"הצרכן ירצה להשתמש במציאות רבודה, רק אם היא תכנס לתוך משקפיים קלות, שניתן לחבוש כל היום."

כך אמר ד"ר עופר שחם, מנהל פעילות הסיליקון של פייסבוק במטה העולמי של החברה בקליפורניה במסגרת מפגש מועדון הסיליקון

"הצרכן ירצה להשתמש במציאות רבודה, רק אם היא תכנס לתוך משקפיים קלות, שניתן לחבוש כל היום." כך אמר ד"ר עופר שחם, מנהל פעילות הסיליקון של פייסבוק במטה העולמי של החברה בקליפורניה בהרצאה שנשא במהלך מפגש מועדון הסיליקון שהתקיים השבוע במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בארגון חברת ASG
את הרצאתו פתח ד"ר שחם בדוגמאות לשימושים שהמשתמשים של פייסבוק יהיו מעונינים לפתח והאתגרים שעומדים בפני החברה בבואה לאפשר זאת, כמו גם כמה מהדרכים שבהם חושבים בפייסבוק אודות הדרך לפתור את האתגרים וכמו כן מה הם מבקשים מתעשיית השבבים הנדרשת לספק את אותם פתרונות.

"אתה הולך במקום חשוך, היה נחמד אם תוכל להדליק את האור רק בשבילך – כך שתוכל לראות באמצעות המשקפיים לאן אתה הולך." דוגמה נוספת לשיפור אפשרי של חוש הראיה הוא האפשרות להפוך דברים שנמצאים במציאות ורואים אותם דרך המשקפיים ברורים יותר או גדולים יותר.

דרישה אחרת היא למשל לקיים מפגשים וירטואליים בין אנשים מכל קצות העולם, למשל אני גר בקליפורניה אבל המשפחה בישראל אם אני בגרנד קניון אני רוצה לשתף את החוויה ורוצה לראות את החברים שלי מדברים איתי מאמצע שום מקום. עוד דוגמה. יהיה נחמד כשאני נוסע בכביש מהיר במדינה זרה שאוכל לראות את השלטים מתורגמים, וכמובן אני מכיר הרבה אנשים אבל לא מצליח לזכור את כולם. טוב שהמשקפיים יוכלו להזכיר לי מי זה ומתי נפגשנו לאחרונה. כאמור כל הדברים הללו צריכים להכנס לתוך FORM FACTOR שלא יפריע למשתמש.

האתגרים הנדרשים הם בין היתר לשפר את יכולת ראית המכונה, כך שאם נסתכל על עצם וירטואלי מסויים בעולם האמיתי, הוא תמיד יהיה באותו מקום ולא יצוף כשנפנה את ראשנו. התבונה המלאכותית נדרשת כדי לפצות על הזזת הפנים. כמו כן נדרש לבצע רינדור של התמונה מחדש עם כל תנועה. אני גם צריך להבטיח שכל המידע שאני רואה יהיה מאובטח. צריך לחקור יותר את תחום לימוד המכונה, ולבחון כיצד יוכל הסיליקון לעזור לנו.
אני יודע שהבקשות שלי גדולות מדי על היכולת שניתן להכניס לתוך זוג משקפיים מבחינת המשקל, והחשש מהתחממות. לכן צריך לפתור בעיית אילוצים. כידוע כוח משמעותו כמה פעולות אני עושה שניה כפול האנרגיה שאנו מוציאים על כל פעולה. האנרגיה היא המגבלה שלנו ולכן אנחנו יכולים לשלוט רק ברכיב של כמה פעולות אני עושה לכל יחידת אנרגיה. צריך למצוא את השילוב שיתן את מינימום האנרגיה לכל פעולה. יש שני רכיבים שדורשים אנרגיה – האחד הוא המיחשוב, והשני – הדורש הרבה יותר אנרגיה – העברת הנתונים. לכן אנחנו מחפשים מיחשוב זול ככל האפשר ומנסים למזער את כמות הנתונים העוברת בתקשורת. מצד שני, לא כל המיחשוב צריך להתבצע על המשקפיים יש כוח מיחשוב בטלפון שבכיס של כל אחד מאיתנו וכמובן בשרתים שלנו (של פייסבוק). צריך להתחשב בשיהוי."

בהמשך הציע ד"ר שחם ארכיטקטורה ל-SOC שתאפשר ביצוע המטלות הללו בצריכת אנרגיה מינימלית. "נדרשת יחידה שמתאימה לצרכים הללו מבלי להעביר נתונים הלוך וחזור. לשם כך נדרש שיפור דרמטי בתחום הסיליקון." אמר ד"ר שחם.

לסיכום, הוא אומר שיכולות הAR יאפשרו ממשק משתמש חדש לחלוטין מול המיחשוב, שעדיין יש להמציא אותו, כמו שבעבר עבדנו עם מקלדת ועכבר, ואחר כך עברנו לממשקים במאצעות הטלפון הנייד, כך יידרש לפתח ממשקים חדשים.