הקרנות מסתכלות עכשיו על תחומים אחרים

כך אמר ניר סבר, סמנכ"ל תפעול בחברת טהוטי נטוורקס, במהלך פאנל שכותרתו "המרכיבים החיוניים להצלחת חברת פאבלס" במסגרת המפגש העשירי של מועדון השבבים הישראלי שארגנו אתר Chiportal וכתב העת Tapeout לקראת סיום שנת 2012

הקרנות מסתכלות עכשיו על תחומים אחרים ולכן יש למצוא מקורות מימון אחרים לסטארטאפים בתחום הפאבלס. כך אמר ניר סבר, סמנכ"ל תפעול בחברת טהוטי נטוורקס, במהלך פאנל שכותרתו "המרכיבים החיוניים להצלחת חברת פאבלס" במסגרת המפגש העשירי של מועדון השבבים הישראלי שארגנו אתר Chiportal וכתב העת Tapeout לקראת סיום שנת 2012

בפאנל השתתפו בנוסף לסבר גם איציק קירשנבאום, יו"ר חברת סיקלו, יאיר שוהם, שותף מנהל, אינטל קפיטל, מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ ואהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן פיטנגו ששימש עד לאחרונה יו"ר איגוד תעשיות הייטק.

מנחה הפאנל, שלמה גרדמן: ראינו חברות שפיטרו מאות עובדים, האם מאוד קשה להקים חברת פאבלס בישראל? אולי דווק אעכשיו זה הזמן כשיש כל כך הרבה עובדים פנויים?

אהרון מנקובסקי: "טקסס אינטבסרומטנס ופריסקייל פיטרו אנשים שמתכננים שבבים. דווקא האנשים הללו שהצטרפו לחברות רב לאומיות וחשבו שבזה סיימו את הקריירה שלהם, ופתאום עכשיו הם נדרשים לחשוב על פרנסה, ואולי זה באמת הזמן להקים את החברה שלי לגייס כמה אנשים ונעשה את מה שאנחנו ויודעים לעשות."

יאיר שוהם:  קשה מאוד לגייס כסף כדי להקים חברת פאבלס. לסקיפיו היה קשה לגייס כסף למרות שגייסה צוות מעולה.

גרדמן: למרות הקשיים החלטתי לצאת לדרך. למי צריך לפנות כדי להשיג מימון ראשוני?.

סבר: " אף פעם לא הקמצתי חברה אבל אני חושב שיש שינוי מהותי שקורה ונובע מהעלויות הנדרשות  מי האנשים שאתה מצפה מהם שישימו את הכסף. אם הייתי מקים לא הייתי הולך למודלים הרגליםי של גיוס כסף. הקרנות מסתכלות על תחומים אחרים שנראים להם יותר סקסים מאיתנו אלא במקום שבו יהיה לנו ערך מוסף לכסף – שותפים אסטרטגים שיעזרו לי להביא את המוצר לשוק, לייצר אותו, ספקים של כלים, ספקי פרוסס, חברות פאב, הקונה הפוטנציאלי של החברה שלי – מקום שבו הייתי צריך לחפש את הכסף לפני הקרנות.

השאלה הבאה הופנתה מישל היברט.  "כמנכ"ל מתימו"פ אתה מייצג את המדען הראשי, אולי בשלב הראשון של החברות דווקא הממשלה מספקת אלטרנטיבות מימוניות?

היברט: אני נציג של גוף סמי ממשלתי. מתימו"פ מהווה זרוע בינלאומית של המדען הראשי, הפועל מלבדנו גם מספר מסלולים: החל מ'תנופה' המספק תמיכה בתוכנית עסקית דרך מסלול החממות שם יש מעט חברות המייצרות שבבים אם כי נושא זה טעון שיפור. ועד מסלול מגנ"ט. במסגרת מגנ"ט הסתיים לאחרונה פרויקט אלפא שעוסק בתחוםה שבבים וכעת ממשיך לרוץ פרויקט מטרו 450. בנוסף למסלולים הללו יש את מענקי המדען הראשי העיקריים. צריך לנסות להכנס לתוכניות הבינלאומיות שבהן אנחנו (מתימו"פ) מחברים חברות לשותפים הבינלאומיים  אמנם מדובר מימון יותר נמוך כי אנחנו מצפים להשתתפות של החברות משני הצדדים, אלב אם זה טוב לטאואר ג'אז ולרנקום, אני חושב שזה מתאים גם לכם."

