תכנית לאומית בתחום הרובוטיקה תחולל שינוי מהותי באיכות החיים וברמת השרותים לאוכלוסיות רבות ישראל ותוכל לשמש מנוע צמיחה כלכלי לתעשייה הישראלית עם פוטנציאל מכירות ויצוא של מיליארדי דולרים – כך עולה מדו"ח מיוחד של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שבמשרד המדע שפורסם בכנס הרצליה. בהתאם, משרד המדע מקדם בימים אלו תכנית להקמה של מכון מחקר יישומי בתחום הרובוטיקה.

חיים רוסו, סגן נשיא אלביט ועד לאחרונה וחבר המולמו"פ שהציג את התוכנית בכנס הרצליה אומר כי בעשור האחרון מזהות מדינות רבות בעולם את הצורך בתוכנית לאומית של השקעות בתחום הרובוטיקה, וכדוגמה הביא את ארה"ב המשקיעה 50 מיליון דולר לשנה, תוכנית גדולה של האיחוד האירופי להשקעה של 2.8 מיליארד דולר במספר שנים. וכן ביפן, סינגפור קוריאה ואפילו בסין, שנחשבה עד לאחרונה למדינה של כוח אדם זול, גם שם מחפשים לייעל את העבודה באמצעות רובוטיקה.

"תחום הרובוטיקה נתפס בצורה שונה. בעבר זה היה עוד ענף טכנולוגי שמיועד למי שיש לו חוש טכני. היום עולם הרובiטיקה הוא עולם מוטה יישומים שמאפשרים לפתח חברה טובה יותר ולייצר תעשייה תחרותית ורק במקום השלישי הן משקיעות בגלל הפוטנציאל העסקי."

המועצה ממליצה על גיבוש תכנית לאומית למו"פ בתחומי הרובוטיקה והמערכות האוטונומיות שמטרתה לפתח, להטמיע ולייצא מוצרים ושירותים מבוססי טכנולוגיות רובוטיקה ישראלית. מבדיקה שערכה המועצה עולה כי בעולם מעריכים את הפוטנציאל העסקי של ענף הרובוטיקה בהיקפים של מאות מיליארדי דולר. התחזית היפנית מעריכה כי עד שנת 2035 שווי השוק ביפן יעמוד על כ-100 מיליארד דולר.

על פי הצעת המועצה, התכנית הממשלתית בישראל תפעל לעודד בנייה ופיתוח של תעשייה ישראלית שתייצר רובוטים ומערכות אוטונומיות בהקשר לחמישה תחומים מרכזיים: הרפואה, התחבורה, הרווחה והסיעוד, אוטומציה תעשייתית וביטחון. עוד ממליצה המועצה על הקמת מכון מו"פ ארצי לרובוטיקה, תחתיו יאוגדו המיזמים, וכן על קיום כנס מקצועי שנתי בהשתתפות גורמים מובילים מהארץ ומהעולם.

שר המדע דני דנון בכנס הרצליה, 9/6/15. צילום: אבי בליזובסקי

לדברי רוסו, לאחר עשרות שנים בהן הרובוטיקה הסתכמה באוטומציה תעשייתית, בשנים האחרונות היא פורצת לתחומי יישום רבים ומגוונים, כגון כלי טיס זעירים ללא טייס, רובוטים לסיוע בניתוחים רפואיים, משק בית וניקיון, סיעוד קשישים וסיוע למוגבלים, כלי תחבורה אוטונומיים ועוד. השינוי נובע מטכנולוגיות רבות שהגיעו לבשלות ומאפשרות יישומים חדשים או מתאפשרות במחיר סביר ללקוח, בהן טכנולוגיות מתקדמות של ממשק אדם-מכונה, למידת מכונה וקבלת החלטות ממוחשבת, ניווט במרחב ועוד.

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל דני דנון אמר עם פרסום מסקנות המועצה: "ישראל זקוקה לתכנית לאומית לרובוטיקה שתאפשר תכנון ארוך טווח לעמידה באתגרים חברתיים ודמוגרפיים ולשימור חוסנה הכלכלי. המשרד מקדם בימים אלו תכנית להקמת מכון מחקר יישומי לרובוטיקה ובוחן את הצעת המועצה. רובוטים שיסייעו במשק הבית, בשמרטפות ובסיעוד קשישים וחולים, ישפרו את איכות חיי האזרחים ויקלו על נטל משלמי המיסים. מו"פ רובוטיקה ממשלתי יאפשר מענה לאתגרים דוגמת הזדקנות האוכלוסייה והצטמקות כוח העבודה".

במסגרת התכנית, בכל אחד מחמשת התחומים ישולבו סטודנטים וחוקרים מהאקדמיה יחד עם מפתחים מהתעשייה ויכלול פעילויות חינוכיות במסגרת העשייה, לתלמידי בית ספר. במסגרת זו ישוריינו משרות למדענים ולמהנדסים ישראלים חוזרים ויוקמו צוותי מחקר ופיתוח בין-לאומיים.

פרופ' יצחק בן ישראל בכנס הרצליה, 9/6/15. צילום: אבי בליזובסקי

במולמו"פ מדגישים כי כיום תעשיית הרובוטיקה והפעילות האקדמית בתחום זה בישראל פועלים ללא הכוונה ממשלתית ותיאום וישנם חברות המייצרות רובוטים בתחום הרפואה והחקלאות וגם חברות המשלבות רובוטים בחלק מהמוצרים שלהם או שמפתחות טכנולוגיות שניתן ליישם לייצור רובוטים.

בין התכניות הממשלתיות למו"פ רובוטי הבולטות בעולם, נמנות: תכנית האיחוד האירופי הכוללת קרן בשווי 2.8 מיליארד יורו; תכנית יפנית מיוני 2014 במסגרתה הכריזה יפן על "מהפכת הרובוט" כמנוע צמיחה לכלכלת יפן; דרום קוריאה השקיעה אף היא סכום של כ-2.7 מיליארד דולר בתכנית הרובוטיקה הלאומית, במסגרת חוק הרובוטיקה שנחקק בה ב-2008 ומגדיר חזון למקומם של רובוטים בחברה; ואילו היוזמה האמריקאית מקצה סכום של כחצי מיליארד דולר לתחום הרובוטיקה, כחלק מתכנית גדולה יותר, בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, המיועדת לפיתוח אמצעי יצור מתקדמים.

"מאפייניו הייחודיים של המו״פ בתחום הדורשים גישה רב תחומית הכוללת שילוב בין תוכנה וחומרה וכן שיתוף פעולה בין גורמים רבים בתעשייה ובאקדמיה" מסביר יו"ר המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע פרופ' יצחק בן-ישראל. "מדובר בפרויקטים מורכבים של מו״פ המתאפיינים במסגרת זמן ארוכה מהמקובל בסקטור העסקי. התכניות הלאומיות לקידום הרובוטיקה עוסקות בקידום יוזמות בינתחומיות. גיבושה של תכנית לאומית בנושא תהווה מנוע צמיחה כלכלי הן באמצעות שיפור איכות החיים ע"י רובוטים, הן באמצעות יצירת מקומות עבודה והן באמצעות ייצוא של מוצרים ושירותים".