מניות השבבים הובילו ביום שלישי, 18 באוגוסט 2026, גל ירידות חד בוול סטריט. מדד המוליכים למחצה של בורסת פילדלפיה, SOX, ירד במהלך המסחר בכ־5.4%, בקצב שאיים למחוק יותר מ־680 מיליארד דולר משווי השוק המצרפי של החברות הנכללות בו.

הירידות הקיפו את כל 30 מניות המדד. מניית סנדיסק נפלה בכ־10%, מיקרון איבדה כ־7.4%, AMD ירדה בכ־5.4% ואנבידיה איבדה יותר מ־2%. החולשה הייתה חריפה במיוחד בחברות הקשורות לזיכרונות, לתקשורת מהירה ולתשתיות מרכזי הנתונים: קרדו ירדה בכ־13%, קוהרנט בכ־12% ופברינט ביותר מ־20%.

לפי רויטרס, חברות השבבים והאחסון היו בין הנפגעות העיקריות בגל המכירות, וקרן הסל Roundhill Memory, העוקבת אחר חברות הזיכרונות, איבדה קרוב ל־8%.

למה מניות השבבים ירדו?

הירידות לא נבעו מהודעה שלילית אחת של יצרנית שבבים או מירידה מוכחת בהזמנות. מדובר בשילוב של כמה גורמים שפגעו במיוחד במניות הטכנולוגיה שנסחרות לפי תחזיות צמיחה גבוהות.

הגורם הראשון היה הזינוק בתשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית. תשואת האג"ח ל־30 שנה הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, והתשואה לעשר שנים נותרה סמוך לשיא שלא נראה מאז ינואר 2025. כאשר התשואות עולות, הערך הנוכחי של רווחים הצפויים להתקבל בעתיד יורד — ולכן מניות צמיחה, ובהן חברות השבבים, נוטות להיפגע יותר.

עליית התשואות מייקרת גם את גיוסי החוב הנדרשים להקמת מרכזי נתונים. בשנים האחרונות הפכו השקעות של מאות מיליארדי דולרים בתשתיות AI למנוע המרכזי של הביקוש למאיצים, לזיכרונות HBM, לרכיבי תקשורת אופטיים ולשבבי אחסון. התייקרות המימון מעוררת חשש שהקמת חלק מהמתקנים תידחה או תתבצע בקצב איטי מהמתוכנן.

הגורם השני היה העלייה במחירי הנפט, על רקע התפוגגות התקוות להסדרה בין ארצות הברית לאיראן והחשש מהמשך המתיחות במזרח התיכון. מחירי נפט גבוהים יותר עלולים להגביר מחדש את האינפלציה ולצמצם את יכולתו של הבנק המרכזי האמריקני להוריד את הריבית. בשוק אף גברו ההערכות כי ייתכן שהריבית תועלה פעם נוספת בהמשך השנה.

הגורם השלישי הוא מימוש רווחים לאחר עלייה חריגה במניות השבבים. למרות התנודתיות שנרשמה בחודשים האחרונים, מדדי השבבים עדיין עלו בכ־70% מתחילת 2026. מניות הקשורות לזיכרונות, אחסון ותקשורת למרכזי נתונים רשמו חלק מהעליות החדות ביותר, ולכן הפכו פגיעות במיוחד כאשר המשקיעים החלו להקטין סיכונים.

גם גורמים נקודתיים החריפו את הירידות. פברינט דיווחה על לחץ זמני הצפוי בשולי הרווח, והתגובה החריפה למנייתה גלשה לחברות נוספות המספקות רכיבים אופטיים ופתרונות תקשורת למרכזי נתונים. אנליסטים ציינו גם כי מחזורי המסחר הנמוכים יחסית בחודש אוגוסט ופעילות של מערכות מסחר אוטומטיות עשויים היו להעצים את התנודה.

בשלב זה אין עדות לקריסה בביקוש לשבבים או לביטול נרחב של הזמנות. הירידות משקפות בעיקר שינוי בתמחור הסיכונים: המשקיעים בוחנים מחדש כמה זמן יימשך גל ההשקעות ב-AI, מה תהיה עלות המימון שלו והאם קצב הגידול ברווחים יצדיק את השווי הגבוה שאליו הגיעו החברות.

המבחן הגדול הבא לענף יהיה דוח אנבידיה, הצפוי להתפרסם ב־26 באוגוסט. עוד קודם לכן יפורסם פרוטוקול ישיבת הבנק המרכזי האמריקני, שעשוי לספק רמזים לגבי כיוון הריבית.

מקורות: רויטרס, Charles Schwab, Investor’s Business Daily

הפוסט מימוש רווחים במניות השבבים: מדד SOX צנח אמש ב־5.4% וכ־680 מיליארד דולר עמדו להימחק הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הסכימה להעמיד ערבות בהיקף של עד 105 מיליארד דולר כדי לתמוך בהקמת מרכז נתונים גדול עבור OpenAI במחוז פייק שבאוהיו. כך דיווחה רויטרס. בהודעה הרשמית של החברות לא נמסר סכום הערבות, אך נכתב כי אנבידיה תספק תמיכה פיננסית להבטחת הקרקע, אספקת החשמל והקמת מעטפת המבנים בשלב הראשון של הפרויקט.

הקמפוס, PORTS-Pike, יוקם ויופעל בידי SB Energy, חברה הנתמכת בידי סופטבנק, במסגרת חוזה שכירות ל־20 שנה עם OpenAI. הקיבולת הכוללת המתוכננת עומדת על עד 8 ג׳יגה־ואט של עומס מחשוב, כאשר השלב הראשון יכלול 4.25 ג׳יגה־ואט. לאנבידיה ניתנה אפשרות להרחיב את ההתקשרות ב־3.75 ג׳יגה־ואט נוספים.

אנבידיה תהיה הספקית הבלעדית של תשתיות המחשוב באתר. המרכז יתבסס על ארכיטקטורת DSX של החברה, הכוללת מעבדים גרפיים, מעבדים מרכזיים, ציוד תקשורת ותוכנה לניהול “מפעלי בינה מלאכותית”. הקיבולת צפויה להיכנס לפעולה בשלבים החל מ־2028.

לא רק מכירת שבבים

העסקה ממחישה שינוי במודל הפעילות של אנבידיה. החברה אינה מסתפקת עוד במכירת מאיצי AI ללקוחות, אלא משתמשת במאזן ובכוח הפיננסי שלה כדי להבטיח מראש קרקע, חשמל ומבנים שבהם יותקנו מערכותיה.

