מייסד TSMC בדימוס מוריס צ'אנג אמר באירוע שהתקיים בטאיפיי בשבוע שעבר כי כי המאמצים לבודד את סין מובילים לפיצול בשרשרת האספקה העולמית שככל הנראה יעלה את המחירים ועשוי להשפיע על זמינות השבבים.

"אין לי ספק שבתחום השבבים, הגלובליזציה מתה. הסחר החופשי עוד לא מת, אבל הוא בסכנה", אמר צ'אנג. "הגלובליזציה כמעט מתה והסחר החופשי כמעט מת. הרבה אנשים עדיין מייחלים שהם יחזרו, אבל אני לא חושב שהם יחזרו", אמר אז.

אבל למרות זאת, חלוץ תעשיית המוליכים למחצה אמר שהוא תומך בגישה שוושינגטון נקטה. "ארה"ב התחילה את המדיניות התעשייתית שלה לגבי שבבים כדי להאט את ההתקדמות של סין. אין לי שום מריבה ואני תומך בה", אמר צ'אנג.

תעשיית המוליכים למחצה של סין עדיין מפגרת אחרי זו של טייוואן בכחמש או שש שנים  שזה דור שלם במונחים של טכנולוגיה, לדברי צ'אנג.

טייוואן ממשיכה לשלוט בייצור מוליכים למחצה ברחבי העולם, כאשר נתונים שפורסמו בשנה שעברה מצביעים על כך שטאיוואן שלטה ב-48% משוק ייצור השבבים והייתה בעלת 61% מהיכולת העולמית לייצור שבבים עם צומת תהליך של 16 ננומטר ומטה.

ל-TSMC יש הרבה מה להפסיד אם המתיחות שבה מחזיקות כיום סין וטייוואן תתעצם ותהפוך למלחמה. בתחילת אוגוסט האחרון אמר מארק ליו, מנכ"ל החברה, בראיון ל- CNN כי אם סין תפלוש לטאיוון תאלץ TSMC תיאלץ לשתק את מפעליה. זו גם הסיבה שהחברה פותחת מפעלים באיזורים שלא יושפעו מהסכסוך. כידוע שני מפעלים כאלה כבר נבנים באריזונה.

צ'אנג תמך בסנקציות שמקדמת ארצות הברית כדי להחליש את תעשיית המוליכים למחצה הסינית. עם זאת הוא ניצל את ההזדמנות כדי לבקר את האסטרטגיה שארצות הברית כבר פורסת במטרה להעביר את תעשיית ייצור השבבים הבנויה כיום סביב ים סין המזרחי ולמשוך השקעות מחברות אמריקאיות לארץ מוצאן.

בנאומו הדגיש צ'אנג את התפקיד החשוב שיש כיום לטייוואן, יפן ודרום קוריאה כחלקים האסטרטגיים המיועדים לתעשייה זו, והוא לא החמיץ את ההזדמנות להתגאות בתכונה שמבחינתו שלוש המדינות הללו חולקות: תרבות העבודה שלהן. זה מה שהופך אותם לתחרותיים כל כך עבור המנהל הזה, ומנבא שארה"ב לא תצליח להגיע להשגים דומים.

הפוסט מוריס צ'אנג: הגלובליזציה מתה. עלות ייצור השבבים תוכפל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרניות השבבים כולל TSMC, אינטל ו- GlobalFoundries, החלו לעצור את המכירות לרוסיה בעקבות הסנקציות האמריקאיות שנועדו להעניש את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על הפלישה לאוקראינה.

ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות כבר זמן רב מגבילות מכירות של שבבים ורכיבים אלקטרוניים אחרים שתוכננו במיוחד לשימוש צבאי לרוסיה. כל מכירה כזו כבר דרשה רישיון ממשלתי. הכללים החדשים חוסמים במידה רבה מכירת שבבים דו-שימושיים, שיש להם יישומים צבאיים ומסחריים כאחד, למשתמשים לא צבאיים ברוסיה, כולל בתעשיות ההייטק.

נשיא ומנכ"ל איגוד המוליכים למחצה (SIA) ג'ון נויפר, ציין כי "רוסיה אינה צרכנית ישירה משמעותית של מוליכים למחצה, המהווה פחות מ-0.1% מרכישות השבבים העולמיות". נויפר הוסיף: "שוק ה-ICT הרוסי הרחב יותר הסתכם רק בכ-50.3 מיליארד דולר מתוך השוק העולמי בשווי 4.47 טריליון דולר, לפי נתוני IDC לשנת 2021".

תגובת החברות

• TSMC הודיעה כי השעתה את כל המכירות לרוסיה ולגורמים שלישיים המספקים מוצרים לרוסיה בזמן שהיא בודקת את כללי הסנקציות כדי להבטיח שהיא עומדת באופן מל. בהצהרה שפרסמה TSMC נאמר כי היא "מחויבת באופן מלא לציית לכללי בקרת היצוא החדשים שהוכרזו".
• אינטל, הוציאה הודעה ובה מסרה כי היא "עומדת בכל תקנות היצוא והסנקציות החלות", כולל בקרות היצוא החדשות הממוקדות ברוסיה.
• GlobalFoundries, שמושבה בארה"ב אמרה כי היא גם החלה לציית לכללים. לחברה יש מערכת המסוגלת לבחון ולחסום כל מכירה אסורה לרוסיה, אם כי מכירות החברה לגורמים רוסיים אינן מהותיות.

הצהרת ביידן

ממשל ביידן הודיע על הסנקציות ביום חמישי, ואמר כי ינתק יותר ממחצית מיבוא ההייטק של רוסיה ויכרע את יכולתה של המדינה לגוון את כלכלתה ולתמוך בצבאה.

האיסור, אליו הצטרפו גם בעלות בריתה של ארה"ב: האיחוד האירופי, בריטניה, יפן, וכמובן גם טאיוואן, נועד לחנוק מכירות שבבים ללקוחות בטחוניים ולרוכשי הייטק אחרים במגזרי התעופה והחלל והטכנולוגיה הימית, אך לא לחסום משלוחים של מוצרי אלקטרוניקה לצרכנים, אמר ממשל ביידן.

"אנחנו הולכים לפגוע ביכולתם להתחרות בכלכלת היי-טק של המאה ה-21", הכריז ביידן ביום חמישי כחלק ממה שהבית הלבן כינה "הערותיו של הנשיא ביידן על המתקפה הבלתי מוצדקת של רוסיה על אוקראינה".

