פרופ' שעשוע אמר את הדברים בישיבת ועדת המדע של הכנסת שהוקדשה לנושא. יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב: "ללא הכנה רצינית, נגלה לפתע אלפי מובטלים מענפי תעסוקה שיסגרו"
משמאל לימין: מנכ"ל אינטל בריאן קרז'ניץ, נשיא ב.מ.וו הרולד קרוגר ונשיא מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, מינכן, מאי 2016. צילום יח"צ |
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה ישיבה ראשונה לנושא תחום הבינה המלאכותית – הזדמנויות ואתגרים. בפתח הישיבה הוצג מסמך שנכתב ע"י מרכז המחקר של הכנסת ובו רקע קצר בנושא בינה מלאכותית והצגת מגוון שאלות שעומדת לפתח הוועדה לאור הפיתוחים בתחום בינה מלאכותית והשפעותיהם האפשריות.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הישיבה: "בינה היא פעולה מעשית ולא רק שימוש במידע הקיים – כאשר היא אצל בן אדם, אנו יודעים כי יש גורם אנושי שאגר חכמה וממנו הפיק תבונה והסיק פעולות. כאשר מדובר על בינה מלאכותית והמחשב חושב ומחליט על הכל, מדובר על צעד דרמטי במיוחד. התכנסנו כאן כדי לדעת איפה הולכים להטמיע מערכות מבוססות בינה מלאכותית, מי אחראי עליו ואת מי יהיה אפשר לתבוע בעת הצורך [לדוגמא, מכונית אוטונומית שתבצע תאונה?] וכן האם יש הכרה לכך כבר בגיל החינוך באופן שימלא בעתיד את ענפי התעסוקה בישראל".
פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאי וסגן נשיא בכיר באינטל העולמית אמר בדיון כי אנו בתחילתו של מהפכה אמתית סביב בינה מלאכותית. לדבריו, "כוח המניע הראשון לכך הוא שינוי דרמטי במחשוב והשני הוא מהפכת המידע 'הדאטה' שנוצרה כאשר האינטרנט נותן זמינות לכולם. הדבר שיחיל את המהפכה זה שמערכות יחקו ממש את בני האדם. גם אנחנו עוסקים ושואלים את השאלות הנכונות מבחינת הסיכונים של מערכת שתבצע החלטות במקום גורם אנושי ואלו הן הדברים המרכזיים שיש עכשיו לגבי רכב אוטונומי. כתבנו מאמר מיוחד להסדיר את הכל מבחינת שיקולים אתיים, הצגנו אותו בפני גורמים רשמים בארה"ב ואירופה וזכינו גם להסכמה. אני מאוד ממליץ שישראל תיכנס גם לכך ותוודא שאכן יש אסדרה בתחום האתי".
לדברי שעשוע, לא חשוב לציבור בישראל כל כך הרבה הגנות כמו לציבור האירופאי, "מדינה בגודלנו צריכה להתרכז בהזדמנויות ולא בסכנות. הפרטיות – לא נושא כזה חשוב. אנו מדינה קטנה ויש תחום שהוא עושה עכשיו מהפכה – אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו בתוך זה ואיך אנו יכולים להוביל ולא שההייטק פתאום יתמוסס לנו".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג אמר בישיבה: "תחום בינה מלאכותית נוגע בכל דבר בחיים וזה משיק לעולמות תוכן אדירים כשאדם תלוי במשהו אחר שמקבל את ההחלטות בשבילו. הדיון היום הוא קרדינלי ביותר כי אנו במצב שיש 'בולמוס' אדיר לכיוון הזה – כולם רצים לעבר בינה מלאכותית, אבל בפועל אין לנו כל תשובה מה כל זה יעשה לחיים שלנו בעוד דור ואיך זה נכון מבחינת שאלות של מוסר, שאלות של אובדן הפרטיות. ננסה לחשוב מה יקרה בעידן של מנהיגים שכורי כוח שישלטו בכל המידע זה ובפועל זה ינוצל לרעה?"
פרופ' משה בן בסט אמר בוועדה כי הוא מאמין שהטמעת בינה מלאכותית במערכות הממשלתיות תהיה התוצר הטוב ביותר כאשר גם אדם וגם מחשב יהיו שותפים בקצה. בן בסט אמר כי לקראת הצפת הנושא הוא מעמיד את שירותי המרכז הבינתחומי הרצליה לערוך יום עיון לכל הגורמים הממשלתיים בהיערכות וכלים לתחום.
ח"כ לשעבר פרופ' יצחק בן ישראל סיפר בוועדה כי ראש הממשלה בנימן נתניהו מתעד בימים הקרובים (לאחר אישורים משפטיים) למנות אותו ואת ד"ר אביתר מתניה לשעבר ראש מערך הסייבר, לעמוד בראש מיזם שיכתוב מסמך פעולות שיש על הממשלה לעשות בתחום בינה מלאכותית. "התכנית היא שלבסוף כל המסמך הזה יתורגם בפועל ויעמיד את נושא בינה מלאכותית בישראל להיות מהמובילים בעולם כמו הסייבר" אמר בן ישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב סיכם את הישיבה בקריאה לממשלה להתחיל במוקדם לבחון היבטי רגולציה שונים של תחום הבינה המלאכותית בהם: פרטיות, אחריות משפטית ולקבוע לוחות זמנים לפיתוח והטמעת מערכות בינה מלאכותית במשרדי הממשלה לשם ייעול השירות לציבור. "ללא הכנה רצינית של משרדי הממשלה לנושא בהקדם", אמר יו"ר הוועדה מקלב, "לא רק שנקשה על מחקר ופיתוח בנושא, אלא אנו נתמודד לפתע עם שאלות משפטיות רבות ובעיקר נוכל לגלות לפתע אלפי מובטלים שינשרו מאותם ענפי תעסוקה שייסגרו אודות למערכות החדשות שיגעו בכל תחום בחיים". יו"ר הוועדה ביקש כי בראש ובראשונה תהגה הממשלה תכנית לימוד, הכשרה והתאמה כדי שיהיה מי שיכול לעסוק בפיתוח בינה מלאכותית.
{loadposition content-related} |