קוואלקום ואמזון חתמו על הסכם רב־דורי לפיתוח שבבים ותשתיות המיועדים למרכזי נתונים של בינה מלאכותית. על פי דיווח שהגישה קוואלקום לרשות ניירות הערך האמריקנית, היקף הרכישות המצטבר שעשוי להביא להבשלה מלאה של ההסכם מגיע ל־60 מיליארד דולר עד שנת 2036.

אין מדובר בהזמנה חתומה ומיידית בסכום זה, אלא בתקרה מסחרית המותנית בהזמנות רכש מחייבות ובתשלומים בפועל מצד אמזון. עם זאת, עצם קביעת המסגרת והבשלתה הראשונית של חלק מחבילת האופציות מעידות כי שיתוף הפעולה כבר כולל התחייבויות מסחריות ראשונות.

במסגרת העסקה העניקה קוואלקום לחברת השקעות של אמזון אופציות לרכישת עד 25 מיליון מניות במחיר מימוש של 161.26 דולר למניה. האופציות יפקעו בספטמבר 2036 ויבשילו בכמה מנות בהתאם להסכמים מסחריים, להזמנות מחייבות ולרכישות שאמזון תבצע בפועל. 3.75 מיליון מניות מתוך החבילה הבשילו כבר עם הענקת האופציות, בעקבות התחייבויות הרכש הראשוניות.

שבבים מותאמים להסקת AI

החלק הטכנולוגי של שיתוף הפעולה מתמקד בפיתוח שבבים מותאמים לשלב ההסקה – הפעלת מודלים שכבר אומנו כדי לספק תשובות, לנתח מידע או לייצר תוכן. ככל שהשימוש בשירותי בינה מלאכותית מתרחב, ההסקה הופכת לאחד המרכיבים היקרים ביותר בהפעלת מרכזי הנתונים, ולכן ספקיות הענן מחפשות חלופות יעילות יותר למאיצים כלליים.

קוואלקום תתאים את טכנולוגיות המחשוב שלה לדרישותיה של אמזון ולמרכזי הנתונים הגדולים שלה. עבור קוואלקום זהו צעד משמעותי באסטרטגיה להתרחב מעבר לשוק הטלפונים החכמים, שבו היא תלויה עדיין במידה רבה, ולבסס פעילות משמעותית בשוק שרתי ה־AI.

החברה כבר הציבה יעד להגיע להכנסות שנתיות של 15 מיליארד דולר מפעילות מרכזי הנתונים עד 2029. צירופה של AWS לרשימת הלקוחות, לצד שיתופי פעולה שעליהם הכריזה קוואלקום עם מיקרוסופט ומטא, עשוי להעניק ליעד הזה בסיס מסחרי רחב יותר.

קישוריות אופטית במהירות 1.6T

ההסכם אינו מוגבל למעבדי AI. החברות מתכננות גם לפתח פתרונות קישוריות אופטית במהירות של עד 1.6 טרה־ביט לשנייה ודורות עתידיים מהירים יותר, תוך שימוש בטכנולוגיות SerDes ומעבדי אותות אופטיים של קוואלקום.

העברת הנתונים נעשתה לאחד מצווארי הבקבוק המרכזיים במרכזי AI. מערכות גדולות כוללות אלפי מאיצים שצריכים להחליף ביניהם כמויות עצומות של מידע, ולעיתים צריכת החשמל והשהיית התקשורת מגבילות את ביצועי המערכת לא פחות מיכולת החישוב של השבבים עצמם.

קישוריות אופטית מהירה וחסכונית יותר עשויה לצמצם מגבלות אלה ולאפשר לאמזון להרחיב אשכולות AI בלי להגדיל באותו קצב את צריכת החשמל ואת מורכבות התשתית.

העסקה מעניינת גם על רקע העובדה שאמזון כבר מפתחת בעצמה את שבבי Trainium לאימון מודלים ואת Inferentia להסקה. הבחירה לשתף פעולה עם קוואלקום אינה בהכרח נסיגה מפיתוח פנימי, אלא הרחבה של מגוון הטכנולוגיות והספקים ש־AWS יכולה לשלב בתשתיותיה.

התרחבות זו עשויה לסייע לאמזון להפחית את תלותה במאיצים של אנבידיה ולהציע ללקוחותיה יותר אפשרויות מבחינת מחיר, ביצועים וצריכת חשמל. במקביל, היא מספקת לקוואלקום הזדמנות להוכיח את יכולותיה בשוק שבו היא נחשבה עד לאחרונה לשחקנית שולית יחסית.

הקשר בין החברות יהיה דו־כיווני. קוואלקום מסרה כי תרחיב את השימוש שלה בתשתיות AWS ובשירותי Amazon Bedrock לצורכי תכנון אלקטרוני ואוטומציה של תהליכי פיתוח שבבים. שילוב כלי בינה מלאכותית בתהליכי EDA עשוי לסייע לה לקצר את מחזורי התכנון ולפתח דורות חדשים של שבבים במהירות רבה יותר.

עבור אמזון, ההסכם מוסיף ספקית שבבים גדולה נוספת למאמץ לבנות תשתית AI עצמאית. עבור קוואלקום, זו אחת ההזדמנויות הגדולות ביותר שלה לפרוץ לשוק מרכזי הנתונים. עם זאת, המספר המרשים של 60 מיליארד דולר ייהפך להכנסה רק אם אמזון תבצע את ההזמנות בפועל לאורך עשר שנות ההסכם.

הפוסט אמזון עשויה לרכוש מקוואלקום שבבי AI בהיקף של עד 60 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

Cadence הודיעה כי מערכת המשנה שלה ל־PCI Express 6.0 עברה בהצלחה, כבר בניסיון הראשון, את מבחני התאימות הרשמיים של PCI-SIG.

הפתרון יושם בתהליך הייצור N3 של TSMC, ופועל בקצב של עד 64 GT/s. בעקבות השלמת הבדיקות הוא צורף לרשימת הפתרונות שעברו את תוכנית התאימות של PCI-SIG.

מערכת המשנה של Cadence כוללת את שכבת ה־PHY ואת הבקר, ונועדה להשתלב בשבבים המיועדים בין היתר לשרתי בינה מלאכותית, מערכות HPC, מאיצים, כרטיסי רשת והתקני אחסון מהירים.

PCIe 6.0 מכפיל את קצב העברת הנתונים לעומת PCIe 5.0 ומגיע ל־64 גיגה־העברות בשנייה לכל נתיב. עבור מרכזי נתונים המריצים מערכות AI גדולות, המשמעות היא אפשרות להעביר כמויות גדולות יותר של מידע בין מעבדים, מאיצים, כרטיסי רשת ואחסון.