ביידן המשיך, "חלק מההשפעות החזקות ביותר של הפעולות שלנו חןרגשן לאורך זמן כאשר אנו מגבילים את הגישה של רוסיה למימון וטכנולוגיה למגזרים אסטרטגיים בכלכלתה ומחלישים את יכולתה התעשייתית לשנים הבאות. ביחד עם הפעולות של בעלות בריתנו ושותפותינו, אנו מעריכים שננתק יותר ממחצית מיבוא ההייטק של רוסיה."

מחלקת המסחר של ארה"ב, באמצעות לשכת התעשייה והביטחון שלה (BIS), הודיעה כי "תגביל באופן הדוק את הגישה של רוסיה לטכנולוגיות ופריטים אחרים שהיא זקוקה להם כדי לקיים את יכולותיה הצבאיות התוקפניות".

הצטרפות האיחוד האירופי

ביום שישי בבוקר חיזק האיחוד האירופי את תמיכתו באוקראינה על ידי חשיפת הגבלות גורפות על היצוא הטכנולוגי לרוסיה.

לאחר שאימצו מערך סנקציות ראשון, נפגשו מנהיגי האיחוד האירופי ביום חמישי (24 בפברואר) בפסגה מיוחדת וסיכמו על חבילת סנקציות שנייה שמטרתה להשפיע על הכלכלה הרוסית בעקבות הפלישה לאוקראינה.

"חבילת הסנקציות המסיביות והממוקדת" הזו, שנחשפה ביום שישי (25 בפברואר) מתמקדת בחמישה תחומים:

• המגזר הפיננסי
• תחום האנרגיה והתחבורה
• איסור על ייצוא חלקי חילוף למטוסים
• גישה לטכנולוגיה
• מדיניות ויזה

27 המדינות אכן הסכימו להגביל את גישתה של רוסיה לטכנולוגיה חיונית.

"אנחנו נפגע בגישה של רוסיה לטכנולוגיות חשובות שהיא צריכה כדי לבנות עתיד משגשג – כמו מוליכים למחצה או טכנולוגיות חדשניות", אמרה  אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, במסיבת עיתונאים משותפת עם שארל מישל, נשיא המועצה האירופית, ונשיא צרפת עמנואל מקרון.

"כמו תמיד, צעדים אלה מתואמים באופן הדוק עם שותפינו ובני בריתנו", אמרה פון דר ליין. "האחדות שלנו היא הכוח שלנו. […] אנחנו מאוחדים יותר מתמיד  ונחושים".

הפוסט יצרניות השבבים הגדולות הודיעו: ניישם את החרם על רוסיה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שנת 2020 ושנת 2021 מסתמנות כשנים בהן שרשראות האספקה העולמיות, בתחומים שונים, הגיעו ונמתחו לנקודות הקצה שלהן. משבר הקורונה, משבר השבבים הנוכחי, ואף משבר אוניית המשא שחסמה את תעלת סואץ לאחרונה. משברים אלה הם המפורסמים שבהם, אבל האם ידעתם שיש משבר מכולות של ספינות משא? והאם ידעתם שיש משבר של חול בעולם?

רובנו לא יודעים או מכירים את דרך פעולתו של העולם, את תהליכי הכרייה, שרשראות האספקה ותהליכי הייצור וההפצה של המוצרים בהם אנחנו משתמשים. אבל למעל מ-88% מאיתנו בישראל יש סמארטפון, מכשיר חכם, לו התמכרנו לחלוטין והוא הכלי העיקרי שלנו לקריאת חדשות ומידע, לתקשורת עם העולם ולניהול חיינו. מחקרים מלפני משבר הקורונה הראו כי אנחנו משחררים את נעילת המסך כ-150 פעמים ביום, ולוחצים, עושים swipe ומקישים על המסך מעל ל-2,600 פעמים ביום. אלה שני מספרים יחידים מתוך מפל סטטיסטיקות שמראה את ההתמכרות שלנו למכשיר ולמסך.

אבל מה אנחנו יודעים על המכשיר שנמצא לאורך כל היום במרחק יד מאיתנו?

אנחנו חיים ופועלים בעידן הדיגיטלי כשרוב המידע, התקשורת והקשרים שלנו מגיעים אלינו ומתווכים לנו דרך מסכים. מרביתנו גם מקבלים את המציאות כפי שהיא וכמובנת מאליה כשכל הטכנולוגיה המתקדמת פשוט עובדת, אבל מבלי לדעת איך ולמה היא עובדת. ככל הנראה, כתבה זו תיקרא על גבי מסך הטלפון שלכם, אשר הצבעוניות והחדות שלו מתאפשרים רק בזכות המתכות הנדירות שבתוכו.

המאגמה שמוציאה את החומרים הנדירים ממעמקים אל פני השטח
כולנו כנראה ראינו התפרצות של הרי געש בספרים או בחדשות, ואפילו פה אצלנו בישראל ישנם, בין היתר, הרי געש רדומים ברמת הגולן. הרי געש נוצרים מפעילות גיאולוגית ותנועת הלוחות של כדור הארץ, כאשר המאגמה, מסיבות שונות, נלחצת ועולה למעלה עד אשר היא פורצת את קרום כדור הארץ ומתפרצת מתוך הרי געש. אותם פרצי מאגמה עולים ממעמקים של כעשרה קילומטר מתחת לפני השטח, ובעלייתם מביאים עימם מינרלים ויסודות שונים.

בין אותם יסודות מופיעות גם המתכות הנדירות המכונות באנגלית rare earth metals. למרות שמן הן אינן נדירות ומקור שמן נובע מכך שקשה להפיקן ומכך שהן לא מופיעות בתצורת היסוד הטבעי שלהן, אלא בתצורת תחמוצות (תרכובות עם חמצן). יש בסך הכל 17 מתכות נדירות בטבלה המחזורית שנקראות גם יסודות נדירים. אם תרצו למצוא אותן בקלות, 15 מתוכן מופיעות בטבלה המלבנית שמתחת לטבלה המחזורית.

ביומיום אנחנו נתקלים בכל מיני מתכות וביניהן ברזל, זהב, כסף, פלטינה ונחושת. את השמות שלהן אנו מכירים היטב, וכנראה גם יודעים איך הן נראות ואפילו את ערכן. למתכות הנדירות יש שמות אקזוטיים וקשים להגייה כולל איטריום, איטרביום, ניאודימיום, דיספורזיום ואירופיום. אני משער שאתם תוהים מדוע חשוב לדעת את שמותיהן, וכיצד מתכות נדירות ממעמקי כדור הארץ בכלל קשורות לעידן הדיגיטלי?