בנוסף לערבות, אנבידיה תשקיע 1.5 מיליארד דולר ב־SB Energy. ההשקעה מצטרפת למיליארד דולר שהזרימו קודם לכן OpenAI וסופטבנק לחברה לצורך הרחבת תשתיות האנרגיה ומרכזי הנתונים.

לפי רויטרס, הערבות אינה מכסה את מלוא עלות הפרויקט או את כל התחייבויותיה של OpenAI. היא חלה על חלק מתשלומי השכירות והחשמל וכן על התחייבות לשמירת ערך מינימלי של האתר. אם OpenAI לא תעמוד בתשלומים, אנבידיה עשויה להידרש לכסות חלק מהפער שבין הערך המובטח לבין הסכום שבעלת האתר תוכל לקבל ממכירתו או מהשכרתו ללקוח אחר.

המודל מעניק לאנבידיה יתרון נוסף: האתר מתוכנן מראש למערכותיה, ובהסכם נקבע שהיא תהיה ספקית המחשוב הבלעדית. מאחר שחומרת AI מוחלפת ומשודרגת בתדירות גבוהה, שליטה בתשתית ארוכת הטווח עשויה להבטיח לחברה ביקוש למספר דורות של מעבדים, מערכות תקשורת ופלטפורמות מחשוב.

מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, העריך כי השלב הראשון של האתר עשוי לייצר לחברה הכנסות של עד 200 מיליארד דולר. לדבריו, מכירת ציוד ל־OpenAI בהספק מצטבר של 16 ג׳יגה־ואט עשויה להניב לאנבידיה הכנסות של עד 600 מיליארד דולר עד 2030. מדובר בתחזית של החברה ולא בהכנסות שכבר הובטחו.

שאלת המימון המעגלי

המעורבות הישירה של אנבידיה במימון לקוחותיה מעוררת גם שאלות בקרב משקיעים. מצד אחד, התמיכה מאפשרת להאיץ פרויקטים שנתקלים במחסור בחשמל ובהון. מצד שני, ספקית השבבים מממנת תשתית שתשמש לרכישת מוצריה שלה, ולכן חלק מהשוק רואה בכך תלות הדדית שעלולה להגדיל את הסיכון אם הביקוש לשירותי AI לא יצדיק את ההשקעות.

הואנג דחה את הטענה שמדובר במימון מעגלי. לדבריו, אנבידיה מנצלת את היקף פעילותה ואת הנראות ארוכת הטווח שלה כדי להבטיח תשתיות שיוכלו לשמש כמה דורות של מערכות מחשוב.

ההסכם מגיע כשבוע לאחר שאנבידיה ושישה גופי השקעה הכריזו על פלטפורמות שנועדו לגייס יותר מ־500 מיליארד דולר לתשתיות AI. העסקה באוהיו מספקת דוגמה מעשית לאופן שבו אנבידיה מבקשת להפוך מרכזי נתונים לנכסים שניתן לממן בדומה לפרויקטי אנרגיה ותשתית.

החשמל הופך לחלק משרשרת אספקת השבבים

כדי לתמוך בקמפוס מתכננות SB Energy וסופטבנק להקים לפחות 10 ג׳יגה־ואט של יכולת ייצור חשמל חדשה ולהשקיע לפחות 4.2 מיליארד דולר בתשתיות רשת אזוריות. היקף האנרגיה הנדרש ממחיש כי צוואר הבקבוק בהרחבת תשתיות AI אינו מוגבל עוד לאספקת מעבדים מתקדמים. קרקע, חיבור לרשת החשמל, קירור ומימון ארוך טווח הפכו לחלק בלתי נפרד משרשרת האספקה של תעשיית השבבים.

עבור אנבידיה, הערבות הגדולה היא הימור על כך שהביקוש למחשוב AI יישאר גבוה במשך שנים. עבור OpenAI, היא מספקת דרך להתחייב לקיבולת מחשוב עצומה בלי לממן מראש את מלוא הקמת האתר. הצלחת המודל תהיה תלויה בקצב הצמיחה של הכנסות OpenAI וביכולת של הקמפוס להצדיק השקעה בהיקף חסר תקדים.

הפוסט אנבידיה תעמיד ערבות של עד 105 מיליארד דולר למרכז הנתונים של OpenAI באוהיו הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה הכריזה על שותפויות אסטרטגיות עם שישה מגופי ההשקעה הגדולים בעולם, במטרה להרחיב את מקורות המימון הזמינים להקמת מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב לבינה מלאכותית. החברה חתמה על מזכרי הבנות עם Apollo, BlackRock, Blackstone, Brookfield, Goldman Sachs ו־KKR, שבמסגרתם אמורות לקום פלטפורמות מימון עצמאיות.

על פי אנבידיה, הפלטפורמות נועדו לגייס לאורך זמן יותר מ־500 מיליארד דולר של הון מצדדים שלישיים. חשוב להדגיש כי אין מדובר בהשקעה יחידה בהיקף זה, בהתחייבות שכבר הועברה או בהכנסה ישירה לאנבידיה. זהו יעד מצטבר להון שהגופים הפיננסיים מקווים להעמיד לפרויקטים שונים של תשתיות AI.

כל אחד מהגופים יהיה אחראי לבחון ולממן פרויקטים באופן עצמאי. תהליך החיתום אמור להתבסס בין היתר על זהות הלקוח, הביקוש לשירותי המחשוב, שיעור הניצול הצפוי של התשתית ויכולת הפרויקט לייצר תזרים מזומנים. אנבידיה תספק את פלטפורמות המחשוב, התוכנה והרשת שעליהן יתבססו התשתיות.

השותפות נועדה לפתור את אחד החסמים המרכזיים בהתרחבות שוק הבינה המלאכותית: העלות הגבוהה של הקמת "מפעלי AI". מרכזים אלה דורשים לא רק מספר גדול של מעבדים גרפיים, אלא גם מערכות תקשורת מהירות, מתקני חשמל וקירור, מבנים ייעודיים ולעיתים אף הקמת מקורות אנרגיה חדשים.

המודל שמציגה אנבידיה מבקש להפוך תשתיות מחשוב לנכס שניתן לממן בדומה לפרויקטים גדולים בתחומי האנרגיה, התקשורת והנדל"ן. מאגרי הון ייעודיים שיוקמו בידי השותפים אמורים להציע ללקוחות אנבידיה מסלולי מימון להקמת תשתיות, במקום לדרוש מהם לממן את מלוא ההשקעה מתקציבם.