Cadence מסרה כי לפני מבחני התאימות הרשמיים היא עבדה עם PCI-SIG, יצרני ציוד בדיקה ושותפים נוספים בתעשייה כדי לבצע בדיקות interoperability ולאתר בעיות אפשריות מראש.

לדברי מארק לואינאז, סמנכ"ל מו"פ בתחום PHY עתיר ביצועים בקבוצת Silicon Solutions של Cadence, מעבר הבדיקות בניסיון הראשון מספק ללקוחות אינדיקציה לכך שהשילוב בין ה־PHY לבקר בשל ומוכן להשתלבות בתכנוני שבבים.

גם Keysight השתתפה בתהליך האימות והבדיקות. החברה ציינה כי בדיקות תאימות ויכולת פעולה הדדית הופכות חשובות במיוחד עם המעבר לדורות מהירים יותר של PCIe, שבהם מרווחי האות והדרישות החשמליות נעשים מחמירים יותר.

PCIe 6.0 מיועד בשלב הראשון בעיקר לשרתים, מרכזי נתונים ומערכות AI ו־HPC. בהמשך צפוי התקן להיכנס גם למערכות ארגוניות וליישומים נוספים ככל שהאקוסיסטם סביבו יבשיל.

הפוסט Cadence: מערכת PCIe 6.0 ב־TSMC N3 עברה את מבחני התאימות בניסיון הראשון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ברודקום העלתה את תחזית ההכנסות שלה ממוליכים למחצה לבינה מלאכותית לכ־115 מיליארד דולר בשנת הכספים 2027, וצופה כי הסכום יוכפל לכ־230 מיליארד דולר בשנת הכספים 2028. התחזית החריגה בהיקפה מספקת עדות נוספת לכך שההשקעות בתשתיות AI אינן מתמקדות עוד רק במאיצים של אנבידיה, אלא מתרחבות גם לשבבים מותאמים ולמערכות התקשורת המחברות ביניהם.

התחזית הרב־שנתית נמסרה לאחר שברודקום פרסמה תוצאות שיא לרבעון השלישי של שנת הכספים 2026. הכנסות החברה ממוליכים למחצה ל־AI הגיעו ברבעון ל־16.7 מיליארד דולר — זינוק של 221% לעומת התקופה המקבילה ועלייה של 54% מהרבעון הקודם. ברבעון הרביעי צופה החברה שהכנסות אלה יגדלו ל־21.7 מיליארד דולר, עלייה של 236% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

מנוע הצמיחה המרכזי של ברודקום

הכנסות ברודקום הכוללות הסתכמו ברבעון ב־29.6 מיליארד דולר, עלייה של 86% לעומת השנה שעברה. ההכנסות מחטיבת פתרונות המוליכים למחצה הגיעו ל־20.8 מיליארד דולר והיוו כ־70% מהכנסות החברה. הרווח התפעולי המתואם הסתכם ב־20.1 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי הגיע לשיא של 13.7 מיליארד דולר.

״הביקוש למאיצי ה־AI המותאמים שלנו ולפתרונות הרשת מוסיף להיות חזק מאוד״, אמר נשיא ומנכ״ל ברודקום הוק טאן. לדבריו, המומנטום צפוי להימשך גם ברבעון הרביעי.

עיקר הפעילות של ברודקום בתחום אינו מבוסס על מכירת מעבד כללי הנושא את שמה. החברה מסייעת לענקיות הענן לתכנן מאיצים ייעודיים, המכונים לעיתים XPU או ASIC, ומספקת במקביל שבבי מיתוג, קישוריות ורכיבים נוספים הדרושים להפעלת אשכולות מחשוב גדולים. המודל מאפשר ללקוחות כמו גוגל, מטא ו־OpenAI להתאים את החומרה לעומסי העבודה שלהן ולהקטין את התלות ב־GPU של אנבידיה, אף כי מערכות רבות ימשיכו להשתמש בשני סוגי המאיצים במקביל.

באפריל דיווח CHIPORTAL כי ברודקום הרחיבה את שיתוף הפעולה עם גוגל ואנתרופיק, לרבות פיתוח דורות עתידיים של מעבדי TPU ואספקת רכיבי רשת עד 2031. התוצאות הנוכחיות מראות שההסכמים הללו כבר מתורגמים לקצב צמיחה מהיר, ולא רק לצבר הזמנות עתידי.

הזמנות של יותר מ־30 מיליארד דולר ברבעון

לפי דיווח רויטרס על שיחת המשקיעים, ההזמנות לשבבי ה־AI של ברודקום עברו ברבעון האחרון את רף 30 מיליארד הדולר. טאן אמר כי החברה הבטיחה את קיבולת הייצור והרכיבים הנדרשים כדי לתמוך בתחזית ל־2027, וכי יש לה ראות לפריסות נוספות עד 2028.

התחזית נשענת על הקמה של תשתיות מחשוב בהיקפי חשמל עצומים. ברודקום הצביעה על יותר מ־10 ג׳יגה־ואט עבור אנתרופיק, יותר מ־5 ג׳יגה־ואט עבור OpenAI וכ־3 ג׳יגה־ואט עבור מטא. המספרים אינם מייצגים רק צריכת חשמל: הם משקפים את היקף מרכזי הנתונים, המאיצים, מערכות הרשת והזיכרונות שיידרשו כדי להפעיל את הדור הבא של מודלי הבינה המלאכותית.

הצמיחה אינה מבטלת את התחרות

למרות התוצאות, מניית ברודקום ירדה במסחר המאוחר. אחת הסיבות היא שתחזית ההכנסות הכוללת לרבעון הרביעי — כ־34.8 מיליארד דולר — הייתה מעט נמוכה מהתחזית הממוצעת של האנליסטים. המשקיעים בוחנים גם אם חברות ה־AI יצליחו להפיק הכנסות שיצדיקו את ההתחייבויות העצומות למרכזי נתונים.

במקביל גוברת התחרות בשוק השבבים המותאמים. באוגוסט דווח כי מארוול העמיקה את השותפות עם גוגל לפיתוח שבבי AI, מה שעורר חשש לפגיעה בחלקה של ברודקום בפרויקטים עתידיים. גם אנבידיה, AMD וספקיות נוספות מרחיבות את פעילותן במאיצים, ברשתות ובסיליקון מותאם.

ובכל זאת, התחזית של ברודקום מצביעה על שינוי מבני בשוק. אם החברה אכן תגיע להכנסות של 230 מיליארד דולר ממוליכים למחצה ל־AI בשנת 2028, שוק מאיצי הבינה המלאכותית לא יהיה עוד תחרות סביב מוצר אחד או ספק אחד. הוא יהפוך למערכת רחבה של שבבים מותאמים, רשתות מהירות, זיכרונות ואריזות מתקדמות — שבה ברודקום מבקשת להיות אחת הספקיות המרכזיות.