התשובה הקצרה היא שללא מתכות אלה לא היה מתאפשר העידן הדיגיטלי של היום ומהפיכת האלקטרוניקה שהחלה בשנות ה-50 של המאה ה-20.

למתכות, או יסודות, אלה תכונות פלואורוצנטיות, מגנטיות ותכונות הולכה ייחודיות, המעניקות להן חשיבות עבור הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של עולמנו ב-70 השנים הבאות.

לא היתה מתאפשרת לנו טלוויזיה צבעונית ללא אירופיום שיצר את הצבע האדום כדוגמה, ולא היו לנו סמארטפונים, טאבלטים או מחשבים ניידים ללא המתכות הנדירות האחרות. התכונות הייחודיות שלהן איפשרו לעולם הטכנולוגי לעבור את מהפיכת המיניטוריזיציה של מוצרי האלקטרו

טלפונים, מכוניות וסוללות ללכידת חשמל מאנרגיה מתחדשת

בתוך כל סמארטפון על פני כדור הארץ נמצאות 16 מתוך 17 המתכות הנדירות של כדור הארץ (אחת מהן היא רדיואקטיבית וכמובן לא ניתנת לשימוש). התכונות המגנטיות הייחודיות שלהן מאפשרות ליצור רמקולים קטנים מאוד בתוך הסמארטפון, אך גם בתוך האוזניות שלנו. אפילו מנגנון המיקוד האוטומטי של מצלמת הסמארטפון פועל בזכות מגנט ניאודימיום. יכולת הרטט של המכשיר החכם שלנו מתאפשרת בזכות ניאודימיום ודיספרוזיום.

מעבר למתכות הנדירות הנמצאות בסמארטפונים שלנו ישנו שימוש ב-70 יסודות שונים, מתוך 87 יסודות יציבים בכל הטבלה המחזורית. כלומר, 80% מכלל היסודות בטבע נמצאים בתוך המכשיר החכם שלנו, ומאפשרים לנו ליהנות מהעולם הדיגיטלי. המשקל הממוצע של סמארטפון נע בין כ-130 ל-200 גרם, תלוי בגודל המסך. מתוך המשקל הזה, ישנו כגרם אחד בלבד של מתכות נדירות. ללא קיומן, המכשירים שלנו היום היו שוקלים עשרות עד מאות גרמים יותר, ולא היו מתאימים לגודל כף היד שלנו.

על פי הערכות אחרונות מחודש מרץ 2021, ישנם בעולם מעל ל-3.8 מיליארד סמארטפונים, מתוך כ-4.9 מיליארד מכשירי טלפון נייד הקיימים ופועלים בעולם. כלומר, על פי גרם אחד בכל מכשיר, ישנם 3,800 טונות של מתכות נדירות בכלל הסמארטפונים בעולם.

הסמארטפונים והטאבלטים אינם המהפכה היחידה. אנו בפתחן של שתי מהפיכות טכנולוגיות נוספות התלויות לחלוטין במתכות הנדירות הללו. הראשונה, הינה מהפיכת הרכבים ההיברידיים והחשמליים. בסוף שנת 2020 הבטיח אילון מאסק שעד שנת 2030 חברת הרכבים טסלה תייצר 20 מיליון רכבים בשנה. המתכות הנדירות הן מרכיב קריטי ברכבים אלה, ולשם השוואה, בכל מכונית של טויוטה פריוס נעשה שימוש בכ-13 ק"ג של מתכות אלה. כלומר, רק חברת טסלה לבדה תצטרך 40% מסך הייצור העולמי של המתכות הנדירות, שעומד היום על כ-170,000 טון בשנה, על מנת לעמוד ביעד שאפתני זה. המהפיכה השנייה הינה המעבר לאנרגיה ירוקה ומתחדשת, המבוססת על אנרגיית שמש ורוח, על מנת להילחם בהתחממות הגלובלית ולהתנתק מהתלות שלנו בדלקים מזהמים. טורבינות רוח הן האסטרטגיה הירוקה של מספר מדינות ברחבי העולם לייצור ג'יגה וואטים של חשמל, ביניהן סין ואנגליה. גם במקרה הזה יש צורך בכמות גדולה מאוד של מתכות נדירות, שכן עבור כל ייצור של מגה וואט של חשמל מטורבינת רוח יש צורך בכחצי ק"ג של מתכת כזאת – והעולם מתכנן ג'יגות רבים של וואטים. סין, אשר פרסמה אסטרטגיה לאומית למעבר לייצור אנרגיה מבוסס על טורבינות רוח, פרסמה לאחרונה הגבלות על ייצוא של אותן מתכות נדירות, מאחר שהיא תזדקק לכמות גדולה יותר מזו שהיא מייצרת מידי שנה. גם בתחום המחשוב הקוונטי למתכות הנדירות ישנו תפקיד חשוב, וכבר היום ישנן חברות שהמחשב הקוונטי שלהן מבוסס על שימושים באטומים טעונים (יונים) של מתכות נדירות, ובעיקר איטרביום.

שמונה מכרות בסין משרתים את כל תעשיית ההייטק העולמית

המתכות הנדירות נכרות היום בשמונה מכרות ברחבי העולם, אך מעל ל-90% מהן נכרות בסין. שרשרת האספקה של המתכות הנדירות מורכבת יותר, כי לאחר הכרייה יש צורך להפיק ולזקק את המתכות על מנת שניתן יהיה לעשות בהן שימוש ולייצר מהן רכיבים אחרים, כמו מגנטים. לעתים, כל שלב כזה מתבצע במדינה אחרת. כיום, סך כל המסחר במתכות הנדירות הללו עומד על כשישה מיליארד דולר, ומאפשר כלכלה ומסחר עולמיים בסך של יותר מטריליון דולר, ובעיקר מאפשר את העידן הדיגיטלי.

בפעם הבאה שתצפו בהתפרצות געשית, תדעו שהיא לא רק מייצרת את סלעי היסוד של כדור הארץ, אלא גם את היסודות שמאפשרים את המהפיכות הטכנולוגיות הנוכחיות והבאות.

