שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות-תרשיחא: פעם הפגנו בדרישה לסעד היום אנחנו דורשים הייטק

בוחבוט אמר את הדברים במפגש מועדון השבבים הישראלי, בפאנל שעסק בפוטנציאל הגליל בתחום ההייטק. בפאנל השתפו גם אורי אגמון – מנהל עמותת יזמות לאומית 2020, ענת כהן – מנהלת מרכז הפיתוח של סנדיסק בתפן ועימאד תלחמי, יו"ר באבקום.

שלמה בוחבוט ראש עיריית מעלות-תרשיחא: "פעם הפגנו בדרישה לסעד היום אנחנו רוצים להביא הייטק" בוחבוט אמר את הדברים במפגש מועדון השבבים הישראלי, בפאנל שעסק בפוטנציאל הגליל בתחום ההייטק. בפאנל השתפו גם אורי אגמון – מנהל עמותת יזמות לאומית 2020, ענת כהן – מנהלת מרכז הפיתוח של סנדיסק בתפן ועימאד תלחמי, יו"ר באבקום. את הפאנל הנחה שלמה גרדמן, מנכ"ל ASG, ויו"ר מועדון השבבים הישראלי.

"אני ראש עיר ותיק מאוד, הותיק ביותר בישראל, ליוויתי את ההתפתחות של ערי הפיתוח, היום אני מנסה לבדוק איך משנים את התדמית של היישובים שלנו שלצערנו מקבלים ביטוי רק כשיש בעיה, אבל אנשים לא באים לעומק ורואים שהיום אלו ערים של התפתחות וחוכמה. "

"פעם היו יוצאים להפגנות תנו יותר צמיחות סעד ותחזקו תקציבים, היום זה עולם אחר היום ערי הפריפריה רוצים כבישים מהירים כביש 6 לשלומי רכבת לכרמיאל. העזיבה בגליל גדולה – גם של יהודים וגם של ערבים. יש 1,300 סטודנטים מהגליל שלומדים בכל מערכות ההשכלה הגבוהה בארץ. לצערנו הם נשארים במרכז הארץ. מי שצריך לדאוג למלגות אלו ראשי הרשויות במרכז כי אנחנו לוקחים אותם ל\למוד בטכניון, הופכים אותם למהנדסים והם עוזבים. אנחנו צריכים הייטק."

"נתניהו אומר שאנחנו מדינת הייטק וסטארטאפים אבל אם נמשיך בדרך אולי ההסטוריה תגיד שפעם היו סטראטאפים והייטק בארץ. יש פחות מהנדסים. הצעירים הולכים ללמוד יותר עריכת דין ולא הולכים להנדסה. בערי הפריפריה יש איכות. תלחמי נתן דוגמה איך אפשר להקים עסקים טובים ולהרוויח. הרבה אנשים מבוהלים מהבקשה שלנו להקים מפעלים, חושבים שאנחנו רוצים תרומות. באנו לממשלה ואמרנו תנו עדיפות לאומית אנחנו מקימים איזור תעשיה חדש יחד עם כפר ורדים, רוצים מענק של 38% שהממשלה תאפשר לנו לתת הנחות משמעותיות בארנונה. כל מי שועסק בהייטק פניו צריכים להיות לגליל.

