מהנדסים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו פיתחו אבטיפוס לשבב חדש שנועד לשפר את הדרך שבה מועבר חשמל למעבדים גרפיים, GPUs, במרכזי נתונים. המחקר, שפורסם ב־Nature Communications, עוסק באחד האתגרים הבסיסיים של מערכות מחשוב מודרניות: כיצד להמיר ביעילות מתח חשמלי גבוה למתח נמוך בהרבה, הדרוש להפעלת רכיבי מחשוב רגישים.

מרכזי נתונים מודרניים צורכים כמויות הולכות וגדלות של חשמל, בעיקר בשל הביקוש למחשוב עתיר ביצועים ולבינה מלאכותית. ברוב המערכות האלה החשמל מופץ במתח של 48 וולט, אך המעבדים הגרפיים עצמם זקוקים בדרך כלל למתח נמוך בהרבה, בטווח של 1 עד 5 וולט. תהליך ההמרה הזה, המכונה DC-DC step-down conversion, חיוני כמעט בכל מערכת אלקטרונית, אך הוא נעשה מאתגר יותר ככל שהמערכות חזקות וצפופות יותר.

ממירי מתח מקובלים מבוססים בדרך כלל על רכיבים מגנטיים, בעיקר סלילים. במשך השנים שופרו רכיבים אלה מאוד, אך החוקרים מציינים כי הם מתקרבים למגבלות המעשיות שלהם. לפי פרופ' פטריק מרסייה, מהמחלקה להנדסת חשמל ומחשבים בבית הספר להנדסה ג'ייקובס באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, התכנון של ממירים אינדוקטיביים הגיע לרמה גבוהה כל כך עד שנותר מעט מקום לשיפור משמעותי לקראת צורכי הדורות הבאים.

הגישה החדשה מבוססת על מהודים פיאזואלקטריים. בניגוד לסלילים, המאחסנים ומעבירים אנרגיה באמצעות שדות מגנטיים, מהודים פיאזואלקטריים עושים זאת באמצעות תנודות מכניות. עקרונית, רכיבים כאלה עשויים להיות קטנים יותר, בעלי צפיפות אנרגיה גבוהה יותר, יעילים יותר ומתאימים יותר לייצור בקנה מידה גדול. עם זאת, גרסאות קודמות של ממירים פיאזואלקטריים התקשו לשמור על יעילות גבוהה כאשר נדרש פער גדול בין מתח הכניסה למתח היציאה.

כדי להתמודד עם הקושי הזה, צוות המחקר פיתח תכנון היברידי. הוא משלב מהוד פיאזואלקטרי עם קבלים קטנים וזמינים מסחרית, המסודרים בתצורה ייחודית. הסידור הזה מאפשר למעגל להתמודד טוב יותר עם ירידת מתח גדולה, מפחית איבודי אנרגיה ומקטין את העומס על המהוד עצמו.

בניסוי המעבדה הצליח אבטיפוס השבב להמיר מתח של 48 וולט ל־4.8 וולט, רמה המקובלת במרכזי נתונים. יעילות השיא שנמדדה הייתה 96.2%. בנוסף, השבב סיפק זרם יציאה גבוה פי ארבעה בערך לעומת תכנונים פיאזואלקטריים קודמים. המשמעות היא שהטכנולוגיה אינה רק חסכונית יותר, אלא גם מתקרבת יותר ליכולת אספקת הספק הדרושה למערכות מחשוב מעשיות.

למרות התוצאות המבטיחות, החוקרים מדגישים כי מדובר עדיין בטכנולוגיה בשלבי פיתוח. ממירים פיאזואלקטריים אינם צפויים להחליף מיד את ממירי המתח הקיימים. יש צורך בשיפור נוסף של החומרים, המעגלים ושיטות האריזה. אחד האתגרים המעשיים הוא שהמהודים הפיאזואלקטריים רוטטים בזמן הפעולה, ולכן אי אפשר בהכרח לחבר אותם ללוחות מעגלים בשיטות הלחמה רגילות. שילובם במערכות אלקטרוניות יחייב שיטות אינטגרציה חדשות.

עם זאת, המחקר מצביע על כיוון אפשרי לשיפור יעילות האנרגיה של מרכזי נתונים. גם שיפור קטן בהמרת מתח יכול להיות משמעותי כאשר הוא מוכפל במיליוני רכיבים שפועלים ברציפות. בעידן שבו מעבדים גרפיים הפכו לתשתית מרכזית של בינה מלאכותית, כל חיסכון באנרגיה, חום ושטח עשוי להשפיע על עלויות התפעול ועל היכולת להרחיב מערכות מחשוב.

המחקר בוצע בידי ג'יי־יאנג קו, ון־צ'ין ב' ליו ופטריק פ' מרסייה, ופורסם ב־17 במרץ 2026 ב־Nature Communications. DOI: 10.1038/s41467-026-70494-0.

FAQ מהיר

מה עושה השבב החדש?
השבב ממיר מתח גבוה למתח נמוך יותר, הדרוש להפעלת רכיבים אלקטרוניים כמו מעבדים גרפיים במרכזי נתונים.

מה החידוש בטכנולוגיה?
במקום להסתמך בעיקר על סלילים מגנטיים, השבב משתמש במהוד פיאזואלקטרי ובקבלים קטנים כדי לבצע את המרת המתח ביעילות גבוהה.

האם השבב כבר מוכן לשימוש מסחרי?
לא. החוקרים מדגישים כי מדובר באבטיפוס מעבדתי. נדרשים עוד שיפורים בחומרים, במעגלים ובשיטות האריזה לפני שימוש במרכזי נתונים.

הפוסט שבב חדש עשוי לשפר את יעילות האנרגיה של מעבדים גרפיים במרכזי נתונים הופיע לראשונה ב-Chiportal.