הפוסט ברודקום צופה הכנסות של 230 מיליארד דולר משבבי AI ב־2028 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הודיעה היום (ה׳) כי הגיעה להסכם לרכישת Hugging Face תמורת 12.9303 מיליארד דולר. העסקה, מהגדולות בתולדות אנבידיה, מרחיבה את אחיזתה של החברה מעבר למעבדים ולמערכות מחשוב, אל אחת הפלטפורמות המרכזיות שעליהן מפתחים משתפים, בוחנים, מתאימים ומפיצים מודלים של בינה מלאכותית.

לפי פרטי העסקה שפורסמו, כ־11.9 מיליארד דולר ישולמו למשקיעי Hugging Face, ועד מיליארד דולר נוספים יוקצו לתוכנית תגמול מבוססת מניות שנועדה לשמר עובדים שיעברו לאנבידיה.

Hugging Face, שנוסדה בניו יורק ב־2016 בידי קלמן דלאנג, ז׳וליאן שומון ותומא וולף, מכונה לעיתים "GitHub של הבינה המלאכותית". החברה מפעילה מאגר ושירותי פיתוח למודלים, מערכי נתונים ויישומי AI. לדברי אנבידיה, בפלטפורמה משתמשים יותר מ־18 מיליון מפתחים, חוקרים ויוצרים, והיא מארחת יותר משלושה מיליון מודלים, 500 אלף מערכי נתונים ומיליון יישומים. יותר מ־200 אלף חברות משתמשות בה כדי לאתר, להעריך, להתאים ולהפעיל מודלים.

אנבידיה מבטיחה לשמור על ניטרליות הפלטפורמה

אחת השאלות המרכזיות שמעוררת העסקה היא האם Hugging Face תוכל להמשיך לשמש זירה ניטרלית גם לאחר שתעבור לבעלות יצרנית המאיצים הדומיננטית בשוק. מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, התחייב כי הפלטפורמה תישאר פתוחה לכל אקוסיסטם הבינה המלאכותית וכי השימוש במעבדי אנבידיה לא יהיה תנאי לפיתוח או להפעלה באמצעותה.

לדבריו, המפתחים ימשיכו לבחור בעצמם את המודלים, מסגרות התוכנה, ספקי הענן, שירותי ההסקה ופלטפורמות המחשוב שבהם ישתמשו. Hugging Face אמורה להמשיך לתמוך בפיתוח ובהפעלה בסביבות מרובות עננים ומרובות מאיצים, לרבות חומרה של מתחרות אנבידיה.

להתחייבות זו חשיבות מיוחדת משום שבין המשקיעות ב־Hugging Face נמצאות גם חברות ובהן AMD, אמזון, גוגל וסיילספורס. בסבב גיוס של 235 מיליון דולר ב־2023 הוערכה החברה ב־4.5 מיליארד דולר בלבד. מחיר הרכישה הנוכחי גבוה כמעט פי שלושה מהערכת השווי ההיא. לפי דיווחים קודמים, קצב ההכנסות השנתי של Hugging Face עומד על כ־150 מיליון דולר, ולכן ברור כי אנבידיה משלמת בעיקר על מעמדה האסטרטגי ועל קהילת המפתחים שלה, ולא על היקף ההכנסות הנוכחי.

מהחומרה אל נקודת המפגש של המפתחים

המהלך מחזק את האסטרטגיה של אנבידיה כספקית פלטפורמה מלאה: שבבים, מערכות, תקשורת, ספריות תוכנה, מודלים ושירותי ענן. שתי החברות כבר משתפות פעולה, בין השאר בשילוב שירותי DGX Cloud ו־NIM של אנבידיה בפלטפורמת Hugging Face. אנבידיה גם מפרסמת באמצעותה מאות מודלים ומערכי נתונים, ולדברי הואנג היא כיום התורמת הגדולה ביותר של מודלים ונתונים פתוחים לפלטפורמה.

מבחינת שוק השבבים, רכישת Hugging Face מעניקה לאנבידיה גישה ישירה לנקודת המפגש שבה מיליוני מפתחים בוחרים מודלים וכלי הפעלה. גם אם החברה תקיים את התחייבותה ולא תחייב שימוש במעבדי GPU מתוצרתה, שיפור ההתאמה בין המודלים, כלי הפיתוח ותשתיות אנבידיה עשוי להפוך את המעבר משלב הניסוי להפעלה מסחרית לקל יותר בתוך האקוסיסטם שלה.

העסקה היא גם מהלך הגנתי. כמה מהלקוחות הגדולים ביותר של אנבידיה, ובהם מיקרוסופט, גוגל, אמזון, מטא ו־OpenAI, מפתחים מאיצי AI משלהם כדי לצמצם את תלותם במעבדי החברה. הרחבת השימוש במודלים בעלי משקלים פתוחים עשויה ליצור בסיס ביקוש רחב ומבוזר יותר למחשוב מואץ, בקרב ארגונים ומפתחים שאינם רוצים להסתמך רק על המודלים הסגורים של OpenAI ואנתרופיק.

עם זאת, המבחן האמיתי של ההבטחה לפתיחות יגיע לאחר השלמת הרכישה: האם Hugging Face תעניק בפועל חשיפה ותמיכה שוות למודלים ולחומרה מתחרים, והאם קהילת המפתחים תמשיך לראות בה פלטפורמה עצמאית. אנבידיה מצדה אומרת כי בכוונתה להשתמש בתשתיות, ביכולות ההנדסיות ובפריסה העולמית שלה כדי לשפר את אמינות הפלטפורמה, אבטחתה, הערכת המודלים ויכולות ההסקה וההטמעה שלה.

הפוסט אנבידיה תרכוש את Hugging Face ב־12.93 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

התחרות בשוק שבבי מרכזי הנתונים מתרחבת מעבר לשחקניות המסורתיות. קוואלקום ו־Arm, שתי חברות שבמשך שנים היו מזוהות בעיקר עם סמארטפונים ועם ארכיטקטורות חסכוניות באנרגיה, מגבירות את מאמציהן להפוך לספקיות מרכזיות של רכיבי מחשוב עבור שרתי AI.

קוואלקום הרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה מעבר למעבדי Snapdragon למובייל, תוך רכישת טכנולוגיות בתחום ה־AI, הקישוריות והתוכנה. המטרה היא להציע פתרונות רחבים יותר למרכזי נתונים — לא רק שבב בודד אלא חלק גדול יותר ממערכת המחשוב והרשת שסביבו.

Arm, מצדה, כבר הפכה לבסיס ארכיטקטוני חשוב במרכזי הנתונים. ספקיות ענן ובהן חברות ענק מפתחות מעבדי שרתים המבוססים על Arm, והחברה עצמה מתקדמת למעורבות עמוקה יותר בתכנון פתרונות מלאים. בכך היא נכנסת לשטח שנשלט במשך עשרות שנים בידי ארכיטקטורת x86 של אינטל ו־AMD.

