וגנר אמר את הדברים במסגרת פאנל במפגש מועדון השבבים הישראלי שעסק בהתפתחות האינטרנט של הדברים ( IOT )
| משתתפי הפאנל במפגש מועדון השבבים ספטמבר 2015. מימין: סטיבן מלור, רותי אדר, ערן וגנר וסשה טבק |
“לא יהיה רגע אחד שבו נגיד: הגענו ליעד ה-IOT. זהו תהליך מתמשך.” כך אמר ערן וגנר, שותף כללי בקרן ג’מיני ויזם כנס IOT Israel במפגש מועדון השבבים הישראלי שנערך לפני כשבוע בת”א ע”י Chiportal.
בפאנל השתתפו בנוסף לוגנר גם סטפן מלור, CTO של ה – IOT קונסורציום העולמי, רותי אדר, מנהלת המרכז לאסטראטגיה וחדשנות, סמסונג אלקטרוניקס ישראל, ערן וגנר, שותף כללי בקרן ג’מיני ויזם כנס IOT Israel, סשה טבק – יזם ומנכ”ל קהילית IOT Israel MeetUp.
המנחה, שלמה גרדמן, פתח בשאלה זהה לכל המשתתפים, וביקש את הערכתם על לוח הזמנים של אימוץ טכנולוגיות ה-IOT ?
לדברי וגנר, 75 אחוז מכלי הרכב בעולם המערבי הם כבר מחוברים. גם אם כרגע זה באמצעות סלולרי ו-GPS. שאר המכשירים מתחילים לדבר ביניהם יותר ויותר.
מלור: “לא ניתן לענות על שאלה כזו, מכיוון שאין הגדרה מוסכמת על פירוש המילה “אימוץ”, וכיצד יתפתחו הדברים בעולם שבו כמות עצומה של התקנים מדברים אחד עם השני. “אנחנו מחפשים דוגמאות לחברות כמו שראינו פה הערב, שהן חשובות אבל קטנות יחסית. ההשפעה מתרחשת כל הזמן סביבנו, באופן איטי אך מוחשי, ויום אחד מבלי שנשים לב נמצא את עצמנו בעולם שונה שלא ניתן לחזות כיצד הוא ייראה, כי הגדילה של התחום תוליד תרחישים ורעיונות חדשים”.
לדבריה של רותי אדר, סמסונג נמצאת במצב של להשפיע על העתיד ולא רק לחזות אותו. סמסונג מוכרת 660 מיליון התקנים דיגיטליים בשנה. ב-CES ניתנה הצהרה שעד 2020 כל המכשירים הללו יהיו חכמים ועם יכולות IOT.
לדברי סשה טבק, ישראל תהיה מובילה בתחום ה-IOT, שכן קהילת המפתחים מתוכה בתחום זה היא בין הגדולות ביותר והפעילות בקהילה היא רחבה.
בהמשך שאל גרדמן את מלור מה עושה הארגון שלו על מנת לקבוע סטדנרטים לתחום ה-IOT.“
לדברי מלור, לא חסרים סטנדרטים. “השאלה היא לא איזה סטנדרטים יש לנו אלא אילו סטנדרטים מתאימים לאיזו תעשייה. מטרתנו היא לאפיין תעשיות שונות באופן ורטיקלי ואת הצרכים והדרישות של כל אחת מהן. כלומר – לייסד אבות טיפוס של ארכיטקטורת רשת ולזהות אילו סטנדרטים הם אפשריים ונגישים לכל אחד מהם. לאתר מה חסר ומצד שני מה נדרש, והיכן. זה בסדר שיהיו 82 סטנדרטים כל עוד הם מדברים ביניהם. זה לא בסדר שיהיו מעט מאוד סטנדרטים שלא מדברים ביניהם. את הסטנדרטים לא צריך לספור”.
גרדמן: ערן, אתה עוסק בחברות IOT. האם אתה צופה שנראה הרבה חברות חדשות בתחום? מדוע זה מעניין את קרנות ה-VC?