שוק השבבים העולמי פתח את 2026 בקצב חריג. לפי נתוני איגוד תעשיית השבבים האמריקני, SIA, המכירות העולמיות של שבבים הגיעו ברבעון הראשון של השנה ל־298.5 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת הרבעון הרביעי של 2025. בחודש מרץ לבדו הסתכמו המכירות ב־99.5 מיליארד דולר, עלייה של 79.2% לעומת מרץ 2025 ושל 11.5% לעומת פברואר 2026. הנתונים מבוססים על חישובי World Semiconductor Trade Statistics, WSTS, ומוצגים כממוצע נע של שלושה חודשים. (Semiconductor Industry Association)

המספרים מצביעים על האצה חדה בשוק, אחרי שנה חזקה במיוחד ב־2025. לפי SIA, המכירות השנתיות של תעשיית השבבים ב־2025 הגיעו ל־791.7 מיליארד דולר, עלייה של 25.6% לעומת 2024. כעת, על פי דברי נשיא ומנכ"ל SIA, ג’ון נויפר, השוק עדיין נמצא במסלול שיכול להביא אותו לרף של טריליון דולר בשנת 2026.

הצמיחה אינה מרוכזת באזור אחד בלבד. במרץ 2026 נרשמה עלייה שנתית בכל האזורים המרכזיים: אסיה־פסיפיק ושאר העולם עלו ב־108.5%, אמריקה ב־83.1%, סין ב־74.8%, אירופה ב־46.5% ויפן ב־7.4%. גם בהשוואה חודשית לפברואר נרשמה עלייה בכל האזורים: אמריקה עלתה ב־13.3%, סין ב־12.7%, אסיה־פסיפיק ושאר העולם ב־9.8%, אירופה ב־8.4% ויפן ב־7.1%.

הנתונים משקפים ביקוש רחב למגוון סוגי שבבים, אך הם משתלבים במיוחד בגל ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. מרכזי נתונים, מאיצי AI, זיכרונות מתקדמים, תקשורת מהירה, רכיבי הספק ופתרונות אריזה מתקדמים הפכו לחלק מרכזי ממחזור ההשקעות החדש של ענקיות הטכנולוגיה. לצד זאת, גם שווקים מסורתיים יותר, כמו רכב, תעשייה, תקשורת ואלקטרוניקה צרכנית, ממשיכים לצרוך כמויות גדולות של שבבים.

עם זאת, קצב הצמיחה החריג מעלה גם שאלות על יציבות המחזור. תעשיית השבבים ידועה בתנודתיות שלה: תקופות של מחסור והשקעות ענק עלולות להתחלף בהאטה, עודפי מלאי ולחצי מחירים. לכן, גם אם נתוני הרבעון הראשון מצביעים על תנופה חזקה, השאלה המרכזית לשאר 2026 תהיה האם הביקוש לבינה מלאכותית ולתשתיות מחשוב ימשיך להצדיק את רמות ההשקעה והמכירות הגבוהות.

מבחינת ישראל, הנתונים מחזקים את חשיבותה של תעשיית השבבים המקומית, בעיקר בתחומי תכנון השבבים, תקשורת מהירה, מערכות בדיקה, תוכנה הנדסית, זיכרון, בינה מלאכותית ותשתיות מרכזי נתונים. ישראל אינה שחקנית ייצור המוני בקנה מידה של טאיוואן, קוריאה הדרומית או סין, אך היא משתלבת בעומק שרשרת הערך העולמית דרך מרכזי פיתוח, חברות סטארט־אפ, קניין רוחני וטכנולוגיות תקשורת וחישוב מתקדמות.

השורה התחתונה ברורה: 2026 נפתחה כשנת גאות לתעשיית השבבים. אם המגמה תימשך, השוק העולמי עשוי להגיע לראשונה לרף טריליון הדולר. אבל כמו תמיד בתעשייה הזו, לצד הצמיחה המרשימה עומדים גם סיכוני מחזוריות, תלות בהשקעות AI, מתחים גיאופוליטיים וצורך מתמשך בהרחבת כושר ייצור ותכנון.

הפוסט מכירות השבבים זינקו ברבעון הראשון: התעשייה בדרך לשנת טריליון דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

סקטור הטכנולוגיה, ובעיקר מניות השבבים, חזרו בשבוע האחרון למרכז תשומת הלב של המשקיעים בוול סטריט. לפי סקירת ההשקעות השבועית מ-3 במאי 201126 של הבנק הבינלאומי, הדוחות החזקים של חמש ענקיות הטכנולוגיה – גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון ומטא – העניקו לשווקים שבוע ירוק נוסף, כאשר כולן היכו את תחזיות האנליסטים וסיפקו תחזיות מעודדות לרבעון הבא. הנתון החשוב יותר מבחינת השוק היה התרומה הגוברת של פעילות הענן והבינה המלאכותית לצמיחה בהכנסות וברווחים.

המשמעות רחבה יותר מתוצאות רבעוניות טובות. בחודשים האחרונים התנהל בוול סטריט דיון חריף בשאלה האם השקעות העתק של ענקיות הטכנולוגיה ב-AI, בעיקר בהוצאות הון על מרכזי נתונים, שרתים ושבבים, יצליחו להחזיר את עצמן. בעבר, המשקיעים הגיבו לעיתים בחשש לעלייה חדה ב-CAPEX, מתוך חשש שהחברות “שורפות” מזומנים מהר יותר מכפי שהן מייצרות צמיחה. הפעם, לפי הסקירה, התגובה הייתה שונה: המשקיעים קיבלו באופן חיובי את המשך ההשקעות, בעיקר משום שהן כבר משתקפות בצמיחה ממשית בפעילות הענן ובשירותי AI.

בולטת במיוחד גוגל, שלפי הסקירה הציגה זינוק של 63% בפעילות הענן לצד גידול בצבר ההזמנות. גם מיקרוסופט הציגה צמיחה של 39% בפעילות Azure וצמיחה של 123% בהכנסות מפעילות הקשורה ל-AI. הנתונים האלה מסמנים כי הבינה המלאכותית אינה נתפסת עוד רק כהבטחה עתידית או כמרכז עלות, אלא כגורם שמתחיל להשפיע בפועל על שורת ההכנסות של החברות הגדולות.

התגובה בשוק הייתה חדה. מדדי נאסד"ק רשמו באפריל זינוק חודשי של 15.3%–15.6%, אך את ההובלה תפס סקטור השבבים. לפי הסקירה, סקטור זה זינק באפריל ב-38.4%, ובתוך כך השלים מדד SOX רצף של 18 ימי עליות רצופים – הרצף החיובי הארוך ביותר שנרשם בו. העליות בשבבים משקפות את התפקיד המרכזי של המעבדים, המאיצים, הזיכרונות ורכיבי התקשורת בתשתית הפיזית של מהפכת ה-AI.