הפוסט בתוך כל טלפון חכם על פני כדור הארץ נמצאות 16 מתוך 17 המתכות הנדירות של כדור הארץ, רובן נכרות בסין הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברות הטכנולוגיה הגלובליות שמות את העובדים שלהן בעדיפות העליונה כשנגיף הקורונה הקטלני מתפשט ברחבי סין היבשתית ומעבר לה. לאחר הכרזת ארגון הבריאות העולמי הכריז על הנגיף כמצב חירום גלובלי של בריאות הציבור, אפל הגבילה נסיעות של עובדים וסגרה כמה חנויות. אוונט ביקשה מהעובדים לעבוד מהבית. פז'ו וסיטרואן מחזירות עובדים לא סיניים לצרפת.
נכון ליום רביעי (5/2/20), סין אימתה יותר מ-20,000 מקרים של המחלה, שעברה את המספר הכולל של מגפת הסארס ב-2002-2003. הנגיף החדש הרג כ-500 אנשים בסין. מקרי ההדבקה המאומתים גדלים בכל יום, וממשיכים להזין את הפחד של הציבור.

"ברגע זה, האנשים שלנו שבעיר הזאת עובדים מהבית", אמר ביל אמליו, המנכ"ל של מפיצת האלקטרוניקה אוונט. עד ל-23 בינואר – היום שבו הייתה השיחה על הרווח של אוונט – אוונט לא ראתה השפעה. "אבל אם המצב יחמיר, והם יתחילו לסגור מטוסים וכדומה, אז תהיה לכך השפעה שונה על המשלוחים שיוצאים מסין". זה בדיוק מה שקורה. חברות תעופה ביטלו טיסות מסין ואליה. אמזון, גוגל ופייסבוק הגבילו נסיעות של עובדים. למרות שרוב המפעלים בווהאן סגורים בגלל ראש השנה הסיני, ממשלת סין האריכה את חופשת החג כך שקווי הייצור יישארו מושבתים זמן ארוך יותר.

השילוב המשולש

מה שקריטי לתעשיית האלקטרוניקה במשבר הזה הוא השילוב המשולש של מלחמת סחר בין ארה"ב וסין, הברקזיט באירופה ואי ודאות בשרשרת האספקה בגלל נגיף הקורונה. תעשיית האלקטרוניקה עומדת בפני שיבוש מתגלגל שעשוי לשנות את תחזיות הצמיחה בענף לשנה הזאת. ביל מקלין, נשיא חברת מחקרי השבבים IC Insights, אמר שהנגיף החמיר את חוסר הביטחון הכלכלי שעצר את השקעות ההון בשבבים.
"הברקזיט, בעיות סחר ועכשיו נגיף הקורונה גורמים לאי ודאות גלובלית", אמר בפורום בבוסטון. "אי ודאות גורמת לקיפאון [אצל עסקים וצרכנים]". בכל העולם, ההוצאה ההונית על שבבים חזויה לקטון בכ-6 אחוז השנה, מ-103.5 מיליארד דולר ב-2019 לפחות או יותר 97.6 מיליארד דולר.
ז'אנג מינג, כלכלן בצוות החשיבה הסיני הנתמך על ידי הממשלה "האקדמיה הסינית למדעי החברה", הזהיר שהנגיף יכול לדחוף את הצמיחה הכלכלית של סין אל מתחת לחמישה אחוז בשנה ברבעון הראשון, דיווח הפייננשל טיימז. הקונצנזוס הכלכלי כעת הוא שצמיחת התמ"ג של סין היא 5.7 אחוז. הממוצע הזה קטן בהתמדה מאז 2018, לדברי מקלין.
ארצות הברית: גוגל, פייסבוק, אפל, אוונט, ארו וג'נרל מוטורס הן בין החברות האמריקניות שסגרו משרדים ומפעלים, הגבילו נסיעות, עודדו עובדים לעבוד מהבית ואפילו סיפקו מסיכות פנים לעובדים בסין.
המציאות

אין ספק שהמשבר האחרון בסין ייצור גלים בתעשיית האלקטרוניקה. סין היא אחת הצרכניות הכי גדולות בעולם של מוצרי אלקטרוניקה, ואחת היצרניות הגדולות ביותר בעולם. "למרות שהחופשה הרשמית היא רק שבוע אחד, אנחנו מוצאים שרוב המפעלים יאבדו בסך הכל תפוקה של כשבועיים", אמר קית ל-EPSNews. עוד תפוקה תאבד כי החופשה הוארכה.
סביר גם שלרבים מהמפעלים האלה לא יהיו את כל העובדים כשיחזרו — עובדים יבחרו להישאר בבית כדי להתגבר על ההתפרצות. יהיה צורך לבדוק חומרים שנשלחו בזמן החופשה לפני שהמפעלים יוכלו להגביר את הייצור. למרות שמשרד המכס הסיני דבק בלוח הזמנים של החופשה, הצבר תמיד עצום, אמר קית.
לא רק שיש עיכובים גדולים אחרי החופש, חומר נכנס כנראה יאבד בתקופה הזאת, הוסיף. גם משלוחים של תוצרת מוגמרת יתעכבו: קית המליץ שיהיו בנמל 10 ימים לפני תחילת ראש השנה.

הנזק של מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין כבר ניכר בביטול ההוצאות ההוניות בתעשיית השבבים. רוב הכסף הזה זורם לאזור אסיה פסיפיק ובמיוחד לסין. מחלוקת הסחר בין ארה"ב וסין כבר השפיעה לרעה על שני השווקים, אמר מקלין, וחברות לא מוכנות להתחייב על כספים למפעלים חדשים.

הפוסט צפוי שיבוש בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים בגלל נגיף הקורונה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פרופ' קים ופרופ' מובורן מציגים שיטת חשיבה ניהולית חדשה, השיטה גורסת שבכלכלה יש מושג יסוד שנקרא אוקיינוס כחול ואוקיינוס אדום הוא אומר בפשטות שתמיד כדאי להקים את העסק באוקינוס כחול שבו אתה הדג הטורף היחידי מאשר באוקינוס אדום שורץ מתחרים. במושגים שלנו (ישראל) על מנת להצליח באוקינוס העצום שמתקדם בקצב מסחרר האוקינוס הכחול הוא התמקדות בערך המוסף שלנו.

לא מעשי לחשוב שנוכל להלחם בעוצמות של סין הודו ושאר העולם ראש בראש ביצור מוצרים יותר זולים. הדבר שאנו יודעים לעשות טוב הוא להמציא טכנולוגיות חדשות וזו הסיבה שחברות רב לאומיות עדין פה. חלקן הן פרי המוח היהודי שממציא לנו פטנטים וחלקן נולדו מצרכים ביטחוניים ומהצורך שלנו להתקיים במדינה שלנו. הגלובליזציה הכניסה פרמטר חדש למשחק- היום ניתן לשתף פעולה באופן פשוט וקל יחסית עם קבוצות וכוחות המצטינים בתחומים אחרים הודו מצטיינת בכח עבודה מעולה ובתוכנה וסין משנסת מותניים וצועדת קדימה ככוח יצור ותכנון סילקון.

