ד”ר צ’י-פון צ’אן, מנכ”ל משותף ונשיא סינופסיס: “טכנולוגיות רכב, IoT ו- AI יניעו את תעשיית השבבים בשנים הקרובות”

כחלק מביקורו ניהל צ’י-פון פגישות עם סטארט אפים ישראלים ונפגש לארוחת ערב עם 11 מנהלים מ-9 סטארט אפים מקומיים

ד”ר צ’י-פון צ’אן התבטא בנוגע לתעשייה בעת ביקורו בישראל החודש, שנערך בליווי אהוד לוונשטיין, מנהל המכירות האזורי של סינופסיס ישראל. כחלק מביקורו ניהל צ’י-פון פגישות עם סטארט אפים ישראלים ונפגש לארוחת ערב עם 11 מנהלים מ-9 סטארט אפים מקומיים.
טכנולוגיות רכב, אינטרנט של הדברים (IoT) ואינטליגנציה מלאכותית (AI) צפויים להוות חלק מהמנועים המרכזיים של תעשיית השבבים ב-10 השנים הקרובות, על פי ד”ר צ’י-פון צ’אן (Chi-Foon Chan), מנכ”ל משותף ונשיא סינופסיס העולמית. לדבריו: “כל שלושת התחומים צפויים להניע את התעשייה מכיוון שסמיקונדקטורים זקוקים להרבה חישוביות, הרבה קישוריות והרבה זיכרון”.

צ’י-פון התבטא בנוגע לתעשייה בעת ביקורו בישראל החודש, שנערך בליווי אהוד לוונשטיין, מנהל המכירות האזורי של סינופסיס ישראל. כחלק מביקורו ניהל צ’י-פון פגישות עם סטארט אפים ישראלים ונפגש לארוחת ערב עם 11 מנהלים מ-9 סטארט אפים מקומיים.

צ’י-פון תיאר את מיצובה של סינופסיס כ”חברה המובילה בזירת ה-EDA, המספקת למהנדסי תכנון ויצרנים כלי מימוש ואימות”. והוסיף: “סינופסיס חווה צמיחה גבוהה בשני תחומי הליבה האחרים שלה: IP ואבטחה ואיכות של תוכנה. קבוצת ה-Software Integrity Group השלימה רכישות אסטרטגיות, כולל רכישה של Coverity ב-2014, שאפשרה לסינופסיס להיכנס לשוק אבטחת היישומים, ורכישה נוספת של Black Duck Software, שאפשרה התרחבות לתחום ניהול הקוד הפתוח וניתוח הרכב התוכנה (software composition analysis)”.

צ’י-פון פירט בנוגע לשלושה תחומי הטכנולוגיה החיוניים לסינופסיס ולצמיחת תעשיות השבבים ומערכות האלקטרוניקה, והסביר: “IoT משגשג בכל דבר שקשור למכשירי קצה ממוחשבים. אם בעבר ראינו מוצרי IoT פשוטים כמו מפתחות עם שבב, בקרוב נראה מוצרים מורכבים בהרבה. כמו כן, מגזר הרכב מניע את הביקוש למוצרי סינופסיס. לדוגמא, מכוניות אוטונומיות זקוקות לסמיקונדקטורים. מה שפחות ידוע הוא העובדה שחישמול של מכוניות דורש כמות גדולה של סמיקונדקטורים כמו מיקרו-בקרים ורכיבים אחרים שמאפשרים קישוריות חזקה יותר, וחישמול רכב דורש גם תוכנה בהיקפים משמעותיים. אנו עדים להתפתחויות בכלי רכב חשמליים של חברות כמו טסלהוחברות אחרות בסין ובאירופה. כל שרשרת הערך בתעשיית הרכב משתנה. ישראל תורמת גם היא באמצעות טכנולוגיית רכב חדשנית, שמהווה הישג מדהים, מכיוון שבאופן מסורתי לישראל לא היתה נוכחות חזקה בתחום הרכב; עם זאת, ישראל והחברות הישראליות קשובות למתרחש בשוק העולמי”.

בהתייחס לתעשיית אבטחת הסייבר בישראל, אמר צ’י-פון: “ישראל היא שחקנית חזקה מאד וקבוצת ה-Software Integrity Group בסינופסיס יכולה לקדם עוד יותר את טכנולוגיות אבטחת המידע באזור”. “כלי ה-Seeker® לבדיקות אינטראקטיביות של אבטחת יישומים היה טכנולוגיה של יזמים ישראלים שסינופסיס רכשה, והוא מאפשר ללקוחות ליצור יישומי תוכנה באיכות גבוהה בהרבה”.
“בנוגע ל-AI, לא מדובר בתחום חדש, אבל ראינו לאחרונה צמיחה משמעותית בחברות שפונות לתחום זה ונכנסות אליו. ב-5-10 השנים האחרונות השגנו הבנה ומימוש טובים יותר של deep learning, וגם היינו עדים ליצירה של יישומים חדשניים ביותר בתחומים דוגמת זיהוי פנים”, המשיך צ’י-פון. “בלב ה-AI, אנו רואים ביקוש רב לחישוביות, קישוריות וזיכרון, וכשבוחנים פתרונות טכנולוגיים ב-AI רואים שבבסיס קיים צורך גדול בסמיקונדקטורים”.

בהתייחס לשאלות ולדאגות העמוקות יותר לגבי האופן שבו ייעשה שימוש בטכנולוגיית AI, העיר צ’י-פון: “בכל טכנולוגיה יש להשתמש באופן נאות בכדי להניע קדימה את האנושות ואת הפרודוקטיביות. כשאנחנו חושבים על AI, אנו מבחינים בשני מאפיינים. האחד הוא שה-AI מניע חדשנות בכל התחומים, והשני הוא שהוא דורש את המעורבות של דיסציפלינות אקדמיות רבות – החל ממתימטיקה, כימיה ומחשוב ועד לנושאים של חוק, אתיקה ומדעי החברה. כשמדברים על שימוש נאות ב-AI, אנשים מודאגים כיצד האינטליגנציה המלאכותית תקבל החלטות ומה יהיו התוצאות של ההחלטות האלה. בכדי לתת מענה לדאגה זו, אנחנו זקוקים לדיון מקיף יותר שכולל נציגים של דיסציפלינות רבות”.