גם בסיכום השבועי ניכרה העדפה ברורה למניות טכנולוגיה גדולות. מדד S&P 500 עלה ב-0.9% וננעל בשיא חדש, נאסד"ק הכללי עלה ב-1.1%, ואילו נאסד"ק 100 עלה ב-1.5%. לפי הסקירה, הפער בין נאסד"ק הכללי לנאסד"ק 100 נובע בין היתר מכך שמשקלן של מניות השבבים גבוה יותר במדד החברות הגדולות. במילים אחרות, כאשר מניות השבבים מובילות את השוק, נאסד"ק 100 נהנה מכך יותר.

ההתעניינות בסקטור צפויה להימשך גם בשבוע הקרוב, כאשר עונת הדוחות עדיין לא הסתיימה. בין החברות שצפויות לפרסם תוצאות נמצאות AMD ו-Arm, שתי חברות בעלות חשיבות ישירה לשרשרת הערך של AI ושבבים. המשקיעים ינסו לבדוק האם מגמת הביקושים לתשתיות AI נמשכת גם מעבר לענקיות הענן, והאם היא מחלחלת גם לספקי השבבים, התכנון והשרתים.

גם בשוק המקומי נרשמה השפעה מסוימת של הראלי הטכנולוגי בחו"ל. בבורסה בתל אביב נרשמה מגמה חיובית ברוב המדדים, וביום שישי בלטו לטובה מדדי הטכנולוגיה והביטחוניות שעלו ב-2.5% ו-2.2% בהתאמה. מדד ת"א קלינטק עלה בסיכום השבועי ב-5.1%, בין היתר על רקע המומנטום החיובי במניות הטכנולוגיה בעולם.

התמונה הכוללת שעולה מן הסקירה היא של שוק שחוזר להאמין בסיפור הטכנולוגי, אך הפעם בצורה מפוכחת יותר. ה-AI עדיין דורשת השקעות ענק, אך הדוחות האחרונים מספקים למשקיעים אינדיקציה לכך שההשקעות האלה מתחילות להניב צמיחה. מבחינת תעשיית השבבים, זהו איתות חשוב: הביקוש למחשוב AI אינו אירוע נקודתי, אלא מנוע שממשיך להזרים הון, הזמנות וציפיות לתוך כל שרשרת הערך של התעשייה.

הפוסט הבינלאומי: דוחות ענקיות הטכנולוגיה החזירו את סקטור השבבים למרכז הראלי בוול סטריט הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה פרסמה תוצאות שיא לרבעון הרביעי של שנת הכספים 2026, שהסתיים ב־25 בינואר 2026. החברה דיווחה על הכנסות של 68.1 מיליארד דולר ברבעון, עלייה של 20% לעומת הרבעון הקודם ועלייה של 73% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בסיכום השנה כולה הגיעו ההכנסות ל־215.9 מיליארד דולר, עלייה של 65% לעומת שנת הכספים הקודמת.

המנוע המרכזי של הצמיחה היה שוב תחום מרכזי הנתונים. הכנסות החטיבה הגיעו ברבעון ל־62.3 מיליארד דולר, עלייה של 75% לעומת השנה שעברה. בסיכום שנתי הגיעו הכנסות מרכזי הנתונים ל־193.7 מיליארד דולר. המשמעות היא שרוב מוחלט של פעילות אנבידיה כבר אינו מגיע מכרטיסים גרפיים לצרכנים, אלא ממערכות חישוב, מאיצים, רשתות ותשתיות למרכזי נתונים של בינה מלאכותית.

גם הרווחיות נותרה חריגה. שיעור הרווח הגולמי לפי GAAP עמד ברבעון על 75%, והרווח המדולל למניה לפי GAAP הגיע ל־1.76 דולר. שיעור רווחיות כזה מצביע על ביקוש גבוה, על יתרון טכנולוגי ועל יכולת תמחור חזקה בשוק שבו לקוחות הענן וחברות הבינה המלאכותית ממשיכות לרכוש כמויות גדולות של חומרה.

הנתונים ממחישים את עומק השינוי שעברה אנבידיה. החברה, שהייתה מזוהה במשך שנים עם כרטיסים גרפיים לגיימרים ולתחנות עבודה, הפכה לספקית תשתית מרכזית של מהפכת הבינה המלאכותית. תחום הגיימינג עדיין צמח, אך הוא כבר משני בהיקפו לעומת פעילות מרכזי הנתונים. לפי ניתוח Tom’s Hardware, תחום הגיימינג היווה בשנת הכספים 2026 רק כ־11.45% מהכנסות החברה.

לצד המאיצים הגרפיים, אנבידיה מוכרת כיום מערכות שלמות הכוללות שבבים, רשתות, תוכנה וארכיטקטורות שרתים. כך היא נהנית לא רק ממכירת שבב בודד, אלא מהקמת שכבה שלמה בתשתית ה־AI. המגמה הזו בולטת במיוחד במעבר של השוק מאימון מודלים גדולים להרצתם בפועל, תהליך שמגדיל את הצורך במערכות חישוב יעילות, מהירות וחסכוניות יותר באנרגיה.

התוצאות גם מצמצמות, לפחות בטווח הקצר, את החשש מפני האטה חדה בביקוש לתשתיות בינה מלאכותית. לפי דיווחים כלכליים, החברה עקפה את תחזיות האנליסטים והציגה תחזית הכנסות של כ־78 מיליארד דולר לרבעון הבא. תחזית זו מצביעה על כך שהלקוחות הגדולים עדיין ממשיכים להשקיע בבניית מרכזי נתונים חדשים ובשדרוג תשתיות קיימות.

עם זאת, התלות של אנבידיה בשוק מרכזי הנתונים יוצרת גם ריכוז סיכונים. האטה בהשקעות הענן, מגבלות יצוא, תחרות מצד שבבים ייעודיים של ענקיות טכנולוגיה, או לחץ על מחירי המאיצים עלולים להשפיע על קצב הצמיחה בעתיד. בשלב זה, הנתונים מלמדים כי הביקוש עדיין חזק מאוד, אך גם כי החברה תלויה יותר מאי פעם בהמשך ההתרחבות של תשתיות הבינה המלאכותית.