בהמשך התייחס היברט ספציפית לסין, שהסחר איתה עמד במרכז המפגש הקודם של מועדון השבבים, בספטבמר: "בסין אנו מקדמים היום כ-10-15 פרויקטי םחדשים דו לאומיים כל שנה. זו הזדמנות יפהפהיה כי בצד הסיני יש פוטנציאל אינסופי." סיכם היברט.

אהרון מנקובסקי: "אנחנו בפיטנג מאמינים גדולים בחברות פאבלס, הוכחנו זה בהשקעות כולל אצל אריאל מייזלוס. בקרן פיטנגו 6 אנו מוכנים להשקיע בכל חברת שבבים מעיניינת בשלבים הראשונים. כך לדוגמה השקענו בסלנו, ויש לנו עוד כמה חברות שבבים. הבעיה בשבבים היא שיש רוח נגדית חזקה מאוד בכל העולם, שלא בצדק. נוצרה תפיסה שצריך 100 מיליון דולר לחברת פאבלס, זה לא נכון. אפשר לעשות חברת שבבים ב-50-60 מיליון דולר. היום כדי להקים ולנהל חברת אינטרנט מצליחה נדרשים מאות מיליוני דולרים. האקזיטים הכי משמעותיים היו אלו של חברות שבבים. נכון שאריאל אמר שהרף היום הרבה יותר גבוה. ב-40 השנה האחורונת הטכנולוגיה עשתה קפיצות דרך והיום כדי לבוא עם משהו משמעותי צריך להשקיע יותר כי את כל הרעיונות הקלים כבר מימשו. אני חושב שהיום התפיסה שאין כסף לשבבים מהווה בעיה קשה. אני חושב שהולך יותר מדי ככסף לאינטנרט ומיזמי אינטרנט נופלים כמו זבובים. גם נושאי ביניים כגון אבטחה בתשלום אלקטרוני יחייב שילוב של חומרה ותוכנה."

גם יאיר שוהם מייצג כיום את המשקיעים הפוטנציאליים במסגרת תפקידו באינטל קפיטל: "כיום אני באינטל וכידוע לכם קודם הייתי בג'נסיס. אני מפנה אתכם לדודי באום מנכ"ל SCKIPIO.  דודי בסופו של דבר גייס כסף מקרנות. למרות המודלים החדשים אני חושב שהמקום לגייס כסף זה כן מהקרנות. אם הסיפור של היזמים מספיק מעניין יימצא כסף. נכון שיותר קשה היום לגייס, אך לא בלתי אפשרי. המשקיעים יוכלו ללוות את החברות, להביא אותם לבשלות ועדיף בצצורה שכמו שדודי עשה, להביא מספר גופים בו זמנית. נכון שזה יותר קשה אבל ברגע שבנית את המבנה, יש שלושה גופים שמלווים את החברה לאורך זמן. בכל אופן  מי שבונה את החברה זו ההנהלה.

קירשנבאום: יש בעיה להשיג כסף אבל זו הבעיה הקלה יש בעיות מסובכות יותר, אבל מכיוון שאעו כסף בארץ לשבבים, רוב היזמים מראש לא מתחילים. הסכומים כבר לא משנים, כי בארץ אין תשיות לקרנות שיכולות לספק 60 מיליון דולר. גם ככה מספר הקרנות מצטמם והיזמים בורחים מהתחום כי הם חושבים על הגיוס השני והשלישי. הם מבינים שאחרי הגיוס הראשון הם נהיים עבדים לפרויקט ואין להם אפשרות לחזור ולכן אם הם נתקלים בקשיים הם פשוט לא מקימים את החברות.