השינוי נובע גם מאופי עומסי ה־AI. מרכזי נתונים חדשים אינם נשענים עוד על CPU כללי בלבד, אלא משלבים מעבדים, מאיצים, זיכרונות HBM, קישוריות אופטית ומהירה ורשתות ייעודיות. הדבר מאפשר לשחקניות חדשות לבחור נקודת כניסה אחרת לשוק ולבנות ממנה פלטפורמה רחבה.

עבור אינטל ו־AMD, התחזקות Arm מגדילה את התחרות דווקא בשוק ה־CPU לשרתים. עבור אנבידיה, האיום שונה: קוואלקום וחברות נוספות מנסות להציע חלופות לחלקים שונים ממערכת ה־AI, ובמקביל לצמצם את התלות במערכת אקולוגית של ספק יחיד.

המאבק איננו רק על ביצועים גולמיים. צריכת חשמל, עלות כוללת למרכז הנתונים, קישוריות בין מאיצים וזמינות תוכנה הפכו למדדים קריטיים. ככל שמתקני AI גדלים לעשרות ואף מאות אלפי מאיצים, שיפור קטן בנצילות האנרגטית או בתעבורת הנתונים עשוי לתרגם לחיסכון של מיליוני דולרים.

עבור תעשיית השבבים, המשמעות היא שהתחרות מתרחשת כעת ברמת המערכת השלמה. היתרון כבר אינו נקבע רק לפי מי מייצר את ה־CPU או ה־GPU המהיר ביותר, אלא לפי היכולת לחבר מחשוב, זיכרון, רשת ותוכנה לפלטפורמה אחת שניתנת לפריסה בקנה מידה גדול.

הפוסט קוואלקום ו־Arm מגבירות את הלחץ על אינטל, AMD ואנבידיה במרכזי הנתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

פעילות התקשורת של אנבידיה רשמה ברבעון השני של שנת הכספים 2027 רבעון שיא נוסף. החברה אינה מפרסמת עוד את הכנסות התחום בסכום נפרד, אולם הנתונים שמסרה בשיחת המשקיעים מאפשרים להעריך כי הן הגיעו לכ־17.5 מיליארד דולר – עלייה של כ־18% לעומת הרבעון הקודם.

מדובר בפעילות הנשענת במידה רבה על הטכנולוגיות ועל צוותי הפיתוח של מלאנוקס הישראלית, שאנבידיה רכשה בשנת 2020 תמורת כ־6.9 מיליארד דולר. בין מוצריה נמנים מתגי Spectrum, כרטיסי התקשורת ConnectX, מעבדי התשתית BlueField ורשתות InfiniBand ו־Spectrum-X Ethernet.

חשוב להדגיש: 17.5 מיליארד דולר אינם מכירות שבוצעו בישראל ואינם נתון חשבונאי רשמי של אנבידיה ישראל. זהו אומדן להכנסות הגלובליות של תחום התקשורת, שחלק גדול מהטכנולוגיה והפיתוח שלו מקורו בישראל.

כיצד חושב הנתון

ברבעון הקודם התקרבו הכנסות התקשורת של אנבידיה ל־15 מיליארד דולר. בדוח האחרון שינתה החברה את אופן הצגת ההכנסות ואיחדה את פעילות המחשוב והתקשורת, ולכן לא פרסמה סכום נפרד לתקשורת.

בשיחת המשקיעים אמרה סמנכ״לית הכספים קולט קרס כי פעילות התקשורת רשמה רבעון שיא וכי הכנסותיה גדלו ב־18% לעומת הרבעון הקודם. החלת שיעור הצמיחה הזה על הנתון הקודם מביאה לאומדן של כ־17.5 מיליארד דולר.

הסכום מייצג מעט יותר מ־18% מכלל הכנסות אנבידיה ברבעון, שהסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר.

מאחר שהחברה לא מסרה את נקודת המוצא המדויקת ולא פרסמה טבלת הכנסות נפרדת, יש להתייחס ל־17.5 מיליארד דולר כאומדן מעוגל ולא כאל נתון רשמי.

Spectrum-X גדלה פי 2.6 בתוך שנה

קרס ציינה כי מכירות פלטפורמת Spectrum-X Ethernet גדלו פי 2.6 לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet ממשפחת Spectrum עם כרטיסי SuperNIC, ובהם דורות של ConnectX ו־BlueField, וכן תוכנה לניהול עומסים, ניתוב אדפטיבי ובקרת גודש. המערכת מיועדת לחבר מספר גדול של מאיצי AI תוך צמצום הזמן שבו המעבדים ממתינים להעברת נתונים.

רבים מהרכיבים המרכזיים בפלטפורמה פותחו בישראל, על בסיס הפעילות שהקימה מלאנוקס ביקנעם. גם גילעד שיינר, סגן נשיא בכיר לתקשורת באנבידיה, פועל מישראל.

הצמיחה של Spectrum-X חשובה במיוחד מפני שהיא מרחיבה את פעילות אנבידיה מעבר לשוק InfiniBand, שבו הייתה מלאנוקס חזקה עוד לפני הרכישה. Ethernet הוא שוק רחב יותר ומשמש כברירת מחדל במרכזי נתונים רבים.

אנבידיה מנסה לשכנע את ספקיות הענן כי Ethernet רגיל אינו מספק ביצועים צפויים כאשר מחברים עשרות או מאות אלפי מאיצים. Spectrum-X מוסיפה למתגים ולכרטיסי הרשת מנגנונים המיועדים למנוע התנגשויות ועומסים ולהקצות את רוחב הפס בהתאם לצורכי עבודת ה־AI.

מעבד מהיר אינו מספיק בלי רשת מהירה

במערכות AI גדולות, הביצועים אינם נקבעים רק על ידי מהירותו של כל מעבד גרפי. אימון מודל מתבצע במקביל על אלפי מעבדים, המחלקים ביניהם נתונים ותוצאות ביניים. אם רשת התקשורת אינה מעבירה את הנתונים בקצב הדרוש, חלק מהמאיצים נותרים בהמתנה וכוח החישוב היקר אינו מנוצל.

ככל שמספר המעבדים במערכת גדל, כך גדלה חשיבותם של המתגים, כרטיסי התקשורת, הכבלים והתוכנה המתאמת ביניהם. עובדה זו הפכה את פעילות מלאנוקס לשעבר ממוצר משלים למעבדים הגרפיים לאחד מעמודי התווך של מערכות אנבידיה.

החברה מציעה כיום את המעבד, רשת התקשורת, המתגים, כרטיסי הרשת והתוכנה כחלק ממערכת אחת. האינטגרציה מאפשרת לה לקבל הכנסה גדולה יותר מכל מרכז נתונים וגם מקשה על לקוחות להחליף רק אחד מרכיבי המערכת במוצר של מתחרה.