כמנהלים עלינו מוטלת החובה ליצר שיתופי פעולה ולרתום לצידנו את הגלובליזציה. מנהלים של הדור הנוכחי נדרשים לנהל פרויקטים גלובלים הנמצאים פיסית במקומות שונים על הגלובוס מיומנות ניהול גלובלית והיכולת לתקשר להדריך ולהוביל כמעט ללא שיחות פנים אל פנים הופכת להיות פרמטר קריטי וחשוב בסביבת הניהול שלנו והיא תהיה חשובה ודומננטית יותר בשנים הקרובות.

מנהלים על פי רוב נוטים לספור כמה עובדים הם מנהלים וכמה מהם ממש פיזית תחתם אך בעידן החדש כוחו של מנהל ימדד בתהליכים גלובלים נטולי מקום וזמן וזהו אתגר ניהולי שמתחיל ברמה הגבוהה ביותר בחברה ומחלחל עד אחרון העובדים. השינוי צריך להתחיל במנהלים- זהו שינוי גישה משמעותי ודי קריטי. בראיה קדימה, אם לא נעשה צעדים במגרש הגלובלי פשוט נשאר מאחור מכיוון שאחרים כן מנצלים את הכוחות הגלובלים לטובתם.

על פי רוב יש התנגדות לשינויים שכאלה ועבודה עם מיקור חוץ נתקלת בלא מעט התנגדויות בארגון. ההסברים ל"למה לא" הם רבים ומגוונים – דאגה לאיכות קוד, בעיות קומינקציה ופחד מגניבת ועוד. קצב הגלובליזציה מפתיע בהיקפו ואף אחד לא הכין את המנהלים לשנויים שכאלה ולכן על אף הסיבות ל"למה לא", עלינו למצא דרכים  לשיתוף פעולה עם הודו סין ומדינות אחרות. עלינו להרים את הראש ולהביט מעט קדימה תוך הבנה של התהליכים הגלובליים והסתכלות על חצי הכוס המלאה ולנצל את אותם כוחות לטובתינו.

כמנהלים עלינו לשאול איך אוכל לשתף פעולה ולהוריד עלויות תוך שמירה על הידע הקריטי והחשוב. מנסיוני ומשיחות עם מנהלים העובדים עם מיקור חוץ, ההתרשמות היא שבמקרים שהמנהלים לא היו מחויבים, התהליך אכן לא הפך להצלחה גדולה, אך כאשר המנהלים נכנסו לתהליך עם מחויבות גבוהה והשקעה בתקשורת ובניהול התהליך, הפרויקט הצליח מאוד.  

אז איפה מתחילים?

•    ראשית יש ליצור תהליך מובנה ולהדריך מנהלים צעירים. זה מתחיל בהבנה של התרבות הזרה, שגרירויות הודו וסין ישמחו לתת לכם הרצאות בנושא כיצד לעבוד עם הודו/ סין. אל תקלו ראש בהבנת ההסטוריה של עמיתכם מעבר לים – כאן השינוי מתחיל. הרצאות דומות על התרבות הישראלית חשוב שינתנו לעמיתכם מעבר לים- שגרירויות ישראל תומכות ומעודדות מהלכים שכאלה ומנהלת כח האדם שלכם לא תתקשה לארגן אותם.

•    בחירת האנשים המתאימים- צוות מעבר לים הוא למעשה הרחבה של הצוות הפיתוח בארץ וכשם שבארץ עוברים מועמדים לתפקיד ראיונות, יש לראיין את המועמדים למיקור החיוץ. גם אם הספק מתחייב על הספקת מוצר בזמן מסוים עליכם לבדוק ולרדת לפרטים הקטנים ולבדוק האם לעובדים המיועדים יש את היכולת המקצועית ובין אישית לעבוד יחד אתכם ולבצע את העבודה לשביעות רצונכם.

•    שמירה על ידע ועל קניין- עלינו להבחין מהוא הקנין החשוב ומה פחות חשוב. מתוקף ההגדרה יגזרו המשימות ותת הפרויקטים אותם תוכלו להוציא החוצה.

•    התייחסות להבדלי השעות- על פניו העובדה שסין והודו מתחילים את יום העבודה  6-7 שעות לפנינו היא מכשול אבל ניצול נכון של הבדלי השעות העבודה וסופי השבוע  יכול להביא לפריון גדול יותר.

•    מינוי גורם מקשר לצוותים בעבר לים (ראש הצוות או עובד בכיר בצוות)-  זהו מהלך קריטי וחשוב לניהול התהליך ולבניית מודל העבודה באופן יעיל. אף מומלץ לבחון אפשרות שאותו גורם מקשר יתחיל את יום העבודה שלו מוקדם יותר ויסיים אותו מוקדם יותר, ע"מ לייצר שעות חפיפה רבות.

•    ביקורים במקום ומפגשים פנים אל פנים-  ע"מ לחזק את הקשר וליצר מחויבות לארגון. תקופת אימון בארץ לצוות הוא שלב מומלץ מאוד ורצוי שבשלבים הראשונים יבקרו אתכם עמיתיכם החדשים על מנת להכיר לאנשים את מטודולוגיות העבודה ועל מנת לפתח מחויבות ואכפתיות לארגון. אם הקבוצה גדולה, אפשר להסתפק במנהלי צוותים ו/או בעובדים דומננטיים שמחויבותם לתהליך תשפיע באופן חיובי על הסובבים.

לסיכום ג'יימס וולפנזו שכיהן כנשיא התשיעי של הבנק העולמי, בשנים 1995-2005.טען ש "רוב האנשים במדינות העשירות לא ממש רואים מה קורה במדינות המתפתחות העצומות האלו, בתוך 25 שנים, התמ"ג של סין והודו יעבור את זה של שבע המדינות העשירות (G7). זוהי לא התקדמות טריוויאלית. זוהי התקדמות מונומנטלית" מדינת ישראל ותעשית ההיי-טק בפרט חייבות להתכונן לעתיד שיישלט על ידי סין והודו, לנסות ולהרוויח מעלייתן הבלתי נמנעת של המדינות, שיהפכו למנוע הפעילות הכלכלית של העולם.