לדברי מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, "בעולם ה־AI, מחשוב הוא הכנסה". הטענה היא ששרתים ומעבדים אינם רק הוצאה טכנולוגית, אלא ציוד יצרני שמאפשר להפעיל שירותי AI ולגבות עליהם תשלום. אנבידיה מוסיפה כי פלטפורמת CUDA והיכולת להעביר עומסי עבודה בין מערכות שונות עשויות לסייע בשמירת הערך והשימושיות של ציוד המחשוב לאורך זמן.

המהלך מגיע גם על רקע הטענות בדבר מימון מעגלי בשוק הבינה המלאכותית — מצב שבו ספקיות טכנולוגיה משקיעות בלקוחות, והלקוחות משתמשים בכסף כדי לרכוש מהן ציוד. לפי אנבידיה, העובדה שגופים פיננסיים עצמאיים יבצעו חיתום פרטני לכל פרויקט אמורה ליצור הפרדה ברורה יותר בין ספקית פלטפורמת המחשוב לבין ההחלטה אם הפרויקט מוצדק מבחינה כלכלית.

עם זאת, מזכרי ההבנות עדיין כפופים להסכמים מפורטים ולבחינת הפרויקטים עצמם. היכולת להגיע ליעד של חצי טריליון דולר תהיה תלויה בביקוש בפועל למחשוב AI, בזמינות חשמל וביצועי מרכזי הנתונים, וגם ביכולתם של המפעילים להציג שיעורי ניצול והכנסות שיצדיקו את ההשקעה.

הפוסט אנבידיה ושישה גופי השקעה מקימים פלטפורמות מימון לתשתיות AI ביעד של יותר מ־500 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

דירקטוריון SK Hynix אישר השקעה של 54.3 טריליון וון, כ־38.3 מיליארד דולר, בהקמת ובהרחבת שני מפעלי שבבים בדרום קוריאה. ההשקעה תיפרס עד 2031 ותגדיל את כושר הייצור של זיכרונות DRAM,‏ HBM ו־NAND.

מתוך הסכום הכולל יושקעו 35.2 טריליון וון בשלב השני של מפעל החברה ביונגין, מדרום לסיאול. 19.1 טריליון וון נוספים יושקעו בהקמת מפעל M17 בצ'אונגג'ו.

המפעל החדש ביונגין, המכונה Y2, יהיה השני מתוך ארבעה מפעלי ייצור המתוכננים במתחם השבבים הגדול שמקימה החברה באזור. עבודות הבנייה אמורות להתחיל ביולי 2027, וחדר הייצור הנקי הראשון צפוי להיפתח ביוני 2029.

המפעל יתמקד בזיכרונות DRAM מתקדמים, ובהם זיכרונות HBM בעלי רוחב פס גבוה המשמשים מאיצי AI ושרתים. המפעל הראשון במתחם יונגין כבר נמצא בהקמה, וחדר הייצור הנקי הראשון בו צפוי להתחיל לפעול בפברואר 2027.

מפעל NAND חדש בצ'אונגג'ו

במקביל תקים SK Hynix את מפעל M17 בצ'אונגג'ו. הקמתו צפויה להתחיל בפברואר 2027, וחדר הייצור הראשון אמור להיפתח בדצמבר 2028.

מפעל זה יוקדש בעיקר לזיכרונות NAND, המשמשים לאחסון נתונים במחשבים, בטלפונים, במרכזי נתונים ובשרתי AI. הגידול בהיקף האימון וההרצה של מודלים מגדיל לא רק את הביקוש ל־HBM, אלא גם את הצורך במערכות אחסון מהירות ובעלות קיבולת גבוהה.

האישור הנוכחי הוא חלק מתוכנית רחבה בהרבה של SK Hynix. החברה מסרה ביוני כי בכוונתה להשקיע לאורך השנים כ־600 טריליון וון במתחם יונגין וכ־100 טריליון וון בהרחבת בסיס הייצור בצ'אונגג'ו.

ההשקעה הגדולה מבטאת את הערכת SK Hynix שהביקוש לזיכרונות עבור AI יישאר גבוה לאורך זמן. עם זאת, בשל משך ההקמה הארוך, מרבית הקיבולת החדשה לא תהיה זמינה לפני סוף העשור ולכן לא צפויה להקל מיד על מגבלות האספקה בשוק ה־HBM.

הפוסט SK Hynix תשקיע 38.3 מיליארד דולר בשני מפעלי זיכרונות חדשים בדרום קוריאה הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טאואר סמיקונדקטור דיווחה על הכנסות ורווחי שיא ברבעון השני של 2026, על רקע הצמיחה המהירה בביקוש לשבבי סיליקון פוטוניקס המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים ובמערכות בינה מלאכותית.

הכנסות החברה הסתכמו ב־460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת 372.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ושל 11% לעומת 413.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

הרווח הגולמי הגיע ל־137.8 מיליון דולר, לעומת 80 מיליון דולר ברבעון המקביל – זינוק של 72%. שיעור הרווח הגולמי עלה לכ־30% מההכנסות, לעומת כ־21.5% בשנה שעברה. הרווח התפעולי יותר מהוכפל והסתכם ב־90.3 מיליון דולר, לעומת 39.9 מיליון דולר ברבעון השני של 2025.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הגיע ל־90.8 מיליון דולר, או 80 סנט למניה, לעומת 46.6 מיליון דולר ו־42 סנט למניה בתקופה המקבילה. הרווח המדולל המתואם הסתכם ב־88 סנט למניה. הנתונים המלאים מופיעים במצגת התוצאות של טאואר.

החברה סיפקה תחזית להכנסות של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי, עם טווח סטייה של 5% לכל כיוון. נקודת האמצע של התחזית מגלמת צמיחה של 13% לעומת הרבעון השני ושל 31% לעומת הרבעון המקביל ב־2025. אם התחזית תתממש, יהיה זה שיא הכנסות רבעוני נוסף.

מנוע הצמיחה: תקשורת אופטית למרכזי נתונים

השינוי הבולט ביותר בתמהיל הפעילות הוא העלייה במשקלן של טכנולוגיות RF Infrastructure, הכוללות את פעילות הסיליקון פוטוניקס. התחום סיפק 49% מהכנסות טאואר ברבעון, לעומת 25% בלבד ברבעון המקביל אשתקד.

מנגד, חלקן היחסי של הפעילויות הוותיקות ירד: שבבים למכשירים ניידים היוו 12% מההכנסות לעומת 23% בשנה שעברה; שבבי הספק ירדו מ־17% ל־14%; וחיישנים וצגים ירדו מ־15% ל־12%. הירידה היא בעיקר בחלקן היחסי בתמהיל, כתוצאה מהצמיחה המהירה של תשתיות התקשורת, ולא בהכרח ירידה מקבילה במכירותיהן במונחים כספיים.