בסיכום הרבעון והשנה, אנבידיה מציגה תמונה ברורה: הבינה המלאכותית אינה עוד תחום צומח בתוך החברה, אלא ליבת פעילותה. ההכנסות, הרווחיות והתחזית קדימה מציבים אותה במרכז שרשרת הערך של תעשיית ה־AI, משבבים ורשתות ועד מערכות מחשוב שלמות למרכזי נתונים.

הפוסט אנבידיה מסכמת שנת שיא עם הכנסות של 216 מיליארד דולר הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אחרי הדיווחים המוקדמים מאתמול על מגעים מתקדמים למכירת DustPhotonics, יצאה אמש ההודעה הרשמית: חברת השבבים האמריקאית Credo Technology תרכוש את החברה הישראלית בעסקה הכוללת 750 מיליון דולר במזומן וכ־0.92 מיליון מניות של Credo, עם אפשרות לתמורה נוספת של עד כ־3.21 מיליון מניות בכפוף לעמידה ביעדים פיננסיים. לפי ההודעה, השלמת העסקה צפויה ברבעון השני של 2026, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים. (Credo Technology Group)

DustPhotonics, שנוסדה ב־2017 ופועלת במודל fabless, מפתחת שבבי PIC לפוטוניקת סיליקון עבור משדרים־מקלטים אופטיים מהירים. לפי Credo, החברה מעסיקה כ־70 עובדים ובנתה פורטפוליו מוצרים בקצבים של 400G, ‏800G ו־1.6T, עם מפת דרכים ל־3.2T. באתר החברה היא מציגה משפחות מוצרים כמו Oz ו־Tamar, המיועדות ליישומי AI ולדאטה־סנטרים היפרסקייליים. (Credo Technology Group)

פוטוניקת סיליקון נחשבת כיום לאחד התחומים הקריטיים ביותר בתשתיות AI, משום שהיא מאפשרת להעביר כמויות אדירות של נתונים באמצעות אור, בתוך מודולים אופטיים ובין שרתים, מתגים ומאיצים. DustPhotonics מדגישה כי הפלטפורמה שלה מיועדת לספק רוחב פס גבוה יותר, עלות נמוכה יותר וצריכת חשמל נמוכה יותר, בין היתר באמצעות טכנולוגיית L3C לשילוב לייזרים על גבי סיליקון והפחתת הפסדי צימוד. במוצרים החדשים שלה היא כבר פונה ישירות לשוק של 800G ו־1.6T עבור עומסי AI ומרכזי נתונים גדולים. (DustPhotonics)

למה קרדו קונה דווקא עכשיו

מבחינת Credo, זו אינה רק רכישת טכנולוגיה אלא מהלך אסטרטגי שמטרתו להכניס הביתה רכיב שנחשב יסודי בפלטפורמת ה־ZeroFlap האופטית שלה. בהודעה הרשמית הסבירה החברה כי הכנסת יכולות ה־SiPho PIC פנימה אמורה לצמצם תלות בספקים חיצוניים, להאיץ מחזורי פיתוח ולשפר את מבנה העלויות בהיקפי ייצור גדולים. יחד עם טכנולוגיות ה־SerDes וה־DSP של Credo, העסקה אמורה לאפשר לה להציע פתרון קישוריות שלם יותר, מהחיבור החשמלי ועד האופטי, ומהשבב ועד האשכול. (Credo Technology Group)

העיתוי גם אינו מקרי. Credo נמצאת בעצמה בתקופת צמיחה חריגה: החברה דיווחה על הכנסות של 436.8 מיליון דולר בשנת הכספים 2025, עלייה של 126% משנה לשנה. ברבעון השלישי של שנת הכספים 2026 היא כבר דיווחה על הכנסות של 407 מיליון דולר, ובתחזית לרבעון הרביעי מסרה כי היא מצפה להכנסות של 425 עד 435 מיליון דולר. בסוף ינואר 2026 היו בקופתה 1.3 מיליארד דולר במזומן ובהשקעות קצרות טווח. (ביזנסווייר)

השוק אהב את העסקה. מניית Credo נסחרה ב־14 באפריל בעלייה של כ־15.8% לעומת הסגירה הקודמת, לאחר שכבר טיפסה במהלך היום לשיא תוך־יומי של 162.94 דולר. בניגוד לתגובה הרגילה שבה מניית הרוכשת נחלשת לאחר עסקת רכישה, כאן השוק קרא את המהלך כהרחבה ישירה של החשיפה של Credo לתשתיות AI אופטיות. (Barron's)

לא רק אקזיט, אלא סימן לכיוון השוק

מבחינת התעשייה הישראלית, העסקה היא הרבה יותר מאקזיט נקודתי. היא משקפת את השינוי שעובר שוק התקשורת לדאטה־סנטרים: אם בעבר מרכז הכובד היה ב־SerDes, בכבלים ובמודולים נשלפים, כעת גדל החשיבות של אינטגרציה עמוקה בין אלקטרוניקה, DSP, לייזרים ושבבי פוטוניקה משולבת. במילים אחרות, ככל שאשכולות AI גדלים, האתגר אינו רק כוח העיבוד של המאיצים אלא גם הדרך להזיז נתונים ביניהם במהירות, בהשהיה נמוכה ובצריכת חשמל סבירה.

זו בדיוק הנקודה שבה DustPhotonics נכנסת לתמונה. החברה פיתחה במשך השנים שכבת טכנולוגיה שמאפשרת להקטין את מורכבות המודולים האופטיים ולייעל את המערכת ברמת הביצועים, ההספק והעלות. עבור Credo, שכבר נהנתה מצמיחה מהירה הודות לדרישה לקישוריות AI, הרכישה מעניקה לה בעלות ישירה על אחד המרכיבים החשובים ביותר בדור הבא של התשתיות האופטיות. עבור DustPhotonics, המשמעות היא מעבר מפעילות עצמאית של ספקית שבבי פוטוניקה לשילוב בתוך שחקנית אמריקאית שנסחרת בנאסד״ק ומבקשת להפוך לספקית מקצה לקצה של קישוריות ל־AI.