מאמר חמישי ואחרון בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primsesne

הפוסט תעשית ההיטק הישראלית בעולם גלובלי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחת הסוגיות המדירות שינה ממנהלים רבים היא שמירה על קניין הרוחני? סוגיה זו חשובה ודורשת לא מעט תשומת לב ניהולית באופן כללי אך קל וחומר בעבודה עם סין, הודו, ומדינות מתפתחות אחרות. אקדים ואומר שלמרות החשש הגדול מפני הפרת זכויות קנין רוחני עלינו להבין שאין בסוגיה זו בכדי למנוע עבודה באופן גלובלי ולעמוד בקצב שהעולם צועד בו.

הודו יותר ידידותית וממוסדת בכל הקשור לקניין רוחני- בהודו קיימים משרדי פטנטים על פי דיווח של משרד טכנולוגיות המידע בבנאגלור סניפים הודים של חברות גלובליות כמו סיסיקו ואינטל הגישו מעל 1,000 פטנטים לבמשרד הפטנטים בארה"ב כמתמחים במיקור חוץ די ברור להודים שפגיעה ברוטלית בזכויות קניין רוחני תגדע את הענף שהודו יושבת עליו אבל לא על עובדה זו עלינו לסמוך את עתידנו.

סין ידועה לשמצה בכל הקשור להפרת קניין רוחני. תוך מספר ימים מועתקים באופן כמעט זהה מותגים ומוצרים והחוק הסיני אין בו די בכדי לשמור על זכויותיהם של חברות זרות. המערכת המשפטית והתרבות שהיא שרידים לא כל כך עתיקים למשטר קומונסטי אינן תומכות בהגנה קניינית על פטנטים וסמלים מסחרים והגרוע מכל- זה פשוט חלק מהתרבות להפר זכויות יוצרים.

ההבדל בין דרום קוריאה ויפן של לפני עשר ועשרים שנה הוא ביכולת לגדל קנין רוחני. ביפן ודרום וקוריאה פיתחו קניין רוחני בבית ובכך המודעות והאיטרס לשמירה על זכויות הקניין רוחני היום הן גבוהות. סין עדיין לא בנקודה של פיתוח קניין רוחני באופן עצמאי בממדים גדולים. יחד עם זאת חברות רבות ואנשי ממשל בסין מעונינים שהמדינה תזוז בכיון מיסוד ההגנה על קנין רוחני. די ברור לסין שיהיה קשה להגיע ולהיות אחת המדינות המובילות בלא מתן יחס רציני לסוגיה זו. ניכר היום שמנהלים בחברות רבות הפנימו את חשיבות הענין בעיקר מכיוון שרבים מהם גדלו ועבדו בארה"ב וברצונם לקחת את החברות הסניות להנפקה בנסד"ק.

בביקורי בסין והודו מארחי הקדישו זמן לא מבוטל להציג בפני את מערכת ה  ITואת הדרך בה הם מגנים על קנין רוחני שנכנס לחברה. חששם העיקרי הוא מהמהנדסים העובדים בחברה ולכן אופן העבודה ממודר מאוד ולעובדים אין גישה לאיטרנט ועל מנת לגשת לרשת האיטרנט לחיפוש מידע, על העובד לגשת למחשב אחר המחובר לרשת החיצונית. כמו כן למחשבי המהנדסים אין דיסק או חיבור USB  והקניין הרוחני שנרכש, לרוב נגיש רק לאנשים הרלוונטים. בשיחה עם אותם מנהלים ביקשו ממני לא פעם להעביר מודלים מוגנים של קניין רוחני, ולו בכדי למנוע מצב של גניבה שלא בשליטתם.

מצד אחד הגלובליזציה מציעה ודורשת עבודה עם מדינות כמו הודו וסין מצד שני הסיכונים אינם פשוטים הסתגרות בדלת אמותניו לא תוביל לפתרון יש למצא את הדרכים לעבוד באופן גלובלי ויחד עם זאת לשמור על החלקים הרגישים וחשובים לנו.

מאמר רביעי בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primesense

הפוסט קנין רוחני בעידן הגלובליזציה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

.

הודו היא הענק הישן השני שמשיל את עורו הישן ומתעורר לחיים, פעם כונתה הודו היהלום של הכתר האנגלי והיתה סמל האיפריליזם, היום הודו וסין נקראות המלאכים התאומים של הכלכלה הצומחת במאה ה-21. הודו זכתה בעצמאות ב 15 אוגוסט 1947 כך שתקופת עצמאותה דומה לשלנו. מאז העצמאות ידעה הודו מורדות ועליות רבות, אך השילוב של עמל ומזל הפך את הודו ממדינת עולם שלישי לאחת ממעצמות ההי-טק.

את פריצת הדרך עשתה הודו בזכות הסיבים האופטיים המסוגלים להעביר אינפורמציה בפס רחב מאוד עם ניחות מינימלי למרחקים של אלפי קילומטרים. בתקופת הבהלה לאיטרנט "והדוט קום" הון אין סופי הושקע בכבלים אופטיים, אך כאשר בועת "הדוט קום" התנפצה נותרו במעמקי הים והאדמה מליוני קילומטרים סלולים של תשתיות יתומות ומאחר שלא עלה על הדעת להוציא החוצה את אותה תשתית, נמכרו נכסים אלה ע"י הנושים במחיר מגוחך שהתחילו להפעילם שוב, כך צנחו המחירים בבנגלור והודו התחברה לעולם בחינם.

קרדיט גדול להצלחת הודו שייך לפרנסיה ששמו את הדגש בשישים השנה שחלפו על חינוך טכנולוגי ומתן השכלה בתחומי מדעי ההנדסה ורפואה ברמה גבוהה. ג'ווהאראל נהרו ראש הממשלה הראשון של הודו הגה ויזם את המכונים הטכנולוגים בהודו(IIT) India Institute of Technology הראשון שבינהם הוקם בקהראגפויר בשנת 1951 והיום קימים שבעה מכונים בכל רחבי הודו.

בהינתן גודל האוכלוסיה בהודו שמונה מעל מיליארד בני אדם התחרות על כל ספסל לימוד במכונים הטכנולוגים היא עזה. מספרים שיותר קשה להתקבל לIIT מאשר ל MIT אי לכך ובהתאמה תכנית ההכשרה היא ברמה מאוד גבוהה ודורשנית מימד מיוחד שההודים הפנימו ברמה האישית ואולי מחוסר ברירה זה המוטבציה ללמוד ולהצליח. די ברור לכל הודי שהצלחה בלימודים היא מסלול כמעט יחיד הנשלט בידי כל פרט שיוצא מאותם חיי עוני.