וגנר: “לתחום ה-IOT יש הזדמנות להמציא מחדש הרבה דברים. רותי, לדוגמא, עובדת אצל ענקית מוצרי צריכה טכנולוגיים שהקימה בארץ זרוע על מנת חיפוש חידושים בישראל בתחום. בישראל לא נעשה הרבה בתחום המוצרים האלקטרוניים וכעת יש הזדמנות חדשה גם לאנשי תוכנה/חומרה ולאנשי IOT כמו אלה שבארגון של סשה טבק לעשות את זה בתחומים שונים”
גרדמן לאדר: אמרת שלסמסונג יהיו מיליארד יחידות מוצרים עם תקשורת IOTעד 2020. האם המוצרים ידברו עם מוצרים של חברות אחרות? מה החזון של החברה בנושא?
אדר: “העולם לא יכול להסתמך על יצרן אחד. עלינו לקבל אינפורמציה ממקורות ויצרנים שונים, מידה אחת לא מתאימה לכולם. עלינו לוודא שמשפחת הפתרונות שלנו תאפשר לכל המוצרים לדבר אחד עם השני. החזון שלנו להשיג תקשורת בין כל המכשירים, לייצר מערכת של מודלים לגוונים שונים של מכשירים כאלה שמאפשרים לכל העולם לעבוד ביחד ולשפר את איכות חיינו”.
השאלה הבאה הופנתה לטבק: ספר לנו על איגוד ה-IOT בישראל הכולל 3,000 סטארטאפיסטים
“בישראל יש קהילה תוססת של מפתחים שהיו להם רעיונות לסטארטאפים בתחום ה-IOT, שיש להם רעיונות או שיהיו להם. אני מאמין שנגדל אפילו ל-5,000. המטרה שלנו היא לתמוך בקהילה, שתמשיך ותנצל את היותה של ישראל אומת סטארטאפ גם בתחומים הללו.”
ושוב שאלה זהה לכולם: ” אחד האתגרים הגדולים הוא אבטחה. כל כך הרבה מכשירים לא מאובטחים מחוברים לאינטרנט עלולים לגרום בעיות?”
מלור: “אבטחה היא אכן אתגר גדול, אגב לא רק בחיישנים אלא גם ובעיקר בתקשורת. המפתחים צריכים לעשות הכל כדי שהמערכת כולה תהיה מאובטחת. חייבים להבטיח שאבטחה תהיה מרכיב בסיסי בכל ארכיטקטורה שאליה יתחברו דברים. טים ברנדס לי, מפתח פרוטוקול האיטנרנט שעבד עבור מאיץ החלקיקים בסרן התכוון רק לפתח כלי לתקשורת בין מרכזים שונים של הארגון, אבטחה לא היתה בשיקולים שלו. אמנם המפתחים ישתדלו ככל האפשר אבל ברור שמשהו יקרה, ואנחנו צריכים ללמוד מענף התעופה – כאשר קורית תקלה, לחקור אותה לעומק ולמצוא את שורשיה ולטפל בהם כדי לדעת בדיוק מה לעשות כדי לתקן את המערכת. המטוסים נהיים בטוחים משנה לשנה, וכך גם האינטרנט של הדברים תהיה בטוחה יותר משנה לשנה.””בישראל יש התמחות גדולה בתחום הסייבר צריכים לדאוג שהתובנות הללו יוחדרו לתוך הארכיטקטורות המפותחות כעת.”
אדר: “יש הבדל בין אבטחת IT, אבטחת האינטרנט הרגילה ואבטחת ה-IOT. אם פועלים מול מחסד נתונים, וישנו צורך בזיהוי אפשר לחכות כמה שניות, אם רכיב במכונית שלי או במשאבת האינסולין שולח חיווי של תקלה אינני יכולה לחכות. מדובר בחפציפ פיזיים, שחלקם נמצאים בתוך הגוף וזו סוגיה אחרת לחלוטין של אבטחה. כמובן שחברות המתמחות באבטחה יצטרכו לקחת את זה על עצמם אבל מדובר בדברים שונים לחלוטין מאשר הם עשו ב-8200 באבטחת נתונים.”
וגנר: “כדי שנוכל לפחד שמישהו יפרוץ למד הסוכר ולמזרק האינסולין המותקנים בגופי, קודם כל צריך לתכנן את המכשירים הללו שיוכלו לשרוד זמן רב בתוך הגוף בלי שיהיה צורך להוציא אותם ולהחליף את הסוללה. אחד הגורמים המגבילים הוא צריכת החשמל. האנשים היושבים כאן בקהל כל אחד מהצד שלו מפתח צעד קטן בכיוון.”
בהכנת הכתבה השתתף גם אלעד קינן.
| {loadposition content-related} |