צריך גם לזכור שהחלק העתידי של העסקה עדיין מותנה בביצועים, ושהחברה הרוכשת עצמה מסווגת חלק מהתחזיות שלה כתחזיות צופות פני עתיד. כלומר, ההבטחה גדולה, אבל גם כאן ההצלחה תימדד בסופו של דבר ביכולת לשלב את הטכנולוגיה של DustPhotonics במוצרים מסחריים, להרחיב את המכירות אצל לקוחות היפרסקייל ולהוכיח שהיתרון בפוטוניקת סיליקון אכן מתורגם להכנסות ולרווחיות. ובכל זאת, במבט רחב, העסקה הזו היא סימן ברור נוסף לכך שפוטוניקת סיליקון עברה מהגדרה של טכנולוגיה מבטיחה להגדרה של תשתית אסטרטגית.

הפוסט קרדו רוכשת את DustPhotonics בעסקה שיכולה להסתכם ב 1.3 מילארד ד' מהם 750 מיליון ד' במזומן הופיע לראשונה ב-Chiportal.

חברת Niv-AI מתל אביב יוצאת מהפיתוח החשאי ומדווחת על גיוס סיד בהיקף של 12 מיליון דולר, במהלך שממקם אותה באחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של עידן ה־AI: הפער בין עוצמת החישוב של מאיצי GPU לבין היכולת לספק להם חשמל באופן יעיל, מדויק ורציף. את הסבב הובילו Glilot Capital Partners ו־Grove Ventures, ובהשתתפות הקרנות האמריקאיות Arc VC, Encoded VC, Leap Forward ו־Aurora Capital Partners. לפי החברה, ההון ישמש להשקת פלטפורמת Power-Compute AI Stack, להרחבת צוות הפיתוח ולהקמת מעבדת מחקר בתל אביב שתדמה עומסי AI בתנאי חשמל מציאותיים.

הבעיה ש־Niv-AI מנסה לפתור אינה מחסור כללי בחשמל, אלא חוסר היכולת של מפעילי מרכזי נתונים להבין מהי צריכת החשמל האמיתית של עומסי AI. בניגוד לעומסי מחשוב מסורתיים, מאיצי GPU מודרניים מאופיינים בזינוקים חדים ומהירים מאוד בצריכת ההספק, לעיתים בפרקי זמן קצרים כל כך שמערכות הניטור הסטנדרטיות כלל אינן “רואות” אותם. התוצאה היא שמפעילי דאטה־סנטרים נערכים תמיד לתרחיש הקיצון, רוכשים קיבולת חשמל גבוהה יותר מזו שנחוצה בפועל, אך אינם מצליחים לנצל אותה באופן מלא. לפי החברה, לעיתים מדובר בכ־20%–30% מקיבולת החשמל שנותרת “כלואה” ובלתי מנוצלת.

כדי להתמודד עם הפער הזה פיתחה החברה שכבת מדידה ייעודית, המבוססת על חיישני הספק בתדר גבוה, שמסוגלים ללכוד את התנודות המהירות בצריכת החשמל של עומסי AI. על בסיס הנתונים האלה מייצרת המערכת פרופיל צריכה לכל יישום, מעין “חתימה אנרגטית” או “טביעת אצבע חשמלית”, ולאחר מכן מפעילה שכבת תוכנה שאמורה לתאם בזמן אמת בין עומסי החישוב לבין אספקת האנרגיה. במקום להאט את ה־GPU או “לחנוק” את הביצועים, המערכת מנסה להחליק את צריכת ההספק באמצעות הסטה מדורגת של עומסי העבודה, כך שניתן יהיה לנצל טוב יותר את התשתית הקיימת בלי לפגוע בתפוקה.

זהו ניסיון לגעת בבעיה שהופכת למרכזית יותר ויותר ככל שמרכזי AI גדלים. בשנים האחרונות הדיון סביב תשתיות בינה מלאכותית מתמקד לא רק בביצועי המעבדים או בזמינות של שבבים מתקדמים, אלא גם בעלות האנרגטית של הרצת המודלים. Niv-AI מבקשת לתפוס נישה שנמצאת בדיוק בתפר שבין תוכנה, חומרה ופיזיקה יישומית: לא עוד כלי לניהול עומסים בלבד, ולא עוד רכיב חשמלי, אלא מערכת בקרה מלאה שמחברת בין רשת החשמל לבין עומס ה־AI עצמו.

החברה הוקמה במאי 2025 בידי המנכ"ל תומר טימור וה־CTO אדוארד קיציס. לפי הדיווחים, השניים הם יוצאי יחידה 81 וסיירת מטכ"ל, ובצוות החברה עובדים מומחים בפיזיקה יישומית, הנדסת חשמל וארכיטקטורת מערכות מורכבות. בחברה מציגים את היתרון המרכזי שלה כיכולת לאחד באותו פתרון מומחיות מתחומי התשתיות החשמליות, שכבת ה־bare metal, עומסי ה־AI ומדידה פיזיקלית ברזולוציה גבוהה.

אם הטכנולוגיה של Niv-AI אכן תעמוד בהבטחה, היא עשויה לאפשר למפעילי דאטה־סנטרים להפיק יותר תפוקה מהקיבולת שכבר נרכשה והותקנה, במקום להמשיך ולהגדיל תשתיות חשמל בקצב יקר ואיטי. בעולם שבו כל GPU נחשב משאב יקר וכל מגה־ואט הפך למשאב אסטרטגי, לא בטוח שהמרוץ הבא יהיה רק על עוד שבבים — אלא על מי יידע להוציא מהם יותר, בלי לשלם בעודף על חשמל שלא באמת מנוצל.

הפוסט Niv-AI גייסה 12 מיליון דולר לפתרון צוואר הבקבוק האנרגטי של מרכזי AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

ניו־פוטוניקס מפתח תקווה מציגה רצף הכרזות ב־OFC 2026ניו־פוטוניקס, חברת שבבים פוטוניים מפתח תקווה, הציגה ב־OFC 2026 רצף הכרזות שממקם אותה בלב שוק הקישוריות האופטית למרכזי נתונים של AI. ב־12 במרץ חשפה החברה את NPG10240, שבב משדר־על־שבב בקצב 3.2 טרה־ביט לשנייה, עם לייזרים משולבים ומעבד אות אופטי OSPic, המיועד לקישוריות של 400Gbps לערוץ בדור הבא של מערכי AI. החברה, שפועלת במודל fabless, מציגה את הפלטפורמה שלה כפתרון ל־pluggables, ל־NPO ול־CPO עבור מרכזי נתונים עתירי רוחב פס.

