פרופ' צ'ן וההזדמנות לחברות השבבים הישראליות
אחת המדינות היותר מענינות כיום גם מבחינה עסקית וגם מההיבט הדמוגרפי היא סין. אך בגלל גודלה ומורכבותה קיימות עדיין תהיות רבות בדרך לעשיית עסקים בסין בכלל ובתעשיית המיקרואלקטרוניקה בפרט. iNNOVEX2014 – כנס החדשנות הבינלאומי סיפק הזדמנות טובה ללמוד על דרך עשיית העסקים בסין באמצעות אחד המרצים המרתקים ביותר שהשתתפו בכנס. היה זה פרופ' דונגמין צ'ן, דיקן הפקולטה לחדשנות ויזמות באונב' פקין.
פרופ' צ'ן וההזדמנות לחברות השבבים הישראליות
אחת המדינות היותר מענינות כיום גם מבחינה עסקית וגם מההיבט הדמוגרפי היא סין. אך בגלל גודלה ומורכבותה קיימות עדיין תהיות רבות בדרך לעשיית עסקים בסין בכלל ובתעשיית המיקרואלקטרוניקה בפרט. iNNOVEX2014 – כנס החדשנות הבינלאומי סיפק הזדמנות טובה ללמוד על דרך עשיית העסקים בסין באמצעות אחד המרצים המרתקים ביותר שהשתתפו בכנס. היה זה פרופ' דונגמין צ'ן, דיקן הפקולטה לחדשנות ויזמות באונב' פקין.
לפרופ' צ'ן הסטוריה מרשימה הכוללת נסיון רב בתחום המוליכים למחצה. בשנת 1980 היה אחד מהצעירים במשלחת הראשונה שנבחרה ע"י המפלגה הקומונסיטית השלטת להישלח ללימודים בארה"ב. ממשלת סין מימנה את כרטיס הטיסה שלו ונתנה לו 500 דולר אך צ'ן הצעיר הצליח לסיים לימודי דוקטורט באונב' הרוורד היוקרתית, עבד במעבדה הידועה Brookhaven National Laboratory והפך למנהל מעבדת היחידות הקוונטיות בפיזיקה של אונב' הרווארד. למרות הצלחתו האקדמית החליט צ'ן לעבור לתעשיה והשתתף בהקמת שתי חברות סטאראפ בעמק הסיליקון בארה"ב. מעבר להתמחותו בתחום הפזיקיה הוא רכש ידע ומומחיות רבה בתחום הננוטכנולוגיה, RRAM, אינטגרציה שבין MEMS-CMOS כמו כן שימש כיו"ר ונשיא של איגוד השבבים הסיני-אמריקאי Chinese American Semiconductor) Professional Association) ומכיר כיום היטב את תעשיית השבבים.
למרות הצלחתו הגדולה בארה"ב החליט צ'ן לשוב לסין ובשנת 2010 חזר למולדתו והצטרף לאונב' פקין. כיום הוא משקיע מאמצים רבים בחיבור בין תעשיית הההייטק הסינית לתעשיות מתקדמות אחרות ומעודד שיתופי פעולה טכנולוגים. פרופ' צ'ן כבר שמע רבות על הטכנולוגיות המפותחות בישראל ואף נפגש עם יזמים ישראלים בסין אך מעולם לא ביקר בישראל עד שקיבל את ההזמנה להשתתף ב iNNOVEX2014.
פרופ' צ'ן ניצל את ההזדמנות לחלוק את נקודת המבט שלו ואת תוכניותיו עם קהל מאזינים ענק שהצטופף באולם המרכזי של הכנס כדי לשמוע את דבריו . ואכן צ'ן פתח צוהר למה שקורה כעת בסין ולמטרותיה של הממשלה הסינית.
לדברי צ'ן סין מייבאת כיום שבבים בשווי 150 מיליארד דולרים. זהו סכום ענק בשוק שרק הולך ומתרחב. הסיבה ליבוא הגדול היא שלמרות הקידמה של סין ב-20-30 השנים האחרונות, החברת המקומיות עוד לא הגיעו לרמת החדשנות הדרושה לפיתוח השבבים המתקדמים ולכן סין מחפשת כיום עוד דרכים להתפתח ומוכנה להשקיע בהם כסף רב. הממשל משקיע בחינוך, בתעשייה, יוצר פארקים של חדשנות, ומאפשר לחוקרים לעבוד בחממות של חדשנות בכל רחבי סין סביב האוניברסיטאות .
ממשלת סין הכירה בחשיבות החדשנות לפיתוחה וב-2012 נתן נשיא סין הרצאה חשובה על חדשנות בה הצהיר כי עד שנת 2020 ההכנסה האישית בסין לנפש תהיה דומה לזו של מדינות המערב. כדי להשיג את היעד האגרסיבי הזה על סין להיעזר בחדשנות וכאן קיימת ההזדמנות לחברות ישראליות לשלב ידיים עם חברות סיניות ולסייע להן בפיתוח מוצריהן החדשנים. בסיום דבריו פנה פרופ' צ'ן לחברות הישראליות ואמר: "יש המון אומות קטנות ומאוד יצירתיות, כמו ישראל, אתם מאוד קטנים, אבל תשתמשו בנו בשביל לגדול. אנחנו קונים שבבים ב-150 מיליארד דולר, אז בואו ותלמדו אותו איך לייצר שבבים וכך כולנו נרוויח".