כך אומרים משתתפי פאנל מומחים במפגש מועדון השבבים הישראלי תחת הכותרת "חידושים ומגמות בעולם הסלולר וכיצד זה ישפיע עלינו"
פאנל מובייל, מועדון השבבים הישראלי, מארס 2017. מימין שאול אייל – אופנהיימר, דורון קורץ מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יקי לוזון, LiveU, אביחי לוי מגרטנר ישראל, ומנחה הפאנל, שלמה גרדמן מנכ"ל ASG. צילום: שמואל אוסטר |
הדור החמישי יאפשר את מהפכת ה-IOT. כך אומרים משתתפי פאנל מומחים במפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים בסוף מארס על ידי אתר CHIPORTAL וחברת ASG תחת הכותרת "חידושים ומגמות בעולם הסלולר וכיצד זה ישפיע עלינו"
דורון קורץ, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "הדור הסלולארי החמישי יהיה שונה מהדורות הקודמים מכיוון שבבת אחת מנסים לשדרג כמה תחומים, את כל הנושא של האינטרנט של הדברים וגם את כל התחום של רובוטיקה ורכבים אוטונומיים שהתדקורת של דור 5 תיתן מענה גם לרכבים אוטונומיים, לתקושרת עם רמזורים וגם בין מכוניות."
דור 5 נמצא עדיין בפיתוח, הצפי הוא לכך שיהפוך מסחרי החל משנת 2020 אבל היו הדגמות ראשונות של טכנולוגיות למשל שימוש של תדרים גבוהים שלא מיועדים לתקשורת ניידת 28 גיגהרץ.
בתשובה לשאלת המנחה שלמה גרדמן מהיכן יבואו הרווחים למפעילים הסלולארים כאשר זמן אוויר ניתן היום בחינם, ענה קורץ: "העולם עובר שינויים גדולים משתי סיבות, האחד – באופן טבעי התחרות – תוספת מפעילים במדינות רבות מורידה את המחירים, גם לא משלמים על זמן אוויר, וגם התשלום על נתונים יורד. עוד מכה שהיתה למפעילים זה שהכנסות גדולות שהיו להם בשירותי ערך מוסף דעכו במיוחד ברגע שאפל וגוגל נהפכו למובילי השוק במקום העולם הסגור שבו המפעילים הציעו שירותי ניווט ושירותים אחרים. שני הדברים האלה דורשים שינוי במודל העסקי. יש שתי אסכולות של התנהגות – אחת מבינה שההכנסות נמוכות והדרך היחידה להישאר חברה רווחית וצומחת זה התייעלות – מיזוג בין חברות קטנות. למשל חברה מצרפת קונה מפעילים קטנים במדינות אחרות. חלקן גם השתלטו על חברות לא סלולריות כגון כבלים. אנו מכנים זאת "צינור טיפש".
לעומתן חברות כמו וריזון, וודאפון אורנג' – רוצות להכנס לתחומים חדשים ובעיקר תוכן. יש מפעילים שרוצים להיות שחקנים בכל הערך של ה-IOT/אנליטיקה. ספקים אחרים מבקשים לעשות מוניטיזציה לכל המידע שקיים ברשת ולשלב עם מערכות AI ומערכות אחרות. כל קבוצת תקשורת מתמקדת ב2-3 מהתחומים הללו, T&AT מתמקדת בבית חכם רכב חכם וחקלאות. דויטשה טלקום עובדת על IOT תעשייתי ועוד.
באשר לשוק הרכב, השידוך בין חברות רכב לחברות טכנולוגיה ומפעילות סלולאר הגיע לידי ביטוי בקונגרס המובייל בברצלונה שם הופיעו חברות רכב ובהן סיאט רנו ופז'ו. הקשר הזה מגיע משני כיוונים.כיוון אחד הוא חיבור הרכב לרשת באופן תמידי. WIFI שמאפשר לראות וידאו במסכים אחוריים, לשמוע מוזיקת און ליין. מכוניות מגיעות עם מערכת ניווט של ספוטיפיי, מוזיקה של פנדורה וסרטים של נטפליקס. אותה מערכת גם משמשת לניטור מצב הרכב. מחשב הרכב שולח התראות ליצרן הרכב ואז מתקשרים ואומרים תכנס למוסך לטיפול מונע בתקלה מתפתחת. הכיוון השני הוא תחום המכונית האוטונומית והקישור בין רכבים ובין רכבים לתשתיות.
האם למשל כל רכב שולח את המיקום שלו לאיזשהו מרכז אתה יכול להחליט על עדיפות הרמזורים לפי המציאות בשטח. תקשורת קצרת טווח – עשרות מטרים קשר בין רכבים והקשר לתשתית שם אתה רוצה להגיע לענן לצורך ניתוחים שונים.