"אגמון – בעברי איש צבא, מפקד אוגדה משורינת, תא"ל במילואים מדור יום כיפור. השתחררתי ב-1994. מצאתי את עצמי זמן מאוד קצר אחרי זה סמנכ"ל של חברה בשם מרקורי ותוך 3 חודשים קראו לי למועצת המנהלים ואמרו רוצים שתהיה המנכל. אמרו לי אולי תגיע למכירות של 100 מיליון דולר, עזבתי את החברה לאחר חמש שנים לאחר מכירות של מיליארד דולר. אחרי זה ניהלתי גוף גדול של תעשיה ביטחונית של 1,400 עובדים והמשכתי בתפקידי ניהול. גרתי בכוכב יאיר, לפני 12 שנה הילדים גדלו החלטנו לעבור לגליל. מצאתי משק ברמות נפתלי, התחלתי לגדל ענבים, להיות חקלאי אבל במקביל עושה פעילות. ראיתי שאנשים שם מגדלים תפוחים והנכדים בכלל לא שם אלא בבוסטון.
פגשתי את אראל מרגלית שהיה לו חזון להקמת שבעה איזורי פיתוח שיתמחו בתחומים מיוחדים. החזון אומר – בואו ניקח שבעה איזורים בארץ שיאופינו על ידי חברות מחקר ועובדה משותפת עם ראשי המועצות והאשכולות, וניקח את היתרונות האיזוריים ונפתח אותם. שלושה מתוך האזורים הללו נמצאים בגליל: גליל מערבי, כרמיאל, גליל מזרחי. לדוגמה כרגע עובדים בצורה אינטנסיבית על הגליל המזרחי כאיזור הפודטק הישראלי. אני בסך הכל שישה שבועות בתפקיד. גם בהם אני רואה התקדמות משמעותית.
ענת כהן, מנהלת מרכז הפיתוח של סנדיסק בתפן: "לפני 26 שנה כשהתחתנו החלטנו שאנחנו רוצים לגור בגליל, בגיל 14 עברתי לגליל לאחר שאבי שלי היה ממקימי בנה ביתך של רפאל בגליל. זו היתה תקופה שההייטק היה בתנופה. לאחר מספר שנים עברתי לדיאלוג'יק בתפן, בעלי עבד ביבמ בתרדיון. בפעם הראשונה שהיה משבר יבמ סגרה את האתר וכך עשתה גם איניטל שרכשה את דיאלוג'יק. בעלי חזר לעבוד בחיפה לפני שנתיים כשהתחלתי את התפקיד בתפן, היתה זו סגירת מעגל."
"היו המון יוזמות לאורך השנים להבאת עוד הייטק לגליל אך היוזמות לא שורדות. זה נובע מכמה גורמים. ראשית צריך ללמוד כיצד להתנהל כסייט בפריפריה. כשאתה מנהל אתר בפריפריה חובת ההתחברות לאתרים המרכזיים חלה עליך. אם אתה רוצה לקיים אתר בצפון ולהחזיק אותו צריך להבין שחלק מהנסיעות והתחברות ויצירת הקשר חלה עליך. כמובן יש את הבעיה האובייקטיבית – תשתית כבישים רעועה. כשבאתי לגור בגליל הממשלה נתנתה עידוד לצעירים לגור בגליל ביישובים קהילתיים והיום זה מאוד יקר עבור זוגות צעירים."

עימאד תלחמי, יו"ר באבקום: "הרבה אנשים אומרים תשמע, זה נחמד, אבל האם אין בעיה של העסקת יהודים וערבים ביחד ואתה הוכחת שאפשר אחרת. זו דוגמה ייחודית או שגם חברת הייטק רגילה יכולה לעשות את זה."
"אני חושב שהמציאות מכתיבה לכולנו דברים אחרים. המדינה שמה דגש שחברות הייטק לא יברחו מישראל, כי יש מחסור אדיר של מהנדסים. בנקודת הזמן הזו 10,000 והמחסור יגדל בכל שנה בעוד כמה אלפים. הממשלה פתחה אפשרות ליבא מהנדסים זרים – הודים וסינים כדי לפתור את הבעיה כדי לא לפגוע בתמ"ג של המדינה אבל הדבר פוגע במקומות אחרים. אני אומר דווקא בזכות הגליל אנחנו חייבים להביא את הפתרון הזה. אם יש מחסור בואו נפתח את הגליל ונתחיל ללמד כמה שיותר ונייצר את מהנדסי העתיד, בגלל המחסור היזמים יגיעו לשם."
"אקדמאים ערבים התקשו למצוא עבודה בתחומים כגון משפטים, עבודה סוציאלית והוראה, שלא לדבר על רופאים ורוקחים. מהנדסים בטכניון היו חסרים ובשנים האחרונות מהנדסים ערבים שסיימו אלקטרוניקה, פיזיקה ועוד בטכניון מתקבלים בברכה. אם זה המקום היחיד שבו יש הצלחה, הבנו שצריך לעודד נוער ערבי ללמוד הנדסה, כדי להגיע למאה סטודנטים חדשים בכל שנה, לקחנו מאה סטודנטים שלא יכלו להכנס בגלל הפסיכומטרי הנמוך ובעיות סוציו אקונומיות, עשינו להם מכינה, עזרנו להם לשפר את הפסיכומטרי, ותשעים אחוזים מהם יכולים להתקבל לטכניון. עשינו פיילוט בשיתוף עם תוכנית נעם נוער ערבי מצטיין. זו השנה שלישית לתוכנית וכל המקומות תפוסים. מדובר בפוטנציאל עצום, רוב תושבי הגליל הם דוברי ערבית."