הודו – היהלום של הכתר הבריטי

את פריצת הדרך עשתה הודו בזכות הסיבים האופטיים המסוגלים להעביר אינפורמציה בפס רחב מאוד עם ניחות מינימלי למרחקים של אלפי קילומטרים. הודו הפכה למעצמה בזכות חינוך טכנולוגי מעולה וידיעת השפה האנגלית, אם כי יש לה מה להשתפר בתחום התשתיות

.

הודו היא הענק הישן השני שמשיל את עורו הישן ומתעורר לחיים, פעם כונתה הודו היהלום של הכתר האנגלי והיתה סמל האיפריליזם, היום הודו וסין נקראות המלאכים התאומים של הכלכלה הצומחת במאה ה-21. הודו זכתה בעצמאות ב 15 אוגוסט 1947 כך שתקופת עצמאותה דומה לשלנו. מאז העצמאות ידעה הודו מורדות ועליות רבות, אך השילוב של עמל ומזל הפך את הודו ממדינת עולם שלישי לאחת ממעצמות ההי-טק.

את פריצת הדרך עשתה הודו בזכות הסיבים האופטיים המסוגלים להעביר אינפורמציה בפס רחב מאוד עם ניחות מינימלי למרחקים של אלפי קילומטרים. בתקופת הבהלה לאיטרנט “והדוט קום” הון אין סופי הושקע בכבלים אופטיים, אך כאשר בועת “הדוט קום” התנפצה נותרו במעמקי הים והאדמה מליוני קילומטרים סלולים של תשתיות יתומות ומאחר שלא עלה על הדעת להוציא החוצה את אותה תשתית, נמכרו נכסים אלה ע”י הנושים במחיר מגוחך שהתחילו להפעילם שוב, כך צנחו המחירים בבנגלור והודו התחברה לעולם בחינם.

קרדיט גדול להצלחת הודו שייך לפרנסיה ששמו את הדגש בשישים השנה שחלפו על חינוך טכנולוגי ומתן השכלה בתחומי מדעי ההנדסה ורפואה ברמה גבוהה. ג’ווהאראל נהרו ראש הממשלה הראשון של הודו הגה ויזם את המכונים הטכנולוגים בהודו(IIT) India Institute of Technology הראשון שבינהם הוקם בקהראגפויר בשנת 1951 והיום קימים שבעה מכונים בכל רחבי הודו.

בהינתן גודל האוכלוסיה בהודו שמונה מעל מיליארד בני אדם התחרות על כל ספסל לימוד במכונים הטכנולוגים היא עזה. מספרים שיותר קשה להתקבל לIIT מאשר ל MIT אי לכך ובהתאמה תכנית ההכשרה היא ברמה מאוד גבוהה ודורשנית מימד מיוחד שההודים הפנימו ברמה האישית ואולי מחוסר ברירה זה המוטבציה ללמוד ולהצליח. די ברור לכל הודי שהצלחה בלימודים היא מסלול כמעט יחיד הנשלט בידי כל פרט שיוצא מאותם חיי עוני.

הצעד הפחות מוצלח של ההנהגה ההודית היא הבחירה בתחילת הדרך במדניות פרו סובייטית שלא דגלה בפתיחת השוק לתחרות חופשית. כתוצאה מכך נוצר חוסר איזון מצד אחר רבים סיימו את IIT ורכשו השכלה טכנולוגית אך מקומות עבודה לא היו בנמצא בהודו וכך מצאו את עצמם הודים רבים מהגרים לעמק הסילקון והם התקבלו שם בידיים פתוחות ע”י החברות האמריקאיות.

הודו הפכה ליצואנית מוחות, וכך פעלו הדברים עד העשור האחרון של המלניום עם התפוצצות בועת האינטרנט, חברות אמריקאיות רבות צמצמו את כח האדם ובכללותו הודים וסינים שהיגרו לאמריקה. במקביל חיפשו אותן חברות פתרונות יצרתיים וזולים מעבר לים ובשילוב של חיבור האיטרנט הזול, הודות לאותם סיבים אופטים וכח האדם המיומן שגדל ה IIT , יצרו קרקע פורייה להתפתחות הטכנולוגית של הודו והזניק אותה באופן משמעותי קדימה.