אנחנו רואים כמה טכנולוגיות שנעשות בשלות – זיהוי דיבור שהביא ההצלחה של אלכסה, גם מערכות זיהוי הדיבור של סירי ושל גוגל השתפרו מאוד. עוד טכנולוגיה שאנחנו רואים שהתקדמה ויש בה פריצות דרך – הראיה הממוחשבת. נמצאת בעשרות מקומות בתעשיית השבבים והטכנולוגיה מאפשרת זיהוי תמונות. יש תוכנות שטובות יותר טוב מבני אדם בזיהוי אוותו אדם במאגר תמונות. השילוב של זיהוי דיבור ותמונה ותקשורת רחבת סרט ישפיע בתוך שנים מעטות על הרבה דברים. בעיר חכמה תולים מצלמות. תחשבו מה ניתן יהיה לעשות עם מאגר התמונות. נראה הרבה שירותים המתבססים על תכונות אלו. נראה את הטכנולוגיות משנות את הרגלי המחיה שלנו.
פאנל מובייל, מועדון השבבים הישראלי, מארס 2017. מימין שאול אייל – אופנהיימר, דורון קורץ מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יקי לוזון, LiveU, אביחי לוי מגרטנר ישראל, ומנחה הפאנל, שלמה גרדמן מנכ"ל ASG. צילום: שמואל אוסטר
יקי לוזון, סמנכ"ל מו"פ ושירותים מקצועיים חב' LiveU: "מבחינתנו הדור החמישי יכול לאפשרהתקדמות בכל הקשור לוידאו. הנושא של חדירה של וידאו לרשתות חברתיות ושימוש בסמארטפונים לצרכים האלה, מכוניות מקושרות ואוטונומיות צריכות להיות תמיד מחוברים ותחומים כגוןג מציאות מדומה, ידרשו הרבה יותר מאשר מודם בודד או שניים."
העולם עדיין לא מוכן לכך, אמנם רוב המודמים שלנו כבר תומכים בדור החמישי, אך יש רק איזורים מוגבלים בארה"ב ובצרפת בהם ניתן ליהנות מיכולת זו. רוב העולם – בעיקר העולם השלישי נמצא עדיין בדור השלישי. המכונית המחוברת תצטרך את הדור החמישי כי היא תהפוך למרכז מידע ובידור. אם פעם קנינו סימים היום אנו קונים קיבולת בגיגהבייטים. העובדה שהרכב צריך להיות מחובר כל הזמן גורמת לצורך להיות מחובר ליותר ממפעיל אחד שיאפשר קישור גם אם השידור של מפעיל אחד חלש באיזור מסוים.
לאחרונה יש פרץ של דרישות שמגיע מעולם אחר לגמרי – עולם המשטרות. התחיל בטוקיו, המשיך בהונגריה – כל שוטר מסתובב עם מכשיר כמו שלנו ומשדר לאחור וידאו. הם נעזרים בוידאו באיכות גבוהה כדי לבצע זיהוי פנים ברזולוציות גבוהות והשוואתן למאגרים. האח הגדול צופה בכל אחד מאיתנו בכל רגע ועוקב אחרינו."
אביחי לוי, מנהל תחום טלקום, גרטנר ישראל: "אמנם אנחנו מספידים את שוק הטלקום, אבל הוא חי, בועט ומשתנה. הדוגמה הבולטת לכך היא האינטרנט של הדברים. גרטנר אומרת שעד 2020 יהיו 25 מיליארד דברים מקושרים. יש הרבה הבטחות באשר לדור החמישי אבל עוד לא נמצא ה-KILLER APP שיצדיק את המעבר אליו. מה שכן, נראה ביקוש בתחומים של אנליטיקה – מכונית שעושה אנליטיקה כדי למצוא חניה, טכנאים שרואים מה בדיוק לעשות, וכן תחום ה-CST – וירטוטליזציה של הרשת ושימוש בקוד פתוח. חברות הטלקום עוברות מהפכה שאי אפשר לתאר. הרשת תהיה מבוססת על חומרה סטנדרטית וקוד פתוח ויהיה אפשר להשתמש בה לפי דרישה."
"היכולת לבצע תשלומים במובייל זו אחת ההזדמנויות למפעילים אבל זו אינה הזדמנות גלובלית. היא מפותחת דווקא בשווקים מתפתחים באפריקה ובדרום מזרח אסיה. הבנקים נכנסים לתחום הבנקאות הניידת, כאשר מפעילי תקשורת רוכשים בנקים – טלנור קנתנ בנק בסרביה, טלפוניקה בגרמניה ועוד."
"גרטנר עובדת עם המפעילים כדי להבין מאיפה יבוא הרווח שלהם. הרווח מקול ונתונים הולך וקטן ואין אפליקציה אחת שיכולה להחליף אותם. צריכים אוסף של אפליקציות. 75% מההכנסות יגיעו מיישומים עסקיים (אבטחת IOT, אנליטיקה) והשאר מהצרכנים – בעיקר בתחום המדיה העשירה, טלוויזיה ופרסום."