הצעד הפחות מוצלח של ההנהגה ההודית היא הבחירה בתחילת הדרך במדניות פרו סובייטית שלא דגלה בפתיחת השוק לתחרות חופשית. כתוצאה מכך נוצר חוסר איזון מצד אחר רבים סיימו את IIT ורכשו השכלה טכנולוגית אך מקומות עבודה לא היו בנמצא בהודו וכך מצאו את עצמם הודים רבים מהגרים לעמק הסילקון והם התקבלו שם בידיים פתוחות ע"י החברות האמריקאיות.

הודו הפכה ליצואנית מוחות, וכך פעלו הדברים עד העשור האחרון של המלניום עם התפוצצות בועת האינטרנט, חברות אמריקאיות רבות צמצמו את כח האדם ובכללותו הודים וסינים שהיגרו לאמריקה. במקביל חיפשו אותן חברות פתרונות יצרתיים וזולים מעבר לים ובשילוב של חיבור האיטרנט הזול, הודות לאותם סיבים אופטים וכח האדם המיומן שגדל ה IIT , יצרו קרקע פורייה להתפתחות הטכנולוגית של הודו והזניק אותה באופן משמעותי קדימה.

בטיול קצר בבנגלור תוכלו למצא לצד "חושות" דלות לצד מבני זכוכית גבוהים דומים להפליא לאלה בהרצליה פיתוח וברמת-החייל אשר מתנוססים עליהם לוגוים של Motorola, Freescale, Intel, IBM, TI ורבים גדולים אחרים, ההבדלים בין הרחוב ההודי לפנים המשרד של חברות ההיטק הם תהומיים ולפעמים בלתי נתפסים. לצד אותם חברות גלובליות קמות בהודו כמעט אין סוף חברות מקומיות הגדולות והמוכרות הם Wipro InfoSys וSasken .

בהודו קיימות חברות שירותים המציעות מודל הנקרא Build Operating Transfer (BOT) מודל זה מציע דרך נוחה וקלה לחברות זרות להתחיל את הצעדים הראשונים בהודו ביסודו של דבר החברות ההודיות למיקור חוץ מציעות תמיכה לוגיסטית החל ממיון כוח אדם גיוסו הכשרתו וכלה בתשתית מבנית וציוד מחשוב לחברה הזרה. בשלבים הראשונים אין יחסי עובד מעביד עם העובדים ההודים אך לחברה ששוכרת את השרות יש את היכולת לנווט את כח האדם ומשימותיו לפי צרכיו. התשלום מתבצע בסוף כל חודש ישירות לחברה ההודית שמשלמת את השכר החודשי לעובדים בניקוי עמלה סבירה. השותף ההודי יקצה חדרים ורשת תקשורת ויעמוד בכל דרישות הבקרה שידרש להן. לאחר חודשים או שנים של פעילות שמורה לחברה הגלובלית הזכות לאמץ את התשתית וכח האדם שעבד עבורה ולהקים בהודו חברה רשמית.

התשתית בהודו היא אחד הדברים שיש לקחת בחשבון בעבודה עם חברות הודיות, הודו מאוד לא מפותחת מבחינה תשתיתית הספקת החשמל אינה אמינה ובאופן ממוצע חברה הודית צפויה ל 17 הפסקות חשמל בחודש יחסית לאחת בחודש במלזיה ופחות מחמש בחודש בסין, הכבישים גם הם סובלים מחוסר פיתוח והבלגן על הכבישים בתוך הערים הוא בלתי נתפס. עם זאת הממשלה בהודו מודעת לחולשות אלו והיא צועדת אחרי סין בהשקעה בתשתיות באופן מואץ. החולשה התשתיתית די ברורה למנהלי החברות ההודיות ששקף שלם בפרזנטציה של חברה הודית יוקדש לנושא התשתית ובו יצוין כמה גנרטורים יש לחברה וכמה שעות תוכל לתפקד ללא הספקת חשמל סדירה.

הודו באופן מסורתי מתמקדת בעיקר בהנדסת תוכנה הסיבות העיקריות נעוצות בעובדה שתוכנה קרובה יותר למקצועות המתמטיים שנלמדים ב IIT כמו כן עלות הקמת חברת תוכנה והסיכונים הכרוכים בה קטנים לאין שיעור מחברת חומרה, התשתיות בהודו מקשים על בנית FAB בהודו שגורר סביבו צורך לחברות חומרה. עם זאת ראוי לציין שיש לא מעט חברות Fabless ושלוחות של חברות EDA בהודו. כמו כןTI פתחה מרכז פיתוח בהודו לתכנון שבבים עוד לפני עידן הסיבים האופטיים, והתקשורת עם הסניף ההודי נעשתה דרך לוויני תקשורת. לאחרונה החלה הודו לעודד את החברות הגדולות לבא ולהקיםFAB בתחומה ע"י מתן מענקים תחת תוכנית Special Incentive Package Scheme

בהודו קיימות 12 שפות רשמיות ועשרות לא רשמיות. כשריד לשלטון הבריטי ולאור הצורך לתקשר בבליל השפות, האנגלית היא שפה די שגורה בפי ההודים ולבטח בפי המהנדסים ההודים עובדה המקלה על העבודה עם ההודים בהשוואה לסין ומדינות אסיאתיות אחרות.

מאמר שלישי בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primsesne

הפוסט הודו – היהלום של הכתר הבריטי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

בסימן הספרה שמונה שמסמלת עושר בתרבות הסינית בתאריך ה- 08.08.2008 בשעה 08:08 נפתחה אולימפיאדת בייג'ין. כמפגן כוח עצום אל מול אומות העולם מעבר לסמליות ולספורטיביות, אירוע זה מקפל בתוכו הרבה יותר מעוד אירוע אולימפי. סין שמה לה למטרה להפוך להיות האומה מספר אחת בעולם והיא שוקדת על יסום תוכנית אב גרנדיוזית עם אופי של משמעת ברזל קומוניסטית.

תעשיית ההי-טק, אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של סין כיום, התחילה את דרכה כבית האריזה של העולם. היתה זו רק ההתחלה וסין מתקדמת במהירות, צעד אחר צעד, בכיוון של ייצור ותכנון פרוסות סיליקון ואף מוצרים סופיים מתקדמים אחרים. הדומיננטיות בתחום, שהיתה שמורה בעשור האחרון לטייוואן, זולגת בהדרגתיות לכיוון הטריטוריה הסינית. חברת SMIC  חברה ליצור שבבי סילקון בדומה ל Tower  שלנו מתקדמת בצעדי ענק ובתי אריזה לשבבים כגון אמקור ואחרים צצים כפטריות אחרי הגשם בשנחאי וסביבתה  וכמעט כל יום קמה חברת הזנק טכנולוגית חדשה.