הכנסות רבעוניות הגדולות ממחיר הרכישה של מלאנוקס

האומדן הנוכחי גדול פי 2.5 בקירוב מהסכום ששילמה אנבידיה תמורת מלאנוקס כולה ב־2020. אין פירוש הדבר שהרכישה החזירה את עצמה בתוך רבעון: מדובר בהכנסות ולא ברווח, ופעילות התקשורת הורחבה מאוד באמצעות השקעות, עובדים ומוצרים נוספים מאז הרכישה.

עם זאת, היחס ממחיש את היקף השינוי שעברה הפעילות. מלאנוקס דיווחה בשנת 2019, השנה המלאה האחרונה לפני השלמת העסקה, על הכנסות שנתיות של כ־1.33 מיליארד דולר. פעילות התקשורת המשולבת של אנבידיה מייצרת כיום, לפי האומדן, יותר מפי 13 מהסכום הזה ברבעון אחד.

גם ההשוואה לחברות ישראליות בולטות ממחישה את ההיקף. טבע רשמה ברבעון השני הכנסות של כ־4.1 מיליארד דולר, אלביט מערכות כ־2.2 מיליארד דולר וצ׳ק פוינט כ־674 מיליון דולר.

אולם אין זו השוואה חשבונאית מלאה: החברות הישראליות מדווחות על כלל הכנסותיהן, בעוד שהנתון של אנבידיה הוא אומדן למכירות עולמיות של קו מוצרים המפותח במידה רבה בישראל, ולא הכנסות של ישות ישראלית עצמאית.

כ־5,000 עובדים ותוכנית להכפלת הנוכחות

אנבידיה מעסיקה כיום כ־5,000 עובדים בישראל, ומרכז הפיתוח המקומי שלה הוא הגדול ביותר מחוץ לארצות הברית. האתר הגדול ביותר נמצא ביקנעם, לצד פעילות בתל אביב, רעננה, באר שבע ומקומות נוספים.

בדצמבר 2025 הודיעה החברה כי תקים בקריית טבעון קמפוס מחקר ופיתוח בשטח בנוי של עד 160 אלף מ״ר. הקמפוס, שיוקם על כ־90 דונם, מתוכנן להכיל עד 10,000 עובדים. תחילת הבנייה צפויה ב־2027 והאכלוס הראשון מתוכנן ל־2031.

אם הקמפוס יתמלא בלי סגירה נרחבת של אתרים קיימים, מספר עובדי אנבידיה בישראל עשוי להגיע בעתיד לכ־15 אלף. בכך היא עשויה להפוך לאחת המעסיקות הפרטיות הגדולות בישראל ולחברת השבבים הדומיננטית ביותר בענף המקומי.

התרומה לישראל אינה זהה להכנסות הפעילות

היקף המכירות ממחיש את חשיבות הפיתוח הישראלי לאנבידיה, אך אין להסיק ממנו שכל 17.5 מיליארד הדולרים נכנסים למשק הישראלי או נרשמים כיצוא מישראל.

הלקוחות נמצאים ברחבי העולם, הייצור מתבצע בעיקר באסיה, והמכירות עשויות להירשם בישויות שונות של אנבידיה. התרומה הישירה לישראל כוללת בעיקר שכר לעובדים, תשלומי מסים, רכישת שירותים, השקעות במעבדות ובמרכזי מחשוב ופעילות קניין רוחני.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת גם נתון של יצוא שאינו עובר פיזית בגבולות המדינה. גורמים בשוק מייחסים חלק ניכר מהזינוק בסעיף זה לפעילות אנבידיה, אך החברה אינה מפרסמת פירוט המאפשר לקבוע במדויק איזה חלק מהמכירות העולמיות נרשם כיצוא ישראלי.

השורה התחתונה ברורה גם בלי לייחס את מלוא ההכנסות לישראל: הטכנולוגיה שצמחה מתוך מלאנוקס הפכה לאחת הפעילויות הגדולות ביותר באנבידיה ולרכיב מרכזי בתשתית שעליה נשען גל הבינה המלאכותית.

סוף הכתבה

מקורות:

תוצאות הרבעון הרשמיות של אנבידיה

תמליל שיחת המשקיעים – Seeking Alpha

דיווח גלובס והאומדן להכנסות פעילות התקשורת

הנתון מהרבעון הקודם – CTech

מידע טכני על פלטפורמת Spectrum-X

שדות התמונה:

קישור למקור התמונה:

שם הקובץ:

nvidia-israel-spectrum-x-networking-revenue.jpg

כותרת התמונה:

פלטפורמת התקשורת Spectrum-X של אנבידיה

טקסט חלופי:

מתגי Spectrum-X וכרטיסי תקשורת של אנבידיה לחיבור מאיצי בינה מלאכותית במרכזי נתונים

כיתוב התמונה:

פלטפורמת Spectrum-X משלבת מתגי Ethernet וכרטיסי תקשורת המיועדים לחיבור מספר גדול של מאיצי AI. מכירות הפלטפורמה גדלו פי 2.6 בתוך שנה. צילום: NVIDIA

תיאור התמונה:

מערכות תקשורת מסדרת NVIDIA Spectrum-X, שפותחו במידה רבה על בסיס הטכנולוגיה והצוותים של מלאנוקס בישראל. הפלטפורמה מיועדת לרשתות Ethernet במרכזי נתונים גדולים המריצים יישומי בינה מלאכותית.

קרדיט:

NVIDIA

מקור:

NVIDIA Spectrum-X Ethernet Platform

סוג התמונה:

צילום מוצר רשמי

הגדרת התמונה:

תמונה ראשית

קישור התמונה:

ללא

הפוסט פעילות התקשורת של אנבידיה, שמרכזה בישראל, הגיעה לפי הערכות לכ־17.5 מיליארד דולר ברבעון הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה סיימה רבעון נוסף של צמיחה חריגה, כאשר ההשקעות העולמיות בתשתיות בינה מלאכותית ממשיכות להזרים אליה עשרות מיליארדי דולרים. החברה דיווחה כי הכנסותיה ברבעון השני של שנת הכספים 2027, שהסתיים ב־26 ביולי 2026, הסתכמו ב־96.22 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 106% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

התוצאה הייתה גבוהה מתחזיתה הקודמת של אנבידיה, שעמדה על 91 מיליארד דולר, פלוס או מינוס 2%, וגם מתחזית האנליסטים הממוצעת להכנסות של כ־92.2 מיליארד דולר.

הרווח התפעולי לפי כללי החשבונאות המקובלים, GAAP, הגיע ל־63.73 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 124%. הרווח הנקי הסתכם ב־59.69 מיליארד דולר, לעומת 26.42 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח המדולל למניה הגיע ל־2.46 דולר.

