כך אמר מולי אדן, לשעבר סגן נשיא אינטל במפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים בשבוע שעבר * חלק ב’ של פאנל שעסק בפתרונות למשבר בהייטק
| מולי אדן |
“צריכים לרתום את ממשלה וישראל תהיה Startup Nation Part 2 ולא שילמדו את הספר בשיעורי ההסטוריה”
כך אמר מולי אדן, לשעבר סגן נשיא אינטל במפגש מועדון השבבים הישראלי שהתקיים בשבוע שעבר. “אנדי גרוב שנפטר לאחרונה אמר כי רק הפרנואידים שורדים וכך גם אנחנו. האתגר של מדינת ישראל הוא להישאר בשפיץ של הטכנולוגית וכיום יש התמקדות בתחום הסייבר.
אנו על סף מהפיכה בתחום הבינה המלאכותית. בעוד עשר שנים לא יהיו נהגים. משמעות הדבר 70 אלף מובטלים. לא יהיו מפתחים כי כל המיקרו מעבדים יהיו COMODITY. לא יהיה צורך בקופאים בסופרמרקטים. המשרות העתידיות בלי יוצא מן הכלל יהיו מקצועות הייטק.
שלמה פשקוס מאגף התקציבים באוצר מסכים עם טענתו של אדן כי קשה לממשלה לעבוד באופן מתואם. “אני עוסק בהשכלה הגבוהה ובהיייטק, ואני רואה שנעשים מאמצים בתקופה האחרונה בנושא ואפילו הוקמה וועדת תאום לכוח אדם מיומן.
שרשרת הערך של המ”פ היא יקרה והמשקיעים מוגבלים. הפוקוס של כוח אדם מיומן קיבל מיקוד גדול בשנים האחרונות. מערכת ההשכלה הגבוהה צמחה ב-4 השנים האחרונות ב-25% מבחינת תקציבים בכל הקשור לתחומי ההנדסה, ועיקרם נמצא במכללות כגון סמי שמעון, אפקה, עזריאלי.
אמנם לבוגרים שלהם יש פחות ביקוש, לא כמו האוניברסיטאות שם מתחרות 20 משרות על כל בוגר. בסופו של דבר מיצינו את האשכנזים הלבנים מצפון תל אביב וכעת צריכים לפנות לנשים חרדים וערבים וגם לאנשים שהם Mid Talent– קרי בוגרי מכללות. מנהלי הצוותים צריכים להגדיר אילו תפקידים ניתן לבצע על ידי בוגרי מכללות. העלינו את מספר הסטודנטים שנה א’ למדעי המחשב אלקטרוניקה והנדסת תוכנה ב-600-700 איש. הבעיה היא שזה לא מספיק. נדרש סדר גודל של 1,500 מהנדסים חדשים בשנה והאוניברסיטאות מספקות רק 5,500″.
שחר בר-אור, מנכ”ל סנדיסק ישראל אמר כי קיימות היום שתי תוכניות מהותיות להגדלת מספר הלומדים 5 יחידות מתמטיקה לבגרות’ אופקים להייטק’ ו’חמש פי 2,’ התוכניות הללו יסייעו לתעשיה ליצור מהנדסים. ברור שמי שלא הצליח לעשות 5 יחידות בתיכון, הסיכוי שלו להתקבל למקצועות הנדסיים באוניברסיטה נמוך. תלמדו ללמוד, גם שרירי הישבן חשובים. כשילד ישראלי מביא ציון טוב אומרם לו גאון של אמא, בסין אומרים לו ‘איזה יופי השקעת’.”
“אני מתנגד לחלוטין לתפיסה שאם זה לא בוגר טכניון זו לא הכשרה גבוהה. פתחנו בסנדיסק מבצע לאיתור העשירון העליון של המכללות והם לא נופלים ברמתם מבוגר טכניון ממוצע. צריך להזהר בהכללות שהיו נכונות לשנות השמונים כשלא היה אינטרנט.”
עוד נושא חשוב הוא תעסוקת מבוגרים – בני ארבעים ויותר., הבעיה איננה רק בשוק, אם ההייטק הצליח להתגבר על הדעות הקדומות באשר לערבים חרדים ונשים אני לא חושב שהבעיה היא אייג’יזם. לאחרונה קלטנו מהנדס בן 67 כשביבמ היו צריכים להכריח אותו לפרוש.