לדברי טאואר, פעילות הסיליקון פוטוניקס הגיעה ברבעון לקצב הכנסות שנתי של 680 מיליון דולר, לעומת 180 מיליון דולר בלבד שנה קודם לכן. החברה מתכננת לעבור קצב שנתי של מיליארד דולר כבר ברבעון הרביעי של 2026, ומצפה להמשך צמיחה במהלך 2027.

סיליקון פוטוניקס מאפשר לשלב רכיבים אופטיים ושבבי סיליקון באותו מארז או על אותה פרוסה. הטכנולוגיה משמשת במקמ"שים אופטיים המחברים בין שרתים, מאיצי בינה מלאכותית ומתגי תקשורת. ככל שמספר המאיצים במרכזי הנתונים גדל, כך עולה הדרישה לחיבורים בעלי רוחב פס גבוה וצריכת חשמל נמוכה.

מנכ"ל טאואר, ראסל אלוונגר, אמר כי החברה רשמה ביקושים חזקים ביחידות הפעילות המרכזיות, במקביל להגדלת כושר הייצור. לדבריו, החברה מתכוונת לחצות ברבעון הרביעי את רף מיליארד הדולרים במונחי קצב ההכנסות השנתי של הסיליקון פוטוניקס.

השקעות גבוהות בכושר הייצור

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון ב־177 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר בשנה שעברה. במקביל השקיעה טאואר 187 מיליון דולר ברכוש ובציוד, לעומת 111 מיליון דולר ברבעון המקביל. לפיכך, בחישוב פשוט של תזרים מפעילות בניכוי ההשקעות, התזרים החופשי ברבעון היה שלילי בכ־10 מיליון דולר – תוצאה המשקפת את קצב הרחבת הייצור.

בסוף יוני החזיקה החברה 231 מיליון דולר במזומנים ועוד 1.25 מיליארד דולר בפיקדונות לזמן קצר. ההון העצמי הסתכם ב־3.07 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות כוללות של כ־700 מיליון דולר.

ההשקעות כוללות הרחבת קווי ייצור לסיליקון פוטוניקס ולסיליקון־גרמניום, ובפרט את תוכנית ההתרחבות ביפן. ביולי הודיעה טאואר על תוכנית השקעה בהיקף של כשלושה מיליארד דולר, הנתמכת במענקים של עד מיליארד דולר מממשלת יפן. התוכנית כוללת הסבת מפעל Arai לייצור סיליקון פוטוניקס בפרוסות 300 מ"מ והקמת מפעל נוסף בסמוך למפעל Fab 7.

יעד שאפתני ל־2028 – בכפוף לניצול הקיבולת

טאואר העלתה את המודל העסקי שלה ל־2028 להכנסות של 3.6 מיליארד דולר, רווח גולמי של 1.63 מיליארד דולר ורווח נקי של 1.2 מיליארד דולר. יעד הרווח הנקי משקף שיעור של כ־33% מההכנסות.

זהו עדכון ניכר לעומת המודל הקודם, שצפה הכנסות של 2.84 מיליארד דולר ורווח נקי של 750 מיליון דולר. עם זאת, אין מדובר בתחזית מובטחת: המודל מניח ניצול ממוצע של 85% מכושר הייצור של החברה, השלמה מוצלחת של ההרחבות והמשך ביקוש גבוה מצד הלקוחות.

הצמיחה המהירה בסיליקון פוטוניקס מעניקה לטאואר חשיפה ישירה להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, אך גם מגדילה את תלותה בתחום ובמספר לקוחות גדולים. מימוש היעדים יהיה תלוי ביכולת החברה להקים ולהכשיר בזמן את קווי הייצור החדשים, לשמור על תשואות ייצור גבוהות ולמלא את התחייבויות האספקה שלה.

מקור: דוח התוצאות של טאואר סמיקונדקטור

הפוסט טאואר כמעט הכפילה את הרווח ל־91 מיליון דולר; צופה הכנסות שיא של 520 מיליון דולר ברבעון השלישי הופיע לראשונה ב-Chiportal.

המחסור העולמי בזיכרונות והחרפת המאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין יוצרים שתי מגמות מנוגדות בשרשרת האספקה. מצד אחד, יצרניות מחשבים גדולות מתחילות לשלב רכיבי זיכרון סיניים כדי להבטיח את המשך הייצור. מצד אחר, ממשל טראמפ מכין מגבלות חדשות על הכנסת ציוד סיני לתשתיות מרכזי הנתונים שעליהן נשען גל הבינה המלאכותית.

לפי דיווח של Nikkei Asia שהובא ב־Tom’s Hardware, HP, אסוס ואייסר החלו להשתמש בכמויות קטנות של שבבי DRAM מתוצרת חברת ChangXin Memory Technologies הסינית, המוכרת בראשי התיבות CXMT. הרכיבים משולבים בשלב זה במספר מוגבל של דגמי מחשבים ניידים שאינם מיועדים לשוק האמריקני.

הדיווח טרם אושר רשמית בידי החברות. אייסר מסרה כי אינה מפרסמת את זהות ספקיה, אך ציינה שהיא עובדת עם כמה יצרנים וספקים כדי לשפר את עמידות שרשרת האספקה ולהתאים את פעילותה לשינויים במחירי הרכיבים. החברה לא הכחישה במפורש את השימוש בזיכרונות CXMT.

המעבר משלב הבדיקה לשימוש מסחרי מוגבל

כבר בפברואר דווח כי HP, דל, אסוס ואייסר בוחנות זיכרונות מתוצרת CXMT. באותה עת העריכה HP כי תתחיל להשתמש בהם בשווקים שמחוץ לארה"ב אם המחסור יימשך והמחירים יוסיפו לעלות. דל החלה גם היא בתהליך הסמכה של רכיבי החברה הסינית, ואילו אסוס ואייסר פנו לשותפות הייצור שלהן בסין כדי לבחון אפשרויות רכש מקומיות. רויטרס הדגישה אז כי לא הצליחה לאמת עצמאית את הדיווח.

הדיווח החדש מצביע על מעבר מהסמכה ובדיקות לשימוש מסחרי, אם כי בהיקף קטן. HP, אסוס ואייסר נוקטות זהירות הן בשל הסיכון הרגולטורי והן כדי שלא לפגוע ביחסיהן עם שלוש ספקיות הזיכרון הגדולות – סמסונג אלקטרוניקס, SK Hynix ומיקרון.

המהלך אינו נובע בהכרח מיתרון במחיר. גורם שצוטט בדיווח טען כי רכיבי ה־DRAM של CXMT אינם זולים יותר באופן מובהק מאלה של סמסונג. נראה אפוא שהמטרה המרכזית היא הוספת מקור אספקה רביעי בתקופה שבה השגת הרכיבים עצמם נעשתה חשובה לא פחות ממחירם.