עם זאת, הרווח הנקי החשבונאי כלל רווח של כ־7.8 מיליארד דולר מהשקעות בניירות ערך. בנטרול סעיפים אלה הסתכם הרווח הנקי המתואם ב־53.95 מיליארד דולר, או 2.22 דולר למניה – עדיין עלייה שנתית של 118%.

מרכזי הנתונים אחראים ל־92.5% מההכנסות

הכנסות חטיבת מרכזי הנתונים הגיעו לשיא של 89.02 מיליארד דולר – עלייה של 18% לעומת הרבעון הקודם ושל 117% בתוך שנה. המשמעות היא שמרכזי הנתונים כבר אחראים לכ־92.5% מכלל הכנסות החברה.

ההכנסות מלקוחות Hyperscale, ובהם ספקיות הענן הגדולות, הסתכמו ב־48.71 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 102%. ההכנסות מענני AI, לקוחות תעשייתיים, ארגונים וממשלות הסתכמו ב־40.31 מיליארד דולר – זינוק של 138% לעומת השנה שעברה ושל 25% לעומת הרבעון הקודם.

אנבידיה ייחסה את הצמיחה בעיקר להרחבת האספקה של מערכות Blackwell Ultra. הארכיטקטורה ממשיכה להוות את הרוב הגדול של הכנסות החברה, אך במקביל אנבידיה נערכת למעבר לדור הבא, Vera Rubin.

לדברי החברה, מערכות Vera Rubin כבר נכנסו לייצור מלא ומותקנות אצל שותפים ובהם Google Cloud, Microsoft Azure, Oracle, CoreWeave ו־Nebius. בשיחת הוועידה אמרו מנהלי אנבידיה כי הפלטפורמה צפויה לייצר כחמישית מהכנסות מרכזי הנתונים כבר ברבעון הנוכחי.

תחום מחשוב הקצה, הכולל את הפעילות הגרפית, תחנות העבודה ומחשבי הקצה, הניב הכנסות של 7.2 מיליארד דולר – עלייה שנתית של 27%. המכירות של תחנות עבודה המבוססות על Blackwell קוזזו חלקית בשל האטה בשוק המחשבים האישיים ועלייה במחירי הזיכרונות והמערכות.

התחזית עוברת את רף 100 מיליארד הדולר לרבעון

אנבידיה צופה הכנסות של 108 מיליארד דולר ברבעון השלישי, פלוס או מינוס 2%. התחזית גבוהה מתחזית האנליסטים, שעמדה לפני פרסום הדוח על כ־104.2 מיליארד דולר.

אם החברה תעמוד בתחזית, הכנסותיה הרבעוניות יגדלו בכ־89% בתוך שנה. מדובר גם בפעם הראשונה שבה אנבידיה צפויה לחצות את רף 100 מיליארד הדולר בהכנסות ברבעון אחד.

החברה אינה כוללת בתחזית הכנסות ממכירת מערכות מחשוב למרכזי נתונים בסין. ברבעון שהסתיים ביולי, משלוחי מוצרי Hopper לסין היוו פחות מאחוז אחד מהכנסות מרכזי הנתונים.

בשיחת הוועידה סיפקה אנבידיה גם תחזית חריגה לטווח ארוך יותר: החברה מצפה שהכנסותיה בשנת הכספים שתסתיים בינואר 2028 יגדלו בכ־70%. לפני פרסום הדוח צפו האנליסטים צמיחה של כ־44% בלבד. מנכ״ל החברה ג׳נסן הואנג ציין כי אנבידיה אינה נוהגת למסור תחזית שנה מראש.

לדברי הואנג, הביקוש מתרחב מעבר לספקיות הענן הגדולות וכולל מעבדות בינה מלאכותית, חברות צעירות, ארגונים, ממשלות ויישומי בינה מלאכותית פיזית. הוא תיאר את המצב במשפט: „כעת, כוח המחשוב הוא הכנסה”.

המחסור בזיכרונות ילחץ על שיעור הרווח

למרות התחזית הגבוהה, אנבידיה הזהירה כי היא עדיין מוגבלת על ידי יכולת האספקה, ובעיקר על ידי זמינותם ומחיריהם של רכיבי זיכרון.

שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני עמד על 75%. ברבעון הנוכחי הוא צפוי לרדת לכ־74%, פלוס או מינוס חצי נקודת אחוז. סמנכ״לית הכספים קולט קרס אמרה בשיחת הוועידה כי הלחץ ממחירי הזיכרונות ורכיבים נוספים צפוי להימשך, ושיעור הרווח הגולמי עלול לרדת ל־71%–72% ברבעון הרביעי.

הוצאות המחקר והפיתוח של החברה עלו ב־64% והגיעו ל־7.05 מיליארד דולר. החברה הסבירה את העלייה בהרחבת תשתיות המחשוב שלה ובגידול בהוצאות השכר.

התחייבויות של מאות מיליארדי דולרים

מסמך סמנכ״לית הכספים שצורף לדוח חושף עד כמה אנבידיה מעמיקה את מעורבותה בשרשרת האספקה ובמימון תשתיות הבינה המלאכותית.

התחייבויות החברה לרכש רכיבים ולקיבולת ייצור זינקו בתוך רבעון מ־119 מיליארד דולר ל־279 מיליארד דולר. אנבידיה ציינה כי עיקר הגידול נובע מהתחייבויות לרכישת זיכרונות.

נוסף על כך דיווחה החברה על התחייבויות עתידיות של:

• 29 מיליארד דולר להסכמי שירותי ענן.
• 25 מיליארד דולר לחכירת מרכזי נתונים שטרם החלה.
• 25 מיליארד דולר להשקעות בחברות ובמממני תשתיות.
• 8 מיליארד דולר להשקעות הוניות.

בסך הכול מגיעות התחייבויות אלה, לרבות רכש ואספקה, ל־366 מיליארד דולר. החברה חשפה בנפרד גם הסכמים עתידיים בהיקף של 56 מיליארד דולר עם מפעילי ענני AI ולחכירת מרכזי נתונים המיועדים להעברה לצדדים שלישיים.

אין מדובר בהוצאה מיידית או בחוב שכבר נרשם במלואו במאזן, אך המספרים ממחישים את היקף ההימור של אנבידיה על המשך הביקוש לתשתיות AI בשנים הקרובות.

ערבות של עד 105 מיליארד דולר למתחם שיארח את OpenAI

באוגוסט חתמה אנבידיה על הסכם המעניק תמיכה פיננסית להקמת תשתיות קרקע, חשמל ומבנים במתחם PORTS-Pike של SB Energy באוהיו. המתחם אמור לארח תשתיות אנבידיה שיוחכרו ל־OpenAI לתקופה של 20 שנה.

