מנדלר: “לדעתי התחום החם ביותר הוא תחום האינטרנט של הדברים או כפי שאני קורא לו ה- Intelligence of Things, ומעל זה נצטרך כוח עיבוד שיגדל וידרוש תשתית BACKBONE ויכולות של הספק נמוך”.
גרדמן: מדוע אתה מכנה את ה-IOT כ-Intelligence of Things?
מנדלר: IOT” יעזור למכשירים לעשות דברים שהם לא מסוגלים לעשות היום ולכן זה הופך אותם לאינטליגנטיים. האינטלגנציה היא יכולות שהן מעבר לקישוריות, זה גם יכולות ניתוח ופעולה באופן עצמאי”.
קרלינסקי: “זה לא מספיק שתהיה גישה וקישוריות לכל המכשירים. צריך מערכות שיכולות לעבד את כל המידע הזה לתמונה אחת גדולה ובהירה. דרוש כוח עיבוד לביג דאטה ואינטיליגנציה מלאכותית שאותה מפתחים תחת מה שאנחנו מכנים למידה עמוקה (Deep learning).”
גרדמן: כולם תמיד רוצים ביצועים גבוהים, אך יש כאלה שאומרים שכיום דווקא חשוב יותר הספק נמוך ואף מחיר נמוך. מה לדעתכם האתגרים המרכזים הניצבים בפני התעשיה?
קרלינסקי: “האתגר הוא לשמור על יעילות של ביצועים גבוהים ולהמשיך להוריד את ההספק ואת המחיר הוא משמעותי. ברגע שנגיע לשם נמצא דברים נפלאים שממתינים ממש מעבר לפינה.”
קורדובז: “אני מסכים. אם אתה מסתכל מנקודת מבט של יצרן אתה רואה הרבה אתגרים כמו לספק פלטפורמת שבבים לאפליקציות של הדור הבא באופן שיהיה כלכלי. למשל 7 ננומטר – אנחנו מדברים על אתגר שיש להתגבר עליו כדי לספק את הצורך. אנו זקוקים לגישה שונה. כמה קרוב אתה למערכת? איך אתה מדמיין את מתודולגיית הארכיטקטורה שלך? איך אתה מתמודד עם הטכונולוגיה בצורה יעילה כלכלית? היכולות המוכרות שלנו מאותגרות מצד העלות הכלכלית. אנחנו מזהים את הדרישה לטכנולוגיות שונות עבור אפליקציות חדשות. האתגר הוא לא לחזור לעשות שוב את מה שעשינו עד כה. השיטות שלנו להמשיך ולהניע את ההתקדמות בתעשייה מקורן בפיתוח שיטות יצור חדשות.”
מנדלר: “אנחנו מובלים על ידי העלות וההספק של מכשירי הקצה. הקישוריות היא נושא מרכזי, אבל אנחנו צריכים להוריד מהפעילות של מכשירי הקצה ולהעביר אותה ככל הניתן לכיוון ה-BACKBONE. לכן הקישוריות צריכה להיות גבוהה, אמינה ומהירה כדי שתוכל להעביר את המידע ותוכל לקחת אחריות על עיבודו. “
גרדמן: ד”ר קרלינסקי, אנחנו שומעים לאחרונה הרבה על ההתקדמות בתחומי המציאות המדומה ((VR ומציאות רבודה (AR). עד כמה הם באמת התקדמו ואילו שימושים צפויים בהם?
קרלינסקי: כן, זה תחום שבהחלט קורה עכשיו. יש הרבה מערכות ופלטפורמות VR. התחומים האלה נמצאים בצמיחה. יש כיוונים חדשים מעבר למשחקי מחשב. לטכנולוגיה הזאת דרושים עוגנים בעולם האמיתי ויש אספקטים שמתפתחים בגזרת ריל טיים AR. ישומי מציאות מדומה צפויים להכפיל עצמם עד 2020 ויכללו תמיכה טכנית באמצעות משקפי מציאות רבודה, ישומים להגברת הבטיחות ברכב ושימושים שיסייעו להעברת הוראות מורכבות הקשורות לתפעול ולתחזוקה.”