הקמת תשתיות AI הגדילה מאוד את הביקוש לזיכרונות HBM ולזיכרונות שרתים. יצרניות הזיכרון הגדולות מפנות אליהם השקעות וכושר ייצור, בין היתר משום ששולי הרווח בתחום גבוהים יותר. כתוצאה מכך מצטמצמת זמינותם של שבבי DRAM למחשבים אישיים ולמוצרי צריכה אחרים.

CXMT מופיעה ברשימת חברות שלדעת משרד ההגנה האמריקני קשורות לצבא הסיני. ההכללה ברשימה אינה כשלעצמה איסור גורף על רכישת מוצריה, אך היא מגדילה את הסיכון שממשל ארה"ב יטיל עליה בעתיד מגבלות נוספות. מחוקקים אמריקנים כבר קראו להחמיר את ההגבלות על הכנסת שבבי זיכרון סיניים לשרשרת האספקה.

ה־FCC מכוונת למקמ"שים האופטיים

במקביל לפניית יצרניות המחשבים לזיכרונות סיניים, ממשל טראמפ מגבש איסור על יבוא דגמים חדשים של רכיבים סיניים למרכזי נתונים בארה"ב. לפי דיווח רויטרס, רשות התקשורת הפדרלית, ה־FCC, עובדת על הגבלה שתתמקד בשלב הראשון במקמ"שים אופטיים סיניים.

מקמ"שים אופטיים ממירים אותות חשמליים לאור ובחזרה ומאפשרים העברת כמויות גדולות של מידע דרך סיבים אופטיים בתוך מרכזי נתונים וביניהם. הם רכיב מרכזי באשכולות מחשוב המבוססים על אלפי מאיצי AI, שבהם קצב התקשורת בין השרתים משפיע ישירות על ביצועי המערכת.

ארבעה מקורות מסרו לרויטרס כי הממשל מעוניין לפרסם את המהלך עוד במהלך 2026, אך הדגישו כי ההצעה עדיין עשויה להשתנות או להיגנז. הבית הלבן וה־FCC לא הגיבו לדיווח.

הנימוק הרשמי למהלך הוא חשש שרכיבים של חברות סיניות יאפשרו גניבת מידע, החדרת תוכנה זדונית או שיבוש הפעילות במרכזי נתונים. בשלב זה לא פורסמו הוכחות שלפיהן מקמ"שים מסוימים שימשו בפועל לפעולות כאלה. מטרת הממשל היא למנוע מצב שבו רכיבים סיניים נעשים חלק עמוק וקשה להחלפה בתשתיות האמריקניות.

Innolight במוקד, הספקיות האמריקניות עשויות ליהנות

אחת הנפגעות המרכזיות האפשריות היא Zhongji Innolight הסינית, המחזיקה לפי Counterpoint Research בכ־27% מהשוק העולמי של מקמ"שים למרכזי נתונים. החברה צורפה ביוני לרשימת החברות שלטענת הפנטגון נתמכות בידי הצבא הסיני.

הידיעה גרמה לירידות חדות במניות יצרניות הציוד האופטי בסין. מניות Innolight ו־Eoptolink איבדו כ־10%, ואילו מניית Suzhou TFC Optical Communications ירדה בכ־6%. מנגד, לאחר פרסום הידיעה עלו מניות היצרניות האמריקניות Lumentum, Coherent ו־Applied Optoelectronics.

עם זאת, יכולתן של היצרניות האמריקניות להחליף במהירות את הספקיות הסיניות מוגבלת. לפי הערכה שצוטטה ברויטרס, Coherent ו־Lumentum מחזיקות בטכנולוגיות מתחרות אך עדיין אינן פועלות בהיקף שיאפשר להן להחליף לבדן את היצרנים הסיניים. מגבלה כזאת עלולה להעלות את עלויות הקמתם של מרכזי נתונים עבור חברות ענן דוגמת AWS.

לא סתירה, אלא שתי שרשראות אספקה

שני המהלכים אינם מתייחסים לאותו מוצר או לאותו שוק. יצרניות המחשבים משלבות זיכרונות DRAM סיניים במחשבים המיועדים מחוץ לארה"ב, ואילו ההצעה האמריקנית עוסקת בציוד תקשורת אופטי במרכזי נתונים בתוך ארה"ב.

עם זאת, יחד הם ממחישים את המתח המתרחב בין צורכי התעשייה למדיניות הממשלתית. המחסור דוחף חברות להרחיב את מספר הספקים ולהשתמש בכושר הייצור הסיני, בעוד שיקולי ביטחון לאומי דוחפים את ארה"ב להקים שרשרת אספקה נפרדת לתשתיותיה הרגישות ביותר.

התוצאה עשויה להיות פיצול גובר של שוק הרכיבים: מוצרים הכוללים שבבים סיניים עבור אסיה, אירופה ושווקים נוספים, לצד דגמים ושרשראות ייצור נפרדות המותאמות לדרישות הרגולטוריות בארה"ב. פיצול כזה משפר לעיתים את עמידות האספקה, אך גם מגדיל את עלויות הבדיקות, ההסמכה, ניהול המלאי והייצור.

הפוסט יצרניות המחשבים פונות לזיכרונות סיניים – וארה״ב נערכת לחסום ציוד סיני במרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

GlobalFoundries עשויה לקבל עד 300 מיליון דולר ממשרד המסחר האמריקני לפיתוח הדור הבא של טכנולוגיות פוטוניקת סיליקון ואריזה מתקדמת עבור מרכזי נתונים ומערכות בינה מלאכותית. החברה ומשרד המסחר חתמו על מכתב כוונות במסגרת תוכנית המחקר והפיתוח של חוק CHIPS האמריקני.

מדובר עדיין בהתחייבות מותנית ולא במענק סופי. לפי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, NIST, משרד המסחר יבצע בדיקות נוספות לפני חתימת ההסכם הסופי. המשרד מעריך כי המימון יוכל להקדים בשנתיים עד שלוש את פיתוחם של חיבורים אופטיים הצמודים למארז המעבד או משולבים בו.

התוכנית תתמקד בפיתוח תהליכי ייצור לפרוסות פוטוניות, חומרים אופטיים חדשים ואריזה מתקדמת, לרבות חיבור היברידי תלת־ממדי. טכנולוגיות אלה נועדו לאפשר מעבר מחיבורים חשמליים המבוססים על נחושת לחיבורים אופטיים, המעבירים נתונים באמצעות אור.