החשיפה המרבית של אנבידיה במסגרת הערבות עשויה להגיע ל־105 מיליארד דולר. הערבות תיכנס לתוקף בשלבים, בכפוף להשלמת מרכזי הנתונים, והחשיפה אמורה לרדת ככל ש־OpenAI תעמוד בתשלומי החכירה.

לפי הערכת אנבידיה, כל דור של מערכות שיוצב במתחם עשוי לכלול כ־1.5 מיליון מעבדים גרפיים ולהניב לה הכנסות של 150–200 מיליארד דולר. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסה מובטחת.

המהלך מדגים שינוי במודל הפעילות: אנבידיה כבר אינה מסתפקת במכירת שבבים ומערכות, אלא מסייעת ללקוחות להשיג קרקע, חשמל, אשראי ומימון לצורך רכישת תשתיותיה. התלות ההדדית עשויה להאיץ את המכירות, אך גם חושפת את החברה לסיכון אם מפעילי הענן או מפתחי המודלים לא יצליחו לייצר הכנסות שיצדיקו את ההשקעות.

האשראי ללקוחות התארך

סעיף נוסף הראוי לתשומת לב הוא העלייה בחובות הלקוחות. יתרת הלקוחות של אנבידיה הגיעה ל־63.1 מיליארד דולר, ומספר ימי האשראי הממוצע עלה מ־45 ל־60 ימים בתוך רבעון.

החברה הסבירה את העלייה בתנאי תשלום מורחבים שניתנו ללקוחות בעלי דירוג השקעה במסגרת הסכמים גדולים הנפרסים על פני כמה רבעונים.

גם תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ירד מ־50.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם ל־24.1 מיליארד דולר. אנבידיה ייחסה את הירידה לגידול בהון החוזר ולתשלומי מס. תזרים המזומנים החופשי הסתכם ב־21.34 מיליארד דולר.

המלאי גדל בתוך רבעון מ־25.8 מיליארד דולר ל־31.6 מיליארד דולר, בעיקר לקראת השקת Vera Rubin. במקביל הנפיקה החברה איגרות חוב בהיקף של 25 מיליארד דולר.

אנבידיה החזירה ברבעון כמעט 26 מיליארד דולר לבעלי המניות באמצעות רכישת מניות וחלוקת דיבידנדים. בסוף הרבעון נותרה לה הרשאה לרכישות עצמיות נוספות בהיקף של כ־99 מיליארד דולר.

הצמיחה נמשכת – וגם החשיפה גדלה

התוצאות והתחזית מראות כי לפי שעה אין סימן להאטה בביקוש למחשוב בינה מלאכותית. המעבר מ־Blackwell Ultra ל־Vera Rubin מתרחש כאשר לקוחות החברה עדיין מבקשים יותר מערכות מכפי שהיא מסוגלת לספק.

עם זאת, אנבידיה נוטלת על עצמה תפקיד רחב יותר במימון ובהקמת התשתיות הדרושות ללקוחותיה. התחייבויות הרכש, הערבויות, הארכת תנאי התשלום וההשקעות במפעילי ענן מעמיקים את הקשר בין הצלחתה לבין יכולתם של לקוחותיה להפוך את ההשקעה העצומה ב־AI לעסק רווחי.

מניית אנבידיה עלתה בכמעט 5% במסחר המאוחר, לאחר תגובה תנודתית ראשונית לפרסום התוצאות.

הפוסט אנבידיה הכפילה את ההכנסות ל־96.2 מיליארד דולר; עיקר ההכנסות ממרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

יצרנית זיכרונות הפלאש והתקני האחסון סנדיסק (Sandisk) פיטרה עשרות עובדים מפעילות הפיתוח שלה בישראל. המספר המדויק של המפוטרים טרם פורסם, אך על פי דיווחים בתקשורת הכלכלית, הקיצוצים פגעו בעובדי פיתוח מכמה מחלקות והתמקדו במרכז החברה בכפר סבא.

סנדיסק מעסיקה בישראל כ־700 עובדים במרכזי פיתוח בכפר סבא, בתפן ובעומר. הפעילות המקומית עוסקת בין היתר בפיתוח טכנולוגיות ליבה לזיכרונות פלאש, תכנון שבבים ובקרים, אלגוריתמים לתיקון שגיאות ומערכות אחסון.

לפי הערכות שפורסמו בגלובס, הפיטורים קשורים להחלטת ההנהלה העולמית להעביר למרכז הפיתוח של סנדיסק בהודו פרויקט מרכזי לפיתוח כונני NVMe המיועדים לשרתי ענן ובינה מלאכותית. עם זאת, סנדיסק לא מסרה תגובה רשמית ולא אישרה את הקשר בין העברת הפרויקט לבין הקיצוצים.

במקביל אמור מרכז הפיתוח הישראלי לקבל אחריות על פיתוח כונן חדש המכונה “Stargate”. על פי הדיווח, הכונן יתבסס על בקרים ושבבים חדשים, יתמוך בנפחי אחסון גדולים יותר וייועד לענקיות הענן ולחוות שרתים. העובדה שהעברת האחריות בין המרכזים מלווה גם בצמצום משרות מצביעה על שינוי בהקצאת כוח האדם העולמית של החברה, ולא רק על החלפת פרויקטים.

הקיצוצים מגיעים בתקופת גאות בשוק הזיכרונות

הפיטורים בולטים במיוחד לנוכח הביקוש הגובר לכונני אחסון עבור תשתיות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים. לפי רויטרס, מניית סנדיסק עלתה ביותר מפי חמישה מתחילת 2026, והכנסות החברה ממוצרי מרכזי נתונים צמחו ביותר מ־400% לעומת השנה הקודמת.

גם לאחר פרסום תוצאות כספיות חזקות נרשמה תנודתיות במניה, משום שתחזיות החברה לא עמדו בציפיות הגבוהות שנוצרו בשוק. עם זאת, הביקוש לזיכרונות פלאש ולכונני SSD עבור שרתי בינה מלאכותית נותר אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה.

הפיטורים עוררו ביקורת בקרב עובדים גם בשל עיתוים, חודשים אחדים לפני מועד מימוש במסגרת תוכנית לרכישת מניות עובדים בהנחה. העלייה החדה במחיר המניה הפכה את ההטבה לבעלת ערך ניכר. עם זאת, לא פורסמה ראיה לכך שהתוכנית הייתה גורם בהחלטה על הקיצוצים.

שורשים עמוקים בתעשיית השבבים הישראלית

לפעילות סנדיסק בישראל שורשים בחברת אם־סיסטמס, שהוקמה בידי דב מורן ופיתחה את הדיסק־און־קי. סנדיסק רכשה את אם־סיסטמס בשנת 2006 תמורת כ־1.55 מיליארד דולר, ומרכז הפיתוח בכפר סבא הפך לחלק מרכזי מפעילותה העולמית.