צריך לחלק את האוכלוסיה הזאת לשניים,. יש כאלה שעברו בקריירה ניהול – מוצר, מכירות וכו’ הם גם איבדו את כישוריהם כמהנדסים ובמקרים רבים הענף שלהם נהיה פחות רלוונטי, וכשניסו לחזור כמנהלי שיווק וכמנהלים בכירים גילו שהשוק לא מחכה להם וחלקם לא רוצים או לא יכולים לחזור חזרה לכור מחצבתם. יש תוכניות ופרויקטים להכשיר אותם, זה מצריך שאצל אותם אנשים יהיה הברק בעיניים של מהנדסים מלידה. בערך 10% מצליחים גם להתגבר על האגו, גם להפשיל שרוולים ולהתמודד עם בני 25-30 . הבעיה היא שגם אם הם מצליחים לחזור לעבודה כמהנדסים הם עובדים במשכורת שהיא חצי ממה שהיתה להם בשיא הקריירה. יש תוכניות של משרד הכלכלה לעשות את זה. אני אופטימי כי התוכניות יצליחו להחזיר 10-25% מהם. כל אלה שעובדים במקצוע אחר או בהוראה, לא רוצים לחזור לעבודה בסיסית.”
איציק תורג’מן מנהל החדשנות של קרן רש”י אמר כי “התופעה הזו שנקראת מכללות זו אחת המתנות הגדולות שהחברה הישראלית קיבלה. סטודנט בקרית שמונה היה צריך לנסוע לתל אביב, חיפה או באר שבע והסיכוי שיצליח לגייס את המשאבים גם לשכר לימוד גם לדיור ולשוטף נמוכים. כיום הוא יכול ללמוד קרוב לבית. הרבה בוגרי טכניון ששמו אותם בייצור ובדיקות היו מתוסכלים ותפקדו בצורה לא אופטימלית. חלק מהמהנדסים מצטיינים ויכולים להיות במחקר, והאחרים יכולים לעשות את שאר הדברים.”
מולי אדן: “לא פוסלים מועמד רק בגלל המוסד בו למד. ישנם באינטל אנשים מאורט בראודה. אם האדם מגיע באינטל לתפקידים גבוהים, עדיין ההצלחה של בוגרי ירושלים באר שבע והטכניון היתה יותר גבוהה מבוגרי מכללות אבל אפריורי להגיד שפוסלים אותם זה ממש לא נכון. ערבים מהווים היום 20% מהפקולטות הרלוונטיות בטכניון, יש גם קומות שלמות של חרדיות שעשות עבודה מצויינת אך ממעטים לדבר עליה כי לא רוצים פשקווילים.”
פשקוס טוען כי הנשים החרדיות צריכות להשתלב בתעשייה ולא בסדנאות יזע סגורות. “התפיסה עד לשנה האחרונה היתה שהבעיה באוכלוסיות של ערבים וחרדים היא בהשכלה ולא בשילוב, הפעם הקצינו משאבים רבים לכך. המכללה להנדסה במכון לב מכשירה 12 אלף סטודנטים הרבה משפטנים אבל גם אנשים טכנולוגיים והם לא מצליחים להשתלב.”
“יש כמה פערים. התקציב לעידוד העסקת חרדים עומד על 130 מיליון שקל. לערבים אין צורך במסגרות נוספות אלא בשיפור העברית ומיומנויות לימודים. גם ערבים וגם חרדים פחות טובים באנגלית וצריך להשקיע בהם יותר משום שההייטק ברובו מבוסס אנגלית.”
בעניין הזה אנו מנסים לייצר פורום מעסיקים ביחד עם הממשלה. זהו תהליך, אולי נצטרך לתת תמריצים אולי נצטרך לעזור בהכשרה בשנה הראשונה לעבודה. צריך להמשיך את הכיוון של ההשכלה הגבוהה ולהפנות אותם יותר למקצועות טכנולוגיים וגם למצוא דרך. הנשים החרדיות לומדות ברמה גבוהה יחסית – הן הנדסאיות ברמה גבוהה, אבל מה לעשות, הן מעדיפות לעבוד במטריקס כי זה בסביבה נוחה עבורם להם מבחינה תרבותית. גם המחסום הזה נפרץ מבחינתן אבל המעסיקים יידרשו להתאמה.
| {loadposition content-related} |