גרדמן: מנדלר, החברה שלך מפתחת מעבדים בעלי ביצועים גבוהים. מהן האפליקציות שעבורן אתם מיעדים את המעבדים הללו?
מנדלר: “הבעיה העיקרית בתחום היא ההתמקדות במשימה אחת. מעבד נרתם למשימה ספציפית שמעסיקה אותו ומונעת ממנו פניות למשימות מקבילות. אנחנו רוצים לשפר את הפקטור המגביל הזה. למעשה, המעבדים שלנו יהיו בכל מקום כי היישומים מתפתחים וכח המחשוב הנדרש רק עולה כל הזמן.”
גרדמן: בואו נדבר על אבטחה. לפני מספר חודשים אירעה בארה”ב פריצה לאלפי מחשבים דרך טוסטר שהיה מחובר לאינטרנט. מה אתם עושים כדי להתמודד עם נסיונות פריצה וגניבת מידע דרך מכשירי קצה עם חיבור IOT?
קורדובז: “זה באמת מפחיד. יש אחריות ליצרן ולמתכנן בכל מה שנוגע לאבטחה. עכשיו קיים הרבה לחץ סביב הנושא כי עד לאותו ארוע אף אחד לא באמת חשב שצריך לאבטח גם מכשיר כמו טוסטר. מה שאנחנו עושים זה ליצור אבטחה מקצה לקצה. זה חלק מתהליך ההתבגרות של התחום. זוהי שאלת היום, כי בסופו של דבר אנחנו עוסקים בפיתוח ובשכלול של מוצרים אבל כל עוד נושא אבטחת הנתונים לא פתור אי אפשר לשחרר אפליקציות מתקדמות.
גרדמן: ד”ר קרלינסקי, מה עושים ביבמ בנוגע לאבטחת מידע?
קרלינסקי: “אני יכול לספר קצת ממה שאנחנו עושים במרכז המחקר של יבמ בישראל, בין היתר, ההזדמנות לעבוד על אפליקציות מציאות רבודה שאמורה להכיר את העולם הפיזי זהו כיוון טוב לאבטחה. זה דורש ביצוע וריפיקציה לא רק בתחום זיהוי פנים, אלא גם תוך יצירת חומות נוספות שעומדות בפני ההאקרים.”
גרדמן: לפני שנתיים דיברו על IOT והיום מדברים בעיקר על אוטומוטיב כי המספרים בתחום ה-IOT עדיין קטנים. איך לדעתכם ניתן להגדיל את שוק ה-IOT ?
קורדובז: “הצרכן מוכן לשלם את התוספת הקטנה שהיא מחיר הקישוריות, אבל יש משמעות לאיך שאנו, אנשי החומרה, תופסים את הערך של הדברים, בעיקר בנושא העלות. יש מגבלות אחרות, למשל חוק מור לא ממש תופס בתחום הזה. הפתרון שאנחנו מאמינים בו הוא סופר היי פרפורמנס FINFAT או FD-SOI. השורה התחתונה היא הספק נמוך ומחיר נמוך.”
מנדלר: “זה אתגר גדול. שאלת ה-BACKBONE וכמה מפעיליות העיבוד יהיו על המכשיר וכמה על מערך השרתים. וצריך למצוא דרך להוריד את מחיר הכניסה ליצרנים כדי שיוכלו להגיע לשוק מכשירים חדשניים רבים. אני מאמין שבסופו של היום לחיישנים תהיה קישוריות טובה והדרישה לביצועים לא תהיה אתגר גדול מדי.”
קרלינסקי: “הורדת המחיר אפשרית דווקא באמצעות שימוש בפחות חיישני IOT. המצלמה והראיה הממוחשבת ימלאו את הפונקציות שאנחנו מצפים מהחיישנים. אלה הם הדברים שאנחנו עובדים עליהם. אך הפתרון יכול לבוא גם מכיוונים אחרים.”
ה
| {loadposition content-related} |