גם סנדיסק עצמה נוסדה בידי היזם הישראלי אלי הררי, לצד סנג׳אי מהרוטרה וג׳ק יואן. ווסטרן דיגיטל רכשה את החברה בשנת 2016, ובפברואר 2025 פוצלה פעילות זיכרונות הפלאש מחדש לחברה עצמאית הנסחרת בנאסד״ק בשם Sandisk.

בעבר העסיקה ווסטרן דיגיטל בישראל כ־1,200 עובדים. לאחר הפיצול עומד מספר עובדי סנדיסק בארץ על כ־700, עוד לפני השלמת סבב הפיטורים הנוכחי.

מסנדיסק לא התקבלה תגובה לדיווחים.

הפוסט סנדיסק מפטרת עשרות עובדים בישראל ומעבירה פעילות פיתוח להודו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הציגה בכנס Hot Chips את NVIDIA Scale-In, תשתית תקשורת מואצת שנועדה להפעיל, לנהל ולאבטח מפעלי בינה מלאכותית גדולים. מרכיביה המרכזיים – מעבד BlueField-4, פלטפורמת התוכנה DOCA ורשת Spectrum-X Ethernet – פותחו במרכז המחקר והפיתוח של אנבידיה בישראל.

מפעלי AI כוללים לא רק מעבדים גרפיים, אלא גם מערכות אחסון, אבטחה, ניטור, תקשורת והקצאת משאבים. כאשר משימות אלה מתבצעות במעבדים המרכזיים של השרת, הן צורכות משאבים שאחרת היו יכולים לשמש להרצת מודלי בינה מלאכותית.

Scale-In נועדה להפריד את שירותי התשתית ממשאבי המחשוב המריצים את מודלי ה־AI. היא מבוססת על BlueField-4, מעבד תשתית המשלב יכולות תקשורת, עיבוד ואבטחה, ועל DOCA, סביבת התוכנה שבאמצעותה ניתן לתכנת ולנהל את פעולות המעבד.

החיבור בין השרתים ורכיבי התשתית נעשה באמצעות Spectrum-X Ethernet, פלטפורמת התקשורת של אנבידיה למרכזי נתונים של בינה מלאכותית. לדברי החברה, המערכת תומכת בהפרדה בין לקוחות, בגישה לאחסון עתיר ביצועים, באבטחה המוטמעת בחומרה, בהקצאת משאבים ובניטור בזמן אמת.

המטרה היא לאפשר לשירותי האבטחה, הגישה לנתונים והתפעול להתרחב יחד עם מספר המאיצים במפעל ה־AI, בלי להפוך לצוואר בקבוק ובלי להעמיס על המעבדים הגרפיים.

ההכרזה מחזקת את תפקידו של מרכז הפיתוח הישראלי באסטרטגיית מרכזי הנתונים של אנבידיה. הפעילות המקומית, שהתרחבה בעקבות רכישת מלאנוקס, אחראית לחלק ניכר מטכנולוגיות התקשורת וה־DPU המשמשות לחיבור מספר גדול של מאיצי AI.

הפוסט אנבידיה מציגה תשתית Scale-In המבוססת על טכנולוגיות שפותחו בישראל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה מרחיבה את פעילותה אל מחוץ למרכזי הנתונים שעל פני כדור הארץ. ענקית השבבים הצטרפה כמשקיעה חדשה ב-Starcloud, סטארטאפ המבקש להקים מרכזי נתונים עתירי GPU בחלל.

Starcloud הודיעה ביום שישי על הרחבה של סבב Series A בהיקף 250 מיליון דולר, לפי שווי של 2.3 מיליארד דולר. את ההשקעה הובילה Manhattan West, ולצד אנבידיה הצטרפה כמשקיעה חדשה גם Cisco Investments. בסבב השתתפו גם משקיעים קיימים ובהם Benchmark ו-EQT.

רק במרץ האחרון גייסה Starcloud 170 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. בסך הכול גייסה החברה מאז הקמתה ב־2024 כ־450 מיליון דולר. ההון החדש ישמש בין היתר להרחבת כושר הייצור, לעבודת הנדסה משותפת עם אנבידיה ולרכישת שירותי שיגור.

הקשר בין שתי החברות כבר חורג מהשקעה פיננסית. בנובמבר 2025 שיגרה Starcloud את הלוויין Starcloud-1 ובו GPU מסוג NVIDIA H100 – אחד ממאיצי ה-AI המתקדמים שיועדו במקור למרכזי נתונים קרקעיים. החברה דיווחה כי באמצעות המערכת הופעלה גרסה של Gemini בחלל ואף בוצע אימון של מודל שפה קטן במסלול.

כעת עובדת Starcloud עם אנבידיה גם על Space-1 Vera Rubin Module, מערכת המבוססת על ארכיטקטורת Vera Rubin ומיועדת להפעלת עומסי AI בתנאי החלל. אנבידיה הציגה את הפלטפורמה במרץ השנה כחלק מניסיון להביא יכולות ברמת מרכז נתונים ללוויינים ולתשתיות מסלוליות.

התוכנית ארוכת הטווח של Starcloud שאפתנית בהרבה מהלוויין הניסויי. החברה הגישה תוכניות למערך של עד 88 אלף לוויינים, שלדבריה יוכל להגיע לקיבולת מחשוב כוללת של כ־20 גיגה־ואט. השלב הבא הוא Starcloud-2, מערכת מסחרית הכוללת אשכול GPU, אחסון ומערכות חשמל וקירור ייעודיות לחלל.

הרעיון מאחורי מרכזי הנתונים החלליים הוא לנצל אנרגיה סולארית כמעט רציפה ולצמצם את התלות בקרקע, ברשתות חשמל ובמים לקירור – שלושה משאבים שהופכים לצווארי בקבוק בבניית מרכזי AI חדשים.

אלא שהאתגרים עדיין גדולים. שיגור חומרה בכמויות הדרושות למרכז נתונים עולה הון רב, רכיבים אלקטרוניים חשופים לקרינה, סילוק חום בחלל מחייב רדיאטורים גדולים, וקישורי התקשורת בין לוויינים ובין החלל לקרקע עדיין רחוקים מרוחבי הפס המתקבלים בין GPUs בתוך מרכז נתונים מודרני.

מבחינת אנבידיה, ההשקעה ב-Starcloud משתלבת במגמה רחבה יותר שבה החברה אינה מסתפקת עוד באספקת GPUs, אלא משקיעה גם בחברות ובתשתיות שאמורות להגדיל בעתיד את הביקוש למערכות המחשוב שלה.

הפוסט אנבידיה משקיעה ב-Starcloud: גייסה 250 מיליון דולר להקמת מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.