בטיול קצר בבנגלור תוכלו למצא לצד “חושות” דלות לצד מבני זכוכית גבוהים דומים להפליא לאלה בהרצליה פיתוח וברמת-החייל אשר מתנוססים עליהם לוגוים של Motorola, Freescale, Intel, IBM, TI ורבים גדולים אחרים, ההבדלים בין הרחוב ההודי לפנים המשרד של חברות ההיטק הם תהומיים ולפעמים בלתי נתפסים. לצד אותם חברות גלובליות קמות בהודו כמעט אין סוף חברות מקומיות הגדולות והמוכרות הם Wipro InfoSys וSasken .

בהודו קיימות חברות שירותים המציעות מודל הנקרא Build Operating Transfer (BOT) מודל זה מציע דרך נוחה וקלה לחברות זרות להתחיל את הצעדים הראשונים בהודו ביסודו של דבר החברות ההודיות למיקור חוץ מציעות תמיכה לוגיסטית החל ממיון כוח אדם גיוסו הכשרתו וכלה בתשתית מבנית וציוד מחשוב לחברה הזרה. בשלבים הראשונים אין יחסי עובד מעביד עם העובדים ההודים אך לחברה ששוכרת את השרות יש את היכולת לנווט את כח האדם ומשימותיו לפי צרכיו. התשלום מתבצע בסוף כל חודש ישירות לחברה ההודית שמשלמת את השכר החודשי לעובדים בניקוי עמלה סבירה. השותף ההודי יקצה חדרים ורשת תקשורת ויעמוד בכל דרישות הבקרה שידרש להן. לאחר חודשים או שנים של פעילות שמורה לחברה הגלובלית הזכות לאמץ את התשתית וכח האדם שעבד עבורה ולהקים בהודו חברה רשמית.

התשתית בהודו היא אחד הדברים שיש לקחת בחשבון בעבודה עם חברות הודיות, הודו מאוד לא מפותחת מבחינה תשתיתית הספקת החשמל אינה אמינה ובאופן ממוצע חברה הודית צפויה ל 17 הפסקות חשמל בחודש יחסית לאחת בחודש במלזיה ופחות מחמש בחודש בסין, הכבישים גם הם סובלים מחוסר פיתוח והבלגן על הכבישים בתוך הערים הוא בלתי נתפס. עם זאת הממשלה בהודו מודעת לחולשות אלו והיא צועדת אחרי סין בהשקעה בתשתיות באופן מואץ. החולשה התשתיתית די ברורה למנהלי החברות ההודיות ששקף שלם בפרזנטציה של חברה הודית יוקדש לנושא התשתית ובו יצוין כמה גנרטורים יש לחברה וכמה שעות תוכל לתפקד ללא הספקת חשמל סדירה.

הודו באופן מסורתי מתמקדת בעיקר בהנדסת תוכנה הסיבות העיקריות נעוצות בעובדה שתוכנה קרובה יותר למקצועות המתמטיים שנלמדים ב IIT כמו כן עלות הקמת חברת תוכנה והסיכונים הכרוכים בה קטנים לאין שיעור מחברת חומרה, התשתיות בהודו מקשים על בנית FAB בהודו שגורר סביבו צורך לחברות חומרה. עם זאת ראוי לציין שיש לא מעט חברות Fabless ושלוחות של חברות EDA בהודו. כמו כןTI פתחה מרכז פיתוח בהודו לתכנון שבבים עוד לפני עידן הסיבים האופטיים, והתקשורת עם הסניף ההודי נעשתה דרך לוויני תקשורת. לאחרונה החלה הודו לעודד את החברות הגדולות לבא ולהקיםFAB בתחומה ע”י מתן מענקים תחת תוכנית Special Incentive Package Scheme

בהודו קיימות 12 שפות רשמיות ועשרות לא רשמיות. כשריד לשלטון הבריטי ולאור הצורך לתקשר בבליל השפות, האנגלית היא שפה די שגורה בפי ההודים ולבטח בפי המהנדסים ההודים עובדה המקלה על העבודה עם ההודים בהשוואה לסין ומדינות אסיאתיות אחרות.

מאמר שלישי בסדרה על גלובליזציה מאת דוד דהן – סמנכ”ל אופרציה בחברת Primsesne