ארבעה ימים אחר כך הכריזה ניו־פוטוניקס גם על Syncra, מודולטור micro-ring “ללא חימום”, ועל Niox, טכנולוגיית כיול בזמן אמת שנועדה לצמצם צריכת חשמל ובעיות תרמיות ב־co-packaged optics. ב־17 במרץ קיבלה החברה גם חיזוק מסחרי ראשון, כאשר Centera Photonics הודיעה על מודול 1.6Tbps DR8 LPO המבוסס על שבב של ניו־פוטוניקס. עבור חברה ישראלית צעירה, זהו סימן ראשון לכך שהטכנולוגיה שלה מתחילה לעבור מהצהרות על חדשנות לשילוב במוצרי שוק ממשיים.

הפוסט ניו־פוטוניקס מפתח תקווה מציגה רצף הכרזות ב־OFC 2026 הופיע לראשונה ב-Chiportal.

מארוול הודיעה על הרחבת פורטפוליו הקישוריות שלה למרכזי נתונים, עם דגש על רכיבים המיועדים לדור הבא של תשתיות בינה מלאכותית. ההכרזה כוללת פתרונות אופטיים בקצב של 1.6T, רכיבי Gearbox, יכולות אבטחה משולבות וכלי טלמטריה לניטור רשתות. החברה מציגה את המוצרים והדגמות נוספות בתערוכת OFC 2026 המתקיימת בלוס אנג'לס.

הרקע למהלך הוא העלייה בעומסי העבודה של יישומי AI, שמגבירה את הדרישות מרשתות התקשורת בתוך מרכזי הנתונים. ככל שמפעילים יותר מאיצים, זיכרון משותף וקישוריות צפופה בין רכיבי מחשוב, גדל הצורך ברוחב פס גבוה יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר לכל קישור.

במרכז ההכרזה עומדת הרחבת פלטפורמת ה-DSP האופטית של מארוול למהירות 1.6T. בין הרכיבים החדשים נמצא Ara T, שבב DSP לתצורת Transmit-Retimed Optics בתצורת 8x200G, שנועד לפי החברה לשפר את היעילות האנרגטית ולהפחית עלויות ברשתות אופטיות. לצדו הוצג Ara X, שבב 1.6T נוסף שנועד לשפר את אמינות הקישוריות האופטית. החברה גם הציגה את Petra, רכיב Gearbox בתהליך ייצור של 3 ננומטר, ואת Aquila M, רכיב coherent-lite בתחום O-band עם MACsec מובנה לאבטחת התעבורה.

מארוול מנסה לבסס כאן רצף טכנולוגי: ב-2023 הציגה את Nova, וב-2024 את פלטפורמת Ara. כעת היא מבקשת להראות שהיא אינה מסתפקת בהדגמות מוקדמות אלא בונה היצע רחב יותר לקראת פריסות מסחריות. עם זאת, מרבית הנתונים שנמסרו בהכרזה נשענים על הצהרות החברה, ולא פורסמו בשלב זה נתונים השוואתיים מלאים שיאפשרו להעריך את היתרון המעשי של כל רכיב מול מתחרים.

מעבר לשבבים האופטיים עצמם, מארוול מדגישה שהיא מציעה מכלול רחב של רכיבי קישוריות, כולל DSPs, רכיבי SerDes, מתגים, רכיבי interconnect, דרייברים, מגברי TIA ופלטפורמת הטלמטריה RELIANT. מבחינתה, זהו ניסיון למצב את עצמה כספקית תשתית מקצה לקצה עבור מרכזי נתונים של AI, ולא רק כיצרנית של רכיב נקודתי.

בתערוכת OFC 2026 הציגה החברה גם טכנולוגיות נוספות, ובהן IP לקישוריות Die-to-Die ב-3 ננומטר, רכיבי PCIe 8.0 SerDes בקצב 256 GT/s, פתרונות CXL להרחבת זיכרון ומשאבי מחשוב, וכן יכולות טלמטריה לניתוח ביצועי הקישוריות בזמן אמת. חלק מההדגמות מוצגות ישירות על ידי מארוול וחלקן באמצעות שותפות.

לצד זאת הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם Mojo Vision בתחום הקישוריות האופטית מבוססת Micro-LED. לפי ההודעה, מארוול הייתה גם המשקיעה המובילה בסבב גיוס של Mojo Vision ב-2025. המטרה היא לפתח קישורים אופטיים קצרי טווח למרכזי נתונים, שישלבו את היכולות החשמליות של מארוול עם פלטפורמת ה-Micro-LED של Mojo.

החזון הטכנולוגי כאן הוא להעביר נפחי נתונים גבוהים מאוד בצפיפות רבה יותר, עם פחות אנרגיה ופחות השהיה. עם זאת, מדובר עדיין בכיוון מתפתח ולא בפתרון שכבר הוכח בפריסה רחבה בשוק. לכן, בשלב זה ההודעה חשובה בעיקר כאינדיקציה לכיוון שבו מארוול מבקשת להתקדם: מעבר מהרחבת קצב הקישוריות הקיים לנסות ולהשפיע גם על הדור הבא של האופטיקה בתוך מרכזי הנתונים.

בסופו של דבר, ההכרזה של מארוול משקפת את המגמה הרחבה בשוק: תשתיות AI דוחפות את יצרניות השבבים והקישוריות לחפש פתרונות עם יותר רוחב פס, פחות צריכת חשמל ויכולת עבודה אמינה יותר בצפיפויות גבוהות. השאלה המרכזית תהיה לא אם הטכנולוגיות הללו מרשימות על הנייר, אלא עד כמה הן יבשילו בזמן, ייוצרו בהיקף מתאים ויעמדו בדרישות העלות והאמינות של מפעילי מרכזי הנתונים הגדולים.

הפוסט מארוול מציגה רכיבי קישוריות חדשים ל-1.6T ומרחיבה את פעילותה באופטיקה למרכזי נתונים של AI הופיע לראשונה ב-Chiportal.