קירשנבאום פסימי: "אני לא רואה את המצב בארץ משתנה. גם האווירה בעמק הסיליקון גרועה כרגע אבל שם זה יפתר. בארץ מאגר הכשרונות מוגבל, אחרי שחפרת קצת אתה מגיע לשכבות שהן בעלות משיכה פחותה לתחום ואנשים בורחים משם. גם בגלל שאנחנו שוק לא תחרותי – המשכורות גבוהות ולא סבירות ומי שאשם בזה אלו אינטל ו-TI שעכשיו אכלו את מה שהם בישלו. לא יכול שמאז שנת 2000 דולרית המשכורות עלו כמעט ב-30%.  חוסר התחרותיות גורם לזה שאנחנו רואים גלי פיטורים. יש קצת מזל, כי ברודקום נכנסה לפה, גם לא כולם רוצים לעבוד בחברות רב לאומיות. בסוף היזמים הטובים בורחים לאינטרנט ולתחומים אחרים ומרדדים עוד יותר את השכבה.בשביל פאבלס צריך בין 50 ל-100 מיליון דולר ולכן הקרנות דורשות שנראה להם שוק של מיליארד דולר, אם לא נוכיח זאת אף אחד לא יתן כסף".

ניר סבר, כאלוף הטייאפאוטים בישראל – כמה עולה לעשות צ'יפ?

"הצטרפתי לחבברה בה אני עובד כיום שהיא היתה בנסיגה,  החברה מפתחת בצ'יפים לאינרטנט מהיר. אבני המפתח לתכנן שבב  במחיר נמוך היא קודם כל בגודל הצוות. יש צורך להקים צוות קטן וצנוע. אם אי אפשר לפתור בעיה בעזרת מאה אנשים נסה בעזרת עשרה. מילת המפתח –צניעות. גייסתי אנשים הרבה יותר צנועים, מהנדסים בינוניים עם מעט נסיון שחשבו שמגיע להם שכר בשמים. אפשר למצוא אנשים היום מצוינים, אולי יותר מבוגרים אולי קורות החיים שלם נראים לא הכי סקסיים. אבל יודעים את העבודה.  יש גם צורך במיקוד. חברות חשבו לגייס את כל הדיסציפלינות הרלוונטיות למוצר. זו שגיאה חברה צריכה לדעת מה הליבה שלה ולהחזיק את אלו שיוכלו לבנות את הליבה. כל מה שלא שייך לליבה – לקנות.
בנוסף, הדרך לנצח זה לא למצוא את התהליך הכי מתקדם אלא את תהליך הייצור הכי מיושן שאפשר שבו אפשר לממש את השבב במחירים שפויים. פיתחנו שבב לבקר 10 גיגה אתרנט. מייצרים ב-65 ננומטר, ולכן עלות הייצור שפויה. צוות הפרויקט מנה בין 2 מהנדסים בתחילתו ועד חמישה בשיאו. במשך שנה וחצי עד שהגענו לסמפלינג, עלות המהנדסים 750 אלף דולר. על IP, יחסית יקרים. לא התפשרתי על איכות. הכי זול מבחינת שטח והרספק. הוצאנו עוד 750 אלף דולר. קבלנים – אני מאמין בשימוש בקבלני חוץ. כל הקבלנים ביחד 650 אלף דולר כולל אימות, מימוש פיזיקלי, בניית כרטיסים, אבטחת איכות תוכנה."
"אני לא יכול להרשות לעצמי שלא לעשות טייפאאוט מוצלח. השיטה – בדיקה טובה בסביבת ורפיקציה טובה,  FPGA ושאטל. בסך הכל 400 אלף דולר כולל תכנון ואפיון של המערך, בדיקה, כמה מאות דוגמיות. סך הכל עד עכשיו 2.55 מיליון דולר עם שבב שמתאים לייצור המוני ועלות ייצור של כ- -500 אלף דולר ללוט ראשון, סכום שכוסה במלואו על ידי מכירות 60 אלף השבבים. זה עלות של פרויקט מסוים, חברה צריכה כמה פרויקטים, יש עלויות שיווק, מכירות, תערוכות. הצ'יפ שלנו הוא צ'יפ שהוא סטנדרט ןלא היינו צריכים לחקור ולהתנסות.

יאיר שוהם הביא כדוגמה שלוש חברות שבבים שגייסו והצליחו: "יריב מלמד, שלמה גדות ודודי – שלושתם באו עם פרויקטים טובים. גם אצל דודי וגם אצל רביב, בנו תקציבים שאומרים שאנחנו צריכים עשרות מיליוני דולרים. אלו לא אנשים בזבזניים. הם הלכו למודל של מספר גופים שממנים אותם. זה קשה אבל אפשרי אם הפרויקט מספיק מעניין אם האנשים מספיק טובים, מימון יימצא. אני חושב שהאנשים פסימיים.