המעבר נעשה חשוב יותר ככל שמערכות AI משלבות מספר גדל והולך של מאיצים, רכיבי זיכרון ומתגי תקשורת. במערכות כאלה, קצב העברת הנתונים וצריכת החשמל של החיבורים עלולים להפוך לצוואר בקבוק גם כאשר המעבדים עצמם ממשיכים להתחזק.

GlobalFoundries מתכננת להשתמש במימון כדי לקדם חיבורים אופטיים קרובים למארז, NPO, ופוטוניקה המשולבת לצד המעבד בתוך אותו מארז, CPO. קיצור המרחק שעובר האות החשמלי לפני המרתו לאור עשוי לשפר את רוחב הפס ולהפחית את צריכת החשמל.

העבודה תישען על פלטפורמת SCALE של החברה. GlobalFoundries מציבה יעד לקצב העברת נתונים של עד 400 גיגה־סיביות לשנייה ולשיפור של עד פי חמישה ביעילות האנרגטית לעומת יישומים מהדור הנוכחי. המחקר וההיערכות לייצור יתבצעו במתקני החברה במלטה שבמדינת ניו יורק ובברלינגטון שבוורמונט.

„פוטוניקת סיליקון חיונית לתשתיות AI”, אמר מנכ״ל GlobalFoundries טים ברין. לדבריו, המעבר מנחושת לתקשורת אופטית אינו עוד אפשרות עתידית בלבד, אלא תהליך שכבר מתחיל להתממש עם הגידול בדרישות רוחב הפס.

כחלק מההסדר צפוי משרד המסחר האמריקני לקבל החזקה לא־שולטת בחברה, המייצגת לפי GlobalFoundries כ־1% ממניותיה במועד ההודעה. זהו חלק ממדיניות חדשה של הממשל האמריקני, המבקש לקבל תמורה הונית עבור חלק מהתמיכות הניתנות לחברות מסחריות.

המימון ל־GlobalFoundries הוא המרכיב הגדול ביותר בחבילת מכתבי כוונות בהיקף כולל של 874 מיליון דולר שנחתמו עם שבע חברות. יתר המיזמים עוסקים בזיכרונות תלת־ממדיים, אריזה מתקדמת, חומרים דיאלקטריים, מצעים אופטיים וזיהוי רכיבים מזויפים או זדוניים.

למהלך יש גם משמעות עבור טאואר הישראלית, המרחיבה את כושר הייצור שלה בפוטוניקת סיליקון על גבי פרוסות 300 מ״מ ביפן. ההשקעה האמריקנית ב־GlobalFoundries מחזקת מתחרה נוספת בתחום שהופך לאחד ממוקדי ההשקעה המרכזיים בשרשרת האספקה של מערכות AI.

מקורות: GlobalFoundries, משרד המסחר האמריקני ו־NIST

הפוסט GlobalFoundries בדרך למענק של 300 מיליון דולר לפיתוח פוטוניקת סיליקון למערכות AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת השבבים הישראלית אקסייט לאבס (Xsight Labs) הודיעה על השלמת סבב גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר, לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר אחרי הכסף. בכך אישרה החברה את הדיווחים מחודש יוני על גיוס מתוכנן בהיקף דומה, אך השווי הסופי גבוה מההערכה המוקדמת, שעמדה על כ־2.5 מיליארד דולר.

את הסבב הובילה Fidelity Management & Research Company, והשתתפו בו משקיעים חדשים וקיימים, בהם Intel Capital, T. Rowe Price, Battery Ventures, Atreides Management, Artisan Partners, Valor Equity Partners, Key1 Capital, Maverick Capital, Diagonal Capital ומשקיעים נוספים.

השווי החדש גבוה ביותר מפי חמישה מהשווי של כחצי מיליארד דולר שנקבע לאקסייט לאבס בסבב הגיוס שלה ב־2021. הגידול מיוחס למעבר מפיתוח שבבים בלבד לחדירה מסחרית אצל מפעילי רשת, יצרני ציוד וספקי שירותים, לצד הביקוש הגובר לרכיבי תקשורת המסוגלים לחבר מספר גדול של מאיצי AI במרכזי נתונים.

לדברי מנכ״ל החברה, יוסי מיוחס, השווי שנקבע בסבב משקף את הביקוש לחלופה בעלת ביצועים גבוהים לארכיטקטורות תקשורת סגורות. החברה לא מסרה נתוני הכנסות או את שמות רוב לקוחותיה.

שבבי תקשורת בקצב 800 גיגה־ביט

אקסייט לאבס מפתחת שני קווי מוצרים מרכזיים: מעבד התקשורת E1, המשתייך לקטגוריית מעבדי התשתית DPU, ומתג האתרנט X2. החברה מסרה כי המוצרים נבחרו בידי כמה מפעילי רשת גלובליים ונבחנים במעבדות של ספקיות ענן והיפרסקיילרים מהשורה הראשונה. לדבריה, היא צברה גם זכיות בתכנונים אצל ספקי שירותים ויצרני ציוד.

מעבד E1 מיועד לעבד תעבורת רשת בקצב מלא של 800 גיגה־ביט לשנייה. לפי החברה, הוא השלים בדיקת SONiC-DASH Hero בקצב 800G וטיפל ביותר מ־14 מיליון חיבורים בשנייה. המעבד כולל 64 ליבות Arm Neoverse N2 הנמצאות ישירות בנתיב הנתונים, ומאפשרות לבצע ניתוב, טלמטריה, בדיקת מנות והצפנה בלי להעביר חלק מהעבודה למעבד חיצוני.

צריכת החשמל של E1 נמוכה מ־75 ואט. החברה טוענת כי הוא מספק ביצועים לוואט הגבוהים פי ארבעה מפתרונות מהדור הקודם, נתון בעל חשיבות במרכזי נתונים שבהם צריכת החשמל והקירור הפכו למגבלה מרכזית.

מתג X2 מספק קצב מיתוג של 12.8 טרה־ביט לשנייה. באמצעות ארכיטקטורת XISA שפיתחה החברה ניתן לשנות את אופן פעולת המתג בתוכנה גם לאחר התקנתו, להוסיף פרוטוקולים ולעדכן תכונות בלי להמתין לדור חדש של שבבים. המתג תומך בסביבת SONiC הפתוחה ומציג, לפי נתוני החברה, זמן השהיה של פחות מ־700 ננו־שניות וצריכת חשמל הנמוכה ב־40% מזו של מתגים קודמים באותה קטגוריה.