אנבידיה אינה מסתפקת עוד בתפקיד של ספקית מאיצים למרכזי נתונים. שלוש ההכרזות המרכזיות שלה ב־GTC 2026 מציגות אסטרטגיה רחבה בהרבה: בניית תשתית מלאה למפעלי בינה מלאכותית, הרחבת האקוסיסטם הפתוח של סוכני AI, והעברת יכולות עיבוד מתקדמות גם לסביבות חלל. כאשר מחברים בין שלוש ההודעות, מתקבלת תמונה ברורה: אנבידיה מבקשת למצב את עצמה כספקית הפלטפורמה השלמה של עידן ה־Agentic AI, מהליבה של הדאטה סנטר ועד לקצה המרוחק ביותר של מערכות אוטונומיות במסלול סביב כדור הארץ.

הבסיס למהלך הזה הוא פלטפורמת NVIDIA Vera Rubin, שנכנסה לדבריה לייצור מסחרי ומאחדת שבעה שבבים חדשים שנועדו לעבוד כמערכת אחת עבור כל שלבי מחזור החיים של יישומי AI: אימון מוקדם, אימון המשך, Test-Time Scaling והסקה עבור סוכנים אוטונומיים. הפלטפורמה משלבת CPU, GPU, תקשורת ואחסון בארכיטקטורה מתואמת, במטרה לאפשר הקמה של “מפעלי AI” בקנה מידה גדול במיוחד. אנבידיה מדגישה כי המעבר לעולם של סוכני בינה מלאכותית מחייב לא רק מאיצים חזקים יותר, אלא תכנון משותף של מחשוב, רשת ואחסון.

אחד המרכיבים הבולטים בפלטפורמה הוא Vera Rubin NVL72 Rack, המחבר 72 שבבי Rubin GPU ו־36 שבבי Vera CPU באמצעות NVLink 6, ‏ConnectX-9 ו־BlueField-4. לפי החברה, התצורה הזו מאפשרת לאמן מודלים גדולים מסוג Mixture of Experts עם רבע ממספר ה־GPU שנדרש בפלטפורמת Blackwell, ובשלב ההסקה להגיע לתפוקה גבוהה משמעותית לוואט ובעלות נמוכה יותר לכל טוקן. זהו מסר חשוב לתעשייה: הקרב הבא על שוק ה־AI לא יוכרע רק ברמת השבב הבודד, אלא ביכולת להעמיד מערכת שלמה, צפופה ויעילה יותר, עם חיבור הדוק בין כל רכיבי התשתית.

לצד ארון השרתים הראשי, אנבידיה הציגה גם רכיבי תשתית משלימים, בהם Vera CPU Rack, ‏BlueField-4 STX Storage Rack ו־Spectrum-6 SPX Ethernet Rack, שנועדו לטפל בעומסים החדשים שיוצרים ריבוי סוכני AI, חלונות הקשר ארוכים במיוחד ודרישות גוברות לתעבורת נתונים בין ארונות שרתים. עבור מפעילי דאטה סנטר, המשמעות היא שיפור לא רק בכוח העיבוד, אלא גם ביכולת להזין, לנהל ולתזמר עומסי עבודה מורכבים לאורך כל המערכת.

במקביל לחומרה, אנבידיה הרחיבה גם את שכבת התוכנה והמודלים. החברה הכריזה על NVIDIA NemoClaw עבור קהילת OpenClaw, במטרה לאפשר בנייה של סוכני בינה מלאכותית תוך שמירה על אבטחה ופרטיות. בנוסף חשפה שורת מודלים פתוחים חדשים ממשפחת Nemotron, בהם Ultra, ‏Omni ו־VoiceChat, לצד כלים ומודלים לתחומי Physical AI, רובוטיקה, רכב אוטונומי ורפואה. אנבידיה גם הכריזה על NVIDIA Nemotron Coalition, קואליציה גלובלית לפיתוח מודלים מתקדמים בקוד פתוח, ועל Dynamo 1.0, תוכנה פתוחה להאצת משימות הסקה בקנה מידה רחב. בכך היא מאותתת שהיא אינה רוצה לשלוט רק בשכבת החומרה, אלא גם באקוסיסטם של הפיתוח, ההרצה והאימוץ של יישומי AI.

החזון של אנבידיה אינו נעצר על הקרקע. בהכרזה נוספת הודיעה החברה כי פלטפורמות המחשוב המואץ שלה מיועדות להניע גם מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, תפעול אוטונומי של חלליות ויישומי מודיעין גיאוגרפי־מרחבי. בלב המהלך נמצא NVIDIA Space-1 Vera Rubin Module, המותאם לשימוש בחלל ומיועד להביא ביצועי AI ברמת מרכז נתונים לסביבות מוגבלות בגודל, משקל וצריכת חשמל. לפי אנבידיה, המודול מאפשר הרצת מודלי שפה גדולים ומודלי בסיס ישירות בחלל, ומספק ביצועי הסקה גבוהים עד פי 25 לעומת H100 במשימות חלל.

לצד Space-1 הציגה החברה גם את IGX Thor ו־Jetson Orin כפלטפורמות למשימות קצה קריטיות, כולל עיבוד מקומי של נתוני חיישנים, שיפור זמני תגובה והפחתת התלות בהעברת כל הנתונים בחזרה לקרקע. היישומים שאנבידיה מסמנת כוללים זיהוי מהיר של שריפות יער, שיטפונות ודליפות נפט, לצד ניטור דפוסי מזג אוויר ושינויים אקלימיים ארוכי טווח. שורת חברות חלל, בהן Aetherflux, ‏Axiom Space, ‏Kepler Communications, ‏Planet Labs PBC, ‏Sophia Space ו־Starcloud, כבר הוזכרו כמי שמשתמשות בפלטפורמות שלה למשימות הדור הבא.

המסר החשוב ביותר אינו רק טכני אלא תעשייתי: אנבידיה בונה לעצמה אחיזה רוחבית בכל שכבות שוק ה־AI. היא מציעה תשתיות ליבה למפעלי AI, כלי תוכנה ומודלים פתוחים לסוכנים אוטונומיים, וגם הרחבה של אותן יכולות אל תחומים עתירי ערך כמו חלל, אוטונומיה ומודיעין גיאוגרפי. אם בעבר היא נתפסה בעיקר כחברת GPU, הרי שכעת היא מציגה את עצמה כארכיטקטית של תשתית מחשוב מלאה לעשור הבא.