חלומו של כל יצרן מערבי הוא למכור "ונטיל" לכל סיני, וכמובן גם לייצר את אותו ונטיל במחיר מגוחך בסין. אך אליה וקוץ בה! ללא אכיפת חוקי הסחר העולמיים, החדירה לסין ושיתוף הפעולה עם גורמים עסקיים בסין הינה מוגבלת ביותר.

סין הצטרפה לארגון הסחר העולמי באופן רשמי בדצמבר 2001, צעד שהיווה  אמירה חזקה מבחינתה של סין בנוגע להסכמתה למשטר הסחר הבילאומי. החתימה נתנה דחיפה עצומה לשיתוף פעולה מהר מאוד העבירו חברות רבות את מפעלי היצור שלהם לסין, כולל חברות יפניות ידועות, ולאחר מכן שילבו אותם בשרשרת האספקה הגלובלית שלהן.

לסין יש מאגר בלתי נידלה של עובדים זולים מיומנים ופחות מיומנים וכן תאבון עצום ויכולת להעסיק מיליוני עובדים. בנוסף קיים בסין שוק מקומי ענק ומשגשג. צבא המהנדסים הסיני גדל כל שנה ביותר מ 300,000. רק לשם השוואה זה מספר הגדול פי חמישה לעומת ארצות הברית ופי שלוש מאות ממדינת ישראל וכן במקרה הזה הגודל כן קובע בסין יש עובדים ומנהלים שמוכנים לעבוד 12 שעות ביום ואף במשמרות ויזמים מלאי להט ורצון להצליח. האסטרטגיה של סין היא לעקוף את ארה"ב ולהוביל את העולם והמנהיגים הסינים ממוקדים במטרה זו ומבינים שהדרך עוברת הכשרת דור העתיד בלימודי מדעים ומתמטיקה.

נפוליון בונפרטה קרא לסין הענק הרדום, "הניחו לה לישון אם תתעורר היא תזעזעה את העולם". סין אכן התעוררה והיא אכן מזעזעת את העולם הדרקון הפך להיות כה גדול עד שהוא משפיע באופן לא מבוטל על כלכלת ארה"ב והעולם כולו. לסין אומנם אין עדין את היכולות לייצר מוצריםend-to-end   אבל היא בהחלט בדרך לעשות זאת, ובקצב מסחרר.

אם כך במה שונה סין מיפן, דרום קוריאה, וטייוואן שלפני עשר ועשרים שנה?  לסין ישנו כוח מיוחד במינו מעבר למשאבים האנושים האדירים שעומדים לראשותה ומאפשרים לה לייצר כמעט הכל ביותר זול. לסין שוק מקומי עצום ממדים השווה בסדר גודלו לכל אירופה, מעמד ביניים שהוא מעמד המוגדר כבעל עצמאות כלכלית סבירה מתרחב ויכולת קנייה והרעב לצריכה של מותגים הולך וגדל. עובדה זו מקנה לסין את הכוח העצמי הגדול ביותר שיש לאומה שלא נופל מכוח הקנייה של ארה"ב.

החברות הסיניות יכולות להרשות לעצמם ליצר לשוק המקומי עם סטנדרט נמוך ובמחיר נמוך אך בכמיות עצומות ושם המשחק של תחילת המלניום הנוכחי הוא כמות, לעיתים קרובות על חשבון איכות. חברות אלה יכולות להגיע לממדים לא מבוטלים ולצבור הון עצמי רב בזכות אותו כח עצמי ובשלב השני על מנת להתרחב לשווקים אחרים מחוץ לגבולות סין תוך עמידה בסטנדרטים גבוהים. במקביל יכולים התאגידים הסינים לרכוש חברות אירופאיות ואמריקאיות בזכות אותו הון פיננסי שצברו בשנים האחרונות.

אל נא תתבלבלו, בכל הקשור לגדג'טים, הסיני הממוצע בביג'ין הוא לקוח דרשן מאוד, גם אותו נהג ריקשה ללא נעלים שחי על דולר ליום חשוב לו להצטייד בסליידר המתקדם ביותר תתפלאו לדעת שהיום כבר לא ניתן לרכוש בסין סלולרי עם מסך שחור לבן, הוא פשוט כבר לא קיים.

לפני כשלש שנים ביקרתי חברת הזנק קטנה בשנחאי, באותו ביקור החברה היתה בשלביה הראשונים ומנתה כ-20 איש. היא גייסה שני מליון דולר, רובם ממשקיעים פרטיים ושמה לה למטרה ליצר שבב לשוק הסלולר, לאחר שנה בדיוק מאותו מפגש ראשון עם אותה חברה ביקרתי את החברה שוב בנסיבות דומות והופתעתי לגלות את הדברים הבאים שהתרחשו שם תוך שנה- החברה מנתה 250 עובדים! שאלתי לתומי את עמיתי הסיני היכן הם עומדים בפיתוח המוצר. חיש מהר יצא מהחדר וחזר עם שלושה סלולרים "אתמול הם הגיעו מהרכבה, הרכיב שלנו בפנים ואנו מתחילים למכור כמיליון יחידות בחודש"  בהנחה שכל יחידה תמכר ב 4-5$ תוך שנה החברה נמצאת ברמת הכנסות של 15 מליון דולר לרבעון עם ביצועים פיננסים שכאלה לו נותר לי לשאול את מארחי בחיוך ישראלי איך אפשר להתצטרף אלו?

תעשית הסלולר המקומית בסין נמצאת בתהליך מואץ של גדילה ומאחר שסין הבינה את הפוטנציאל העצום בשווק המקומי והרצון להוריד עלויות ע"י חסכון של תגמולים לחברות רב לאומיות ולא מעט בגלל הגאווה הסינית סין הגדירה לעצמה תקנים סינים לדור השלישי  TD-SCDMAכצעד משלים מהלכים דומים נעשו בתחום המדיה הדיגטל AVS ותקשורת הטווח הקצרMcWill  המתחרה בWiFi  ולאחרונה הודיעב סין על שני סטנדרטים עבור הטלויזיה דיגטלית TDBM  ו CMMB  סין הבינה שהיא שוק בפני עצמה ואולימפיאדת ביג'ין היא אבן דרך שדוחפת את כל התעשיה קדימה באופן רצחני ומוצרים וטכנולוגיות רבות מוכנות לצאת לקראת הקיץ הבא בתזמון מושלם לאולפיאדה.

מאמר שני בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ"ל אופרציה בחברת Primsesne

הפוסט סין – הדרקון שהתעורר הופיע לראשונה ב-Chiportal.