חלופה פתוחה לתשתיות של אנבידיה

הגידול במודלי הבינה המלאכותית הפך את העברת הנתונים בין מאיצים, שרתים ומערכות זיכרון לאחת מנקודות החנק המרכזיות במרכזי נתונים. אנבידיה מחזיקה בעמדה חזקה בשוק זה באמצעות טכנולוגיות InfiniBand ו־Ethernet, מתגי Spectrum ומעבדי BlueField שפותחו על בסיס פעילות מלאנוקס הישראלית.

אקסייט לאבס מנסה לבדל את עצמה באמצעות ארכיטקטורה פתוחה וניתנת לתכנות, התומכת ב־Linux, ב־DPDK וב־SONiC ואינה מחייבת את הלקוח להשתמש בערכת תוכנה קניינית אחת. החברה מתכננת גם לתמוך בתקנים שמפתח Ultra Ethernet Consortium, המבקש להתאים את אתרנט לקלאסטרים גדולים של מאיצי AI.

CHIPORTAL דיווח בעבר כי מתג X2 נבחר לשמש חלק מתשתית הרשת בלווייני Starlink V3 של SpaceX. היכולת לשנות את פעולת המתג באמצעות תוכנה מתאימה במיוחד למערכות חלל, שבהן אי אפשר להחליף רכיב פיזי לאחר השיגור.

הרחבת הפיתוח והייצור

כספי הגיוס ישמשו להאצת פיתוחם של דורות נוספים של מתגי אתרנט ומעבדי DPU, להרחבת צוותי ההנדסה והתמיכה בישראל, בארצות הברית, באירופה ובאסיה ולהגדלת מערכי הייצור, שרשרת האספקה ואספקת המוצרים ללקוחות.

אקסייט לאבס היא חברת שבבים ללא מפעל ייצור עצמאי. היא הוקמה ב־2017 בידי גיא קורן, ארז שיזף וגל מלאך, יוצאי EZchip, שנרכשה בידי מלאנוקס ב־2016. אביגדור וילנץ היה המשקיע המייסד בחברה ומשמש יו״ר הדירקטוריון. מטה החברה נמצא בתל אביב, והיא מפעילה מרכזים נוספים בקריית גת ובחיפה וכן משרדים בארצות הברית ובארמניה.

מקורות: הודעת אקסייט לאבס, הדיווח הקודם ב־CHIPORTAL

הפוסט אקסייט לאבס השלימה גיוס של יותר מ־300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סמסונג אלקטרוניקס מעריכה כי המחסור העולמי בזיכרונות עלול להימשך עד 2028, כאשר ההשקעות במרכזי נתונים ובתשתיות בינה מלאכותית ממשיכות להגדיל את הביקוש ל-HBM, לזיכרונות DRAM לשרתים ולכונני SSD ארגוניים. במקביל, החברה חותמת על הסכמי אספקה רב־שנתיים עם מפעילי מרכזי נתונים, בניסיון להבטיח ביקוש ויציבות מחירים לאורך זמן.

סמסונג דיווחה ברבעון השני של 2026 על הכנסות מאוחדות של 171.5 טריליון וון דרום־קוריאני ורווח תפעולי של 89.5 טריליון וון – שיאים רבעוניים עבור החברה. חטיבת פתרונות ההתקנים, הכוללת את פעילות השבבים, הייתה אחראית להכנסות של 127.5 טריליון וון ולרווח תפעולי של 89.2 טריליון וון.

עיקר השיפור הגיע מפעילות הזיכרונות. החברה מסרה כי הביקוש מצד תשתיות AI, המחסור בכושר ייצור ועליית המחירים בענף הובילו את עסקי הזיכרונות להכנסות ולרווחיות שיא. חלקם של מוצרי השרתים בתמהיל המכירות הגיע אף הוא לרמה הגבוהה ביותר שרשמה החברה.

סמסונג הרחיבה במהלך הרבעון את מכירות זיכרונות HBM4 והחלה לספק ללקוחות מרכזיים דוגמאות של HBM4E, הדור הבא של זיכרונות רוחב הפס הגבוה. לפי החברה, במחצית השנייה של 2026 צפויה האצה בביקוש ל-HBM, ל-DRAM לשרתים ולכונני eSSD. ביקוש זה צפוי להשאיר את השוק במצב של מחסור, גם אם תחול התמתנות מסוימת בביקוש למחשבים אישיים ולטלפונים חכמים.

על פי דיווח רויטרס משיחת המשקיעים, סמסונג צופה כי המחסור יחמיר ויימשך גם בשנת 2028. החברה כבר חתמה על הסכמים עם חמישה מפעילי מרכזי נתונים גדולים ומנהלת משא ומתן עם חמישה לקוחות נוספים. חלק מההסכמים נפרסים על פני חמש שנים לפחות וכוללים מנגנוני מחיר ותשלומים מראש. לפי הדיווח, סמסונג מבקשת להקצות באמצעות הסכמים ארוכי טווח כ-60%–70% מכושר הייצור שלה בתחום הזיכרונות.

המעבר לחוזים רב־שנתיים משקף שינוי ביחסי הכוחות בשוק. בעבר נרכש חלק גדול מהזיכרונות בחוזים קצרים יחסית, בהתאם למחזוריות החדה של הענף. כעת מבקשות חברות הענן ומפעילות מרכזי הנתונים להבטיח מראש אספקה של רכיבים שהפכו לצוואר בקבוק בהקמת מערכות AI.

המחסור מיטיב עם יצרניות הזיכרונות, אך מעלה את העלויות בשווקים אחרים. חטיבת המובייל והרשתות של סמסונג רשמה ברבעון הפסד תפעולי של 700 מיליארד וון, בין היתר בעקבות העלייה במחירי הרכיבים. בכך ממחישה סמסונג כיצד אותה מגמה שתומכת בחטיבת השבבים מכבידה על עסקי המכשירים שלה.

גם פעילות ה-Foundry של סמסונג הראתה סימני שיפור. החברה דיווחה על הזמנות חזקות יותר מלקוחות אמריקניים ועל התרחבות הפעילות עם לקוחות בתחום מחשוב עתיר ביצועים בתהליך של 2 ננומטר. במחצית השנייה של השנה מתכננת סמסונג להגדיל את הייצור בתהליך 2 ננומטר מהדור השני ולכוון לצמיחה דו־ספרתית בהכנסות פעילות הייצור.

עם זאת, התחזית תלויה בהמשך היקף ההשקעות בתשתיות AI. הרחבה מהירה של כושר הייצור, האטה בהוצאות של חברות הענן או גידול בהיצע מצד מתחרות עשויים לשנות את מאזן הביקוש וההיצע. לפי שעה, המסר של סמסונג הוא שהמחסור אינו אירוע זמני אלא מגבלה שעשויה ללוות את שוק השבבים במשך כמה שנים.