"המכונית האוטונומית נמצאת בפסגת הציפיות המוגזמות (נציג גרטנר) בדרך לעמק ניפוץ האשליות. יקח לפחות 5 שנים עד שייצאו מכוניות כאלה לכבישים, ובינתיים אלה יהיו מכוניות אוטונומיות בסביבות מוגבלות, כמו חווה. לגבי המכוניות המקושרות – חברות הרכב יהפכו להיות מפעילים בעצמן. פורד מייצרת 5 מיליון מכוניות בשנה ובכל מכונית יש ארבעה כרטיסי SIM. 20 מיליון כרטיסי סים זו בהחלט כמות מכובדת."
"קשה לחזות Distruption . בדור השלישי התחלנו לפעול לפני שאפל נכנסה עם האייפון הראשון שגרם לשינוי כולל בתעשיה. לדעתי ה- Distruption הבא יגיע משילוב של IOT ובינה מלאכותית."
שאול אייל, מנכ"ל ואנליסט בכיר, חב Oppenheimer & Co. Inc ניו יורק: האדם שמאחורי הוילון זה בדיוק התוכנה והאפליקציות. כל המכשירים, הטבלטים המסכים הגדולים יותר גדולים פחות הדברים לא שווים בלי היישומים מצד אחד ותוכנה שמחברת את כל הדברים הללו. התוכנה היא הדבק שמאחד את כל הרשתות מצד אחד, יישומים מצד שני, המכשירים מצד שלישי.
"מבחינה עסקית, תוכנה נושאת בחובה מרווחים הרבה יותר גבוהים. כותב תוכנה פעם אחת וזהו, לא צריך לבנות את הקופסה, ולהתקין רשת. אפשר למכור ולמכור, שורת הרווח מאוד גבוהה. רואים מעבר של ספקי התקשורת, ספקי הציוד כמו סיסקו כולם עוברים לאט לאט יותר לשילוב תוכנה בחומרה או רק בתוך האפליקציות. הבוטים הם הדור הבא של תוכנות למיניהם. "
"באשר לחששות מפני גניבת מידע אומר אייל: הטלפונים החכמים היום הם מחשבים מהלכים, כיף שיש את כל האפליקציות ואם יהיו שירותים כמו בנקאות, בריאות ועוד. ואולם הרבה מידע שמסתובב ברשת או בענן עלול ליצור הזדמנויות לאנשים שרוצים לגנוב את הנתונים ולעשות איתה שימוש. ממשלות עושות את זה וראינו את כל סיפור ההאזנות למטה של הילרי קלינטון, ואת הטענות לקשר בין טראמפ לרוסיה בפעולה זו."
"אבטחת מידע כקטגוריה היא שוק מאוד חם שאין בו יותר מדי שחקניות ציבריות בגלל שזה שוק שעובר קונסולידציה בעשור האחרון. יש טכנולוגיות שמכסות את נושא הענן. בציוד הקצה שוק עם המון תחרות, גם שם המובילות שקמו בשנתיים שלוש האחרונות מוצאות את השורשים שלהם בישראל. סנטימנל וואן, סאלברה שנמכרה לפאלו אלטו נטורוק, צ'קפוינט קנתה את לקון נטוורק בתחום המובייל ואבטחת ציוד הקצה. גם פה תהיה קונסולידציה בשנים הקרובות. זה כבר לא אנטי וירוס, זו בעיה הרבה יותר חמורה לאור העובדה שהרשתות נהיות מאוד מסובכות. ענן, אפליקציות, תוכנות, על כל דבר צריך לתת מענה אבטחתי. רגולציה ממשלות שמתחילות להתערב בשוק הזה ולדרוש שהחברות ידאגו שהרשתות שלהם יהיו מאובטחות ואף אחד לא יוכל להתחבר עליהן, חברות יכולות להיות LIABLE עד 2% בגרמניה ובאיחוד האירופי וזה המון כסף."
"בברצלונה ראינו מתקן קטן שנראה כמו לגו שמרכיב ומסדר את הקוביה ההונגרית בפחות מדקה. המטרה של המציגים היתה להראות יכולת רובוטית. לגבי בית חכם לא מעניין אותי להפעיל את המקרר מרחוק, אולי את המזגן אבל יש אפליקציות כבר בחוץ עם יכולות מוכחות ונמכרות. יש את האלמנט של ההייפ. יש עוד כמה דברים שצריכים לקרות גם בתחום אבטחת המידע וגם בתחום התשתיות כדי שהבית החכם יתקדם. על כל בית יהיו פאנלים סולרים, מצלמות בחזית, שערי חניה שמזהות את המכונית ופותחות את השער. זה יקרה, אבל אנחנו לפחות חצי עשור. אנחנו בשלב הוכחת היכולת."
{loadposition content-related} |