אהרון מנקובסקי: "כשמסתכלים מהנדסי VLSI לנפש – הריכוז הגבוה ביותר בעולם.  כמות הקרנות ירדה ובשבבים עוד פחות . זה המקום שבו המדינה צריכה לטפל בכשל שוק. אם יש פה כזה טלנט אם המדען הראשי היה לוקח שליש מתקציב המדען הראשי 100 מיליון דולר כל שנה , להגדיר אותו לשבבים."

היברט: "יש הליכים תחרותיים בחממות. הייתי שמח אם חברה כמו אפלייד או אינטל או אפילו שילוב של חברות יכולות לגשת למכרז, להקים חממה רק לשבבים ואני מבטיח שהמדען ישמח לפתוח חממה כזו."

מנקובסקי: אני לא חושב שהיזמים ירצו ללכת לחממה. מוצר שהתחיל למכור, המדען לא צריך לתת לו גרוש אלא רק למוצרים פורצי דרך. אם יהיו תקציבים בסדרי גודל של  100 מיליון דולר, הרבה חברה שעובדים היום באינטל, יקחו את הסיכון."

גרדמן: אולי הבעיה בחדשנות. שמעתי את אחד המשרדים המובלים לפטנטיםש הם  רואים ירידה במספר הפטנטים בשניםה אחרונות."

סבר:  "ההרגשה שלי שחברה צעירים שגומרים את האוניברסיטאות פונים היום לתוכנה הרבה יותר מחומרה. לתעשיה שלנו יש שם של מזדקנת. זה חלק מהעניין לא שאין אנשים כישרוניים. הטלנט הולך למקום אחר.

מנקובסקי: יש בעיה מאוד קשה, אם הפקולטות להנדסה היו משאירות את אותו רף כניסה של לפני 6 שנים השנה הם לא היו מצליחים למלא את הפקולטות. מספר התלמידים שלומדים 5 יחידות מתמטיקה הולך וקטן.

גרדמן: יש לנו יזמים בקהל. תנו 3 טיפים ליזם מה הוא צריך כדי לצאת לדרך?

מנקובסקי: הדבר הכי חשוב זה ללכת על רעיון פורץ דרך אמיתי יש הרבה מדי רעיונות של ME TOO. היום גם הקרנות הבינו שצריך פרויקטים. אקזיטים קטנים לא עושים לנו את העבודה.  דבר שני – אם מרכיבים צוות רציני, לא רק טכנולוגי אלא גם צוות עסקי,  מצליחים. טכנולוגיה בינונית עם צוות מדהים יכולה לעשות עבודה מדהימה. טכנולוגיה מדהימה עם צוות חלש – תיכנס לקיר. אם תענה על שני אלו הסיכוי לגייס כסף מאוד גדול.

היברט: "איכות הצוות היא פרמטר מפתח בתהליך, המשלים הוא כמובן הטכנולוגיה, נקודה נוספת היא להרים את הראש מעל המים ולחפש הדמנויות שבהם אתה יכול להצטרף לשותפים גם מעבר לים. אנו פועלים לחבר כל שנה כמאה פרויקטים דו לאומיים. זה פשוט טוב לתעשיה הישראלית."

קירשנבוים: "זה מתחיל ברעיון, חפשו בעיה אמיתית. ההגדרה של בעיה אמיתית היא שיש בה הרבה כסף. חישבו על משהו שמייצר כסף לא שחוסך כסף. אם הצוות לא טוב אל תתחילו. יש פרדוקס: תחשבו מה תריך בכל זמן של ההקמה ותחשבו איך ללכת עם הראש בקיר."
סבר: בנושא של שותפויות צריך מהתחלה לחשוב על השותפים, הם מקור לכסף, לטכנולוגיה, לערוצי שיווק ומכירה, לחשוב על השותפים האסטרטגים מלכתחילה.

שוהם: צריך לחפש שוק גדול, משהו אמיתי, אני פחות מחצי שנה באיטנל אבל אני רואה את היכולות של שותף כמו אינטל מה שהו אמביא בצד של עזרה לחברה להתרומם. מאו דחשוב לעניין את השותפים הגדולים ברגע שיש לכם את המשען מאחוריכם כיזמים זה  לא פותר הכל אבל זה לוקח נטל לא מבוטל מהכתפיים שלהם."

מנקובסקי: חתירה למגע עם לקוח – הכי מוקדם שאפשר.