הפוסט סמסונג: המחסור בזיכרונות לשוק ה-AI עלול להימשך עד 2028 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

טקסס אינסטרומנטס דיווחה על התאוששות רחבה בביקוש לשבבים אנלוגיים ולמעבדים משובצים, לאחר תקופה ממושכת של חולשה בשוק התעשייתי. הכנסות החברה ברבעון השני של 2026 הסתכמו ב־5.46 מיליארד דולר, עלייה של 23% לעומת הרבעון המקביל ושל 13% לעומת הרבעון הקודם.

הרווח הנקי הסתכם ב־1.98 מיליארד דולר, לעומת 1.30 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד, והרווח למניה עלה מ־1.41 דולר ל־2.14 דולר. הרווח התפעולי גדל ב־48% והגיע ל־2.31 מיליארד דולר.

החברה מסרה כי הצמיחה נרשמה במספר שווקים במקביל, ובראשם ציוד תעשייתי, מרכזי נתונים וכלי רכב. מנכ״ל החברה, חביב אילן, אמר כי התוצאות משקפות את חוזקו של מגוון המוצרים של החברה ואת היתרון הכלכלי של ייצור שבבים על גבי פרוסות בקוטר 300 מ״מ.

שבבים אנלוגיים בלב תשתיות הבינה המלאכותית

טקסס אינסטרומנטס אינה מייצרת את מאיצי הבינה המלאכותית המרכזיים המתחרים במוצרי אנבידיה או AMD. עם זאת, השבבים האנלוגיים שלה משמשים כמעט בכל מערכת אלקטרונית לניהול הספק, המרת מתחים, מדידת אותות, בקרת מנועים ויצירת ממשק בין העולם הפיזי לבין המעבדים הדיגיטליים.

הרחבת מרכזי הנתונים מגדילה את הביקוש למערכות אספקת חשמל, ממירי מתח, בקרי הספק, רכיבי חישה ופתרונות בקרה תרמית. ככל שצריכת החשמל של מאיצי AI ושל שרתים גדלה, כך נדרשים יותר שבבים אנלוגיים כדי להעביר את החשמל ביעילות מן הרשת ועד למעבד.

הכנסות חטיבת השבבים האנלוגיים של טקסס אינסטרומנטס צמחו ב־26% לעומת התקופה המקבילה. חטיבת המעבדים המשובצים רשמה אף היא צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר.

הנתונים מעידים כי תנופת ההשקעות בבינה מלאכותית אינה מיטיבה רק עם יצרניות המעבדים המתקדמים והזיכרונות רחבי־הפס. גם יצרניות רכיבי ההספק, החישה והבקרה נהנות מהקמת מרכזי נתונים ומהגדלת תכולת האלקטרוניקה בכל מערכת.

התאוששות בשוק התעשייתי והרכב

השוק התעשייתי היה בשנים האחרונות אחד ממוקדי החולשה של תעשיית השבבים. לקוחות צברו מלאים בתקופת המחסור ולאחר מכן צמצמו הזמנות במשך מספר רבעונים. התוצאות החדשות מצביעות על כך שמלאי הלקוחות מתקרב לרמות רגילות והביקוש מתחיל להתאושש.

במערכות תעשייתיות משמשים מוצרי החברה בבקרת מפעלים, רובוטיקה, מנועים חשמליים, ציוד מדידה, מערכות אנרגיה ותשתיות תקשורת. תחום הרכב צורך אף הוא מספר גדל והולך של שבבים אנלוגיים ומשובצים בשל המעבר להנעה חשמלית, מערכות בטיחות, חיישנים ומערכות מידע ובידור.

החברה תיארה את הצמיחה כרחבה ולא כתוצאה מהזמנה חריגה של לקוח יחיד. עם זאת, טקסס אינסטרומנטס אינה מפרסמת נתוני הכנסות מלאים לפי לקוחות או לפי תתי־שווקים, ולכן קשה לקבוע מה היה חלקו המדויק של כל יישום בצמיחה.

תחזית גבוהה לרבעון השלישי

טקסס אינסטרומנטס צופה הכנסות של 5.65–6.15 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2026. הרווח למניה צפוי להסתכם ב־2.23–2.57 דולר.

נקודת האמצע של התחזית משקפת המשך צמיחה לעומת הרבעון השני ומחזקת את ההערכה כי ההתאוששות אינה מוגבלת לרבעון בודד. התחזית גם גבוהה מהערכות השוק שפורסמו לפני הדוח.

החברה ממשיכה במקביל להשקיע בקיבולת ייצור. במהלך 12 החודשים האחרונים הסתכמו הוצאות ההון שלה ב־3.3 מיליארד דולר, וההשקעה במחקר ופיתוח ובהוצאות מכירה וניהול הסתכמה ב־3.9 מיליארד דולר. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הגיע ל־8.7 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי ל־6.5 מיליארד דולר.

היתרון של פרוסות 300 מ״מ

רוב השבבים האנלוגיים יוצרו בעבר על גבי פרוסות בקוטר 200 מ״מ. טקסס אינסטרומנטס השקיעה בשנים האחרונות במפעלי 300 מ״מ, המאפשרים לייצר מספר גדול יותר של שבבים מכל פרוסה ולהפחית את העלות ליחידה.

המעבר לפרוסות גדולות אינו דורש בהכרח את תהליכי הייצור הזעירים ביותר. שבבים אנלוגיים רבים מיוצרים בטכנולוגיות ותיקות יחסית, שבהן חשובות עלות, אמינות, מתחי עבודה גבוהים ויכולת לשלב רכיבים אנלוגיים שונים.

החברה רואה בשליטה במפעלי הייצור יתרון מול מתחרות המסתמכות במידה רבה יותר על קבלני ייצור חיצוניים. עם זאת, הקמת המפעלים מחייבת השקעות הון גדולות עוד לפני שהביקוש מובטח, ולכן האטה מחזורית עלולה להותיר את החברה עם קיבולת שאינה מנוצלת במלואה.

התוצאות לרבעון השני והתחזית לרבעון השלישי מצביעות בשלב זה על שיפור בניצול הקיבולת. אם ההתאוששות בתעשייה וברכב תימשך לצד ההשקעות במרכזי נתונים, טקסס אינסטרומנטס עשויה ליהנות הן מעלייה במכירות והן מהפחתת עלויות הייצור ליחידה.

הפוסט הביקוש לשבבים אנלוגיים מתאושש: הכנסות טקסס אינסטרומנטס זינקו ב־23% הופיע לראשונה ב-Chiportal.