הפוסט אנבידיה מרחיבה את חזון ה־AI: משרתי Vera Rubin, דרך סוכנים פתוחים ועד מרכזי נתונים בחלל הופיע לראשונה ב-Chiportal.

לפי הודעת החברות, שיתוף הפעולה יתמקד בהטמעת טכנולוגיית הפולימרים האלקטרו־אופטיים של Lightwave Logic בתוך ערכת תכנון התהליך, ה־PDK, של פלטפורמת הסיליקון־פוטוניקס PH18 של טאואר. המטרה היא לאפשר ללקוחות טאואר לתכנן ולהטמיע מאפננים אופטיים עתירי ביצועים במעגלים פוטוניים משולבים, בעיקר עבור קישורי 400G לליין, שבהם צפיפות רוחב הפס וצריכת האנרגיה הופכות לקריטיות במיוחד. (נסדא"ק)

החידוש החשוב כאן אינו רק עצם ההסכם, אלא העובדה שהמודולטורים של Lightwave Logic אמורים להפוך לחלק אינטגרלי מסביבת התכנון של טאואר, ולא להישאר רכיב ניסיוני או פיתוח נקודתי. המשמעות המעשית היא שלקוחות יוכלו לגשת לטכנולוגיה דרך תשתית פאונדרי פתוחה ומסודרת, במקום לפתח הכל מאפס. PH18 עצמה היא פלטפורמת סיליקון־פוטוניקס שמיועדת לשוקי קישוריות מרכזי הנתונים בתחומי O-band ו־C-band, ומוצעת במפעל ה־200 מ"מ של טאואר בניופורט ביץ' שבקליפורניה, עם ריצות Multi Project Wafer לאבי־טיפוס מהירים ועלות נמוכה יחסית.

פלטפורמת PH18 כבר כוללת מוליכי־גל מסיליקון ומסיליקון ניטריד, פוטודיודות גרמניום, מסיטי מופע ומודולטורי Mach-Zehnder, וכן תמיכה ב־PDK מבוססי Cadence, Synopsys, Luceda וכלים נוספים. לכן, שילוב טכנולוגיית המודולציה של Lightwave Logic בתוך אותה פלטפורמה עשוי להרחיב עבור לקוחות טאואר את ארגז הכלים הזמין להם, בלי לדרוש מעבר לתהליך ייצור חדש. בטאואר הגדירו זאת כהרחבת אפשרויות המאפננים הזמינות ללקוחות, ואילו ב־Lightwave Logic הדגישו שהמטרה היא להכניס את יתרונות הביצועים של המודולטורים מבוססי הפולימרים לסביבת פאונדרי נגישה ורחבה יותר.

מבחינת לוח הזמנים, החברות מתכננות כמה tapeouts הנדסיים כבר במהלך 2026, כדי לאמת יעדי ביצועים עבור ארכיטקטורות מודולטור דלות־הספק של 200G ו־400G. שתי החברות גם מתכוונות לאפשר ללקוחות להשתתף בריצות ההנדסיות הללו, כדי לאשר מוקדם תכנונים המבוססים על המודולטורים החדשים בפלטפורמת PH18. זהו פרט חשוב, משום שהוא מעיד שהמהלך מכוון לא רק למחקר עתידי אלא גם למסלול אימוץ מסחרי בפועל.

ההסכם עם Lightwave Logic משתלב במאמץ רחב יותר של טאואר לבסס את עצמה כפאונדרי מרכזי לתשתיות פוטוניקה עבור עידן ה־AI. רק בשבוע שעבר הודיעה החברה כי תגיע ל־OFC 2026 כדי להציג את מפת הדרכים של פלטפורמת הסיליקון־פוטוניקס שלה ליישומי AI, טלקום ויישומים מתפתחים, ובהם optical transceivers, אופטיקה משולבת־מארז, לייזרי DWDM, מיתוג אופטי, LiDAR ומחשוב קוונטי. גם ברצף ההודעות האחרון של טאואר ניכר שהחברה בונה סביב PH18 וקרובותיה אקו־סיסטם רחב של שותפים, כולל Scintil Photonics בתחום לייזרי DWDM לתשתיות AI ו־Salience Labs בתחום מתגים אופטיים למרכזי נתונים. (Tower Semiconductor)

גם המספרים של טאואר מספקים הקשר עסקי ברור למהלך. בחודש פברואר דיווחה רויטרס כי הביקוש לשבבי הסיליקון־פוטוניקס של טאואר, המשמשים להעברת נתונים מהירה בתשתיות AI, תרם לתוצאותיה הכספיות, וכי החברה הגדילה את השקעתה בציוד לייצור סיליקון־פוטוניקס ל־920 מיליון דולר בסך הכל. לפי אותו דיווח, טאואר שואפת להגדיל פי יותר מחמישה את קצב האספקה החודשי של שבבים אלה עד סוף 2026, ואף ציינה שלקוחות כבר התחייבו לרכוש את הקיבולת הנוספת. במילים אחרות, שיתוף הפעולה עם Lightwave Logic אינו מהלך מבודד, אלא עוד נדבך במהלך רחב שבו טאואר מנסה להפוך את הסיליקון־פוטוניקס ממוצר נישה למרכיב תעשייתי מרכזי בתשתיות מחשוב ובינה מלאכותית.

לכן, גם אם הכותרות בשוק ההון התמקדו בזינוק רגעי במניית Lightwave Logic, עיקר הסיפור הוא אחר: ניסיון לחבר בין טכנולוגיית חומרים ייעודית של חברת photonics קטנה יחסית לבין פלטפורמת ייצור ותכנון רחבה של פאונדרי מבוסס. אם החיבור הזה יעמוד ביעדי הביצועים, הוא עשוי לקצר את הדרך של לקוחות מ־design kit אל אבטיפוס וממנו אל יישומי תקשורת אופטית מהירים יותר וחסכוניים יותר באנרגיה.

הפוסט טאואר ו־Lightwave Logic ישלבו מאפננים מהירים בפלטפורמת PH18 הופיע לראשונה ב-Chiportal.